למידה פעילה
מיון:
נמצאו 274 פריטים
פריטים מ- 261 ל-274
  • לינק

    מחקר מעניין על סביבת הלמידה WISE כבסיס להוראת ביולוגיה ומיומנויות למידה ואופנים שונים להתאמתה לתוכנית הלימודים בביולוגיה בישראל. זוהי סביבת למידה המכילה 48 פרויקטים קצרים בנושאים מדעיים בעלי היבטים חברתיים ו/או סביבתיים. במהלך הלמידה, התלמידים קוראים מידע מגוון על הסוגיה המדעית-חברתית, בוחנים עדויות, מעריכים ומציעים פתרונות למחלוקות מדעיות-סביבתיות-טכנולוגיות כגון: מלריה, מזון מהונדס גנטית, דו-חיים מעוותים ואיידס. סביבת WISE מאפשרת לצוות מורים לבנות מערך הוראה ייחודי נלווה למשימות הקיימות באתר. ההוראה באמצעות אתר WISE מאפשרת לשלב רכישת ידע מדעי עם מיומנויות חשיבה גבוהות מסוג הנמקה, חשיבה רפלקטיבית, פתרון בעיות ופיתוח גישה מערכתית (נורית הוכברג, טלי טל)

  • לינק

    בתקופה בה מדברים יותר מדי על גן-הילדים כמכין לבית-הספר ופחות מדי על מהותה של ההוויה הגנית, יותר מדי על הוראה/למידה פורמאלית-מובנית ופחות מדי על הוראה/למידה בלתי פורמאלית וספונטאנית, יותר מדי על הוראה/למידה הממוקדת באוריינות וטיפוח מוכנות לקריאה וכתיבה ופחות מדי על טיפוח המשחק והיצירה – סבורה ד"ר חוה תובל שיש מקום לחזור ולהצביע על הקשר שבין למידה בלתי פורמאלית המתרחשת בסביבת משחק ויצירה לטיפוח ניצני אוריינות כבסיס לרכישת השפה הכתובה. היא מוכיחה במאמר זה שאין צורך לבחור בין השניים, אלא לשלב ביניהם בצורה פורייה ומבטיחה.

  • סיכום

    ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

  • תקציר

    מחברי המאמר סבורים כי קצרה ידה של הפדגוגיה כיום להכיל את יחסי הגומלין בין לומדים, בסיס ידע ורכישת תחום דעת וכי הפרדה הדידקטית בין יחיד וסביבת הלמידה היא לעתים מלאכותית וחסרת תוקף. בניתוח תהליכי למידה כיום יש להכיר בחשיבותם הגוברת של תחומי הפסיכולוגיה הסביבתית, תודעה מצבית, תודעה מבוזרת ותיאוריות המעורבות הפעילה המוכיחות כי יכולות וכישרונות צומחים בהקשר לסביבה לימודית מפרה המאפשרת התנסות מצבית ולא רק תוצר של למידה יחידנית וכישרון. כלומר, הלמידה המשמעותית כיום היא מצב של זרימת מידע בין לומדים ובין הסביבה התרבותית-חברתית הרלוונטית. כיתות הלימוד אינן רק מרחב לפיתוח הכישרון והיכולות, אלא מרחב תרבותי דינאמי שמאפשר לתלמידים והלומדים לגבש את תודעתם ותבונתם תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה המשיקה הרחבה יותר ( Sasha Barab , Jonathan .Plucker ).

  • מאמר מלא

    הפרויקטים והפעילויות זוכים לפופולריות רבה בקרב המורים, ונהנים מגיבוי של תיאוריות הגורסות, כי גיוון המטלות, המשימות והשיטות עושה את הלימוד נעים יותר וקל יותר לזכירה. אבל, הפעילויות והתכנים המסורתיים של השיעור נדחסים ונקצצים. הפרוייקטים והפעילויות זוללים זמן ברעבתנות. כדי לפנות להם מקום יש לכווץ את הזמן המוקצב לקריאה, כתיבה, הקשבה, דיאלוג ביקורתי וחקירה מונחית. הלימוד הרציני עובר למושב האחורי.איזון הוא מילת המפתח בחינוך. לפעמים צריכים המורים להפעיל את התלמידים ולפעמים עליהם לשמש להם כמומחים וכמורי דרך. פעילויות ופרויקטים עולים יפה אם הם מותאמים לתלמיד, מעודדים את הצמיחה האינטלקטואלית בדרכים שהתלמיד אינו מודע להן, ומתבססים על ידע שמעניק למשימה עומק ותוכן עם השלמתה. ברירה, ארגון, מיקוד, הצגה, תרגול, ביקורת עמודי התווך של תכנית הלימודים כל אלה צריכים להילקח בחשבון (Gillbert T. Sewall)

  • סיכום

    שיטות הוראה חלופיות ומחקרים על תוכניות ההתערבות בכיתה ההטרוגנית. הסקירה כוללת 3 חלקים: הגדרת המושגים "הטרוגניות" ו"כיתה הטרוגנית", מאפייניה של השונוּת בין התלמידים, וסקירת ספרות על שיטות התערבות בחטיבות הביניים בישראל. (יצחק קשתי, אטל פרידמן, טלי בן-יהודה, אירית אלרועי, איילה שקולניק, מיכל שמש)

  • מאמר מלא

    עלינו לבחון את הקונסטרוקטיביזם משל היה ארגז כלים לבעיות למידה. ידע בעייתי מסוגים שונים מזמין תגובות קונסטרוקטיביסטיות ההולמות את הקשיים – לא מסגרת קונסטרוקטיביסטית קבועה אחת. המאמר דן בנושאים הבאים: מהו הקונסטרוקטיביזם על גווניו השונים?; קונסטרוקטיביזם – בעד ונגד; סוגים שונים של קונסטרוקטיביזם מועילים במקרים שונים; קונסטרוקטיביזם פרגמטי (דיוויד פרקינס)

  • לינק

    הסקירה עוסקת בנושאים הבאים: שינויים בחברה במאה ה-21; השלכות הפוסטמודרניסם על החינוך; תפקיד המורה בעידן הפוסטמודרניסטי; תפיסת החינוך בעידן הפוסמודרניסטי – קונסטרוקטיביסם; עקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסטית (מירית אסא, ראפע ספאדי)

  • לינק

    לדעת פרקינס רק הוראה שכוללת חשיבה פעילה תפתח אצל הלומד עצמאות ויצירתיות, שיובילו אותו ללמידה יעילה. לדעתו על הכיתה להפוך לסביבה, שבה התלמיד יכול לפתח "חשיבה מסדר גבוה" כלומר: עיסוק פעיל של הלומד באיסוף, בהרחבה, בשחזור, בפירוש, בהערכה, בהעברה ובהסקת מסקנות. (דיוויד פרקינס)

  • מאמר מלא

    הכוונה עצמית בלמידה עוסקת ביישום מודלים כלליים של הכוונה והכוונה עצמית לתחומי למידה, במיוחד למידה המתרחשת בקונטקסט של בתי ספר או כיתות. קיימים מספר מודלים של הכוונה עצמית בלמידה, שמציגים מבנים שונים והמשגות שונות . סקירת הספרות בהכוונה עצמית בלמידה והצבת מטרות, היא משולבת תוך מתן ציטוטים להמחשת המחקר. לסיכום מוצגות מספר הצעות למחקר ותיאוריה עתידיים. המסגרת שהוצגה בפרק זה ומיוצגת באופן ברור בטבלאות 1 ו – 2 מנסה להראות כיצד תהליכי פיקוח עצמי שונים והצבת מטרות יכולים להיות ממוינים ולאחר מכן להתחבר יחד כדי לאפשר תמונה ברורה של תפקיד הצבת המטרות בהכוונה עצמית בלמידה. סקירת המחקר טוענת שהכוונה עצמית בלמידה הוא תופעה מסובכת ורבת פנים ושהקשרים עם הצבת המטרות אינם פשוטים ( Pintrich, P. R ).

  • סיכום

    אסטרטגיה היא הרכב של מיומנויות המכוונות למטרה מסוימת. אסטרטגיות למידה קשורות לאספקטים הקוגניטיביים ולפיתוח המודעות המטה-קוגניטיבית של התלמיד. סקירת ספרות של עיקרי המומחים הקוגנטיביים לאסטרטגיות למידה. (כרמית שלו, כרמית סלמון)

  • לינק

    ניסוי פדגוגי בביה"ס ברמות חפר אשר בעיקרו הוא תהליך של למידה בדיאלוג יצירתי. הוא נבנה מתוך האידיאולוגיה של בית הספר הדוגלת במתן יחס אישי לכל תלמיד וקידומו כלומד עצמאי, כחוקר וכיוצר. הדיאלוג עומד בבסיס כל העשייה הבית ספרית ומשפיע על מרקם היחסים בין תלמידים, מורים והורים. תהליך הלמידה בשיטת הדיאלוג היצירתי מתקיימת בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, בכל מקצוע או שילוב מקצועות. (ברוריה סלע)

  • לינק

    תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה גובשה במקור על ידי Kearsley & Shneiderman בסוף שנות ה90 והיא משמשת כיום כבסיס תיאורטי –תפיסתי חשוב להפעלת לומדים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתחומי למידה אחרים (כגון קריאה וכתיבה. נקודת המוצא של תיאורית המעורבות היא שהלומדים חייבים להיות מעורבים בצורה פעילה בפעילויות חינוכיות תוך כדי התמודדות עם מטלה משמעותית ותוך כדי אינטראקציה עם עמיתים. באופן עקרוני, המעורבות הפעילה של הלומדים אינה תלויה בהכרח בסביבה טכנולוגית, אך אינטרנט ותקשוב חינוכי יכולים להקל ולהמריץ את המעורבות של הלומדים. התפיסה של מעורבות פעילה בלמידה קשורה קשר אמיץ לתיאורית של למידה מצבית (Situated Learning Theories) המטפחת למידה עצמית והתנסותית. תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה מבוססת על יצירת צוות למידה פעילים העובדים על פרויקטים מאתגרים מעבר לכיתת הלימוד, ההדגשים של מושאי הלמידה הם אותנטיים (Kearsley & Shneiderman)

  • סיכום

    מחוץ לכותלי בית-הספר, בני-אדם אינם נופלים למלכודת של ניתוק מהמשוא של חישוביהם או של שיקוליהם משום שהם פועלים כל הזמן בהקשרים המובנים להם. פעולות מנטליות הן הגיוניות במונחים של התוצאות שלהם בנסיבות מסוימות; פעולות מעוגנות בהיגיון של מצבים מיידיים. בבית-הספר, לעומת זאת, יש לפעולות הסמליות נטייה להתנתק מהקשר בעל משמעות. למידה בית-ספרית הופכת אז ללמידה של כללים למניפולציה של סמלים, ואמירה או כתיבה של דברים לפי הכללים. התמקדות זו בסמלים מנותקים ממושאם עשויה ליצור קשיים אפילו בלמידה הבית-ספרית עצמה. היא יכולה להוביל, למשל, למשגים שיטתיים, חוזרים ונשנים, מן הסוג שאינו קיים למעשה באריתמטיקה מעשית. (לורן רזניק)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין