למידה עצמית
מיון:
נמצאו 38 פריטים
פריטים מ- 21 ל-38
  • לינק

    במחקר הפעולה הנוכחי נבחנה באופן יישומי שיטת הוראה שמתבססת על "תחנות" של ניהול ומעקב עצמי אחר תהליך הלמידה. שיטה זו מבוססת על מודל של למידה מוכוונת עצמית שפיתח גריסון ( Garrison, 1997.) . השיטה כוללת יסודות קוגניטיביים של ניהול ומעקב עצמי, ובהם: חופש בחירה; למידה שמחוברת לעצמי של הלומד; תהליך הלמידה מלווה בהתנסות חווייתית; והלמידה מוכוונת תחנות. לאחר שנערכה לסטודנטים הדגמה חווייתית וגם הוסברה מהותו של הניסוי, הם התבקשו לבחור מטלה שתהיה רלוונטית עבורם, ללמוד אותה ולעקוב באופן אינטרוספקטיבי אחר התרחשותה. המעקב נערך באמצעות שלוש "תחנות" מנטליות ( אליעזר יריב) .

  • לינק

    מאמר זה מדווח על תוצאות ממחקר הבוחן את היחס בין למידה גמישה ואסטרטגיות של למידה עצמית. הממצאים מראים את התוצאות החיוביות של למידה גמישה ושלושת גורמיה, ניהול זמן, קשר עם המורה, ותוכן, על אסטרטגיות של למידה עצמית (קוגניטיבית, מטא-קוגניטיבית, ומבוססת משאבים). קבוצות עם גמישות גבוהה בלמידה מציינות שהן עושות שימוש רב יותר באסטרטגיות למידה מאשר קבוצות עם גמישות נמוכה.

  • סיכום

    רפלקציה היא מושג מדובר בספרות העוסקת בחינוך. אולם הבדלי ההמשגות שלו והעדר תיאוריזציה לגבי הדרך שבה הן מתייחסות זו לזו עשויים להפחית את תרומתו בחקר הבנה של התפתחות חינוכית בהשכלה הגבוהה. המאמר מתייחס לשני דגמים של רפלקציה ומנסה לבחון אם אנשי סגל אקדמי מקיימים רפלקציה על הוראתם. המאמר מתאר שני מחקרים כל אחד מבוסס על דגם שונה? ( Kreber, C) .

  • לינק

    המורה והמחנכת אורנית פרידמן מתארת את הסביבה הלימודית המקוונת מבוססת Google Site אותה תכננה לצורך למידה עצמית בבית ולא בכיתה. כותבת אורנית בבלוג שלה : "לקחתי החלטה אמיצה מאוד והטלתי את האחריות ללמידה של נושא "חוק וחברה" על תלמידיי, כשהם למעשה נדרשים להיכנס אל הקישור של אתר היחידה וללמוד את הנושא באופן עצמאי תוך ליווי שלי ובדיקת המטלות הנדרשות ביחידה. אני מדגישה שנושא זה כלל לא נלמד בכיתה, ובמקרים בהם עלו שאלות או בעיות הן הועלו בסביבת הקבוצה של הכיתה ב- Facebook שם יכלו יתר התלמידים ללמוד אף הם משאלות חבריהם ( אורנית פרידמן).

  • לינק

    מחקר זה פונה לשני היבטים של למידה המבוססת על צוות (TBL) במטרה לתמוך טוב יותר ולסייע ללמידה של התלמידים ולמעורבות שלהם:(1) תמיכה בתלמידים במהלך ההכנה שלהם לפני השיעור על-ידי מתן נתונים לגבי חומר הקריאה הנדרש, שהוא בדרך כלל קשה.ו-(2) מתן אפשרות לתלמידים לתקשר עם המורה או "מומחה" – אפשרות שנתפסת בעיני התלמידים כחסרה בשיעורים של למידה פעילה (Taylor, L., McGrath-Champ, S., & Clarkeburn, H). .

  • תקציר

    מאמר זה שוקל את היישום של רכיבים נבחרים של למידה מכוונת עצמית (למידה המווסתת באופן עצמי (self-regulated learning) (SRL; Zimmerman 2000) לגבי אינטראקציה בין התוכן לבין הלומד בלמידה מקוונת ובלמידה מרחוק. במיוחד, המחברים דנים כיצד, כאשר מתקשרים עם טקסט אלקטרוני, הלומדים חייבים להפעיל בזהירות אסטרטגיות למידה המווסתות באופן עצמי כדי לכלול תכנון, קביעת מטרות, תהליכי ניטור עצמי ושיפוטי כיול (calibration judgements). מאחר והסטודנט לעתים קרובות לומד באופן עצמאי בקורסים של למידה מרחוק, ובשל הפוטנציאל לניווט לא ליניארי באמצעות חומרים של למידה מקוונת, פריסה זהירה של מיומנויות של למידה מווסתת באופן עצמי (SRL) חיונית במיוחד לתוצאות מוצלחות ( Bol, Linda; Garner, Joanna K.).

  • לינק

    המאמר מתמקד באימוץ של בתי הספר בארה"ב את הלמידה המכוונת עצמית (student-directed learning, בראשי תיבות: SDL) כמתכונת של תכנית הלימודים, שבעזרתה התלמידים מנהלים את הלמידה שלהם בעצמם, כמגבירה את מיומנויות החשיבה החיוניות. מורים המתמידים בשימוש ב-SDL בבתי הספר משתמשים בטקטיקה של "שאל שלושה לפני שאתה שואל אותי" כדי להזכיר לתלמידים להתייעץ קודם כל עם בני כיתתם, ולחפש באנציקלופדיה ובאינטרנט לפני שהם פונים ושואלים את המורה ( Harvard Education L).

  • סיכום

    המחקר מראה שתלמידים בעלי הישגים גבוהים משתמשים הרבה יותר באסטרטגיות ובתהליכי ויסות עצמי לעומת תלמידים בעלי הישגים נמוכים. נמצא גם שתלמידים שהלמידה שלהם מווסתת עצמאית מבינים את החומר טוב יותר מתלמידים שהלמידה שלהם אימפולסיבית, ללא מטרות ברורות וללא פיקוח עצמי. לוויסות עצמי בלמידה השפעה חיובית גם על המוטיבציה של התלמיד. כיוון שהתלמיד שולט בלמידה – מכוון אותה בכוחות עצמו – הוא מפתח תחושה של מסוגלות עצמית, עניין בלמידה וייחוס ערך ללמידה. כדי לקדם תהליכי ויסות עצמי בלמידה והנעה ללמידה יש להקנות לתלמידים אסטרטגיות למידה, ליצור שגרות של ניהול עצמי בכיתה, לאפשר לתלמידים להציב לעצמם מטרות ולפעול להשגתן, לגוון את הלמידה תוך כדי שמירה על רלוונטיות ואותנטיות וליצור אקלים בטוח ושיתופי בכיתה ( ליכטינגר, עינת).

  • לינק

    מאמר זה מדגיש את התרומות העיקריות של גיליון זה בנושא ויסות עצמי של למידה ומספק כיוונים חדשים לעבודה תיאורטית ואמפירית עדכנית שתוכל לשמש כדי להקל על הוויסות העצמי של הלמידה והלומדים בחינוך העל-תיכוני. "ויסות עצמי של למידה ("Self-regulation of learning") או "הכוונה עצמית בלמידה" מתייחס לאמונות של הלומדים לגבי יכולתם לעסוק בפעולות, במחשבות, ברגשות ובהתנהגויות הנכונים כדי לשאוף למטרות אקדמיות בעלות ערך. כרך זה יצר רפלקציה בקרב מחנכים ותלמידים לגבי התפקיד החשוב של ויסות עצמי של למידה בחינוך העל-תיכוני. התורמים מספקים הוכחה לכך שוויסות עצמי של למידה הוא תחום חשוב במחקר עם השלכות חינוכיות ופרקטיות חשובות לחינוך העל-תיכוני ( Bembenutty, Hefer).

  • תקציר

    מחקר עכשווי מראה שטכנולוגיות Web 2.0 אינן רק מעצבות את האופן שבו סטודנטים בלימודים גבוהים מתחברים לעולם וזה לזה אלא גם משפיעות על הלמידה ועל הביצוע של הסטודנטים. בנוסף, חלק מהוכחות המחקריות מציעות שחברי הסגל יכולים להשתמש בכלים של תוכנה חברתית מתוקשבת כדי לסייע לתהליכי הלמידה המווסתת באופן עצמי של הסטודנטים, כגון: קביעת מטרות, הערכה עצמית, וחיפוש עזרה. אולם, דיפרנציאציה מכוונת בין שימוש אישי, חברתי ואקדמי בטכנולוגיות של Web 2.0 נותרה אתגר הן עבור הסטודנטים והן עבור חברי הסגל, בייחוד בהקשרים של ההשכלה הגבוהה. פרק זה מתאר כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות Web 2.0, בייחוד בתוכנה חברתית מתוקשבתכדי לתמוך בלמידה מעצמית מכוונת ומווסתת באופן עצמי של הסטודנט בהקשרים של ההשכלה הגבוהה. המאמר מספק דוגמאות נבחרות שמציגות כיצד המנחים יכולים לשלב תוכנה חברתית מתוקשבת בתכנון הקורס כדי לסייע על הוויסות העצמי של הסטודנט ( Kitsantas, Anastasia; Dabbagh, Nada).

  • לינק

    המחברים השתמשו בשיטה של ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulated Learning, ראשי תיבות: SRL) כעדשות לבחינת התפיסות של המורים לגבי הערכה ולגבי פרקטיקות ההערכה הכיתתיות שלהם. חמישה-עשר מורים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בארה"ב השתתפו בראיונות מובנים למחצה שתוכננו לגלות את אמונותיהם לגבי הצורות והפונקציות של ההערכה הכיתתית. נתוני תצפית נאספו מהכיתות של המורים.הממצאים מראים שבעוד למורים יש הבנה מורכבת לגבי הערכה בכיתה, סביבות ההערכה שלהם אינן אופטימליות כדי לתמוך בפיתוח של הרגלי ויסות עצמי של למידה אצל התלמידים ( Davis, Dennis S., and Carin Neitze).

  • לינק

    מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו כי יש חשיבות להעצמת השליטה של הלומדים בתהליכי הלמידה ולכן תנועת התקשוב Web-2.0 יכולה למצוא אוזן קשבת בקרב מורים ומחנכים השואפים להרחיב את מעורבות הלומדים בתהליך. יש חשיבות ליצירת שיח בלתי פורמאלי בין הלומדים כחלק מהדיאלוג החינוכי אותו רוצים לטפח. עם זאת , טוען המחקר הנוכחי כי כדי לקדם את הלמידה המכוונת העצמית של הלומד בתהליך המתוקשב, אין די בכלים מתוקשבים להתאמת תכנים ובחירת תכנים ( בהתאם לתפיסת Web-2.0 ) אלא יש בראש ובראשונה לשלב מבחינה דידקטית מערכות תמיכה מתוקשבות והנחייה מתוקשבת פדגוגית . עם זאת , חשיבות פריצת הדרך של תנועת התקשוב Web-2.0 בחינוך ובהוראה מחייבת גם פיתוח פדגוגיות חדשניות שהן יותר אישיות מחד אך משלבות את הלומד בצורה נכונה ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט מסוג Web-2.0.

  • לינק

    אנו רגילים לדבר על למידה מקצועית של אנשי חינוך או עובדים במתכונת של קורסים והשתלמויות, ימי עיון וכדומה אך מסגרות אלו אינן מאפיינות בהכרח מוטיבציה פנימית גבוהה ללמידה מקצועית אלא חובה פורמאלית שארגונים יצקו מתוך אינרציה לתוך המסגרת שלהם. כדאי להביט לעתים גם מעבר לדפוסים המסורתיים של התפתחות מקצועית ולראות אמצעים אחרים היכולים ליצור מוטיבציה ללמידה מקצועית. אחד הכלים האלו הוא הבלוג הקבוצתי אשר באמצעותו אפשר לחשוף את העובדים או את שוחרי הדעת במכללה להתפתחויות מקצועיות בתחום מסוים, לעורר בהם עניין וגם סקרנות מקצועית. הדוגמא הראשונה שמערכת החינוך יכולה ללמד ממנה רבות היא הדוגמא של הבלוג הקבוצתי בתחומי האקלים , היוצא לאור ע"י קבוצת מדענים בינלאומית בנושא של שינוי האקלים בעולם. החשיפה לבלוג קבוצתי זה תורמת לאורך זמן להתפתחות מקצועית של המתעניינים בנושא יותר מהשתלמות פורמאלית כלשהי. דוגמא נוספת לבלוג קבוצתי שיכול להוות דוגמא לחשיפה נאותה ללמידה מקצועית הוא בלוג המרצים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ( עמי סלנט ).

  • לינק

    ספרה החדש של פרופסור Maggi Savin-Baden , אחת המובילות בחקר ההוראה והלמידה בחינוך הגבוה , עוסק בחשיבותם של מרחבי הלמידה והעיון בחיי אנשי הסגל במכללות ובאוניברסיטאות. לדעתה של פרופסור Maggi Savin-Baden יש חשיבות עצומה ליחסים הנרקמים בין מרחבי הלמידה והעיון לבין היכולת להעמיק במחקר ובהוראה. אין הכוונה למרחבי למידה פיזיים אלא למרחבי חקר של רפלקציה , דיאלוג והעמקה שהם לב לבו של החשיבה האינטלקטואלית כיום. בספרה מתווה את האפיונים הנחוצים לצירת מרחבי למידה ועיון עצמיים שיכולים לסייע לאנשי האקדמיה בהתמודדות האינטלקטואלית שלהם . לדעתה של Maggi Savin-Baden מורגש חסרונם האינטלקטואלי של מרחבי למידה ועיון עצמיים באקדמיה ומכאן הצורך בספר זה.

  • לינק

    המאמר אשר התפרסם בכתב העת השפיט Internet and Higher Education מציג כלי מחקר תקף להערכת למידה עצמית מכוונת בסביבות למידה מקוונות. השאלון הידוע בשם OSLQ פותח בעקבות עבודה עם שתי קבוצות סטודנטים בקורסים מתוקשבים מלאים ומשולבים. ממצאי המחקר מוכיחים את תקפותו הפנימית והחיצונית של שאלון זה.

  • לינק

    עבודת מחקר מעניינת שהוגשה לאחרונה באוניברסיטת ברגן בנורווגיה בנושא של שימוש בבלוגים חינוכיים באוניברסיטאות בעולם. עבודת התזה מדגימה כיצד חוקרים ומרצים מנצלים בלוגים בקמפוסים כחלק ממערך פדגוגי-קונסרוקטביסטי שנועד להפעיל סטודנטים ללמידה עצמית מכוונת ופעילה. התיזה בוחנת שורה של מקרים בהם שולבו בלוגים בקורסים במדעי הרוח, החברה והטכנולוגיה באוניברסיטאות שונות. בסקירה נבחנו שבעה עשר מקרים של הפעלת סטודנטים ללמידה פעילה באמצעות בלוגים ונערכה השוואה מתודית ביניהם. הממצאים מלמדים כי שילוב פלטפורמה ממוחשבת של בלוגים בקורסים אקדמאיים הביא לתוצאות חיוביות מבחינה הלמידה העצמית המכוונת בקורסים וללמידה פעילה יותר חקרנית באותם קורסים (Toril Salen)

  • מאמר מלא

    מחקר עצמי בהכשרת מורים היא, על פי תפיסתו של פרופסור קן צייכנר, מאושיות המחקר המתהווה תוך כדי הכשרת המורים, אך למרות ההשפעה החיובית של מחקר עצמי על ההתפתחות המקצועית של מורי המורים צריך להיזהר מההפרדה שעושים בין מחקר עצמי והזרם המרכזי של מחקרי מורי מורים. במאמרו המעניין קורא Zeichner לשלב בצורה יותר אינטגראלית את קולות מורי המורים המשולבים בלמידה העצמית על מנת להפוך אותם לקהילה לומדת שהיא חלק מהותי מהמחקר המרכזי בהכשרת המורים. Zeichner מתנגד לדואליות שנוצרה בין למידה עצמית ובין החוקרים בחינוך ומציע לטפח את הלמידה העצמית כחלק מרכזי משיפור ההתנסות המקצועית של מורי המורים המשולבת במחקר חינוכי ולא בהכרח כענף מקביל או צדדי בהכשרת מורים (Zeichner, Ken)

  • מאמר מלא

    הכוונה עצמית בלמידה עוסקת ביישום מודלים כלליים של הכוונה והכוונה עצמית לתחומי למידה, במיוחד למידה המתרחשת בקונטקסט של בתי ספר או כיתות. קיימים מספר מודלים של הכוונה עצמית בלמידה, שמציגים מבנים שונים והמשגות שונות . סקירת הספרות בהכוונה עצמית בלמידה והצבת מטרות, היא משולבת תוך מתן ציטוטים להמחשת המחקר. לסיכום מוצגות מספר הצעות למחקר ותיאוריה עתידיים. המסגרת שהוצגה בפרק זה ומיוצגת באופן ברור בטבלאות 1 ו – 2 מנסה להראות כיצד תהליכי פיקוח עצמי שונים והצבת מטרות יכולים להיות ממוינים ולאחר מכן להתחבר יחד כדי לאפשר תמונה ברורה של תפקיד הצבת המטרות בהכוונה עצמית בלמידה. סקירת המחקר טוענת שהכוונה עצמית בלמידה הוא תופעה מסובכת ורבת פנים ושהקשרים עם הצבת המטרות אינם פשוטים ( Pintrich, P. R ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין