אתר חממ"א הוא חדר מורים וירטואלי באינטרנט, שהתפתח במשך חמש שנים במסגרת הצוותים המתוקשבים של מכון מופ"ת. צוות הפיתוח כלל חברות משלוש מכללות: אורנים; בית ברל וקיי. בתשס"ד הועבר האתר לגף הסטאז' האחראי בפועל לאוכלוסיית היעד של המתמחים בהוראה במשרד החינוך. (בבי טורניאנסקי, אלקה יפה, זהבה שלם)

המאמר עוסק במדיניות החינוך כפי שהיא באה לידי ביטוי בקשר שבין המחוזות לבין בתי הספר והמורים. החוקרות ניסו לבדוק עד כמה היערכות המחוז ומבנהו משפיעים על ההוראה בבתי הספר ועל ההתפתחות המקצועית של המורים בו בדגש על מורים מתחילים. המאמר המערכתי בחן את האופי הארגוני ואת התפישות החינוכיות של שני מחוזות שונים ואת והשפעתם על בתי הספר. המחברות טוענות שהמחוזות עשויים לשמש כמכשירי מורים. המטלות שהם נותנים למורים המתחילים, המשאבים שהם מספקים, סביבות הלמידה שהם יוצרים, כלי ההערכה שהם מתכננים והשיחות שהם מעוררים עשויים להשפיע על מורים מתחילים כשהם באים ללמוד על הוראת שפות ועל הוראה באופן כללי. (Grossman, P., Thompson, C)

כותבי המאמר נשענים על נתונים מעבודתם של תשעה מורים חונכים בתשעה בתי ספר תיכוניים וחוקרים את ההיבטים הריגושיים של חונכות. החונכים, היוצאים מנקודת מבט של פרופסיונליות "קרה", מסתירים מהמתמחים את האינטנסיביות והמורכבות של עבודתם כחונכים. מחברי המאמר טוענים שכדי להביא את החונכות למיטבה, הכרת קשיים אלה היא חלק ממעורבותם של המתמחים בשיחות העשירות על הוראה ולמידה. (Bullough JR, R.V, Draper, R.J)

המאמר, המבוסס על מחקר ראיונות ארוך טווח של 50 מורים חדשים במסצ'וסטס, מציג את הסיבות של העונים להתמדה בבתי הספר או למעבר לבתי ספר חדשים או לעזיבת ההוראה במהלך שלוש השנים הראשונות. מורים שחשו תחושות של הצלחה עם תלמידים ושבתי הספר אורגנו למתן תמיכה – אינטראקציות עם עמיתם, הזדמנויות לצמיחה מקצועית, מטלות מתאימות, משאבים הולמים ומבנים בית ספריים תומכים – היו בעלי הסיכויים הטובים ביותר להתמיד בבתי הספר ובהוראה בכלל ( Johnson, S.N., Birkeland, S.E ).

רשמיו של מורה לאנגלית משנת עבודתו השלישית בהוראה בבית ספר תיכון בחינוך ההתיישבותי. הסקירה מפרטת את הציפיות, הקשיים, דרכי ההתמודדות ודרכי התקשורת עם הכיתה והתלמידים (דויד סגל).

הסטנדרטים של INTASC בארה"ב לגבי מורים מתחילים מבוססים על עקרונות אלה: תוכן התחום: המורה מבין את המושגים, את העקרונות ואת מבני היסוד של תחום התוכן ('מבנה הדעת' של מקצוע הלימוד) ומסוגל ליישם אותם ביצירת התנסויות לימודיות רלוונטיות לתלמידים ובעלות משמעות בעיניהם. דרכי למידה: המורה מבין את דרכי הלמידה של ילדים ומיישם הבנה זאת בהוראה המעודדת את התפתחותם השכלית, החברתית והרגשית שלהם. שונות בין תלמידים: המורה מבין את מהות ההבדלים בדרכי הלמידה של תלמידים שונים ומיישם הבנה זאת ע"י הפעלת שיטות למידה מתאימות לכל תלמיד. אסטרטגיות הוראה: המורה מסוגל להפעיל אסטרטגיות הוראה מגוונות, כדי לטפח אצל תלמידיו יכולות של רכישת ידע, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ומיומנויות לבצע משימות. תקשורת: המורה משתמש בדרכי תקשורת מגוונת ומנצל סוגי מדיה ואמצעי תקשורת שונים,כדי לעודד את תלמידיו לחקור, לשתף וליצור אינטראקציה עם עמיתים.

אחד הקשיים של המורה המתחיל נוגע למערכת היחסים עם ההורים. אחד היבטים בסוגיה רגישה זו היא הקושי של המורים לשתף הורים בחיי הכיתה מבלי שהמורה יחוש מאוים כמי שנתון לבחינה מדוקדקת מצדם. מאמר זה מבוסס על מחקר שבדק את דפוסי התקשורת בין מורים בתחילת דרכם המקצועית לבין הורים, על מנת לבחון את ההשלכות של פרשנות המסרים התקשרותיים על תפקודם של המורים. (ורד מנצל)

סקירת מחקרים המתעדים ובודקים את הלם הפגישה הראשונה של המורה המתחיל עם בית הספר. המחקרים מציעים דגמים שונים של ליווי מורים חדשים, ומתעדים את השינוי המתרחש תוך כדי התאקלמות המורה המתחיל בעבודתו.

מטרת המחקר הראשונה היתה להבחין בין מורים מלווים למורים לא מלווים מבחינת התפתחותם המקצועית גם לאחר שבע שנות עבודה. נמצא כי ציון ההתפתחות המקצועית של המורים המלווים גבוה ברמה סטטיסטית מובהקת מציון ההתפתחות המקצועית של המורים הלא מלווים. משמעות מממצא זה היא, שלמורים המלווים יש יתרון, כי כבר בשלב הראשון של ההתפתחות המקצועית, ההתקדמות ב", אני" של המורים עצמם אינו תורם להוראה, מטריד ומעסיק יתר על המידה את המורים, משפיע על עמדותיהם ועל איכות ההוראה שלהם ומכביד על עבודת החינוך בהוראה. בדיקת ההבדלים בהתפתחות המקצועית של מורים לפי ליווי בקליטה מראה, כי המורים המלווים בקליטה מגיעים מהר יותר לשלב גבוה יותר של התפתחות מקצועית בהשוואה למורים הלא מלווים. (הנרי תם)

מאמר זה בוחן את שיקולי הדעת של מורים טירונים בניתוח אירוע שהתרחש במהלך עבודתם בהוראה. המאמר מציג מחד את הפוטנציאל הטמון בשימוש בחקר אירוע כאמצעי לטיפוח שיקולי הדעת של המורים בהתמודדות עם דילמות בהוראה, ומאידך הוא מצביע על קשיים שעולים מניתוח שיקולי הדעת של המורים (פנסו צופיה, שהם עדנה, שילוח נעמי).

המחקר של ד"ר שוש מלאת הוא מחקר מעקב מהסוג של "חקר מקרים" שהתחקה אחר תהליכי ההתנהגות והחשיבה של מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטאות ומורים מתחילים בוגרי מכללה בשנה הראשונה לעבודתם. חלק מהמורים המתחילים השתתפו בפרויקט ליווי בקליטה (פרויקט תמיכה במורים מתחילים מטעם המוסד המכשיר, כולל הנחייה מלווה). מטרת המחקר הייתה לחשוף את התמורות בתפקודו של המורה המתחיל. המחקר נערך בשיטה האיכותית. כלי המחקר כללו תצפיות, שאלונים וראיונות רפלקטיביים. (שוש מלאת)

מטרת המחקר: לתאר ולנתח את מאפייני ההנחיה הפדגוגית ואת מערכת היחסים בין מנחים פדגוגיים לבין מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטה ומורים מתחילים בוגרי מכללה, בפרוייקט ליווי בקליטה.נמצאו שלושה דפוסי הנחייה: דפוס קבוצתי לבוגרי האוניברסיטה, דפוס יחידני ודפוס משולב לבוגרי מכללה. בשלושת הדפוסים נחשף גוף ידע "אותנטי" אחיד וכן מבנה היררכי של מרכיבי ההנחיה: טכניקות הוראה, פעילויות הדרכה ותהליכי העצמה. (שוש מלאת)

מטרות המחקר : תיאור וניתוח השינויים שחלו בעקבות פרוייקט הליווי בתוכניות הלימודים במוסדות להכשרה להוראה , ובדיקת הגורמים התורמים לשינויים אלו . הממצאים מעידים על שינויים רבים בתוכניות הלימודים שחלו בעקבות פרויקט הליווי ב-33 המוסדות להכשרת מורים בישראל. נמצא מתאם גבוה ומובהק בין משך קיום הפרויקט במוסד לבין הוספת קורסים והוספת נושאים בקורסים קיימים .מספר שנות הקיום הפרויקט מקושר באופן החזק ביותר לסך השעות למדפ"ים ולמספר המדפ"ים בפרויקט . ככל שעולה מספר שנות קיום הפרויקט במוסד , כן גדלה התשומה הכספית של המוסד בפרויקט הליווי. (יעל קציר, רחל פסטרנק)

רשמיו של מורה לאנגלית משנתו הראשונה בבית ספר (חטיבת ביניים). המאמר מונה את הקשיים, דרכי ההתמודדות וההדרכה הפדגוגית שניתנה למורה (דויד סגל).