למידה שיתופית
מיון:
נמצאו 134 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • סיכום

    במחקר המוצג במאמר זה נעשה שימוש בגישה שיתופית בתכנון המטלות ובמשוב הביקורתי של עמיתים, שכן פעילויות מבוססות– תכנון הנעשות בדרך כלל בקבוצות נמצאו כבעלות יתרון ללמידה כיצד להשתמש בטכנולוגיה ביעילות במגוון תחומי תוכן (Kali & Ronen-Fuhrnmann, 2011). במחקר השתתפו שתי קבוצות סטודנטים(27 ו-93)משתתפים) שלמדו תחומי תוכן שונים שקבלו מטלות שונות במסגרת תוכנית המקדמת רפלקציה ביקורתית בהקשר של שילוב טכנולוגיה בהוראה וככלי טכנולוגי להתכשרות להוראה ולמשוב עמיתים (EVA). משמעות ההצלחה בשילוב השימוש בטכנולוגיה בתהליך ההוראה והלמידה בקורס ההכשרה הנחקר הייתה שיעילות התהליך הודגמה בחיוב בפני המתכשרים, והם התנסו בכלים ואסטרטגיות הפדגוגיות הרלוונטיות ( Anderson, K., Kennedy-Clark, S., & Galstaun, V ) .

  • לינק

    הפלטפורמה המתוקשבת השיתופית החדשנית , שהוכרזה באפריל 2013 , זוכה עתה להתעניינות רבה בקרב אנשי חינוך ומורים בארה"ב וברחבי העולם. הפלטפורמה החדשנית שהיא התפתחות מתקדמת יותר של מערכת Wikispaces הקודמת , המיושמת כבר בחו"ל ובארץ, הותאמה עתה גם ללמידה ניידת (סמארטפונים , טאבלטים ואייפדים). המערכת החדשנית כוללת עתה גם כלים מתוקשבים שונים שיכולים לסייע למורים לבצע הערכה של תהליכי הלמידה. הפלטפורמה החדשנית כוללת עתה גם סט כלים מתוקשבים שמאפשרים למורה לארגן את הלמידה ככיתה וירטואלית באינטרנט .

  • לינק

    למידה שיתופית – מסגרת למידה־הוראה שהיא היפוכה של מסגרת ההוראה הפרונטלית – היא תהליך למידה דמוקרטי המתבצע בקבוצות קטנות המבוססות על יחסי גומלין והידברות בין הלומדים לבין עצמם. הלמידה השיתופית שוללת את ההוראה הפרונטלית מפי סמכות. היא מבססת את השיעורים על למידה בקבוצות קטנות המקיימות דיונים על נושאים ורעיונות מתחום המקצוע הנלמד. אל לנו לאבד תקווה. אפשר וצריך ללמד את המורים סגנונות שונים של הוראה ולמידה ולטפח בהם תכונות של יצירתיות, ביקורתיות, חשיבה רפלקטיבית, סקרנות אינטלקטואלית, אינטליגנציה רגשית, אלתור ומשחק, הומור עצמי ומנהיגות. ( יוסף אבינון ).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר שכוון לזיהוי הגישות המועדפות ללמידה על סטודנטים בוגרים בתכנית מקוונת לתואר שני . נמצא כי הלמידה היישומית הופיעה כגורם חזק, אולם הקונסטרוקט הדומיננטי ביותר שהופיע היה ממד של למידה שיתופית. (Kuboni, O., 2013).

  • לינק

    מחנכים ומנהלים מחפשים דרכים להכין את התלמידים לעתיד. במאמר זה, המחברת מציעה ארבעה כללים החיוניים ללמידה במצאה ה-21:ההוראה צריכה לשים את התלמיד במרכז, החינוך צריך להיות שיתופי, ללמידה צריך להיות הקשר ובתי הספר צריכים להשתלב עם החברה(Jennifer Nichols, 2013)

  • לינק

    המחבר Adrian McDonald ( צרצה בכיר לגיאופיזיקה באוניברסיטה) מתאר כיצד שילוב בין דיונים בכיתה לדיונים מקוונים בקורס לתואר ראשון יכול להועיל ללומדים. המחבר מצא שהמרכיב המקוון , באמצעות קבוצת הפייסבוק ) מעודד את הסטודנטים לחקור באופן מקוון, מגביר את הלמידה 'השיתופית', ומפתח מיומנויות אוריינות. הגמישות של מעורבות בדיון א-סינכרוני מקוון מאפשרת גם השתתפות לאחר הכנה מסוימת וגם מחקר וזמן שיתופי רב יותר כדי לתרום לדיון מאשר הדיונים שמתנהלים בכיתה בלבד (Adrian McDonald, 2013).

  • לינק

    מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את מקומה של הנוכחות החברתית בלמידה שיתופית בקהילת לומדות מקוונת של סטודנטיות להוראה המתמודדות לראשונה בלמידה מרחוק. זאת בשל העובדה שבמערכת החינוך מתנהל מעבר מסביבות למידה מסורתיות אל סביבות מתוקשבות.תהליך זה מצריך הקניית מיומנויות שונות המאפשרות השתלבות בקהילות המקוונות של המאה ה 21- . בנוסף, הלמידה השיתופית חיונית להתפתחות אישית וחברתית ומובילה לאינטראקציה החברתי ( שרה ויסברג , מירי שינפלד , ציפי זלקוביץ ) .

  • לינק

    המקרה המתואר במאמר מתייחס לשילובם של בלוגים קבוצתיים במסגרת קורס אקדמי מבואי לאוריינות מידע במטרה לעמוד על הערך המוסף של התיעוד בבלוג עבור הסטודנטים והמרצה בקורס וכן הצגת תובנות ראשוניות מהתנסות זו. מחקרים מעידים על כך שתיעוד תהליכי חקר תורם ללמידה משמעותית. ניתוח תוכן ראשוני של בלוגים הקורס מלמד על קיומם של תכנים דיווחיים משימתיים לצד תכנים חווייתיים רגשיים הבאים לידי ביטוי בכתיבה ( רות אש-ארגייל) .

  • סיכום

    בפוסט זה המחברת חוקרת כיצד עובדת למידה שיתופית בשני סוגים של קורסים מקוונים—האחד הוא הקורס המקוון הפתוח ורחב-ההיקף המוכר לכל, MOOC (massive open online course), והשני הוא הקורס בתשלום הסגור, COLC, שהן ראשי התיבות שהמחברת משתמשת לכינוי קורס מקוון סגור לצורך קרדיט (closed, online, for credit, course). קיימים מאות קורסים מסוג COLCs הזמינים כמעט בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב ( Morrison, D) .

  • לינק

    היישום Padlet מאפשר יצירת קיר שיתופי מקוון, חינמי, פשוט ונוח לשימוש של מורים ותלמידים בכל זמן ובכל מקום. המורה יכול ליצור מגוון משימות לתלמידים, תוך הצגת תהליך העבודה, תוך צירוף של קבצים שונים החל מקבצי תמלילן וכלה בסרטונים או בצילום עצמי בווידאו. הקיר הוא כלי עזר לתלמידים ולמורים לשאילת שאלות להבעת עמדה בנושא המוצג, לקבלת תשובות ומשוב לדבריהם, והכל מוצג על קיר שיתופי אחד בו תלמידי הכיתה בלבד יכולים לעבוד. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שתלמידים לא נדרשים לשם משתמש או סיסמה על מנת ליצור בקיר השיתופי, וניתן רק להטביע קישור באתר הכיתה דבר זה מאפשר חיסכון בזמן העבודה בכיתה ( ברטה פיסטרוב ושלומית פתיחי).

  • לינק

    בספרו "לסייע לתלמידים להניע עצמם: תשובות מעשיות לאתגרים בכיתה", משלב Larry Ferlazzo בין התפתחות האוריינות עם שיעורים קצרים בכיתה בנושאים כגון: שליטה עצמית, אחריות אישית, והתמדה. במאמר זה , המחבר משרטט שבעה אלמנטים שמורים יכולים לשלב במערכי השיעור שלהם כדי למקסם את הצלחתם.

  • לינק

    ללמידה שיתופית מקוונת בבתי ספר נודעת כיום חשיבות רבה מבחינת טיפוח מיומנויות המידע של התלמידים ומבחינת השבחת למידת העמיתים. אחד מבתי הספר היסודיים בישראל שמצטיין בתחום הלמידה השיתופית המתוקשבת הוא ביה"ס "חופי הגליל" בקיבוץ גשר הזיו ( ביה"ס יסודי אזורי) . במסגרת התאמת דרכי ההוראה למאה ה-21 ( תכנית התקשוב החינוכית ) תורגלו תלמידי כיתות ד'-ו' בביה"ס "חופי הגליל " בהפקת תוצרי למידה תוך שיתוף פעולה ביניהם כאשר כל אחד עובד מהמחשב שלו מוסיף את חלקו לתוצר הקבוצתי המתהווה .

  • לינק

    מחקר זה בחן את ההשפעה של גישת הלמידה השיתופית על הביצוע של תלמידי תיכון במתמטיקה . במחקר נמצא כי לגישת הלמידה השיתופית יש השפעה מובהקת על הביצוע של התלמידים במתמטיקה בתיכון (Jebson, Sofeme R., 2012).

  • תקציר

    בהמשך למאמרון של ענבל סמית: "סיכום הטרילוגיה ההיסטורית: הקיבוץ והלמידה , כתבה אלה פלג מאמר מאיר עיניים על למידה שיתופית וסגנון המותאם ללמידה שיתופית וההתאמה הנדרשת ביניהם. כותבת אלה פלג : "יש לקחת בחשבון, שתמיד יהיו כאלו אשר ינצלו את סגנון הלמידה השיתופי על מנת "לעוף על גבם של האחרים". עם זאת, ייתכן שלשיתופיות אשר לה קשת של גוונים יתרונות חבויים. לדוגמה, מקרה בו סטודנט אחד דומיננטי יותר מחברו, יתכן שהתנהלות זו תעצים אצלו נטיות אשר לא היו באות לידי ביטוי במידה והשיתופיות הייתה שווה .ובכל זאת, כחלק ממיומנויות המאה ה- 21, סבורה אני שחשוב לפתח יכולות של חשיבה בדמות ניהול קולוברציה ( אלה פלג) .

  • לינק

    המורה והמחנכת ענבל סמית יוצאת למסע היסטורי בעקבות השיתופיות הקיבוצית, על מנת להבין את הקושי האישי שלה בלמידה השיתופית. לדעתה אין מקום לקדש הלמידה השיתופית ולתת לה מקום כה מרכזי כפי שמתקיים היום בלימודי מגמת תקשוב ולמידה. היא צריכה להתקיים, אך במינון סביר יותר מול הלמידה האישית ( ענבל סמית) .

  • לינק

    מחברת המאמר מתארת כיצד בשנים האחרונות היא נוטלת חלק בסדנות קיץ אשר מדגישות את היתרונות של סמינרים סוקרטיים. הדיונים נסובו סביב שאלות פתוחות בהנחייתם של תלמידים, אך היא התקשתה לתאר כיצד זה עשוי לעבוד בשיעורים שלה בכיתה ו'. למרות המבחנים עתירי-הסיכונים ומערכת ההערכה חדשה, היא החליטה לבצע זאת באוגוסט בשנה שעברה. התהליך החל בתחילת השנה, כאשר התלמידים התבקשו לזהות את המאפיינים של שומע פעיל. רפלקציה נמשכת על פעילויות הכיתה הובילה לכך שהתלמידים הפכו למודעים יותר לציפיות של מחברת המאמר ושל עצמם ( Ely, E.).

  • לינק

    החינוך המקוון שם יותר ויותר דגש על שיטות למידה שיתופיות. למרות היתרונות הפדגוגיים של למידה שיתופית, לומדים מקוונים עשויים לתפוס פעילויות למידה שיתופיות כהתנסויות מתסכלות. המטרה של מחקר זה היא לאפיין את תחושות התסכול כרגש שלילי בקרב לומדים מקוונים העוסקים בהתנסויות מקוונות של למידה שיתופית מבוססת מחשב (CSCL – computer-supported collaborative learning), ויתרה מזאת, לזהות את המקורות שאליהם משייכים הלומדים את תסכוליהם. המחקר נערך על קבוצה של ארבעים סטודנטים הרשומים בתכנית לתואר שני בלמידה מתוקשבת (e-learning) בקמפוס הווירטואלי של האוניברסיטה הפתוחה של קטלוניה (UOC – Universitat Oberta de Catalunya), והתנהל בסמסטר השני של שנת הלימודים האקדמית 2011-2010 ( Capdeferro, N., & Romero, M).

  • לינק

    כותבי המאמר בנו ב-2009 קבוצת כתיבה של מורי מורים באוניברסיטה בפינלנד בכוונה לקדם כתיבה אקדמית ופרסום, ולהשיג מטרות כמו קידום או השגת תקציבים. במאמר זה הם מדווחים על שלבי ההתחלה של העבודה המשותפת על האתגרים והאפשרויות שהם מציבים. למרות חשיבותה, כתיבה נתפשת כמטלה קשה שלא מוקצים לה די זמן או חלקי משרה ועל רבים להיאבק כדי לבצעה (Cameron et al., 2009, Murray, 2009). תהליך הכתיבה האקדמית דורש שילוב של תובנות בדבר תחושת העצמי של האדם ככותב, ידע בכתיבה (know-how) ומייצר תחושות כמו פחד ודאגה, שימחה וסיפוק. מהיבטים אלה בחנו הכותבים את תהליך הכתיבה ( Turunen, T.A., Kaasila, R., & Lauriala, A).

  • לינק

    כדי לבחון את האפקטיביות של סביבת הלמידה השיתופית, המחברים תכננו והשתמשו בשלוש סביבות הוראה שונות בקורס מסוים על פני שלושה סמסטרים שונים. בכל סמסטר עוקב נוצרה סביבה שיתופית יותר בכיתה עבור קורס נבחר. התוצאות הראו שכאשר סביבת הלמידה בכיתה הופכת לאינטראקטיבית יותר, איכות האינטראקציות בכיתה עולה והסטודנטים מבינים טוב יותר את החומר הנלמד (Zapatero, Enrique G; )Maheshwari,Sharad K; Chen, Jim, 2012).

  • לינק

    הרצאתה של ד"ר מירב אסף במכון מופ"ת בנושאי הערכה בסביבה מתוקשבת שיתופית. ההרצאה דנה בנושאים הבאים : מה יש להעריך, כלים לאיסוף נתונים, דוגמאות למחוונים להערכת השיח, דוגמא למחוון להנחיית הערכת עמיתים ( הקורס "אוריינות ומידענות דיגיטאלית" ), דוגמא לעבודה שיתופית ( הקורס "למידה והוראה עם טכנולוגיה") , דוגמא למחוון שפותח עם הקבוצה ( מירב אסף) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין