הספרות המקצועית על תפקידם ומעורבותם של מרצים ומורים בתחומי ההוראה המתוקשבת מתמקדת יותר מכל במאפייני ההוראה שלהם , בשיטות ההוראה ובהנחיית הלומדים. מה שחסר היא התייחסות לצד האנושי של המרצה/מורה בהוראה המתוקשבת. אין כמעט התייחסות בספרות המקצועית של הלמידה המתוקשבת להיבטים אנושיים של התנהגות המרצה/מורה, לאישיותו , לרגשות ולאמונות שלו כאדם במהלך הקורס. על רקע זה , ביקשו עורכי המחקר הנוכחי לבדוק האם הסטודנטים הלומדים בלמידה מתוקשבת אכן מצפים ורוצים שתהיה נוכחות אישית של המרצים/מורים בקורסים המבוססים על למידה מתוקשבת. במחקר הנוכחי השתתפו 68 סטודנטים שלמדו בלמידה מתוקשבת שענו על שאלונים בנוסף לקבוצת מיקוד. המחקר נערך בכמה אוניברסיטאות אוסטרליות מובילות. ממצאי המחקר מוכיחים כי הרוב הגדול של הסטודנטים מצפה לנוכחות אישית ומעורבות רגשית של המרצים/מורים בקורס המתוקשב. הסטודנטים מצפים מהמרצה המלמד בקורס מתוקשב לגלות יותר יחס אישי , להפגין רגשות , להיות פתוח , לגלות הומור ולהתייחס באופן אישי ללומד באמצעות משובים אישיים ( Andrea Reupert, Darryl Maybery, Kent Patrick, Philip Chittleborough ).

לא כל אוניברסיטאות והמכללות המיישמות תהליכי למידה מתוקשבים הצליחו בהכרח לשפר ולטייב את תהליכי ההוראה והלמידה. הבעיה היא שהאוניברסיטאות והמכללות אינן בהכרח מודעות לגורמים שמעודדים הצלחה או כישלון או לאיכות השינוי האמיתי שהתבצע , אם בכלל. כלומר, יכולת ההערכה המוסדית של תוכניות התקשוב היא חד-ממדית. על מנת לסייע לאוניברסיטת ולמכללות להעריך את איכות תוכניות התקשוב והלמידה מרחוק פותח מודל בשם eMM אשר נוסה בניו זילנד, אוסטרליה ובאנגליה. המאמר מציג את הנדבכים העיקריים של מודל eMM כמודל כוללני עבור הנהלות האוניברסיטאות והמכללות השואפות לבדוק ולהעריך יותר לעומק את תוכניות התקשוב החינוכיות בקמפוס ( Marshall, Stephen).

העולם המקוון, שבו כולם מחוברים לכולם (תקשורתיות) וכולם נגישים לידע שכולם מייצרים (נגישות), מעמיד בפני מערכות החינוך אתגר מערכתי שחורג מבעיית השליטה בכלים הטכניים שמציע המחשב. היכולת לכתוב במעבד תמלילים, להכין מצגת, לשלוח דואר אלקטרוני, לגלוש לאתרי אינטרנט – בכך לא מתמצה, כפי שנוטים לחשוב, האתגר המקצועי, שמעמיד העולם הנוכחי בפני המורים ובתי הספר. המיומנויות הטכניות הללו הן אבני בניין למציאות חדשה ובפני מי שרוכש שליטה בהן עומדת שאלה מהמדרגה השנייה: מה ייבנה מהן ולשם מה?האינטרנט כבר איתנו כשלושה עשורים. הוא חדר לכל תחומי חיינו ושינה את הדרך בה מתנהלות מערכות התקשורת, הכלכלה, התרבות והמדע, אולם לתחומי הפדגוגיה הוא חדר באופן מועט יחסית והשפיע מעט על דרכי עבודתם של המורים, דרכי הלמידה של התלמידים והתנהלות בתי הספר. גם הכשרת המורים העתידיים כמעט ולא השתנתה ( משה שנר ).

המחקר הנוכחי שנערך בכיתות ו' בטייואן בדק את השימוש במחשבים ניידים מיני (netbook) בהוראת אנגלית בביה"ס יסודי. הטייואנים אשר הם כיום הגורם התעשייתי אשר פיתח במקור את המחשבים הניידים המוקטנים (Netbook) מאפשרים כיום לרבים מתלמידי בתי הספר היסודיים בטייואן להשתמש במחשבים הניידים המוקטנים . במחקר הנוכחי נבדקו תלמידי כיתה ו' שלמדה אנגלית באמצעות מחשבים ניידים מוקטנים וכיתה מקבילה שלמדה אנגלית בסביבה רגילה. ממצאי המחקר גילו כי התלמידים שלמדו אנגלית באמצעות מחשב נייד מיני (Netbook ) שפרו את יכולותיהם הלשוניות באנגלית באופן משמעותי הן מבחינת אוצר מילים והן מבחינת שמיעת אנגלית. ההשוואה, כאמור, נערכה מול תלמידי כיתות ו' אשר למדו בכיתה מסורתית. עורכי המחקר מציינים גם את קיומם של אילוצים טכניים ברשת התקשורת המקומית בביה"ס אשר הייתה אמורה לתמוך בחיבור מהיר של התלמידים לאינטרנט (Janet Mei-Chuen Lin and Yi-Jiun Wu).

המחקר המבוסס על שלושה מיזמים נפרדים ברחבי העולם של הנחיית סטודנטים עמיתים בלמידה מתוקשבת , מצא כי להנחיית עמיתים בקורסים מתוקשבים יש השפעה משמעותית. מתוך ממצאי שלושת הפרויקטים המתוקשבים ללמידה מתוקשבת באנגליה, ניו זילנד ודרום קוריאה נמצא כי יצירת מערכת תמיכה פעילה של למידת עמיתים והנחיית עמיתים בקורס מתוקשב מפחיתה את הנשירה של הלומדים , לפחות ב20% ומשפרת משמעותית את כדאיות ההשקעה בקורס מתוקשב. המסקנות של החוקרים ( הנחשבים כמובילים בתחום התקשוב החינוכי בחינוך הגבוה) מצביעות על כך כי מכללות ואוניברסיטאות הזניחו בשנים האחרונות את מרכיב הנחיית העמיתים ויש לחזק כאמצעי לשיפור אקלים הלמידה וכדרך פעולה מומלצת לצמצום נשירה מהקורס המתוקשב ( Boyle, Frank; Kwon, Jinhee; Ross, Catherine; Simpson, Ormond ).

ההכרזה על היישום החדשני של חברת גוגל Google-Wave לוותה בקול תרועה גדולה והיום יש ביקורת בעולם על ישימות של והצורך ביישום מתקדם זה של תקשורת סינכרונית בין אנשים . בינתיים , מתברר כי הפוטנציאל העיקרי של Google-Wave הוא לא בתחום העסקי ולא בתחום תרבות הפנאי אלא דווקא בחינוך בכלל ובחינוך הגבוה בפרט. המאמר הנוכחי מדווח על ניסוי שנערך לאחרונה באוניברסיטאות בארה"ב ובאירלנד עם היישום של Google-Wave . ממצאי הניסוי מראים כי ניתן להשיג שיתופיות גבוהה ודינאמית במידע וידע בין סטודנטים הלומדים באותו קורס ויותר מכך בין סטודנטים הלומדים בקורסים שונים ומתחברים באמצעות Google-Wave לדיון שיתופי או יום עיון שיתופי כולל חילופי מידע סינכרוניים מקבילים בוידאו , טקסטים וקבצים. מתוך הניסוי עולה כי ליישום החדש Google-Wave יש פוטנציאל חינוכי וטכנולוגי לעריכת ימי עיון משותפים מסוג Webinars באוניברסיטאות ובמכללות .

כותבת המאמר טוענת שכאשר עיצוב למידה אינו נעשה על פי עקרונות מסוימים, הדבר עלול להוביל לתוצר הפוגע באיכות הלמידה. לדעתה, כדי לפתח תוצרים אמינים ויעילים ללמידה מקוונת יש להקפיד על שלושת העקרונות הבאים: סמיכות: יש להציג את המלל בסמיכות או בתוך התמונות שאליהן הוא מתייחס. כפל ייצוג: מלל המוצג יחד עם תמונות הנו יעיל יותר ממלל בלבד. הכותבת מציגה דוגמה לשקף ומראה כיצד הוספה של תמונה ותרשים עשויים לשפר את הבנת הטקסט. קשב מפוצל: אין להציג במצגת טקסט וקריינות של הטקסט. לדעת כותבת המאמר האזנה וקריאה נעשות במהירויות שונות ולכן נגרם פיצול קשב הפוגע ביכולת הלמידה. היא מציעה פתרונות אחדים לכך ( Jane Bozarth ).

ג'ורג סימנס (George Siemens) , אחד מאנשי התקשוב החינוכי המשמעותיים ביותר בארה"ב , כתב לאחרונה מאמרון מעניין על חשיבות פלטפורמת הרשת החברתית ELGG בלמידה מתוקשבת. לאחר שסקר את מצאי הכלים המתוקשבים הקיימים כיום בחינוך הוא הגיע למסקנה כי הפלטפורמה המתוקשבת של ELGG צפויה להשפיע רבות על למידה מתוקשבת. ג'ורג סימנס, אשר עשה שימוש בתוכנת ELGG לאורך השנים, מאמין כי התפתחות המערכת של ELGG כרשת חברתית מתוקשבת יש לה פוטנציאל רב לשנות את נוף הלמידה המתוקשבת. ELGG היא תוכנה השייכת לתחום הקוד הפתוח והיא ידידותית מאד ללומדים ויוצרת תנאים והזדמנויות ללמידה שיתופית בצורה אינטואיטיבית בהשוואה לתוכנות ניהול הלמידה המתוקשבות מסוג LMS הקיימות כיום בשוק בארץ ובעולם. מבחינה קונספטואלית הרעיון של ELGG אכן נחשב כדגם מנחה ללמידה מתוקשבת ששואפים להגיע אליה בשנים הקרובות. כפי שציינו חלק מאנשי החינוך המתוקשב שהגיבו למאמר , הבעיה העיקרית עם ELGG כרגע היא כמות ה"באגים" בה המכבידה על התקנתה אך לטווח ארוך התוכנה בהחלט משמעותית.

היה צפוי שבעקבות הצלחת הרשתות החברתיות בעולם , יפותחו גם בחינוך פלטפורמות מתוקשבות חדשניות שידגישו את עניין האינטראקציה החברתית , ואכן לאחרונה נתבשרנו על פלטפורמה מתוקשבת חדשה בארה"ב בשם Curatr. מדובר בפלטפורמה מתוקשבת ללמידה מקוונת המדגישה את עניין האינטראקציה החברתית והיצירה של התלמידים. הרעיון הוא שלמידה מקוונת אינה רק צריכת מידע אלא גם יצירת תכנים במובן שהתלמיד עצמו יהיה פעיל (כאוצר) בהבניית המידע תוך כדי אינטראקציה חברתית. מבחינה פדגוגית זו תפיסה נכונה ומרעננת כי מערכות ניהול הלמידה הקיימות כגון MOODLE ואחרות לא נועדו במקור ליצירה ולהבניית הידע של התלמיד אלא בעיקר לניהול התוכן של המרצה/מורה.

סיכום של פעולות מערכתיות שננקטו ע"י מדינות מתקדמות בעולם, בעיקר אותן מדינות שהצליחו בתוכניות התקשוב שלהן . המדינות הנכללות בסקירה קצרה זו הן נורבגיה, הונג קונג, דנמרק, סינגפור, צרפת, פינלנד. נתוני מחקרים של IEA מלמדים כי השימוש במחשבים בהוראה מייעל את ההוראה . אמנם, לא משפר הישגים בממוצע , אך הוא כן מייעל את ההוראה בכך שהוא מקצר את זמן הלימוד. תוצאה שנייה , למידה מתוקשבת מעוררת יותר מוטיבציה ועניין אצל התלמידים. לומדים יותר ברצון. תלמידים בעלי מיומנויות תקשוב ומיומנויות מידע (מידענות וחקר) משתלבים בצורה משמעותית יותר בשוק מודרני ומקדמים את המשק של המדינה בתחרות גלובלית. איסוף המידע נערך ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת כמענה ליוזמה של מנכ"ל משרד החינוך לבדיקת ההיערכות בעולם .

יישום המחשבים בחינוך התנהל בכיוון שונה לחלוטין משאר המדינות בעולם. במדינה, שכל חבל ארץ שלה (lander) הוא עצמאי מבחינת המדיניות החינוכית, הכיוון הכללי היה התמקדות בהתאמת תוכניות הלימוד ועריכת שינויים קוריקולריים מותאמים לעידן התקשוב ורק אחר כך הצטיידות בתי ספר במחשבים. הגרמנים השקיעו רבות בהתאמת תוכניות לימוד קיימות למציאות מתוקשבת. הם מיזגו תוכניות לימודים שעסקו במדיה ובטכנולוגיות מידע לתכנית לימודים אינטגרטיבית אחת. בשנת 2002, לאחר שהשלימו הגרמנים את חיבור כל 44 אלף בתי הספר במדינה לאינטרנט, הם עברו לשלב ג'. בשלב זה יושמו בבתי הספר תוכניות קוריקולריות שעיקרן פיתוח אוריינות מידע אצל תלמידים ומורים בעידן האינטרנט.

בימינו מתהווה גישה חדשה הנותנת לרומן עתיר האכזבות בין טכנולוגיה ובין פדגוגיה, בין תקשוב לחינוך, תפנית אופטימית. הגישה חותרת לשלב את המחשב והתכנים הדיגיטליים בסביבת הלמידה הבית ספרית שילוב כולל ומשמעותי. התכנים הדיגיטליים, שנזנחו בעשור הקודם, חוזרים לקדמת הבמה החינוכית, אך הפעם בלי יומרה לתפקד כמורה פרטי אוטומטי, אלא להיות אמצעי טכנולוגי אינטראקטיבי המאפשר למורה להניע למידה משמעותית בכיתה. הצירוף של מורה חכם וטכנולוגיה חכמה מייצר כיתות חכמות שלא נראו עד כה. דובי וייס מונה במאמר גם את חמשת היסודות של עת־הדעת והתפיסה המערכתית של סביבת למידה חדשנית זו . חברת "עת־הדעת" מכניסה את טכנולוגיית המחשב לכיתת הלימוד ונותנת למורה להוביל את תהליך הלמידה. זו לא "מעבדת מחשבים" שהתלמידים יושבים בה שעתיים בשבוע עם אוזניות ועוברים על רצף של לומדות או משחקים; זה לא (רק) לוח חכם שמאפשר למורה להציג מידע בצורה מושכת אך מותיר את התלמידים פסיביים. זו הוויה חדשה של למידה.

אסתי דורון מדווחת על פעילות סינכרונית של למידה מרחוק ביום מקוון שנערך בחטיבת הביניים בו היא מדריכה ומייעצת. "הרציונאל לקיום היום המקוון היה הרצון לשבור את אחידות המקום שמאפיינת את הלמידה בבית הספר ולאפשר לתלמידים בשכבה ז' ללמוד מהבית. מאחר והתלמידים הצטוותו לזוגות אפשרנו להם להתחלק כראות עיניהם, מבלי להתחשב בכתות ובקבוצות של הכיתות". בתגובות למאמרון מצאנו כמה תובנות חשובות של מארגנת היום המקוון בביה"ס ומורים מבתי ספר אחרים שארגנו ימים מקוונים.

מהמאמר הקצר של רותי בן ישי , מורה בביה"ס המנסה לקדם דרכי הוראה באמצעות סביבת מחשבים ניידים , ניתן ללמוד רבות על הדילמות של אותם מורים השואפים לשנות את סביבות ההוראה –למידה ועל התנגדות עמיתיהם. ראוי לציין את התייחסותה של רותי בן ישי להעדר סביבה תומכת של מורים עמיתים בביה"ס. "הבדידות המקצועית שאני חווה. מרגישה כי יש התנגדות רבה של מורים לפרויקט הניידים. נדמה לי כי חלקה לפחות, נובעת מהיותם מורים בסוף הדרך המקצועית. הם רוצים להמשיך את מספר השנים המצומצם שנותר להם עד היציאה לפנסיה, ללא שינוי מיותר, שידרוש מהם עבודה רבה יותר, התמודדות עם מצבים חדשים ועם דרכי הוראה שאינם מורגלים להן. הוראה כשהמורה במרכז, שונה תכלית השינוי מהוראה שבה התלמיד במרכז" .

דו"ח Horizon לשנת 2010 הוא תוצר של בדיקה ארוכת-שנים של טכנולוגיות חדישות שיש להן פוטנציאל משמעותי בהעצמת שיטות החינוך והלמידה. ששת הטכנולוגיות המוזכרות במסמך הזה הן: טלפונים ניידים, תכנים פתוחים (wiki לדוגמא), ספרים אלקטרונים, מציאות מועצמת, מנשק מבוסס-מחוות (gesture-based user interface) כדוגמת פרויקט NATAL של XBOX (ראו וידאו ) וניתוח מידע באופן ויזואלי.הדו"ח מעניין בגלל אופן שבו הוא מציג את הטכנולוגיות השונות. לכל טכנולוגיה מובאות דוגמאות חיות לשימושים בחינוך, אותם יכול כל מורה ואיש חינוך להכניס כבר עכשיו לתוכנית שלו בכתה.

אתר הדרכה "הנחיות פדגוגיות" למורים/מרצים לפיתוח פעילויות מקוונות ב Moodle . בשנתיים האחרונות מתברר יותר י ויותר כי Moodle היא מערכת חכמה לניהול למידה בקוד פתוח , מערכת שהולכת ונעשית מותאמת לבתי ספר ולמכללות ולמגוון מוסדות חינוך בישראל.באתר הנחיות פדגוגיות המיועדות לצוותי מרצים, ,מורים ומדריכים פדגוגיים המבקשים לפתח קורסים ופעילויות מתוקשבות מבוססות למידה עצמית ו/או שיתופית. האתר פותח ע"י מומחית התקשוב החינוכי , ד"ר אורית צייכנר.

ההפעלה של ימים מקוונים בבתי ספר תיכוניים ובחט"ב בישראל מייצגת את אחת הדרכים המאתגרות מבחינת התלמידים לשילוב האינטרנט ועולם התקשוב לחיי היום יום של ביה"ס. ישנם בתי ספר בישראל שהתחילו בפעילות מתוקשבות מבורכת כזו והפסיקו לאחר כמה שנים , אך ישנם כמה בתי ספר הממשיכים לקדם את הפעילות של ימים מקוונים ומשפרים אותה משנה לשנה. כך לדוגמא, מורי ותלמידי קריית החינוך ע"ש בן גוריון בעמק חפר מפעילים זו השנה השלישית את הפעילות באינטרנט של ימים מקוונים . הפעילות המתוקשבת השנתית של ימים מקוונים שהתקיימה בניצוחה והשראתה של עדנה סיון הסתיימה לאחרונה בהצלחה רבה ובתחושת התרגשות והתחדשות אצל התלמידים. במסגרת היום המקוון התלמידים שהו בבתיהם ובצעו מטלות מתוקשבות במקצועות מדעים, תרבות ישראל ותנ"ך, אותן הם שלחו לאתר האינטרנט הבית ספרי. במקביל, נפתח פורום מתוקשב באינטרנט בכל מקצוע.

הוראה בסביבת לימוד מרחוק מתאפיינת בהפרדה פיזית בין המרצה לסטודנט. כתוצאה מהפרדה זו נוצר במהלך השיעור חלל פסיכולוגי-תקשורתי בין המרצה לסטודנט שעלול לגרום לפערים בהבנת החומר או להתפתחות של תפיסות שגויות של סטודנטים לגבי עצמם ולגבי תהליך הלמידה. זיהוי מנגנונים פדגוגיים אשר תורמים לצמצום החלל הפסיכולוגי-תקשורתי מהווה אתגר מרכזי לחוקרים בתחום ההוראה והלמידה המקוונת. המרכז ללמידה מתוקשבת באוניברסיטת בר-אילן מפתח אסטרטגיות הוראה ומיישם את מודל ה-SWOT לצורך הערכת נקודות חוזקה וחלושה ובן להערכת הזדמנויות וסיכונים ביחס להוראה מקוונת בקורסים אקדמיים, במגוון רחב של תחומי תוכן (אורית צייכנר, אינגריד ברט, חיים טייטלבאום, אוניברסיטת בר-אילן ) .