קשיי המורה המתחיל, שלביו וממדיו

 
מאת אריה קיזל
 
 
המורה המתחיל נמצא רוב הזמן במאבק. זה מאבק על הישרדות. הוא צריך להסתגל לתרבות בית הספר, למדיניות, לחובות, למוקדי אחריות. המורה המתחיל נושא באחריות במסגרת משרתו אבל למעשה הוא ילד קטן שנזרק למים. הוא נכנס לשחיקה במהירות שיא.

למעשה הוא אמור לשמש כמציל בסוכת המציל בבריכה אבל הוא עסוק בשחייה, בהישרדות והסתגלות. מצופה מן המורה המתחיל לצמוח ולהצמיח, לשלוט ולגלות הבנה בכל תהליכי ההוראה והלמידה, לברור מתוך ים האפשרויות את זו הנכונה אבל ללא כל ניסיון ולמעשה עם מעט מאד הכנה. שלב זה מתואר כ"הלם", "שוק", "טראומה" ו"עקירה". בשלב די מוקדם מפתח המורה המתחיל רגשות של כעס כלפי המערכת והוא מאשים את המערכת בקשייו.

המורה המתחיל מגיע עם ציפיות לגבי המערכת, דרכי פעולתה ויכולתה לסייע לו. למעשה הוא מדמיין תרחישים לדרך שבה יפעל. תרחישים אלה הם פרי של היכרות קודמת עם השדה כתלמיד ובעיקר של תפיסות ואמונות ביחס להוראה ולמידה. בעיקר של ציפיות של המורה המתחיל.

הפער בין הציפיות והאמונות הללו לבין הנעשה בשטח יוצר עמימות, חרדות ותחושה של אי יכולת לעמוד בדרישות התפקיד. בשלב זה, חלק מהמורים המתחילים נוטים להיכנס לאכזבה מוגזמת, להאשמה מרובה, לעיתים לייאוש ובעיקר לתחושה ש"אין לי מספיק כלים" ו"לא מציידים אותי במספיק כלים".
 
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya