הפלטפורמה המתוקשבת השיתופית החדשנית , שהוכרזה באפריל 2013 , זוכה עתה להתעניינות רבה בקרב אנשי חינוך ומורים בארה"ב וברחבי העולם. הפלטפורמה החדשנית שהיא התפתחות מתקדמת יותר של מערכת Wikispaces הקודמת , המיושמת כבר בחו"ל ובארץ, הותאמה עתה גם ללמידה ניידת (סמארטפונים , טאבלטים ואייפדים). המערכת החדשנית כוללת עתה גם כלים מתוקשבים שונים שיכולים לסייע למורים לבצע הערכה של תהליכי הלמידה. הפלטפורמה החדשנית כוללת עתה גם סט כלים מתוקשבים שמאפשרים למורה לארגן את הלמידה ככיתה וירטואלית באינטרנט .

על פי הנחיות משרד החינוך, אסור למורה ותלמיד להיות בקשרי "חברות" בפייסבוק, אך מותר למורה להפעיל קבוצה סגורה וממוקדת למידה. בהתאם לכך, יכול כל מורה לפתוח קבוצה סגורה לתלמידיו, בה יוכלו לנהל דיונים בנושאים שונים, לבצע משימות ולתת משוב הדדי, להעלות תכנים אקטואליים (כתבות, סרטונים) ועוד. יתרונה של הקבוצה הוא באפשרות לשמור על התכנים הנכתבים בה חסויים ובאפשרות להעלות מאגר קבצים אשר ישמשו את הקבוצה ( אפרת מעטוף) .

אחרי האיסור על מורים להיות חברים של תלמידיהם בפייסבוק, מוציא משרד החינוך הנחיות חדשות שמשחררות מעט את החבל. בחוזר מנכ"ל שיופץ בקרוב, מודיע המשרד כי הוא מעודד פתיחת קבוצות משותפות למורים ותלמידים ברשת החברתית, אולם האיסור על חברות ישירה של המורים עם התלמידים עומד עדיין בעינו ( מיכל רשף ) .

אביב צמח , מטובי המורים המתוקשבים בישראל , כתב סקירה מועילה על כלים דיגיטאליים מתקדמים שיש בהם כדי להשביח את ההוראה והלמידה המתוקשבת בבתי הספר. מבין ההמלצות שלו ראויה במיוחד ההמלצה לגבי חיפוש מידע במתכונת שיתופית באמצעות כלי דיגיטאלי שיתופי בשם SearchTeam ( אביב צמח) .

בפוסט זה המחברת חוקרת כיצד עובדת למידה שיתופית בשני סוגים של קורסים מקוונים—האחד הוא הקורס המקוון הפתוח ורחב-ההיקף המוכר לכל, MOOC (massive open online course), והשני הוא הקורס בתשלום הסגור, COLC, שהן ראשי התיבות שהמחברת משתמשת לכינוי קורס מקוון סגור לצורך קרדיט (closed, online, for credit, course). קיימים מאות קורסים מסוג COLCs הזמינים כמעט בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב ( Morrison, D) .

יש תצורות שונות של מפגשים סינכרוניים בזמן אמת ברשת. וכנראה שיש עוד הרבה מה לגלות על התצורות השונות , ולכן אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על ההתנסות שלה במפגש מקוון (online webinar ) באמצעות טכנולוגיה של חברת מיקרוסופט הידועה בשם Livemeeting ( אסתי דורון) .

היישום Padlet מאפשר יצירת קיר שיתופי מקוון, חינמי, פשוט ונוח לשימוש של מורים ותלמידים בכל זמן ובכל מקום. המורה יכול ליצור מגוון משימות לתלמידים, תוך הצגת תהליך העבודה, תוך צירוף של קבצים שונים החל מקבצי תמלילן וכלה בסרטונים או בצילום עצמי בווידאו. הקיר הוא כלי עזר לתלמידים ולמורים לשאילת שאלות להבעת עמדה בנושא המוצג, לקבלת תשובות ומשוב לדבריהם, והכל מוצג על קיר שיתופי אחד בו תלמידי הכיתה בלבד יכולים לעבוד. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שתלמידים לא נדרשים לשם משתמש או סיסמה על מנת ליצור בקיר השיתופי, וניתן רק להטביע קישור באתר הכיתה דבר זה מאפשר חיסכון בזמן העבודה בכיתה ( ברטה פיסטרוב ושלומית פתיחי).

לאחר שאביב צמח , מטובי המורים בישראל המשתמשים בתקשוב חינוכי , נחשף להערכת העמיתים האנונימית שהתקיימה בקורס Gamification ב-Coursera, הוא חשב איך לשלב את העניין אצלו בכיתה. הוא בחר לקחת משימה מקוונת שביצע כבר בעבר – כתיבת טוקבקים על ידיעות, ולשלב בה הערכת עמיתים, בדגש על אנונימיות. עניין אותו לראות כיצד תלמידים מעריכים זה את עבודתו של האחר, כשהם יודעים שהציון שלהם יושפע מאותה הערכה, בסביבה אנונימית למוערך (אך גלויה מבחינתו).

המטלה הלימודית פותחה בביה"ס נווה חנה באמצעות גוגל דוקס תוך שילוב העבודה בכונן גוגל. לאחרונה הותאמה המטלה של למידת חקר בבי"ס לכלים שיתופיים מסוג גוגל דוקס. ההתאמה בוצעה בכיתה ט' שם מבצעות התלמידות מטלה לימודית בעבודת צוות באמצעות המנגנונים של גוגל דוקס בזיקה למתודולוגיה של הערכת אתרים הנלמדת בביה"ס נווה חנה מזה 6 שנים ( ראובן ורבר) .

ללמידה שיתופית מקוונת בבתי ספר נודעת כיום חשיבות רבה מבחינת טיפוח מיומנויות המידע של התלמידים ומבחינת השבחת למידת העמיתים. אחד מבתי הספר היסודיים בישראל שמצטיין בתחום הלמידה השיתופית המתוקשבת הוא ביה"ס "חופי הגליל" בקיבוץ גשר הזיו ( ביה"ס יסודי אזורי) . במסגרת התאמת דרכי ההוראה למאה ה-21 ( תכנית התקשוב החינוכית ) תורגלו תלמידי כיתות ד'-ו' בביה"ס "חופי הגליל " בהפקת תוצרי למידה תוך שיתוף פעולה ביניהם כאשר כל אחד עובד מהמחשב שלו מוסיף את חלקו לתוצר הקבוצתי המתהווה .

הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה ( אברום רותם ועידית אבני) .

הסיפור שמסופר בפרק זה נוגע לניסיון שרכש המחבר, ד"ר רפי דודזון, במערכת החינוך המכללתית והאוניברסיטאית בעבודתו עם סטודנטים להוראה. זהו מסע רפלקטיבי אל מחוזות עבודתו כמורה מקוון זה עשר שנים. בראשית דרכו החינוכית כמורה בתיכון הוא מצא שבשל גודל הכיתות ומשך השיעור לא הייתה עדיין אפשרות בבית ספרו לקיים דיון שבו כל התלמידים יכולים לקחת חלק ולהביע את דעתם. יתר על כן, גם בתום השיעור לא הייתה אפשרות להמשיך ולהגיב למי שהיה מעוניין בכך. הפתרון הופיע שנים מעטות לאחר מכן, כאשר התחיל ללמד במכללת קיי קורסים בתחומים שונים של מדעי החיים ותקשוב בחינוך, והתחיל לשלב פורומים מקוונים בהוראה שלו ( דודזון,רפי) .

תוך שימוש במערך מחקר דמוי-ניסוי, מאמר זה בוחן את ההשפעה של תכנון מחדש של סביבה אותנטית של למידה שיתופית מקוונת, בהתבסס על עקרונות של למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning), שמכוונת לספק פיגום מפורש יותר של שלבי הלמידה עבור התלמידים. תוצאות המחקר חושפות שהתכנון מחדש הוביל לרמות שוויוניות יותר של פעילות של לומדים אוטונומיים ומכוונים לבקרה, אבל גם לירידה בתשומה של הלומדים האוטונומיים (Rienties, Bart; Giesbers, Bas; Tempelaar, Dirk; Lygo-Baker, Simon; Segers, Mien; Gijselaers, Wim, 2012).

בשנת הלימודים תשע"ג יחל מחוז חיפה להוביל תהליכים לימודיים וחינוכיים ברשתות חברתיות חינוכיות ייעודיות, כאשר כל בית ספר יוכל לבחור את התנהלות הלמידה או -הפעילות בתחום המתאים לו וליישמם בסביבת הרשת החברתית. השימוש בחלק מהפלטפורמות, של רשתות חברתיות חינוכיות המאושרות על ידי משרד החינוך, אינו כרוך בתשלום.

המורה והמחנך אביב ממשיך ביוזמותיו הברוכות בתחום החינוך המתוקשב ויכול לשמש בישראל כמייצג של החדשנות הפדגוגית הגבוהה ביותר בתחום ההוראה המקוונת . אביב ערך ניסוי בכיתה שלו לגבי שילוב ציר הזמן (Timeline) של פייסבוק, בעזרת פעילות שמאפשרת לא רק צפייה בציר זמן, אלא גם למידה עצמית, עשייה והזנת חומרים של הלומדים.