בספרות המחקרית ניתן למצוא המשגות של תהליך החונכות המסייעת, לדעת מורי מורים, למורים מתחילים ללמוד ללמד בדרכים חדשות. כותבות המאמר מציעות המשגה של 16 טיפוסים של קשרי חונך- מתמחה. הן מבססות קטגוריזציה זו על זווית ראייה ביקורתית- קונסטרוקטיביסטית ועל זווית ראייה חברתית-תרבותית על למידה וכן על המחקר העוסק בהכשרת מורים. הכותבות גם מזהות אתגרים ומורכבויות הקשורים למעבר של המורים המתחילים להוראה בהקשר (context) של רפורמות. תוך התבססות על מקרים של חונכות מופתית מתאר המאמר חלק מהקשרים הנ"ל, וההשפעות שלהם על התכשרות להוראה חדשנית. (Wang, J., Odell, S)

המאמר דן בשאלה כיצד יכולה הכשרת המורים להיענות לאתגרים של הוראה בשנים הראשונות. לדעת המחברים על הכשרת המורים "להשמיע את קולה ", להתייחס לממד הרגשי של ההתכשרות להוראה ולבנות קישורים (Linkages) בין המסגרות ((Contexts השונות של ההתכשרות להוראה וההיקלטות בה. מורי מורים ובתי ספר לחינוך יכולים וחייבים לעשות יותר בהכנת המתכשרים לשנות העבודה הראשונות. הדבר צריך להתחיל בשיח הבוחן דוגמאות קיימות ובביקורת של תוכניות ההכשרה וההתנסות. (Liston, D., Whitcomb & Borko, H)

המאמר מציג מחקר איכותי שנמשך שנה. המחקר בדק כיצד שלוש מורות מתחילות בבית ספר יסודי עירוני התמודדו עם מדיניות, עם תלמידים ועם מחויבויותיהן להתכשרות להוראת כתיבה. הממצאים מראים שהמורות המתחילות למדו להורות כתיבה תוך הישענות על מקורות ידע שונים, נמצא גם שההוראות שהן נתנו הושפעו מהיבטים שונים של הקשרי ההוראה הייחודיים שלהן, ושאלה עמדו בסתירה זה לזה ויצרו בקרבן מתחים רבים. ההתכשרות להוראת כתיבה עוצבה ע"י הדרך בה כל מורה למדה לנהל היבטים קונפליקטואליים שונים בהקשר שלה. מן הממצאים עולות השתמעויות להכשרת מורים ובהן הצורך בהתמקדות בפדגוגיה של הוראת כתיבה, בחירת הקשרי הוראה וקבלת החלטות במסגרות שונות ושימוש בסיפורי מקרה לבחינת הדרך בה מורים מנוסים מצליחים בהוראה בהקשרים מגוונים. (Pardo, L. S)

היקף הנשירה הגבוהה של מורים מתחילים בארה"ב הניע גורמים שונים בארה"ב לפתח תוכניות התמחות למורים שנועדו לענות על הבעיה. במאמר נסקרות כמה תוכניות מוצלחות שמופעלות מזה חמש שנים בארה"ב על מנת לייצור מסלולי התמחות רב-שנתיים למורים מתחילים. אחת מתוכניות ההתמחות היא תכנית Boston Teacher Residency שמקימיה קשורים מבחינה פדגוגית ומבחינת החזון לפרופסור Linda Darling-Hammond מאוניברסיטת סטנפורד. התכנית נועדה ליצור מסלול התמחות בהוראה לבוגרי מכללות לתקופה של שלוש שנים בתום לימודיהם. במשך כל שלושת שנות ההתמחות בהוראה בכיתות ביה"ס זוכים המורים המתחילים לחונכות מלאה של צוות מורים ותיקים המלווים אותם כל שלוש השנים ותומכים בהם.

המאמר מציג מחקר שהתפתח במסגרת עמיתות בין אוניברסיטה לבין בתי ספר במחוז אחד ועניינו דרכי הוראה של מורים בשנת עבודתם הראשונה. המחקר מחפש קשרים בין תצפיות בהוראה של המורים המתחילים לבין רמת בית הספר (יסודי, חט"ב או חט"ע) וטיפוסי ההכשרה (מסורתית לתואר ראשון או לא-מסורתית לתואר שני ו/או לתעודת הוראה אחרי התואר הראשון). המחקר נעשה במהלך שלוש שנים רצופות. התוצאות מצביעות על כך שמורים מתחילים כקבוצה הצליחו בהוראה. ניתוח רמות בתי הספר גילה שניהול הכיתה הטוב ביותר היה בבית הספר היסודי. בחינת טיפוס ההכשרה העלתה כי יכולות ניהול כיתה גבוהות יותר היו בקרב מורים שלמדו בתוכניות הכשרה מסורתיות. הפוטנציאל של האינטראקציות בין רמת בית הספר וסגנון ההכשרה לא היה חד-משמעי אך מצביע על כך שנדרש מחקר נוסף על ההתאמה בין סגנון לבין רמת/סוג בית הספר אליה מוכשר הסטודנט. (.Good, T.L et al)

ההתרחבות בארה"ב של בחינות מבוססות סטנדרטים בבתי ספר יסודיים שם פוגעת במיוחד במורים המתחילים. בין הגורמים העיקריים שגורמים לנשירת מורים מתחילים בארה"ב בשנים הראשונות הם הלחצים הגוברים ללקיחת אחריות על הכנת התלמידים לתוצאות הבחינות הנורמטיביות של רשויות החינוך. מחקרי דגימה שנערכו לאחרונה בבתי ספר יסודיים בארה"ב מצאו כי ההתמודדות של מורים מתחילים עם הלחצים של אחריות להכנת תלמידים לבחינות מבוססות סטנדרטים גורמת אצלם לשחיקה מוקדמת ולנשירה. מאחר והיקף הנשירה של מורים מתחילים הוא גבוה למדי בארה"ב מתריעים החוקרים והמומחים כי יש לשפר את ההערכות של המוסדות להכשרת מורים בתחום זה. עורכי המחקר ממליצים להרחיב את שעות ההכשרה של בתי הספר לחינוך בארה"ב ותוכניות הכשרת המורים בכל הנוגע להכנת תלמידים לבחינות נורמטיביות. ההמלצה היא שהמוסדות להכשרת מורים בארה"ב יתנו את הדעת לחשיבות הקורסים שמכשירים את פרחי ההוראה לגבש אסטרטגיות הוראה לקראת בחינות נורמטיביות (Neuharth-Pritchett, Stacey)

השיעור הגבוה של עזיבת מורים חדשים בשנתיים הראשונות להוראה מטריד לא רק את ישראל אלא את מדינות העולם המפותחות (OECD). היקף נשירת המורים החדשים במדינות המפותחות בעולם מגיע ל-30% ועל פניו נראה כי הגורמים לנשירה אינם קשורים לשכר ולתנאי עבודה אלא למרכיבים אישיותיים של המורים ודרכי התמודדותם. כמה וכמה מדינות מייחסות חשיבות רבה לפתרון הבעיה והמחקר הנוכחי המוצג במאמר מייצג היערכות של צוות מחקר אוסטרלי אשר לקח על עצמו לבדוק את הקשר בין נשירת מורים חדשים ושחיקה. בדרך כלל, נתפסת התופעה של שחיקת מורים כתופעה המתעוררת בשלבים מאוחרים יותר של קריירת הוראה, אך השערת המחקר של הצוות האוסטרלי הייתה כי השחיקה בעבודה היא הגורם העיקרי לנשירת המורים החדשים (Richard Goddard and Marion Goddard)

אף שהספרות העוסקת בקליטת מורים מתחילים (induction) המליצה מאז ומתמיד על הפרדה בין סיוע והדרכה לבין הערכה, הולכת וצומחת ההכרה שהערכה מכוונת לקידום ולחיזוק איכות המורה ולהגברת העניין בגישות לקליטת מורים המשלבות תמיכה, התפתחות, הערכה ואחריותיות. המחקר המוצג במאמר מציג תפיסות של חונכות משתי תוכניות קליטה מוערכות (בארה"ב) המקיימות שילוב זה לקידום איכות ההוראה. התוכניות כוללות הדרכת- עמיתים והערכה. המאמר מדגיש את האפשרויות ואת הקשיים בכל גישה ( Yusko, B., & Feiman-Nemser, S) .

מטרת המחקר שנערך בארה"ב הייתה לבדוק מה הם הגורמים הממסדיים המשפיעים על שילוב יישומי מחשב של מורים מתחילים בשנים הראשונות להוראתם בביה"ס. ממצאי הביניים של המחקר מלמדים כי למורים מתחילים יש אמנם ניסיון בתפעול ובהכרת יישומי מחשב שנרכש באוניברסיטה או במכללה, אך לא ידע ברור בשילוב אותם יישומי מחשב בכיתה. הפיקוח המחוזי, והנהלת ביה"ס מתייחסים למורים מתחילים כמו למורים רגילים ואינם מודעים להכוונה המיוחדת שלה זקוקים המורים המתחילים מבחינת הטמעת יישומי התקשוב. הבעיה העיקרית היא המעורבות הרבה של המורים המתחילים בפעילות פדגוגית ובישיבות מורים שאינה מותירה להם זמן לתכנון יישומי המחשב בכיתה. המורה המתחיל, שגדל על יישומי המחשב, אינו חש מחויבות אישית להטמעת הטכנולוגיה בכיתה כי חזון ביה"ס בנושא לא נהיר לו. מנהל ביה"ס, אמנם תומך במורה המתחיל מבחינת הלגיטימיות של הכנסת יישומי מחשב לכיתה, אך אין בהכרח ציפיות חד-משמעיות של רכז המקצוע או רכז השכבה לשילוב המחשבים בכיתה. התוצאה היא שהמורה המתחיל מעדיף להשקיע בתחומי הפדגוגיה הרגילה ולא הפדגוגיה המתוקשבת. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך בין ביולי בסן דייגו בארה"ב (Ilknur Kelceoglu)

מחקר זה, שנעשה בחסות גף ההתמחות בהוראה במשרד החינוך, נועד לבחון את תכנית ההתמחות בהוראה משלושה היבטים: רציונל התכנית, יישומה הלכה למעשה ותרומתה. המחקר התמקד בתכנית כפי שהיא מופעלת ביחס למורים מתחילים אשר הכשירו את עצמם ללמד בבית ספר יסודי או בבית ספר על יסודי (ולא בגיל הרך או בחינוך המיוחד) במקצועות ההוראה המסורתיים (ולא בחינוך גופני, אומנות וכדומה) במגזר היהודי ובפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי (פאדיה נאסר – אבו-אלהיג'א, רבקה רייכנברג, ברברה פרסקו)

מחבר המאמר, העובד כמורה מורים באוניברסיטה ובמכללה אמריקאית, סבור כי יש להכשיר את פרחי ההוראה לא רק בכיוון תחומי הדעת ומיומניות פדגוגיות, אלא גם בתחום האינטליגנציה הרגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית בה המצבים משתנים במהירות ובה התלמידים "מנסים" בדרכים שונות לבחון את היכולות הרגשיות של המורה החדש. המחבר מציע להכשיר מראש את פרחי ההוראה במכללה להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים ותובנות לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלהם. במהלך הקורסים שלו בהכשרה להוראה לומדים פרחי ההוראה כיצד להפיק משובים נכונים מתלמידי הכיתה, כיצד לראיין תלמידים וללמוד מהם תובנות חדשות, כיצד לבצע תצפיות מועילות בכיתה וכיצד לשמור על גמישות בדרכי ההוראה. יש חשיבות שפרחי ההוראה ייחשפו עוד במכללה למצבים של תנודות רגשיות בכיתה וכיצד להתמודד איתם (Sam M. Intrator)

עבודת M.A מעניינת שנכתבה בשנת 2006 באוניברסיטה קנדית על פיתוח מסוגלות של חזון בקרב מורים חדשים. השערת המחקר הייתה כי חשיפת מורים חדשים לאפשרויות עתידיות ולגיבוש עמדות תלויה ברמת תוכניות ההנחיה אליהם נחשפו בשנים הראשונות להוראה . נקודת ההנחה של המחקר היא כי מורים חדשים אינם צומחים לכדי פיתוח מסוגלות של חזון חינוכי ותפיסות חינוכיות מגובשות ויש להקנות להם את הכלים המתאימים לכך באמצעות הנחיה פדגוגית נכונה שתוביל להתפתחות מקצועית ולהתפתחות מסוגלות של חזון חינוכי שחייב המורה להפנים במלאכתו הפדגוגית בבית הספר . העוגן התיאורטי מבוסס על Duffy, 2002 .

תכנית הקליטה למורים מתחילים שהחלה בשנת 2002 הוותה שינוי מרכזי ראשון בטיפול במורים מתחילים בסקוטלנד. מאמר זה מציג תיאור של השינויים הללו במסגרת ההתפתחויות בתיאורית החונכות בהקשר רחב יותר. הטענה היא שהאיכויות האישיות של החונך (induction supporter ) במהלך הכניסה להוראה מרכזיות להתפתחות של יחסי חונכות יעילה. הדעות של הסטודנטים, הם המתמחים לעתיד, מתארות מאפיינים מועדפים של חונכות יעילה. (Rippon, J. H., Martin, M)

המחקר בחן כיצד מורות מתמחות, המעלות קשייהן והתלבטויותיהן במסגרת פורום באינטרנט, בונות את חשיבתן המקצועית. המחקר התמקד ב-19 מורות, בשנה הראשונה לעבודתן. מורות אלה השתתפו בפורום מקוון במסגרת סדנת ליווי ותמיכה בהתמחות, שנערכה במכללה להכשרת מורים. תוכני הפורום נותחו על פי "התיאוריה המעוגנת בשדה" ונוסף על כך זוהו מאפייני שיח כמיצוב, חזרות ומטפורות מנחות לצורך חשיפת תכנים סמויים. השיח המקוון יצר מרחב בטוח להעלאת קשיים. השוואה בין קווי השתתפות של הסטודנטיות בפורום מראה כי מורכבות הפנייה שלהן לחברותיהן, לכידות הפנייה ושקיפות המניעים העומדים מאחוריה קבעו במידה רבה את איכות התגובות ומורכבותן ואת המידה שבה קידמו תגובות אלו את מסוגלותן ל"התיר" בעיות ודילמות בעבודתן ולהעשיר את חשיבתן המקצועית (לוטן צביה, שרה שמעוני)

המאמר מתאר פרויקט של הכשרת חונכים לעבודה עם מורים מתחילים (באוניברסיטת לסטר באנגליה). במוקד הפרויקט עמדה השאלה מה עושים החונכים בשיחותיהם עם המורים המתחילים. המטרה הייתה לפתח לעודד דיאלוג אפקטיבי ומגוון של אסטרטגיות להעלאת מודעות וכישורים של חונכים במיוחד ביחס לפיתוח רפלקציה ביקורתית על ההוראה הן של החונך והן של המורה המתחיל ( Harrison, J, Lawson, T., & Wortley, A).