למידה מתוקשבת
מיון:
נמצאו 531 פריטים
פריטים מ- 481 ל-500
  • רפרנס

    ביבליוגרפיה מקיפה ומומלצת בנושא מגדר וטכנולוגיה בחינוך. הרשימה מורכבת מכמעט 700 פריטים שונים (ספרים ומאמרים), וכוללת מלבד מידע ביבליוגרפי מלא, מילות מפתח והערות. את הרשימה ערכה Jo Sanders, מומחית לשיווין מגדר (Gender Equity), לצורך סקירה ספרותית שערכה בנושא: Gender and Technology: A Research Review והיא עדכנית לשנת 2005.

  • לינק

    מתכנני ההוראה המקוונת נוטים להדגיש שוב ושוב את הצורך ביצירת אינטראקטיביות בלמידה מתוקשבת, אך אינם מבינים את ההבדל בין אינטראקטיביות ויצירת עניין ואתגר. יצירת עניין ואתגר פירושה קליטה מנטאלית של הלומד במצבי למידה מעניינים, בעוד אינטראקטיביות נועדה רק להעסיק את הלומד במטלות שטחיות. אינטראקטיביות טובה בלמידה מרחוק צריכה בראש ובראשונה להוביל להתעניינות קוגניטיבית של הלומד בנושא ולא לבדר אותו או להעסיק אותו כדי שלא ישתעמם (Parkin, Godfrey)

  • לינק

    פרוייקט תיעוד שיטתי ומעניין של המרצים באוניברסיטת Deakin האוסטרלית. פרויקט התיעוד השיתופי של המרצים כולל כ-70 ראיונות, סקירות , קטעי סרטי פלאש, הקלטות קול ומקורות מידע מחקריים של המרצים הנוטלים חלק פעיל בהוראה מקוונת באוניברסיטה. מדובר במאגר של חקר מקרים (Case Studies) המעיד על חדשנות רבה , ביניהם ניתן למצוא פרויקט מעניין על סביבה שיתופית מקוונת מאותגרת בעיות ( problem-based learning ) , מאפייני הלומדים מסוג Problem Based Learners ופרויקט שילוב משחקי תפקידים מקוונים בלמידה מתוקשבת.

  • סיכום

    לאחרונה, נעשו התאמות שונות שנועדו לאפשר הפעלה של מודל הלמידה השיתופי של הג'יקסו לסביבה מתוקשבת. אחת ההתאמות המעניינות היא של Blocher משנת 2005 אשר בדק את אפשרות שילוב מודל הג'יקסו המקורי של ארנסון להכשרת מורים ליישומי תקשוב במסגרת סדנאות להתפתחות מקצועית שהועברו באוניברסיטת אריזונה. המאמר מתאר פעילות שיתופית מתוקשבת שהועברה במסגרת השתלמות מתוקשבת של מורים ותיקים. מוקד הפעילות המתוקשבת היה יצירת קהילת לומדים פעילה הלומדת בצורה מבוזרת באמצעות למידת חקר פעילה המבוססת על שיטת הג'יקסו המקורית של ארונסון (Blocher, M. J)

  • לינק

    אחת הבעיות העיקריות של סטודנטים המשתתפים בדיונים אסינכרונים בקורסים מתוקשבים הוא חוסר מיקוד והעדר רפלקציה על ההודעות שהם מעלים לפורום המתוקשב. על מנת לסייע לסטודנטים להיות יותר ממוקדים ומעמיקים בדיונים האסינכרוניים פותחה ב- University of Massachusetts Lowell מערכת עזר אקטיבית בשם Pause and Post שנועדה להתריע ולכוון את הסטודנטים לחשוב ולבצע רפלקציה לפני שהם מעלים הודעות לפורום. השליטה וההכוונה הגראפית היא בידי מנחי ומרצי הקורס המקוון.

  • לינק

    מערכת חדשה תאפשר לילדים בעלי לקויות למידה ופיגור קל לתרגל מגוון פעולות למידה בסיסיות, בצורה רב-חושית, בבתיהם ובבית ספרם. המערכת נמצאת כיום בהליכי פיתוח מתקדמים על-ידי ד"ר היידי שוגרמן, מומחית ללמידה מרחוק, מהקריה האקדמית בקריית אונו. בניגוד לתוכניות חינוכיות ממוחשבות הקיימות היום, המתבססות בעיקר על היזון חוזר חזותי ובתמיכת חוש השמיעה, התוכנית החדשה תנצל גם את חושי המגע והתנועה על-ידי שימוש בג'וי-סטיק (force-feedback joysticks) כמכשיר נוסף לממשק עם המחשב. המטלות הלימודיות במערכת החדשה יאפשרו לילדים תרגול במיומנויות למידה וחשיבה בסיסיים ותרגול בתחום של מוטוריקה עדינה, כגון תיאום עין-יד וכתיבת אותיות האלף-בית.

  • תקציר

    מפתחי קורסים מקוונים כבר לא שואלים האם לשלב למידה מרחוק אלא מהי הדרך האופטימאלית של השילוב לנוכח המגוון הרחב של טכנולוגיות העומדות לרשות המשתמשים בסביבות טכנולוגיות מתקדמות. הדילמות של מפתחי הקורסים לגבי תכנון ההוראה בקורסים משלבי הוראה מרחוק מתבטאות בהיבטים רבים של שילוב הטכנולוגיה.בהרצאה הוצגו מודלים שונים של תקשוב ושל מבנה המטלות בקורסים מתחומי דעת שונים וממצאי מחקר בקרב סטודנטים להוראה (ממכללת לוינסקי) המראים שקיים דפוס של העדפה של צורת הלמידה המאפיין את הלומד. (יצחק גילת, רחל שגיא)

  • תקציר

    הרצאה זו , שהוצגה בכנס מיטל ה-4 באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע , סוקרת מספר מחקרים שבחנו את סוגי הדיאלוג שערכו סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (לימוד מרחוק), באוניברסיטת תל-אביב (לימוד בהרצאות רבות משתתפים) ובמכללת אורנים (לימוד בקבוצות קטנות) ואת המשאבים אותם ניצלו לצורך קיום דיאלוגים אלו. הלומדים מרחוק והן סטודנטים הלומדים בהרצאות רבות . ממצאים : משתתפים בקורס מתוקשבים מעדיפים בראש ובראשונה דיאלוג תוך-אישי. ממצא זה מדגיש את הדמיון בין ההוראה מרחוק וההוראה המסורתית בקמפוס (פול גורסקי, אבנר כספי, ענבל טובי-ערד , ריקרדו טרומפר).

  • סיכום

    לאור ההתרחבות המהירה של קורסים מתוקשבים בארה"ב הביקוש שילך ויגדל יהיה צורך במורים בעלי יכולת ללמד מרחוק בצורה יעילה ומשכנעת . כדי לענות על צורך זה ולהיערך היטב לעתיד , הוקם בארה"ב פרוייקט משותף לכמה אוניברסיטאות שמטרתו לפתח מודל להכשרת מורים מתוקשבים להוראה וירטואלית והכשרת וסגל סיוע המסוגלים ללמד בבתי ספר וירטואליים. אוניברסיטת איווה מרכזת את הפרוייקט ואמורה לבצע גם את ההערכה המעצבת לגבי האפקטיביות של הכשרת המורים המתוקשבים . בפרויקט הפיתוח של ערוצי הכשרת מורים להוראה בלמידה מרחוק נוטלות חלק גם אוניברסיטת פלורידה ואוניברסיטת וירג'יניה . הפרויקט נתמך וממומן ע"י משרד החינוך האמריקאי , אשר השתכנע לאחרונה כי הצורך במורים מיומנים להוראה מרחוק ילך ויגדל בשנים הקרובות . הדרישה של משרד החינוך האמריקאי היא כי בשלב הראשון יוכשרו לפחות 1000 מורים מיומנים ללמידה מרחוק במכללות ברחבי ארה"ב ( Roblyer, M.D. Niki Davis ).

  • לינק

    בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת אוהלו ליישם את עקרונות הלמידה בסביבה מתוקשבת בתחום המתמטיקה, הן בהוראת הסטודנטים במכללה והן בעבודה מעשית של אותם סטודנטים בבתי הספר המאמנים. סטודנטים במכללת אוהלו לומדים חלק מהתכנים המתמטיים, בהתאם לתכנית הלימודים של בית הספר היסודי, בסביבה המתוקשבת "תופסים גלים" של עמותת סנונית. תוך כדי למידתם את הנושאים, הסטודנטים נכנסים לבתי הספר ומלמדים את התלמידים נושאים מתמטיים שהם למדו באותה דרך מתוקשבת. לכל אורך ההתנסות מתקבלת שקיפות של התהליכים באתר דרך ילקוטי התלמידים הנשמרים והזמינים למורים הרשומים. סביבת "תופסים גלים", אשר פותחה בידי עמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב, היינה סביבת חקר וגילוי ומכוונת להקניית למידה משמעותית של מושגים ופעולות במתמטיקה (ענת קלמר)

  • תקציר

    במסגרת מחקר בלמידה מבוזרת הוצע מודל לאבטחת בחינה מבוזרת, הקרוי DODA-Distributed Observerable Dependable Audition – מבחן מבוזר מושגח ומהימן, הנותן מענה מספק לכלל הסיכונים בבחינה מבוזרת. המטרה ביישום מודל זה, היא קיום בחינה מבוזרת, על ידי שימוש בהיצע רב-ממדי מספק של אמצעים טכנולוגיים הנותנים מענה לסיכונים החזויים. ניסויים באב-טיפוס שמומש עפ"י המודל והארכיטקטורה המוצעות, מראים כי ניתן להגיע לרמת מהימנות ואבטחה הקרובה לזו הקיימת בבחינה מסורתית בכיתה. לפיכך, בהערכות מתאימה, תוך שימוש באמצעים נתונים, ניתן לקיים בהצלחה בחינה מבוזרת ובכך להביא ליישום מלא יותר של חזון הלמידה המבוזרת.

  • לינק

    עיקרי הרצאתו של ד"ר עפר רימון, 6 ביולי 2010 , מכון מופ"ת במסגרת יום העיון " מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים: מציאות וחזון" , יום שלישי 6 ביולי במכון מופ"ת. סדרי עדיפויות לתכנית התקשוב החינוכית: לוח תצוגה ממוחשב בכל כיתה , בכל כיתה יהיה מקרן תצוגה , לכל מורה יהיה בכיתה מחשב נייד או מחשב רגיל, תותקן בכל ביה"ס תשתית אלחוטית שתאפשר חיבור למחשבים ניידים , בכל מחוז יפעלו בתי ספר מדגימים שהם בתי ספר פורצי דרך , רק לאחר השלמת שלבים אלו יצוידו בעתיד הרחוק יותר בתי הספר במחשבים ניידים לכל כיתה. בשלב א' מוקד תכנית התקשוב יהיה בחינוך יסודי ובשלבים ב' וג ' חט"ב ובתי ספר תיכוניים. פותח מודל השתלמויות הטמעה לבתי הספר , מורי ביה"ס והמנהל צריכים להגיש הצעה להשתלמות מוסדית שנתית . זהו תנאי לתכנית ההצטיידות.

  • לינק

    מצגת הרצאתו המאלפת של סטיפן Downes על המעבר ללמידה מתוקשבת אחרת ושונה . הרצאתו ניתנה בכנס ה-NRC השנתי בקנדה ביוני 2005 . בהרצאתו סוקר Downes את המגמות הטכנולוגיות והחברתיות הגורמות להתפתחות למידה מרחוק שונה . המעבר למידה מתוקשבת עתירת –קשרים , שאינה עוד לינארית , היא המאפיין הבולט של הדור הבא של מערכות הלמידה מרחוק . התפתחות זו היא תולדה של עליית חשיבותם של רשתות חברתיות , מערכות אינטראקטיביות מסתעפות ועוד . הדור הבא של למידה מרחוק יתאפיין יותר מכל בהיווצרותם של רשתות אינטראקציה במקום תכנים לינאריים ובלוגים המאפשרים ביטוי עצמי ללומדים .

  • תקציר

    סוגיית ההערכה של יישום למידה מקוונות באוניברסיטאות ובמכללות אינה פשוטה מנקודת מבט מחקרית ומעשית והמוסדות האחראיים באירופה מנסים לגבש מתודולוגיות שונות להערכת ההצלחה של ישום הלמידה המקוונת בקורסים אקדמאיים. על רקע זה , פיתחה אוניברסיטת Northumbria university באנגליה מתודולוגיה כוללנית להערכת ההתקדמות וההצלחה של תוכנית הלמידה המקוונת. גיבוש המדדים והמתודולוגיה נעשו בשיתוף עם ועדת JISC הבריטית האחראית על כל תחומי הלמידה המתוקשבת בחינוך הגבוה שם. המתודולוגיה שיושמה להערכת התקדמות הלמידה המקוונת מבוססת על מודל Pick&Mix -Basich, 2007 , מודל רב-ממדי המכיל 20 קריטריונים עיקריים (ערוצים עיקריים) ועשרות קריטריונים משניים לבדיקה והערכה, כגון אסטרטגיות למידה והוראה מתוקשבות, שימושיות ונגישות, עומס מידע ,עומס אקדמאי , תמיכה בלומדים, חווית הלמידה והתנסות הסטודנטים, ניהול הלמידה המתוקשבת ועוד. המאמר מסביר כיצד נערכה הבדיקה , ההערכה בפועל והלקחים הראשונים שהופקו מהתהליך.

  • תקציר

    למידה מתוקשבת שונה במהותה מלמידה פנים-אל פנים ומחייבת מתודולוגיות שונות לחלוטין להערכת תהליכי הלמידה. המאמר בוחן את ייחודיות הלמידה המתוקשבת ומציע לשלב מתודולוגיות מדעיות מחוץ לחינוך על מנת להעריך קורסים מתוקשבים ולמידה מתוקשבת. כך לדוגמא, טוענת מחברת המאמר, כי יש מקום ליישם את מתודולוגיית ניתוח המערכת (System analysis) כעוגן שיטתי להערכת למידה מתוקשבת. המאמר, מציע הצעות מעשיות לתכנית פעולה לשילוב הערכה ללמידה מתוקשבת וממליץ לתת משקל גבוה יותר להיבטים קוגניטיביים של הלמידה המתוקשבת בשיטת ההערכה שננקטה (Ellen Mandinach)

  • לינק

    השתתפות ערה של סטודנטים ולומדים בפורומים ממוחשבים אין בה כדי להבטיח רמות גבוהות של חשיבה וניתוח מצד הלומדים ולכן אין היא מייצגת בהכרח את המודל הפדגוגי האופטימאלי ללמידה. לאור זאת, המאמר מנתח את האפקטיביות הפדגוגית של שיטות הוראה ולמידה בסביבות למידה טקסטואליות באינטרנט. מחקר הפעולה שנערך בקרב סטודנטים שלמדו באוניברסיטה קנדית ערך השוואה בין השיטות הפדגוגיות הבאות: עבודת צוות, סיעור מוחין סינכרוני, דיון מלווה ויכוח סביב סוגיה מסוימת, זימון מומחים אורחים לפורום או לצ'אט והפעלה בדרך של חקר רשת. עפ"י ממצאי המחקר נמצא כי שיטת חקר רשת היא היעילה ביותר מבחינה פדגוגית להבניית הלמידה וליצירת השתתפות ומעורבות מרבית של הלומדים, היא מאפשרת ביטוי ללומדים ועבודת צוות וניתן גם להעבירה בדרך של משחק תפקידים או חקר מקרים (Kanuka, Heather)

  • סיכום

    מחקרים איכותניים שונים מצביעים על כך כי למידה מתוקשבת במתמטיקה אינה מצליחה בהשוואה ללמידה מתוקשבת בתחומי דעת אחרים. המחקר הנוכחי מתבסס על שיטת מחקר כמותית על מנת להוכיח כי בלמידה מתוקשבת במקצוע המתמטיקה יש קשיים רבים יותר בהשוואה לתחומי דעת אחרים. המדד העיקרי לבדיקה היה שיעור הנשירה של הלומדים (סטודנטים במכללות באוניברסיטה בארה"ב) בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בהשוואה לנשירה בקורסים למתמטיקה שהועברו פנים אל פנים. במחקר נמצא כי הנשירה בקורסים מתוקשבים במתמטיקה גבוהה יותר באופן מובהק בהשוואה לנשירה בקורסים פנים אל פנים ובהשוואה לתחומי דעת אחרים. המחברים מנסים להסביר את הגורמים המבניים הגורמים לחוסר ההצלחה של לומדים בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בעיקר אי-התאמה טכנולוגית של מערכות הלמידה המתוקשבות להוראת מתמטיקה. (Glenn Gordon Smith, David Ferguson).

  • תקציר

    בהרצאה זו , שהוצגה בכנס מו"ח 2005 ,מתואר מחקר שבדק כיצד תלמידים במכללה להכשרת מורים מעריכים למידה מקוונת במוסד אקדמי. המחקר נערך בקרב סטודנטים הלומדים בקורס של שנה ד', לאחר למידה של נושאים דידקטיים ורובם מורים בפועל. הקורס עוסק במודלים שונים של למידה מרחוק, ואיפשר ללומדים להכיר שילוב מערכות למידה מרחוק בהוראה ובלמידה. הקורס הועבר בלמידה מרחוק (פרט לשלושה מפגשי פנים אל פנים). הלומדים התבקשו (בתחילת הקורס) להעריך קורס מתוקשב על פי קריטריונים המופיעים בעבודתו של זילר (2003), והתבקשו שוב להעריך קורס מתוקשב על פי אותם קריטריונים כאחת ממטלות הסיום של הקורס (קליין רונית, תירוש חיים )

  • סיכום

    המאמר מציג סביבת למידה מתוקשבת, המשולבת בקורס פנים אל פנים, ורותמת את טכנולוגיית ההיפר-מדיה לשירות הלמידה בהתאם לעקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסטית-חברתית. המאמר מציג את השיקולים ואת העקרונות שהנחו בבחירה המדיום, בבחירה בעיר כיסוד המארגן ובעיצוב הסביבה על כל מרכיביה. המאמר מוצג באתר "קיוונים" ומאפשר התנסות אינטראקטיבית במפה הדינמית של "העיר" (מנוחה בירנבוים, אלחנן גזית)

  • לינק

    מטלה לימודית מקוונת היא סוגה [=ז'אנר] של חומרי למידה והוראה, שיש להקפיד על הרכבה, כמו בכל סוגה אחרת. "מטלה לימודית מקוונת" עוסקת בנושא צר וממוקד, ומשך הפעילות בה מתוכננת למספר שעורים לכל היותר. הדגש הוא על "מטלה" ולאו דווקא על "פעילות", מתוך הבנה שזו מטלה שעל התלמידים לעשות ולהגיש תוצר כלשהו. המאמר מציג את העקרונות להבניית המטלה הלימודית המקוונת (רותם אברום).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין