העמקת הלמידה המתוקשבת באמצעות שיטת הג'יקסו

מקור:

Increasing learner interaction: using jigsaw online. Educational Media International. Vol 42, issue 3, p. 269-278.

באופן היסטורי הלמידה המתוקשבת התפתחה סביב קורסים מתוקשבים הדומים במהותם ובמתכונת ההפעלה לקורסים בהתכתבות אשר היו קיימים בתולדות הלמידה הרבה לפני עידן התקשוב בחינוך. מרבית הפעילויות המתוקשבות בקורסים המתוקשבים נעים סביב מטלות מקוונות כאלו ואחרות אשר נכתבו ע"י מנחה או הקורס או מפעיל הקורס המקוון. כמובן, שנוספו סביבות חדשניות הכוללות מאגרי מידע ותכנים דיגיטאליים אשר לא היו קיימים בעידן הקורסים המתוקשבים, אך עדיין הפעילות מבוססת על מטלות מקוונות והשינוע שלהן בין הלומדים למנחים/מרצים. בשנתיים האחרונות מחפשים אנשי המחקר המובילים בתחומי מחשבים בחינוך מודלים מבוזרים ומעמיקים יותר של למידה מתוקשבים אשר יהיו שונים באופן מהותי מהמתכונת של קורסים בהתכתבות הקיימים מאז תחילת המאה. אחד המודלים הפדגוגיים הנבחנים כיום הוא מודל החקר השיתופי של הג'יקסו אשר פותח והוצע בשנות ה-90 ע"י ארנסון (Aronson & Patnoe ) לסביבת למידה רגילה.

לאחרונה, נעשו התאמות שונות שנועדו לאפשר הפעלה של מודל הלמידה השיתופי של הג'יקסו לסביבה מתוקשבת. אחת ההתאמות המעניינות היא של Blocher משנת 2005 אשר בדק את אפשרות שילוב מודל הג'יקסו המקורי של ארנסון להכשרת מורים ליישומי תקשוב במסגרת סדנאות להתפתחות מקצועית שהועברו באוניברסיטת אריזונה.

אוכלוסיית היעד הייתה מורים ותיקים אשר עברו השתלמויות לתחומי תקשוב במסגרת ביה"ס לחינוך של אוניברסיטת אריזונה. המטרה הייתה ליצור פעילות שיתופית מבוזרת מעמיקה יותר אשר תגבש בקרב המורה עניין רב והזדהות עם התקשוב החינוכי ומעורבות רבה יותר בהשוואה לקורסים המתוקשבים הרגילים. חלק מהמורים המשתלמים למד במסגרת קורסי העשרה וחלק במסגרת לימודי תואר שני בחינוך. הסביבה המתוקשבת התבססה על הפלטפורמה הממוחשבת של ה-WEBCT הכוללת פורומים מתוקשבים וחדרי צ'אט.

המשתלמים נדרשו לחקור את אפשרויות היישום של טכנולוגיות תקשוב מתקדמות בבתי הספר כמסגרת חקר משותפת לכולם. במסגרת פעילות החקר הקבוצתית נדרשו המורים המשתלמים לחקור חידושים מתוקשבים מבחינת החומרה, התוכנה, דרכי ההוראה ואסטרטגיות ההוראה. הלומדים חולקו ל4 קבוצות התמחות מסוג ג'יקסו אשר במסגרתן חקרו באופן יחידני את החידושים בכל אחד מהתחומים הנ"ל.

הלומדים התכנסו בקבוצת ההתמחות המקורית שלהם והחליפו מידע בחדרי צ'אט ופורום ממוחשב יעודי. כאשר חקרו והתמחו הלומדים באחד מהתחומים הנ"ל הם הפכו להיות מומחים ובשלב הבא נדרשו ללמד את עמיתיהם בצוות. הם נדרשו לפתח וללמד שיעור מקוון בתחום ההתמחות שלהם בכלים מתוקשבים. מערך השיעור המקוון שפיתחו והתכנים הדיגיטאליים הועמדו גם לרשות כל הלומדים בקורס. כאשר הלומדים השלימו את שלב ההוראה המקוונת שלהם הם שובצו מחדש לצוות אחר של אחת ההתמחויות בו נדרשו להעמיק את הידע שלהם, ולהעביר ידע בסביבה המתוקשבת המבוססת על חדרי צ'אט ופורום מתוקשב יעודי. כמו כן, נדרשו הלומדים לגבש בשיתוף עמיתיהם בצוות החדש לגבש תכנית פעלה חינוכית ליישום הטכנולוגיה או האסטרטגיה החינוכית. בשלב האחרון נדרשו הלומדים לפרסם את תכנית הפעולה שגיבשו במסגרת כוללת של משתתפי הקורס המתוקשב. כל צוות פעולה קיבל הערות ומשובים מן המשתתפים בעקבות פרסום תכנית הפעולה והיה באפשרותו לתקן את התכנית ולהעלות אותה מחדש בפורום המתוקשב הכולל.

ממצאי הניסוי לימדו כי המעורבות של הלומדים הייתה גבוהה יותר בהשוואה לקורס מתוקשב רגיל וכי רמת האינטראקציה בין הלומדים הייתה הרבה יותר גבוהה ומעמיקה בהשוואה לקורס מתוקשב שגרתי.

ראו גם:

דגם מתוקשב באינטרנט לשילוב למידה שיתופית מסוג ג'יקסו בבתי ספר

Evaluating online collaborative learning: A case study in increasing student participation

Incorporating Deep Learning Strategies into Distance Education Courses

ביבליוגראפיה

Aronson , E. & Patnoe, S (1997). The jigsaw classroom: building cooperation in the classroom, 2nd edition (New York, Addison Wesley Longman).

Du, J., Havard, B., & Li, H. (September 2005). Dynamic online discussions; task oriented interaction for deep learning. Educational Media International. Vol. 42, issue, p. 207-218.

Jonassen , D. H. & Land , S.M. (2000). Theoretical foundations of learning environments (Mahwah, NJ, Lawrence Erlbaum associates)