כניסת מורים מתחילים למקצוע ההוראה מלווה בקשיים לא מעטים. הרציניים שבהם הם המעבר מן ההכשרה אל שנת העבודה הראשונה ומניעת נשירה של מורים מתחילים. הכותבים מגדירים מורים מתחילים כמורים באחת משלוש שנות ההוראה הראשונות שאין להם עוד קשר עם מוסדות ההכשרה. תקופת התחלה זו מתוארת במחקר כ "הלם המציאות","הלם המעבר" או "התחלה מכאיבה". לתחושות אלה של המורים כמה הסברים. המחקר ומחקרים אחרים גם מראים שבתי ספר זקוקים להבטיח שהמורים המתחילים הנקלטים אצלם יחושו שהם נתמכים ומוערכים. הדבר יושג אם תהיינה הנחיות מחייבות כמו הפחתת עומס העבודה ועבודה של חונך מיומן שקיבל הכשרה מתאימה לתפקיד. יש לבחון גם מה ניתן ללמוד על תוכניות קליטה והתפתחות מקצועית במונחים של פיתוח מחויבות של המשתתפים למקצוע ההוראה, ובהקשר של פיתוח רשתות וירטואליות ואחרות שאליהן ראוי שהמורה המתחיל ישתייך ולבדוק עד כמה הדבר עשוי לעזור צמצום ממדי הנשירה מהמקצוע ( McIntyre, J., Hobson, A.J., & Mitchell, N. (2009).

עבודת מחקר זו שנכתבה ע"י אורלי גפני נועדה לבדוק את נקודות המבט של המורים החדשים/המודרכים והמורים הוותיקים/המדריכים לגבי הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים בתרבות בית ספרית ייחודית, המורכבת משלושה הקשרי הדרכה: מפגש של המורה החדשה עם מרכז/ת מקצוע/מדריך/ה, מפגש של המורות החדשות עם מורות וותיקות/מדריכות הסדנא ומפגש של המורות החדשות עם המורים העמיתים בהשתלמות הבית ספרית. שאלות המחקר היו: כיצד תופסת ומארגנת המערכת הבית ספרית את מערך ההדרכה למורים חדשים? ומה מאפיין את הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים, כפי שתופסים אותה המשתתפים במערך ההדרכה? אוכלוסיית היעד של מחקר זה כללה שלוש מורות חדשות/מודרכות, ארבעה מורים וותיקים, המשמשים כמדריכים במערך ההדרכה הבית ספרי ומנהלת בית הספר ( אורלי גפני ) .

המאמר סוקר שלוש תוכניות לקליטת מורים מתחילים שפותחו בראשית העשור האחרון ושונו במהלכו במטרה לזהות את עקרונות המדיניות והשפעתם על דרכי הקליטה, ולברר מה ניתן ללמוד על הקשר בין מדיניות קליטה לבין ה פרקטיקה. ניתוח התוכניות התבסס על שתי מערכות של נתונים שנאספו בשנים 1999 – 2001: 1) האופי והאיכות של תוכניות שהוצעו למורים מתחילים כולל איכות החונכות, 2) אופי ההתנסויות של המורים המתחילים. בכל תוכנית גובש אשכול של 6 מורים מתחילים שבהם צפו החוקרים במשך כ-20 שעות הוראה, תועדו שיחות חונכות במהלך שנתיים וכן נערכו ראיונות בראשית השנה ובסופה ( Carver, C ) .

מטרת המאמר היא לתאר תכנית הכשרה לחונכי סטאז' באמנויות, הפועלת במכללת סמינר הקיבוצים בשבע השנים האחרונות , ומאפשרת עיצוב מודל קליטה משופר של מורים חדשים במערכת החינוך. תכנית הכשרה זו מתקיימת בגיבויו של גף הסטאז' במשרד החינוך – במימון ובתכנים – ומיושמת ביוזמתה של המפמ"ר למחול, נורית רון, בשיתוף עם ראש בית הספר לאמנויות המחול דאז, תרצה ספיר. החידוש בתכנית הוא במודל אשר בבסיסו הגישה המערכתית (Andreae, 1996) גישה זו, הלקוחה מתחום המדעים ,מדגישה את השאיפה לאיזון דינמי (הומיאוסטזיס) בין כל מרכיבי מערכת כלשהי. איזון זה , שיידון בהמשך המאמר, מביא בחשבון כל מרכיב במערכת באופן שווה ומחייב תקשורת יעילה ובונה בין כל הגורמים. המאמר מתאר את הגישה המערכתית בהקשר של קליטת מורים חדשים בבתי הספר ,ולכן מתייחס לכל אחד ממרכיבי המערכת: ליווי המתמחים, הכשרת החונכים ובתי הספר – כקולטי מתמחים, המיישמים את החזון ואת המטרות של מערכת החינוך ( נירה על-דור).

שלב הכניסה למקצוע ההוראה כולל את שנת ההתמחות ואת שנת העבודה הראשונה שלאחריה. לשלב זה השפעה מכרעת על המשך החיים המקצועיים של עובד ההוראה הן מבחינת נכונותו להתמדה במקצוע והן מבחינת תפיסת תפקידו וגיבוש זהותו המקצועית. ליווי נכון ומסלול מובנה של התפתחות מקצועית מאפשרים כניסה טובה למערכת, ממעיטים אתנשירתם של עובדי הוראה איכותיים, מעצבים זהות מקצועית ומבנים מחויבות למקצוע ההוראה על כל היבטיו. הסקירה מונה את הנחות יסוד להבניית פיתוח מקצועי בשלב הכניסה למקצוע ההוראה, את עקרונות הפיתוח המקצועי בשלב הכניסה למקצוע, היבטים מעשיים של הפיתוח המקצועי בשלב הכניסה למקצוע ההוראה , סדנת העמיתים והחונכות( שרה זילברשטרום ).

המאמר מתאר מחקר מעקב אחר מורים מתחילים שבמהלך תקופת ההכשרה להוראה עשו שימוש טוב מאוד בטכנולוגיות מידע ותקשורת ( Hammond, M. et al., 2009 ) במונחים של תדירות השימוש, הגיוון וההתאמה למטרות תוכניות הלימודים. הם גם גילו יכולת של רפלקציה על תרומת השימוש ללמידת תלמידים, והצטיינו גם בהיבטים אחרים של הוראה. השאלה שנשאלה הייתה אם רמת השימוש בשילוב טכנולוגיה בהוראה נמשכה גם בשנת העבודה הראשונה שלהם. המסקנות : אמנם המורים המתחילים שהשתמשו בשנתם הראשונה בהוראה ב-ICT עלולים היו לחוש מתח בין המחויבות האישית שלהם לכך לבין הפרקטיקות של עמיתיהם, אך הם גם לא חשו ב"הלם המציאות" ולא יצרו דרמטיזציה של ההתכשרות להוראה ושל תפקיד ה-ICT בה.

מחקר זה מתמקד בהערכת המתמחה במהלך שנת ההתמחות ומטרתו לבחון את עמדותיהם של המעורבים בשנת ההתמחות ביחס לשאלות האלה: מה הם מקורות המידע המתאימים ביותר להערכת המתמחה , ומי הם השותפים המועדפים בהערכה? הממצאים מצביעים על כך שחברי הצוות הגרעיני , הכוללים את המורה החונכת, המנהל והמתמחה עצמו, הם אלו שצריכים להעריך את המתמחה. כמו כן נמצא כי גם התלמידים נתפסו כשותפים להערכה.ההשלכות של ממצאי מחקר זה יכולות להצמיח ידע תיאורטי חדש להבניית תהליך הערכת המתמחה, וידע פרקטי חדש, הנובע מההמלצות האופרטיביות של מחקר זה. העיקריות שבהן כוללות המלצה להתמקד בהערכה מעצבת במהלך השנה כולה על ידי הצוות הגרעיני בבית הספר, ובעיקר על-ידי המורה החונכת. מומלץ לשתף את המתמחה בתהליך ההערכה באמצעות פורטפוליו.

מטרת המחקר, שחלקים ממנו מוצגים במאמר, הייתה לחקור את הקשר בין תנאי העבודה בית הספר ( ( Loeb et al., 2005ובהם גם תפקוד ההנהלה לבין החלטות מורים לעזוב את בית הספר או לעזוב את מקצוע ההוראה בכלל. השאלות שנשאלו היו: (1) כיצד תופסים מורים מתחילים בשנת העבודה הראשונה את הגורמים ההקשרים הבית ספריים? (2) מה היחס בין גורמים אלה לבין נשירה? (3) אילו היבטים הקשריים מדווחים ע"י מורים שהחליטו לפרוש כמשפיעים ביותר על החלטתם זו? ההיבט "תמיכת הנהלה" מצוי במקום הגבוה(קרוב למחצית מהעונים בשתי הקבוצות) והמשפיע ביותר על שיקולי התמדה/עזיבה ונשירה ו/או ביצוען ממש. ( Boyd, D ) .

באוגוסט 2004 השיקה העיר ניו-יורק את תכנית החונכות הגדולה והאגרסיבית ביותר למורים בארה"ב. התכנית נבעה מעזיבת מורים חדשים את מערכת החינוך הציבורית עוד לפני שמספיקים למצוא להם מחליפים, מחלקת החינוך (DOE ) של העיר ניו-יורק, הפדרציה המאוחדת של המורים (UFT ) והמרכז למורים חדשים (NTC ) באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז שיתפו פעולה בתכנית של 36 מיליון דולר . מטרת התכנית היא לשנות את התמיכה במורים מתחילים ולבלום את שיעורי הנשירה הגבוהים תוך יצירת תרבות של למידה על סמך הידע והכישורים של אנשי החינוך הטובים ביותר במערכת ( מלי ליבוביץ ) .

הרציונל שבבסיס המחקר של היומנים הרפלקטיביים נשען על ההנחה, ששנת ההתמחות מספקת למורה המתחיל מסגרת לימודית, שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד בעצמו תוך כדי התנסות בתנאי אמת את המהויות המעוגנות בעולם ההוראה. מטרות המחקר היו לחשוף את הנושאים המטרידים מתמחים, כפי שהם עולים מהתיעוד העצמי שלהם, ולבדוק כיצד ההוראה נתפסת בעיניהם. אוכלוסיית המחקר כללה 50 מתמחים להוראה שהשתתפו בסדנת התמחות אחת לשבוע. המחקר התבסס על ניתוח יומנים אישיים פתוחים של מתמחים, שנכתבו במהלך שנת ההתמחות, כחלק בלתי נפרד מדרישות הקורס. ביומנים אלו מתוארים אירועים נבחרים שהם חווים במהלך שנת עבודתם הראשונה. בניתוח תוכן, שבוצע בעיקרו בהתאם לשלב הקידוד הפתוח, בלטה כבר בקריאה הראשונה של היומנים החזרה על נושאים אחדים הקרובים ללבם של המתמחים. במאמר מובאים הממצאים העיקריים העולים מניתוח היומנים בשילוב עם דיון בהשתמעויות העולות מהנושאים המעסיקים את המתמחים. מצוטט מדגם חלקי ממכלול הנושאים שהעלו המתמחים, והוא נבחר על פי מידת שכיחותו ביומנים. הנושאים מוצגים בארבע קטגוריות: יומנו של מתמחה – הכתיבה הרפלקטיבית ותרומתה; להיכנס להתמחות – חששות וקשיים; להיות למתמחה – היבטים מעולם ההתמחות; שנת ההתמחות:סיפור אישי של התפתחות מקצועית ( דיצה משכית , אלקה יפה).

מטרות המחקר הנוכחי: א) לבדוק אם תוכנית המנסה להכניס חידוש מפר איזון (קישור תיאוריה ומעשה) בהכשרה מקדמת את יכולת המתכשר והמורה המתחיל ליצור קשר בין תיאוריה למעשה; ב) ללמוד עד כמה מורים מתחילים, שקולם כמעט אינו נשמע, משיגים מטרה זו; ג) להשתמש במסגרת מושגית ידועה בהקשר חדש כדי להפיק ידע נוסף על קישור בין תיאוריה למעשה. שאלות המחקר המרכזיות: (1) מהן ההתנסויות של בוגרי תוכנית ההכשרה ביישום תיאוריה שנלמדה במוסד ההכשרה במעשה בכיתה?, (2) כיצד תהליך "לקיחת תפקיד" (role taking)((Blumer, 1969משפיע על הדרך שבה מתכשרים מבטאים תיאוריה בעבודה בכיתה?( Allen, M. J ).

בעוד הספרות המקצועית על הוראה וחינוך מדגישה את החשיבות של זהות בהתפתחות המורה, הרי התובנה שלנו לגבי זהותו המקצועית של המורה עדיין לוקה בחסר. המאמר הנוכחי מנסה להקנות לנו תמונה יותר מלאה ויותר מקושרת של נושאים הקשורים להתפתחות זהותו של המורה כפי שעולה מתוך מחקרים ודיונים שנערכו על ידי חוקרי חינוך. המאמר מתייחס לסוגיות הבאות: בעיות בהגדרת תפיסת הזהות של איש החינוך, מודעות עצמית בהתפתחות הזהות, גורמי שונים בחברה ובביה"ס המשפיעים על תפיסת העצמי של המורה, מקומם של רגשות בעיצוב הזהות, תפקיד הרפלקציה והשפעת גורמים שונים הקשורים למעגל השני והשלישי של ההוראה. דגש מיוחד ניתן במאמר לסוגיות של זהות בהתפתחותם של פרחי הוראה ומורים מתחילים (Catherine Beauchamp, Lynn Thomas).

כמנחת סטאז' זה שנים במכללת תלפיות, מציגה ד"ר מיכל אונגר את עמדותיה לגבי תהליך הנחייתו של המורה המתחיל בשנתו הראשונה. היא מתייחסת לנושאים האלה: מהות התמיכה בסטאז'רים ,מועד ההתחלה של סדנת הסטאז' ,הכשרת מנהלים חונכים ולא רק מורות חונכות.מהות התמיכה במפגשים עם המורים המתמחים המתקיימים פנים-אל-פנים במכללת תלפיות באה לידי ביטוי בשני מישורים: 1 . לעזור למורה החדש להגיע לתובנות חדשות הנוגעות לרקמת היחסים שבינו לבין התלמידים, של התלמידים בינם לבין עצמם ובין הגופים השונים הקשורים למערכת החינוך כמו גם, לסייע לסטאז'ר לגייס את מיומנויותיו , את אישיותו ואת הידע האישי שלו למציאת פתרון אופטימאלי לבעיות המתעוררות.2. לקיים בסדנה תהליך של עיבוד מידע אשר מביא למודעותו של הסטאז'ר את אמונותיו ואת תפיסותיו הקודמות.

במאמר זה מתבססת הכותבת על חלק מממצאיו של מחקר שערכה לאחרונה, ומטרתו הייתה ללמוד את חווייתה של המורה המתחילה, מחנכת כיתה א' בחברה הערבית בישראל. המחקר הוא איכותני. במסגרתו היא ראיינה שמונה מורות מתחילות, מחנכות כיתה א', עם סיומה של שנת ההוראה הראשונה שלהן. במחקר הנוכחי התלמידים הופיעו בחוויותיהן של המורות כמקור לקושי ( Scherf, 2008 ) השלב ההתפתחותי שנמצאים בו תלמידי כיתה א ' (לימוד ראשית הקריאה והכתיבה) , ההבדלים האינדיווידואליים, מוכנותם של התלמידים לכיתה א', חסך במסגרות בלתי פורמליות עבור התלמידים וכן, נוסף על כל הנאמר, תשתיות פיזיות לקויות של בית הספר – כל אלה הם הקשיים שהמורות נתקלו בהם. מורות שעברו לדרום נתקלו בקשיים נוספים, שמקורם בשוני התרבותי השפה ויחסי הקרבה בין תלמידי הכיתה ובהקשר הפוליטי ילדי הפזורה.

ממצאים ראשוניים מניסוי מלווה במחקר, שנערך זו השנה השנייה במסגרת תכנית הסטאז' בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. מטרתו המרכזית של הניסוי היא פיתוח מתודולוגיה ודרכי עבודה יעילות לפתרונם של הקשיים הייחודיים המלווים את המתמחים, ובמקביל, פיתוח מתודולוגיה וכלים מתאימים למניעתם של חלק מהם. ממצאיו הראשונים של הניסוי תורמים לחשיבה מחודשת ולהבנה מעמיקה יותר של מקורות הקושי, ומאפשרים לצעוד צעד נוסף בפיתוחו של מסלול ההתמחות בהוראה. כאמור, תכנית הסטאז' בבית הספר לחינוך בבר-אילן כוללת, נוסף על חלקיה המקובלים, שני רכיבים נוספים. האחד, התנסות מובנית בניהול תקשורת בכיתה, על פי המודל של תקשורת מכבדת, שפותח בעמותת "חינוך לחיים"; השני, "התנסות אמת" באמצעות סימולציות מובנות, שעיקרן התמודדות עם קונפליקטים במצבי קיצון, המדמים אירועים שגרתיים בכיתה, בתנאי מוגנות. תכנית זו פועלת בשיתוף ובהדרכה של המרכז לסימולציה בתל-השומר. ממצאי המחקר, המתבססים על ניתוח התיעוד )באמצעות וידאו(, כוללים את התנהגויות המתמחים ואת תגובותיהם המילוליות באירועים עצמם ובדיווחים המלווים את ההתנסויות השונות. כל אלה מאפשרים את ההשערה באשר לקיומם של רכיבים משמעותיים המשותפים לכלל המתמחים. רכיבים אלה הם, כאמור, סמויים מהעין, וגילוים מתאפשר באמצעות תהליכי המודעות ואפשרויות התובנה שהמתנסים חווים ( מאירה איזנהמר).

לצורך ההנחיה בנתה דבורה ורדיגר ממכללת תלפיות מודל להעצמת מנחי הסטאג' המתבסס על שילוב בין שני מודלים הלקוחים מתחום ההדרכה בפסיכולוגיה. המודל האחד לקוח מתחום ההדרכה הקלינית – המודל של ת' קרון, המתייחס לממד הדיאלוגי שבתלת-שיח. המודל השני לקוח מתחום הפסיכולוגיה החינוכית – המודל של ז' אוסטרוויל, המתייחס למודל קונסולטציה אינטגרטיבית מובנה (מקא"מ). הכותבת מציגה את עקרונות השיח הקבוצתי, המשלב בין שני המודלים הלקוחים מתחום הפסיכולוגיה: המודל הראשון לקוח מתחום ההדרכה בפסיכולוגיה קלינית – במסגרת ההדרכה מתקיים למעשה תלת-שיח בין שלושה מרכיבי המשולש: מטופל-מטפל-מדריך, כאשר באופן ממשי יש תקשורת בין שני צמדים בזמן נתון: מטופל-מטפל ומטפל-מדריך. לעומתה מתרחשת תקשורת 'מועברת', שאינה צמודה לאירוע המתרחש באופן ממשי בזמן ובמרחב. התקשורת ה'מועברת' קשורה לנושאים כמו: יחס, עמדות, רגשות ומרחב ההתייחסות. התקשורת ה'מועברת' מתבטאת במודע או לא במודע, ומידת ההתייחסות אליה תלויה במשתתפים בהדרכה( דבורה ורדיגר ).

במעשה המרכבה של בניית צוות בכלל וזה החינוכי בפרט, קיימים אספקטים שבעזרתם מתגבשים פרטים לכלל צוות, המציב לעצמו מטרות ויעדים וחותר להשגתם. אספקטים אלה מצויים בתחומי התשתית עצמה, הזרועה בגורמים חברתיים, קוגניטיביים ורגשיים, באמצעות שפה משותפת הן של הלשון הדבורה, או אף בזו המשתקפת באמצעות אמונות ומושגים משותפים. כל אלה מייצרים "גאוות יחידה", שיש בה כדי למנף את העשייה כולה.כך קורה בצוות הסטאז' של מכללת 'תלפיות' חולון, הנפגש אחת לשישה שבועות לישיבה שתוצאותיה הן: העמקת הידע ומיומנויות ההדרכה ; גיבוש הצוות והבאתו לאותה 'גאוות יחידה. הפגישה מתחלקת לשני חלקים מרכזיים: קבלת החלטות הקשורות בסדרים ובפרוצדורות, הדרכה על הדרכה – סופרוויז'ן – הזמן הנכבד המוקדש לחלק זה וההתייחסות אליו מעידים נאמנה על חשיבותו הרבה בעיני הצוות. הכיצד? מבחינתנו, זה "השאור שבעיסה". הוא המתסיס ומלבה את אש היצירתיות והעשייה שבעבודתנו, גורם לנו להיות מודעים לכל צעד שאנו מתכננים או עושים."( רבקה רינסקי ) .

סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת המתמחים, שהיקפה 60 ש"ב, משתתפים בין 18-15 מורים מדי שנה, רובם מורים למדעים ולמתמטיקה, אם כי לפעמים מגיעים גם מורים למקצועות אחרים, למשל, מורים ללשון. המורים המשתתפים בקורס למורים חונכים גם הם רובם מתחום המדעים, אולם לפעמים מגיעים מורים מתחומים נוספים, לדוגמה, מורים לתנ"ך ולאנגלית. להתנהלות של שני הקורסים הללו, במקביל ובנקודות מפגש משותפות, יש ייחודיות ותרומה משמעותית לכל המעורבים. המורים המתמחים נעזרים בחונכים ומצליחים להעלות בפניהם בעיות שונות, שאולי לא הצליחו לפתור בסיוע החונך האישי שלהם. כמו כן מועלות בעיות שהתעוררו בקשר עם החונכים. הטיפול הסדנאי המתקיים במפגשים המשותפים שבמסגרתו יושבים בקבוצות מעורבות של שניים עד שלושה מתמחים ושניים עד שלושה חונכים לדון בסוגיות שונות של המורים הוא דגם מוצלח שנותן תמיכה נוספת למורים בשנת עבודתם הראשונה. בשונה מהטיפול של החונך האישי, המתמחים יכולים לקבל מגוון עצות רחב יותר ממספר גדול יותר של מורים חונכים. מפגש כזה מעצים את המורים מקורס החונכים, שמרגישים שיש להם ניסיון רב ויכולת לתמוך במורים הצעירים ולקדם אותם, והם עושים זאת בצורה נפלאה. הנושאים שנדונו במפגשים המשותפים היו חדשים גם למתמחים וגם לחונכים. לדוגמה, נושא ההערכה – הועלו הנקודות שהמורים המתמחים היו רוצים לשמוע בהערכה, ומנגד המורים הוותיקים התייחסו לנקודות החשובות להם לגבי מהו מורה טוב. נושא נוסף שעלה הוא דרכי התמודדות עם מצבי לחץ בין של המורים ובין של התלמידים . הוצגו מקרים שונים שגם המתמחים וגם החונכים חוו, והתנהל שיח עמיתים מצוין.

מחקרים לא מעטים כבר בדקו את חשיבות ההתפתחות המקצועית של מורים לגבי יכולתם הכוללת ודרכי הוראתם, אך המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את השפעת משתנה ההתפתחות המקצועית של המורים על הישגי התלמידים הלומדים אצלם. אוכלוסיית היעד כללה כ6000 תלמידים ו-2000 מורים בשנות ההוראה הראשונות שלהם. הממצאים מצביעים על השפעה מסוימת אך חשובה של יכולות נרכשות של המורים על הישגי התלמידים. למרות שלא מדובר על ממצאים מובהקים , עדיין ניתן להבחין במגמה יציבה ומתמדת של השפעת היכולות הנרכשות של המורים על הישגי התלמידים (Marjorie R. Wallace).