מילת מפתח: למידה פעילה
מיון:
נמצאו 272 פריטים
פריטים מ- 241 ל-260
  • סיכום

    יותר ויותר פעילויות נערכות היום בבתי ספר יסודיים תוך התבססות על עבודת צוות של תלמידים בפרויקטים חינוכיים או מטלות שיתופיות לגיבוש תוצרי למידה. לאור זאת, יש חשיבות להערכה יעילה ואוטנטית של צוותי הלומדים בכל שלבי ההתמודדות שלהם. במקומות שונים בארץ ובעולם מפתחים מחווני הערכה לעבודת צוות והתבחין אשר פותח ע"י צוות מורי ביה"ס הרצל בחיפה הנו אחד המעניינים והמומלצים. מאפייני התבחין להערכת למידה של צוות פרויקט/תוצר בביה"ס יסודי: שלבים – בתחילת הדרך, בדרך אל היעד, השגת היעד התחומים: עבודת צוות, תכנים, עמידה בלוח זמנים.

  • סיכום

    עדות מעניינת של מורה בכיתה ח' המלמד כיצד שימוש בבלוגים בכיתה קידם את התלמידים מעבר ללמידה הרגילה והרחיב את אופקיהם והתעניינותם. המורה הפעיל בכיתה ח' בארה"ב למידה מבוססת בלוגים תוך יצירת תהליך כתיבה המבוסס על קריאה במקורות היסטוריים. כתוצאה מהפעלת התלמידים בכתיבה פעילה של בלוגים הלכה ונוצרה בכיתה רשת סמנטית (semantically organized connections) וגם קהילת לומדים פעילה. התלמידים קראו הרבה וסיכמו את מקורות המידע בבלוגים שלהם. הקשרים שנוצרו בין התלמידים התבססו על ידע פעיל ומשמעותי משל עצמם (Konrad Glogowski)

  • סיכום

    יש להעמיד במוקד העשייה של מערכת החינוך את הפיתוח של פותרי בעיות אוטונומיים, וזאת בניגוד למצב כיום. תהליכי למידה אלו יכולים להתקיים בסביבה של פדגוגיה המושתתת על עקרונות אלו והמעלה דרכים מעשיות למימוש ואף תומכת בהן. בפדגוגיה של פתרון-בעיות מוטיב מרכזי הוא הקונטקסט – ההקשר האישי, החברתי והתרבותי שבו צומחות הבעיות ולגביו הפתרונות האפשריים ישימים. הקשר זה מכתיב כיווני חשיבה מסוימים, ולצד זאת מתפתח ומשתנה בעצמו עם תהליך הלמידה – כלומר, תוך תהליך יצירת הידע החדש. בשל מרכזיותו של מושג הקונטקסט, בגלוי או בסמוי, מובהר משמעותו לגבי פדגוגיה קונטקסטואלית, כמשלימה או כמחליפה את התפיסה החינוכית השלטת כפי שהיא באה לידי ביטוי במרבית בתי הספר. ההצעה הייחודית של המחברת היא התווית פדגוגיה שונה מזו הקיימת בבית הספר היום. פדגוגיה זו צריכה להיות רגישה למובנים השונים של מהות הלמידה ולטבעו רב הפנים של הידע. הפדגוגיה שמציעה פרופסור מלכה גורודצקי היא פדגוגיה קונטקסטואלית המשלבת את ממדי הפרט, החברה והתרבות הכללית, ואשר פותחה במסגרת פרויקט שחמ"ט בדרום הארץ. מטרת הפרויקט הייתה להציע דרך חלופית ללימודי מדע וטכנולוגיה באמצעות חקר בעיות חברתיות אמיתיות בעלות עניין ומשמעות לקבוצת לומדים (מלכה גורודצקי)

  • סיכום

    בעוד למידה מאותגרת בעיות נחשבת מזה שנים כשיטת הוראה מוצלחת ומוכחת בבתי ספר לרפואה בעולם, קיים קושי משמעותי ביישומה כשיטת הוראה חלופית בקרב מורים בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הקושי נובע מאתגרים רבים, בחלקם מנטאליים, איתם נאלצים מורי התיכון להתמודד במהלך יישומה של שיטת ה-PBL כשיטת הוראה חלופית המאתגרת את התלמיד ללמוד בסביבה חקרנית של חקר מקרים או סימולציה של בעיות אוטנטיות. המאמר מציע כמה הצעות פדגוגיות שנועדו לסייע למורים לאמץ את שיטת הוראה מאותגרת הבעיות בכיתה. האתגרים העיקריים שיש להציב בפני המורים הם יצירת תרבות של שיתופיות וחילופי מידע בכיתה, סיגול תפיסת תפקיד אחרת במהלך ההוראה בכיתה ומעבר להנחיה ולתמיכה בלמידה עצמית של תלמידים. המאמר החשוב מתווה את ההליכים בהם יש לנקוט על מנת להעביר את המורים מתרבת הוראה פרונטאלית לתרבות הוראה מאתגרת בעיות (Peggy A. Ertmer, Krista D. Simons)

  • סיכום

    לא קל לשכנע פרחי הוראה או אפילו מורים משתלמים ביעילותם של תרגילי חקר מורכבים ולכאורה מייגעים, שבה התלמיד מפריך את ההשערה הנבדקת או אינו מאשר אותה במלואה.על כן, יש להעמידם במצבים שבהם הם יוכלו לחוש על בשרם את עצמת האסטרטגיה, להיות מעורבים אישית בתהליך הלמידה ולצפות בתלמידים המעורבים בתהליך. המאמר של פרופ' עמוס דרייפוס מציג שלוש פעילויות בסדר מסוים, המיועדות להשגת המטרה שהוזכרה לעיל. התרגילים פותחו עבור סטודנטים לתעודת הוראה, במסגרת קורס העוסק בהוראה במעבדה ובוצעו בדומה למתואר, במשך שבע שנים. שתי הפעילויות הראשונות הן הדמויות של שיעורי מדע בעלי מרכיבי מעבדתי והשלישית היא תרגיל מלא של מעבדה חוקרת. המשימה הסופית של הסטודנטים היא השוואה בין השיעורים על פי אסטרטגיות ההוראתיות וניתוח כל אחת מהפעילויות על פי אמות מידה של חקר, בהתאם לשלב הופעת ההשערה של הלומדים ולשלב בו מתברר ללומד שתפיסתו אינה יכולה להסביר במלואה את התופעה הנחקרת.

  • סיכום

    בשנתיים האחרונות התפתחה טכנולוגיה חדישה לכיתות גדולות הידועה בשם שלטים תומכי למידה, המכונים באנגלית clickers. המערכות האלקטרוניות הללו ידועות בשמם הטכנולוגי בתור מערכות הצבעה ותגובה (Audience response system (ARS או Group response system (GRS או (Personal Response System (PRS. לאחרונה נערך מחקר באוניברסיטת דרום פלורידה שמטרתו הייתה לבדוק את היעילות של טכנולוגיית השלטים האינטראקטיביים תומכי למידה בקורסים בתחומי הביולוגיה בהם משתתפים מספר רב של סטודנטים באולם הרצאות. השימוש במערכת הצבעה ממוחשבת באולם הרצאות מגבירה את חווית הלמידה של סטודנטים הלומדים בכיתות גדולות ומניעה את הסטודנטים להיות יותר ממוקדים בלמידתם. עצם השימוש בשלטים האינטראקטיביים גורם לסטודנטים לצאת מהפאסיביות שלהם ולהשוות את תוצאות למידתם בהשוואה לשאר התלמידים בכיתה או בהשוואה לשאר קבוצות הלימוד באולם ההרצאות (El-Rady, J).

  • סיכום

    המחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בארה"ב ביקש לבדוק כיצד מורים מאמצים ומיישמים אסטרטגיות הוראה שנרכשו בקבוצת למידה שיתופית בהשוואה למורים אחרים שנחשפו לאותן שיטות, אך המעיטו ביישומן. הממצאים מגלים הבדלים מהותיים בידע קוריקולארי, יכולת רפלקציה והתאמה פדגוגית בקרב המורים שנטלו חלק פעיל בסדנאות הפדגוגיות המשותפות שנערכו במשך שלוש שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד ניתן לשפר את הלמידה השיתופית של מורים המלמדים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים המתקשים בלמידה תוך התייחסות לתכונות המורה והשקפותיו החינוכיות (Brownell, Mary.; Adams, Alyson; Sindelar, Paul; Waldron, Nancy; Vanhover).

  • סיכום

    לאחרונה, נעשו התאמות שונות שנועדו לאפשר הפעלה של מודל הלמידה השיתופי של הג'יקסו לסביבה מתוקשבת. אחת ההתאמות המעניינות היא של Blocher משנת 2005 אשר בדק את אפשרות שילוב מודל הג'יקסו המקורי של ארנסון להכשרת מורים ליישומי תקשוב במסגרת סדנאות להתפתחות מקצועית שהועברו באוניברסיטת אריזונה. המאמר מתאר פעילות שיתופית מתוקשבת שהועברה במסגרת השתלמות מתוקשבת של מורים ותיקים. מוקד הפעילות המתוקשבת היה יצירת קהילת לומדים פעילה הלומדת בצורה מבוזרת באמצעות למידת חקר פעילה המבוססת על שיטת הג'יקסו המקורית של ארונסון (Blocher, M. J)

  • סיכום

    שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד. מאות קולג'ים, תיכונים ואף חטיבות ביניים בארה"ב עושים שימוש בשלטים אלה המכונים Clickers. הם מאפשרים למורה להציג שאלה ולקבל את תשובות התלמידים תוך שניות ובאופן אנונימי אל מחשב שנמצא בשולחן המורה בכתה. (אתר Wired)

  • סיכום

    בקורסי מבוא רבים יש להספיק וללמד חומר בהיקף רחב. הסטודנטים נדרשים, לחזור ולתרגל את החומר הנלמד במשך שעות רבות. חרף המאמצים מתלוננים המרצים כי הסטודנטים אינם מבינים כהלכה את החומר הנלמד' ואחוז כישלונות גבוה בלימודי היסוד מטריד מוסדות להשכלה גבוהה בכל העולם. בהרצאה דווח על ניסיון המתקיים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, להטמעת הוראה פעילה בדרך חוקרת. הפעילות הלימודית בכיתה מסתייעת ברשת תקשורת ולמידה בקבוצות, ומאמצת פדגוגיה חדשנית הכרוכה בפרידה משיטות הוראה מסורתיות המוכרות לחברי הסגל. (דוד פונדק, שמריהו רוזנר, אריה מהרשק‎)

  • סיכום

    מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט. בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים. לצורך כך פותח על ידי מחבר המאמר, מורה להיסטוריה לשעבר וממובילי ההוראה המקוונת בארה"ב ובקנדה, טופס מובנה ושיטתי לאיסוף והערכת המידע. להלן הטופס המובנה לאיסוף ולהערכת המידע (David F. Warlick)

  • סיכום

    השתתפות ערה של סטודנטים ולומדים בפורומים ממוחשבים אין בה כדי להבטיח רמות גבוהות של חשיבה וניתוח מצד הלומדים ולכן אין היא מייצגת בהכרח את המודל הפדגוגי האופטימאלי ללמידה. לאור זאת, המאמר מנתח את האפקטיביות הפדגוגית של שיטות הוראה ולמידה בסביבות למידה טקסטואליות באינטרנט. מחקר הפעולה שנערך בקרב סטודנטים שלמדו באוניברסיטה קנדית ערך השוואה בין השיטות הפדגוגיות הבאות: עבודת צוות, סיעור מוחין סינכרוני, דיון מלווה ויכוח סביב סוגיה מסוימת, זימון מומחים אורחים לפורום או לצ'אט והפעלה בדרך של חקר רשת. עפ"י ממצאי המחקר נמצא כי שיטת חקר רשת היא היעילה ביותר מבחינה פדגוגית להבניית הלמידה וליצירת השתתפות ומעורבות מרבית של הלומדים, היא מאפשרת ביטוי ללומדים ועבודת צוות וניתן גם להעבירה בדרך של משחק תפקידים או חקר מקרים (Kanuka, Heather)

  • סיכום

    פורומים בחינוך: עקרונות פדגוגיים, הנחייה, הערכה ודגמים מנחים להפעלת תלמידים. יתרונות וחסרונות של הדיון והלמידה בפורום מתוקשב.שיטת ניהול פורומים – מיקוד הנושא בקבוצות דיון אסינכרוניות. המלצות של מומחים לגבי דרכי הנחיית הפורומים. המלצות למורים לפני שמתחילים לנהל פורום. קריטריונים להערכת פורומים. הסקירה כוללת מבחר דוגמאות מייצגות של פורומים המנוהלים ע"י מורים מובילים בארץ עפ"י גישות פדגוגיות שונות ומגוונות. (עמי סלנט)

  • סיכום

    המודעות למגוון של סגננות למידה התפתחה בארץ בזמן האחרון ועשוייה לגרום לשינויים מהותיים בתחומי תוכניות הלימודים, דרך ההוראה ודרך הערכת התלמידים. לכן, על המחנכים לדעת מהם סגנונות הלמידה השונים של התלמידים ואיך מפתחים את סגנון ההוראה שלהם כדי להתאימו לזמנים החדשים. המאמר עוסק בשני נושאים: א. סקירת התיאוריות והמחקר של סגנונות למידה. ב. הדגמת מודל אחד שנוי ליישום בבתי הספר MAT-4 של ברנס מקארתי (1990). (מלודי רוזנפלד)

  • סיכום

    מחקר זה בחן את המודל החדשני שפותח בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר", המכונה "דיאלוג יצירתי". מודל "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה–למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל שלושה שלבים עיקריים, המלוּוים בפעילות מתמדת של רפלקציה, הערכה ומשוב. שלושת שלבי התהליך הם: עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים. המחקר התמקד בשאלת חדשנותו של המודל ובאפשרות להפיצו במערכת החינוך (אסנת, ספורטה)

  • סיכום

    פרופ' ריידר, מאוניברסיטת קולורדו, דנוור, מציע מיון מתודי של המודלים העיקריים לתכנון הדרכה/למידה הידועים בספרות המקצועית כ- INSTRUCTIONAL DESIGN. בחלוקה ניתן למצוא מודלים בייהווריסטים, קוגנטיביים וקונסטרוקטיביסטים. לצד כל מודל של למידה מוצגים מפתחי התפיסה הלימודית המובילים. (Ryder Martin)

  • סיכום

    מצגת העוסקת בתהליכי למידה. למידה משמעותית היא תהליך שבו אינפורמציה חדשה ללומד, נקשרת ל"ראש" שלו ומעובדת ע"י תבניות החשיבה והידע הקודם שלו. התוצר המופק הוא פרשנות אישית של האינפורמציה (היכולה להתאים לפרשנות המקובלת או לא להתאים לה). עוד עוסקת המצגת בנושאים הבאים: ההבחנה בין תהליכי למידה לבין תוצריהם. אסימלציה קוגנטיבית. אקומדציה קוגנטיבית. (תמי יחיאלי)

  • סיכום

    המאמר זה מנסה להבחין לקשור בין למידה טבעית לבין למידה מסורתית ולהסביר את הפוטנציאל החינוכי של סביבת הלימוד החוץ-כיתתית בקירוּב תהליך הלמידה הבית-ספרי לעולמם של הלומדים. בבית הספר רוב תהליכי הלמידה מתרחשים בחדר המנותק במידה רבה מהעולם הממשי. שם פוגשים הלומדים נושאים רבים הקשורים באתרים ובמקומות ממשיים, אך הם עצמם מנותקים מכל מגע אתם. תמונות, סרטים וגם המחשב עשויים לסייע בתהליך הלמידה, אבל אמצעים אלו אינם יכולים לשמש תחליף לעולם הממשי. למידה טבעית מתרחשת כאשר היא קשורה לצורך חיוני הרלוונטי לחיי היום-יום של הלומדים. מאחר שמטרתה העיקרית של הפעילות החוץ-כיתתית היא להפגיש את הלומדים עם תופעות ותהליכים במקום התרחשותם, מומלץ לקיימה בשלבים המוקדמים של רצף ההוראה-למידה, באופן שהרצף יתפתח בהדרגה מן המוחשי אל המופשט.

  • סיכום

    מחקר מעניין על סביבת הלמידה WISE כבסיס להוראת ביולוגיה ומיומנויות למידה ואופנים שונים להתאמתה לתוכנית הלימודים בביולוגיה בישראל. זוהי סביבת למידה המכילה 48 פרויקטים קצרים בנושאים מדעיים בעלי היבטים חברתיים ו/או סביבתיים. במהלך הלמידה, התלמידים קוראים מידע מגוון על הסוגיה המדעית-חברתית, בוחנים עדויות, מעריכים ומציעים פתרונות למחלוקות מדעיות-סביבתיות-טכנולוגיות כגון: מלריה, מזון מהונדס גנטית, דו-חיים מעוותים ואיידס. סביבת WISE מאפשרת לצוות מורים לבנות מערך הוראה ייחודי נלווה למשימות הקיימות באתר. ההוראה באמצעות אתר WISE מאפשרת לשלב רכישת ידע מדעי עם מיומנויות חשיבה גבוהות מסוג הנמקה, חשיבה רפלקטיבית, פתרון בעיות ופיתוח גישה מערכתית (נורית הוכברג, טלי טל)

  • סיכום

    בתקופה בה מדברים יותר מדי על גן-הילדים כמכין לבית-הספר ופחות מדי על מהותה של ההוויה הגנית, יותר מדי על הוראה/למידה פורמאלית-מובנית ופחות מדי על הוראה/למידה בלתי פורמאלית וספונטאנית, יותר מדי על הוראה/למידה הממוקדת באוריינות וטיפוח מוכנות לקריאה וכתיבה ופחות מדי על טיפוח המשחק והיצירה – סבורה ד"ר חוה תובל שיש מקום לחזור ולהצביע על הקשר שבין למידה בלתי פורמאלית המתרחשת בסביבת משחק ויצירה לטיפוח ניצני אוריינות כבסיס לרכישת השפה הכתובה. היא מוכיחה במאמר זה שאין צורך לבחור בין השניים, אלא לשלב ביניהם בצורה פורייה ומבטיחה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין