למידה עצמית
מיון:
נמצאו 38 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    הודות לזמינות הגוברת של מצלמות אישיות בטלפונים החכמים ואפשרויות השיתוף המקוון הנרחבות, בבתי ספר רבים ברחבי ארה"ב מסתמן השימוש בצילום וידיאו ככלי חשוב לצורך למידה רפלקטיבית מתוך ההוראה ולפיתוח מקצועי. בהקשר זה, נפגשות קבוצות מורים לצפייה משותפת כדי ללמוד ולהסיק מתוך שיעורים מצולמים. בזכות כך, חברי הקבוצה מציעים דרכי ייעול, מעצבים שיטות הוראה חדשות ומעדכנים מערכי שיעור ותוכניות לימודים

  • תקציר

    תאוריות למידה שונות מנסות לענות על השאלה: כיצד לומדים יכולים לתפקד כמורים של עצמם? כשמודבר בפרחי הוראה, העתידים להכין את דור המחר ולנווט בעולם שטוף טכנולוגיות ומאגרי מידע, למידה עצמית נהיית יעד רלוונטי מתמיד. עם זאת, יש לזכור שהצבת יעד של למידה עצמית במוסד אקדמי אל מול לומדים שמאחוריהם למידה מסורתית רבת-שנים ואל מול מרצים המורגלים בהוראה מעל הקתדרה אינה פשוטה כלל ועיקר.

  • לינק

    בשנת הלימודים תשע"ז השתתף תיכון ויצו הדסים בפרויקט חקר החלל לחטיבה עליונה, בהובלת סוכנות החלל הישראלית. נושא הפרויקט הוגדר כ"פלנטולוגיה של מערכת השמש הפנימית". (פלנטולוגיה – גיאולוגיה של כוכבי לכת).התהליך נבנה כפי שנבנית משימת חקר חלל אמיתית; תחילה נבחרו נושאים לחקר, מהם נגזרו שאלות ומתוכן נגזרו ניסויים או מדידות אותם נדרשים לבצע כדי לענות על השאלות. לאחר בחירת הדרכים לחקר, נבחרו כלי החישה המותקנים על גבי חלליות המשייטות במערכת השמש. כך, התהליך החל בהגדרת הנושאים המרכזיים ומתוכם נגזרו שאלות חקר מגוונות.

  • לינק

    אי-אפשר להימלט עוד מן הטכנולוגיה הדיגיטלית הפרושה כענן על העולם כולו. גם מי שרוצה בכך אינו יכול עוד לעצור אותה מחוץ לחומות בית הספר. מי שמשאיר אותה מחוץ לדלת הכיתה חייב להכיר בעובדה שהטכנולוגיה, השפעתה והשלכותיה כבר שם. מערכת החינוך עושה מאמצים לעטוף את עצמה בטכנולוגיה. עדיין, רוב רובה של המערכת נשארה כשהייתה. יש המשתמשים בטכנולוגיה כקישוט, יש הרואים בה מטרד שנכפה עליהם, ויש המאמצים אותה מתוך אמונה ביכולתה לשנות, לשפר ולהיטיב את דרכי ההוראה והלמידה. רוב המשתמשים בה דבקים בדרכי ההוראה השגרתיות, המסורתיות. ספר זה מבקש להציג אסטרטגיות הוראה ולמידה המכונות "חדשניות". אסטרטגיות אלה, אף שאינן חדשות, מקבלות תנופה, שדרוג ולעתים אף משמעות חדשה כשהן מנצלות אמצעים דיגיטליים ונתמכות בהם (עוזי מלמד ואולז׳ן גולדשטיין).

  • לינק

    מחבר המאמר מציג את היוזמה “הצעת טקסונומיה להוראת משנה: שבע קטגוריות״. ללימוד התלמוד יש מקום מרכזי בין מקצועות היהדות שבהם יש לעסוק, ואילו לימוד המשנה כחיבור עצמאי נדחק מעט לשוליים, והמשנה לעתים קרובות נלמדת ‘מתוך התלמוד׳ ומתוך הקשרן של סוגיות התלמוד השונות. הקשיים המרכזיים המתעוררים בתהליך הלמידה של המשנה מתמקדים בעיקר בתחושת חוסר הרלוונטיות של המשנה לעולמם של התלמידים ובקושי להתמודד עם אופייה האסוציאטיבי. היוזמה הפדגוגית מפתחת הצעה להבניית לימוד המשנה בקטגוריות מובחנות תוך הדגשת היבטים ערכיים ושלבי למידה עצמית, שעשויים להוביל לשיפור בתהליך ההוראה של המשנה ולהפוך אותה ל׳עמוד ברזל׳ משמעותי בעולמם הדתי של התלמידים (ירון זילברשטיין).

  • לינק

    אחרי שהבינה המלאכותית הזניקה את העולם הדיגיטלי קדימה, טובי החוקרים רוצים לפצח את האתגר האמיתי: לגרום למחשב ללמוד לגמרי לבד, בלי עזרה אנושית. המערכת שפיתחה מג'יק פוני (Magic Pony) נראתה עד לאחרונה כלקוחה מסרטי מדע בדיוני, שמאחוריהם עומדים תסריטאים שלא מבינים איך באמת טכנולוגיה עובדת. היא משפרת תמונות וסרטונים באיכות ירודה, ומוסיפה להם פרטים יש מאין. תמונת פנים מפוקסלת הופכת חדה, וצילום של חלק קטן ומטושטש מקיר לבנים ייהפך לתמונה אמינה ומפורטת להפליא של הקיר כולו. הטכנולוגיה שעליה נשען ההישג המרשים מעניינת אפילו יותר: היא מבוססת על בינה מלאכותית מתקדמת במיוחד, מהסוג המכונה בז'רגון המקצועי "למידה עמוקה בלתי מונחית" (עמי סלנט).

  • לינק

    לומד עצמאי הוא לומד שמוכן ויכול לקחת על עצמו את הלמידה של כל תחום עניין שגילה וללמוד אותו בעצמו (תוך הסתמכות על מקורות של ידע ותמיכה זמינים), עד כדי התמחות. לומד עצמאי הוא לומד לאורך חיים. הוא תמיד לומד כל מה שמעניין אותו. המונח "Life Long Learning" המתורגם ל"למידה לאורך החיים" הוא מסורבל. אני מציע לקרוא ללומד הלומד לאורך חייו "לומד עד". מטרתו של מאמר זה היא בראש ובראשונה לעורר מודעות לחובתה של מערכת החינוך להכשיר לומדי עד, לתת להם את הכלים להיות לומדי עד מיומנים ולהציע תחומי דעת נחוצים ודרך ללמידתם (ויש כאן, כמובן, פרדוקס מובנה – האם בכדי להכשיר לומדי עד נשתמש בדפוסי למידה קונבנציונאליים?) (חנן יניב).

  • תקציר

    מחקר זה חוקר את ההשתתפות של הסטודנטים להוראה בפעילויות למידה וחוקר האם היא מקושרת להתנהגויות של הוראה אפקטיביות שלהם במסגרת של הכשרת מורים מבוססת בית ספר עבור חינוך תיכוני בהולנד. התוצאות מציינות שהסטודנטים להוראה משתנים בלמידה המדווחת עצמית שלהם ושלמידה זו מתייחסת באופן חיובי להבחנות לגבי התנהגות הלמידה האפקטיבית שלהם (de Vries, Siebrich; Jansen, Ellen P.W.A.; Helms-Lorenz, Michelle; van de Grift, Wim J.C.M. , 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בחן אמונות מורים, ידע ופרקטיקה כיתתית לגבי למידה מכוונת עצמית (Self-regulated learning) עבור עשרה מורים בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. החוקרים השתמשו במודל הלמידה מכוונת עצמית של בארי זימרמן (Barry Zimmerman) כמסגרת עבור השיטות והתוצאות שלהם. הם אספו נתונים באמצעות שאלונים, תצפיות בכיתות וראיונות עם המשתתפים. נמצא כי למורים היו אמונות חיוביות לגבי תפקידה של למידה מכוונת עצמית בכיתות שלהם אך היו להם מספר הסתייגויות לגבי היכולת של התלמידים לווסת באופן עצמי את הלמידה בכיתות (Spruce, Robin; Bol, Linda, 2015).

  • לינק

    במאמרון חדש ונוקב, חושף בפנינו ג'יי הורוויץ את עמדתו ביחס לקידום למידה עצמאית באמצעות התקשוב: "חלק ניכר של מה שמתפרסם בנושא התקשוב בחינוך מבשר לנו על נפלאותיהם של כלים חדשים שאיכשהו יחוללו נס ויגרמו לתלמידים ולסטודנטים לגלות ענין גדול יותר בשיעורים שלהם, ויובילו ללמידה טובה יותר (או לפחות לתוצאות טובות יותר במבחנים). גם לא חסרים פרסומים רבים, חלקם הגדול בבלוגים, שמתארים כיצד כלים מבית Web 2.0 מאפשרים ללומדים לפקח על הלמידה של עצמם ומעניקים להם חוויה של למידה אחרת. הגישה הראשונה רואה בתקשוב אמצעי לניהול יעיל יותר של המטרות המסורתיות של בית הספר, ואילו הגישה השנייה מייעדת את עצמה ללומד עצמאי בעל מוטיבציה פנימית שזקוק רק לכך שיגישו לו היצע מגוון של מידע כדי שהוא ילמד בכוחות עצמו" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    המחברים טוענים כי אף על פי שסטודנטים מבוגרים יכולים להסיק מהקשר עשיר יותר בעת בניית ידע חדש, יש להם באופן טיפוסי פערים בידע שיש לסגרם כדי שיוכלו להמשיך בהצלחה ללימודים ברמה גבוהה יותר. מסיבה זו, יש לתכנן את הקורסים תוך חשיבה על החוזקות והצרכים הספציפיים של הלומדים המבוגרים.מתוארת ההתפתחות של גישה להוראה מקוונת משולבת מודולרית המשלבת גישות הוראה משתנות הכוללות קונסטרוקטיביזם, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית וטכניקות וכלים אחרים. נבחן היישום של שיטה זו לקורסים בהקשר של תכנית ספציפית ללומדים מבוגרים (Hsu, Jeffrey; Hamilton, Karin; Wang, John, 2015).

  • לינק

    תלמידים רבים מקדישים את רוב שעות אחר הצהריים ללמידה, אם לצורך הכנת שיעורי הבית ואם כהכנה לבחינות, אך בסוף היום הם מרגישים מותשים ומאוכזבים כי ‘לא הספיקו כלום’. זיהוי פרק הזמן שבו הלמידה שלהם היא אפקטיבית תסייע להם בשיפור ההרגשה והתוצאות (רן שמשוני).

  • לינק

    הרבה סטודנטים המשתתפים בקורסים מקוונים, מתנסים ומרגישים תסכול וכישלון בגלל שהם אינם מוכנים למה שנדרש מהם והתנסות בלמידה מבודדת. תיאורית לימוד מסורתית המוכרת בשם self-directed learning (SDL) ( למידה עצמית מכוונת) מהווה בסיס שיכול לעזור לבנות תצורות של מערכת עצמית העוזרת לסטודנטים לשפר את היכולות שלהם לנהל את כל הפעילויות הלימודיות שלהם ולמדוד את רמת הביצועים שלהם. בנוסף לכך המערכת מאפשרת שיתוף פעולה, אינטראקציה, משוב והדרישה הרבה לתמיכה מהמורה ומהתלמידים העמיתים ( Kim, Rosemary Olfman, Lorne, Ryan, Terry, Eryilmaz, Evren,) .

  • לינק

    הכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית הם: ארגון הזמן והסביבה הלימודית, יכולת שימוש בכלי מחקר, יכולת חיפוש מקורות וסיוע ושיתוף בידע וביזורו. פיתוח תקשורת עם הסביבה, ניהול שיח או דיון, דיאלוג, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב, וניסוח ביקורת – כל אלה הם חלק מטיפוח הכשירות החברתית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).

  • לינק

    המטרה של מחקר זה, הינה, בחינה של היחסים בין מאפייני הלומדים, למידה בבקרה מכוונת ( למידה עצמית מכוונת) , יכולת עצמית של תפקוד בסביבה טכנולוגית ותוצאות קורסים בלמידה מקוונת. במחקר זה השתתפו מאתיים חמישים ושישה סטודנטים. כל המשתתפים השלימו סקר שכלל מידע דמוגרפי, שאלון איסטרטגיות השתנות המוטיבציה, סקלת היכולת העצמית הטכנולוגית המקוונת, שאלון הסיפוק וההנאה מהקורס וציוני הגמר. החוקרים השתמשו במשוואת מבנה מדגימה לבחינת היחסים בין מאפייני הלומדים, למידה בבקרה עצמית, יכולת עצמית טכנולוגית ותוצאות הקורס. התבססות על התוצאות של המודל הסופי מראה כי לסטודנטים עם נסיון למידה מקוונת קודם, היתה נטיה לשימוש באיסטרטגיות למידה יותר יעילות ( Wang, Chih-Hsuan , Shannon, David M. Ross, Margaret E).

  • לינק

    חנויות הספרים מלאות בספרי "עשה זאת בעצמך" ו"טיפים לחיים טובים" , ואנשים רבים נרתעים ממדריכי "אינסטנט" שמבטיחים נסים ונפלאות. אולם אחת המיומנויות החשובות והמרכזיות, הלמידה, נעדרת בדרך כלל ממדריכים אלו. כיום ברור שגם ללמוד צריך לדעת ללמוד, ושלא כולנו מודעים לדרכי הלמידה המיטביים עבורנו. האיגוד הבריטי למחקר פסיכולוגי (British Psychological Society's Research Digest) ליקט שורה של מחקרים הבוחנים איך כדאי לנו ללמוד באופן אפקטיבי. בניגוד למדריכים השונים המיועדים למורה ולמדריך ועוסקים ב"איך ללמד טוב יותר", מחקרי האיגוד שלוקטו כאן מתרכזים דווקא בלומד. אם רק נהיה מודעים יותר להרגלי למידה מיטביים, נפיק יותר מכל למידה ונהיה מתוסכלים פחות שלמדנו לשווא ולא זכרנו את מה שלמדנו. מומלץ להקנות את הידע המתחדש בתחום לכל לומד, ללא קשר לגיל שלו, לעולם התוכן הנלמד ולהתנסויות הלמידה המוקדמות שלו, ולהשקיע במיומנויות של למידה מיטבית ככלי לחיים ( דורית דאום).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר שכוון לזיהוי הגישות המועדפות ללמידה על סטודנטים בוגרים בתכנית מקוונת לתואר שני . נמצא כי הלמידה היישומית הופיעה כגורם חזק, אולם הקונסטרוקט הדומיננטי ביותר שהופיע היה ממד של למידה שיתופית. (Kuboni, O., 2013).

  • לינק

    המחבר חושב שלכיתה יש עדיין מקום. אולם, כיום אנו מסתמכים יותר מדי על שיטה זו לפיתוח עובדים ואנשים צעירים. לדעתו , רוב התלמידים , הסטודנטים ואף העובדים יפיקו תועלת מלימוד המשלב בין למידה מקוונת (e-learning) ללמידה פורמלית בכיתה (Stephen J. Gill, 2013).

  • לינק

    כדי להצליח בלמידה מאותגרת בעיות ובלמידה מבוססת פרויקטים, הסטודנטים חייבים לקחת אחריות על תהליך הלמידה על ידי קביעת מטרות, פיקוח, עשיית רפלקציה, ותמיכה בהנעה שלהם מתחילת הפרויקט ועד סופו. מאמר זה מתאר את המאפיינים של סביבת הלמידה הספציפית ואת פרקטיקות ההוראה שנראה כי הן מטפחות את האחריות של הסטודנט ללמידה בכל שלב של למידה מאותגרת בעיות, במטרה לתת הנחיות למחנכים לגבי פיתוח למידה מווסתת עצמית (SRL) בלמידה מאותגרת בעיות (PBL), ובסופו של דבר, פיתוח היכולת וההנעה של הסטודנט ללמוד (English, M., & Kitsantas, A., 2013)

  • לינק

    קיימים מודולים רבים ושונים לבקרה וויסות עצמי בלמידה אשר מציעים תבניות ומבנים אחרים, וכולם חולקים את אותן הנחות יסוד. התוצאות מצביעות על כך שפרחי הוראה ששקלו והתנסו גם בבעיות וגם בהצלחות בטרם התחילו ללמד, שיפרו את אסטרטגיות הוראת SRL שלהם ואת ארגון סביבות SRL המעשיות בהשוואה לפרחי הוראה ששקלו והתנסו רק בהתנסויות מאותגרות בעיות בטרם התחילו ללמד. המחקר הנוכחי מעלה את הצורך לאחד למידה שיטתית הבנויה מהתנסויות בעייתיות והתנסויות מוצלחות, בתכניות ההכשרה וההכנה של מורים טירונים כאמצעי לפיתוח ולקידום היכולות שלהם ללמד את עקרונות הSRL לתלמידים ( Michalsky, T., & Schechter, C) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין