במחקר עצמי זה נבדקת הדרכה של מורה טירון על ידי מורה מומחית תוך יישום אסטרטגיה של הצגת שאלות במקום שימוש בתבנית הנפוצה יותר שבה הייעוץ וההדרכה ניתנים בדרך של אמירה. המחקר בוחן את הפוטנציאל החינוכי הטמון באסטרטגיה של הצגת שאלות כמשאב מרכזי בהדרכה, כאשר נעשה בה שימוש בין מורה מומחה מנוסה לבין מורה טירון, לצורך הפיתוח המקצועי של שניהם. נתוני המחקר נאספו מתוך תיעוד הפגישות, מתדפיסי הודעות הדוא"ל ששלחו זה לזו ומתוך ההערות שרשמה המורה המומחית ביומנו של המורה הטירון. ממצאי המחקר העצמי נותחו ומוינו לארבעה סוגים שבוחנים את הצמיחה המקצועית של המורה המומחית ושל המורה הטירון. התהליך של דו-שיח רפלקטיבי הוביל לרפלקציה ביקורתית ולשינוי במערכת היחסים בין המורה הטירון לבין המורה המומחית ( Gila Olsher and Itay-Danny Kantor).

מסגרת המחקר – מיזם של חקרי מקרה שהתבצע כמחקר-אורך רב אתרים שעקב אחר ההתנסויות של 15 מורים מרגע כניסתם להכשרת מורים (ברמת תואר שני) ובמהלך 3– 4 שנות הוראה או נשירה ממנה. כלים: ראיונות, תצפיות, ניתוח מטלות תלמידים, מעקב אחר תוכניות העבודה השנתיות של הנבדקים וניתוח מטלות שניתנו במסגרת תוכנית ההכשרה (שאלונים, סילבוסים). השאלה המרכזית: האם וכיצד הוראה והחלטות – קריירה קשורות לאורך זמן בהקשרים ובתנאים בית ספריים וכיתתיים שונים? ( Cochran-Smith, M) .

מחקר זה סיפק בסיס לתשובה על השאלה החיונית הבאה: האם שנות ניסיון בהוראה משפיעות על הגישות לניהול הכיתה של המורים?הנתונים נאספו מ-268 מורים בבית ספר יסודי. הממצאים של מחקר זה הראו שמורים מנוסים יעדיפו להיות בשליטה בכיתות שלהם במהלך אינטראקציה עם התלמידים בעת קבלת החלטות מאשר מורים מתחילים (Unal, Zafer; Unal, Aslihan, 2012).

מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את היחס בין מאפייני תוכניות קליטה לבין הישארות במערכת, במיוחד תוך שימוש במדגם של מורים שבקשו לפרוש מרצונם ושניתן היה למנוע את נשירתם. ההנחה המרכזית הייתה שתוכניות קליטה תומכות במורים מתחילים שלולא הן הם עלולים להחליט לשנות בית ספר או לפרוש מהמקצוע. החוקרים מצאו כי מצאו שלתוכניות קליטה איכותיות יש שלושה קווי דמיון: מובנות גבוהה, התמקדות בלמידה מקצועית ושיתופיות. ההמלצה המתבקשת ביותר היא שקובעי מדיניות חינוך, מורי מורים ומנהלי/הנהלות בתי ספר יכירו צרכים אלה של המתחילים ויתמכו בהם בצורה שיטתית בכיוונים אלה. הצעת פעילויות קליטה באופן סתמי או מקרי אינה מספיקה כדי לשכנע מורים מתחילים להתמיד בבית הספר ובמקצוע ( Seok, K., & Berliner, D.C ) .

המחקרים האמפיריים המעטים שבדקו את ההשפעה של חונכות מורים לאחר שנת חונכות מצביעים על תוצאות מאכזבות בהקשר זה (Glazerman, et al., 2008, Isenberg et al., 2009).). המחקר המוצג במאמר עוסק בסיוע למורים מתחלים ללמוד לנהל דיונים כיתתיים מבוססי-טקסט לקידום חשיבה מסדר גבוה. במחקר נבחנה תוכנית התערבות לתמיכה במורים מתחילים בפיתוח כישור הוראתי זה במטרה לברר אם מיקוד החונכות בכישורים ספציפיים וחשובים של הוראה איכותית משפיע על מה שקורה בכיתה ( Stanulis, N.R., Little, S., & Wibbens, E.) .

מחקר זה עקב במשך שבועיים אחר 252 מורים מתחילים בבית ספר ציבורי בעיר ניו יורק. שבעים אחוזים מהמשתתפים הוכשרו בתכנית הכשרה אלטרנטיבית (בתכנית New York City Teaching Fellows), ויתר המשתתפים היו מורים שהוכשרו בתכנית הכשרה מסורתית. המורים שהוכשרו בתכנית הכשרה אלטרנטיבית היו צפויים יותר לחוות גורמי לחץ כגון: תקריות אלימות ובעיות בניהול הכיתה (Schonfeld, Irvin Sam; Feinman, Samantha J).

המחקר בחן את השפעתם של גורמים אפקטיביים על היכולת של מורים מתחילים להפעיל פדגוגית-חקר במדעים. כבר דיואי (Dewey, 1910) טען שיש לשנות את הוראת המדעים וללמדם כחקר וכך לסייע ללומדים לפתח חשיבה שיטתית. מן המחקר ניתן לראות כיצד הרגשות השפיעו על הדרך בה המורות עבדו ועל ההחלטה אם להמשיך להשתמש בפדגוגית-חקר או לשנות את דרך ההוראה. בעוד מורים חדשים רבים לומדים על חקר בתוכניות ההכשרה, רק מעט ידוע על ההתנסויות הרגשיות שלהם בבואם לנקוט בה בכיתותיהם. ממצאי מחקר זה מתארים התנסויות אלה ומסבירים את הגורמים המשפיעים. (Dreon, O., McDonald, S ).

המאמר בחן שני דגמי חונכות כדי לעמוד על הקשר חונכות לבין התמדה/נשירה ההולכת הופכת למשבר לאומי בעל משמעויות כלכליות (Barnes et al., 2007). כשליש מהמורים המתחילים עוזבים את המקצוע במהלך שלוש שנות ההוראה הראשונות, חלקם הם מורים העוברים ממוסד למוסד / על מנהלים לתת תמיכה ישירה ומכוונת למורים המתחילים בכיוונים שונים (מקצועי, היכרות, מידע ועוד), לאפשר תנאי עבודה מאפשרים (למשל, גודל כיתה בר-שליטה, אביזרים שונים, זמן לתכנון), ומקדמים( מתן תחומי אחריות מסוימים) ולהפעיל תוכניות חונכות מקודם ככל האפשר. במחקר נמצא כי תמיכת המנהלים הייתה גבוהה ב-30% יותר בנשארים לעומת העוזבים (Hallam, P.R) .

כדי להבין את המוטיבציות הראשוניות המשפיעות על כניסת מורים למערכת ועל התמדתם בה, בתוך ובין סוגים שונים של דגמים ומסגרות עבודה, יש צורך בכלי מתוקף, מהימן ומקיף שיהיה מעוגן בתיאורית מוטיבציה, ויאפשר למדוד ולהשוות מוטיבציות של פרטים שונים במסגרות שונות, וליצור ולקבל קורלציות ותוצאות של ממדים מוטיבציוניים. כותבות המאמר פיתחו כלי כזה ומתמקדות בו. נדגמו מורים מתכשרים ומתחילים מאוסטרליה, ומארה"ב ומתכשרים בשלבי הכשרה שונים מגרמניה ומנורבגיה. רוב המשתתפים היו בעלי תואר אקדמי שהושג לפני או במהלך ההתכשרות להוראה ( Watt, H.M.G., Richardson, P.W., Klusmann, U., Kunter, M., Beyer, B., Trautwein, U. & Baumer, J.).

המאמר מביא סקירת ספרות מחקרית בנושא של התמדה או נשירה של מורים מתחילים. נשירת מורים מתחילים הוא עניין כלכלי, חברתי וחינוכי במדינות רבות. לרוב תוכניות קליטה, ובהן חונכות, נתפסות ע"י קובעי מדיניות בדרגים שונים כפתרונות מקובלים ומובנים מאליהם לבעיה זו. מטרת הסקירה היא לבחון את הבסיס המחקרי הקיים התומך בתוכניות וביוזמות בתחום זה, וכן אם הוא מהווה חלק משיקולי הדעת של קובעי המדיניות (Long, J., et al., 2012).

טענת הכותבים היא שתהליך הבנייה-בשיתוף ((co-constructing של זהות הוא נושא מחקרי המאפשר טווח רחב של תובנות חדשות בדבר נתיבי התפתחות הזהות: האפשרות שמורים יבנו זהות מקצועית המנוגדת לערכיהם האישיים או המקצועיים, או – זהות "אותנטית" יותר שהיא זהות הנוגדת שיח פרפורמטיבי המאמר נסמך על מגוון של זוויות ראיה עיוניות בנושא של בניית זהות מקצועית של מורים חדשים. הוא מתמקד במיוחד בהשפעה של התרבות הפרפורמטיבית של ניהול וויסות עבודת המורה שפשתה במערכות חינוך לאומיות רבות. בעוד שתפקידי האינטראקציות עם עמיתים מקצועיים והנהלות בבית הספר הפרפורמטיבי נחקרו רבות, תשומת לב מועטה יותר הוקדשה לתהליך של בניית זהות תוך כדי קיום אינטראקציות בין מורים חדשים לבין תלמידיהם. בעוד שבתי ספר מנהלים את עבודת המורים על פי התרבות הבית ספרית, הרי שההוראות וההנחיות הפרפורמטיביות החיצוניות הם המניע הפוליטי המשמעותי ביותר המשפיע על בניית זהות המורה. ( Wilkins, C ).

שנת ההוראה הראשונה נחשבת כשלב חשוב ומשמעותי בהתפתחותו המקצועית של המורה. המחקר מתמקד בקשיים של המורה הערבי המתחיל בבתי הספר הערביים. המסגרת התאורטית מסתמכת על הניתוח של סיימון וינמאן (Simon Veenman) המציע דירוג היררכי של עשרים וארבעה קשיים הניצבים בפני המורה המתחיל בהתאם לסדר חשיבותם. המחקר מתייחס לשמונת הקשיים הנפוצים ביותר ( עליאן, סלמאן, ראיד, זידאן).

המחברים מציגים מחקר אורך של כלי הערכה ושל פרקטיקות משולבות בהערכה של מורים חדשים. במהלך ארבע שנות המחקר, המחברים צפו וראיינו מורים מתחילים במקצועות מתמטיקה ומדעי החברה, יחד עם עמיתיהם, החונכים/מנחים שלהם והמפקחים עליהם, החל בתקופה שבה הם למדו בתכנית המאסטר להכשרת מורים בבית ספר התיכון דרך שנתם השנייה בהוראה. מהניתוח עולה הפונקציה של כלי ההערכה כאובייקטים של גבול בניהול משא ומתן בתוך העולמות החברתיים שבהם המורים החדשים לומדים ללמד ובין העולמות הללו ( Nolen, Susan Bobbitt; Horn, Ilana S.; Ward, Christopher J.; Childers, Sarah A ).

המאמר כולל ניתוח של 10 סיפורי מתמחים שנכתבו במסגרת התחרות הראשונה לכתיבת סיפורים המתקיימת מזה כמה שנים באגף למתמחים ולמורים מתחילים של משרד החינוך. הסיפורים משקפים אינטראקציות חברתיות מורכבות המתקיימות במסגרות פדגוגיות בבתי ספר יסודיים. הם מבטאים שלושה ממדים שיש ביניהם קשרי גומלין: סיפור של אירועים אמיתיים או דמיוניים, המללה של אירועים אלה באמצעות שימוש בשפה ספרותית ייחודית ליצירת אחדות ועקביות , ויצירת סיפור שעשוי לגעת ברגשות שונים ולהפגיש את הקוראים עם התנסויות אמינות (Orland-Barak, L. & Maskit, D ).