מבדיקה שנערכה בארה"ב נמצא כי מרבית המורים המשתמשים בבלוגים כמדיה חינוכית עושים זאת במסגרת הוראת תלמידים מחוננים. עם זאת, כמה ניסיונות שנערכו לאחרונה בארה"ב גילו כי בלוגים יכולים להיות סביבה לימודית מאתגרת גם לתלמידים בכיתות רגילות וגם בחינוך המיוחד. הניסיונות האלו הוכיחו כי בלוגים הם אמצעי הוראה המגבירים את האוטונומיה של תלמידים בכיתה ומעצים אותם במסגרת הלמידה. מתברר כי תלמידים נחבאים אל הכלים החוששים להביע את דעתם בכיתה מרגישים משוחררים יותר להביע את עצמם בבלוג הכיתתי. לאורך זמן גם איכות הכתיבה שלהם משתפרת כי הם מקבלים משובים מחבריהם בבלוג וגם מתבטאים בצורה ברורה יותר (עמי סלנט)

במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי השימוש בתוכנת מסרים מיידים (Instant Messaging) משפר באופן משמעותי את הלמידה השיתופית בהוראת אנגלית כשפה זרה שנייה (ESL). השימוש בתוכנת המסרים המיידים (Yahoo Messenger) נוסה בקרב לומדים בוגרים שלמדו אנגלית כשפה זרה שנייה בשנים 2003-2004. הלומדים באמצעות תוכנת המסרים המיידים נתנו הרבה יותר משובים מתקנים לעמיתיהם בהשוואה ללומדים בקבוצת הלמידה הרגילה (קבוצת הביקורת). המחקר תומכים בהשערת המחקר כי ניתן להשיג שיתוף פעולה מעמיק יותר ואינטראקציות מרובות יותר בהוראת אנגלית באמצעות תוכנת מסרים מיידים (Sotillo, S)

המאמר, מתבסס על מחקר שבדק את פעולתו של אלפא, התיכון הוירטואלי של מטח משלב פיתוח הרעיון ועד לשלב ההוראה לתלמידים, ובוחן היבטים פדגוגיים וקוריקולאריים, ואת עיצוב וגיבוש המודל בשנים הראשונות לקיומו. במחקר נבדקו שלוש רמות יישום והטמעה: רמת המקרו – שעניינה בחינת תהליכי ההטמעה של השינוי, בפרספקטיבה מוסדית; רמת המצו- צמיחה של פדגוגיות חדשות ושינוי פרדיגמתי בהתייחס למרכיבים שונים בביה"ס ורמת המיקרו – המתייחסת למרכיבי ההוראה והלמידה בקורסים שפיתחו המורים. המשמעות המרכזית העולה מן הממצאים מלמדת על כך שעל אף שברמת המורה הבודד חל שינוי בפרדיגמה של ההוראה, הרי ברמת המערכת "הדקדוק הפנימי של ביה"ס" משתלט על החידוש וגורם לכך שמוסט מרכז הכובד שלו והוא מתפרש בהתאמה לאמונות ולהתנהגות המסורתיות של המורים. הם משנים לכאורה את הגישה אך בפועל הדפוסים והפרוצדורות נשארים ותרבות ביה"ס הישנה משתלטת על החידוש (טובה מיטלמן -בונה, נעמה צבר בן יהושע)

אחת הסוגיות החשובות בלמידה מתוקשבת היא החלוקה לצוותי עבודה או צוותי מטלות. חשוב להרכיב את צוות המטלה בצורה מגוונת והטרוגנית וזאת כדי לטפח רמות גבוהות יותר של אינטראקציה והתמדה. שיתוף פעולה נכון ואפקטיבי בלמידה מתוקשבת מושג כאשר הרכב צוותי הלומדים אינו אחיד אלא מגוון. עקרון זה נכון ללמידה רגילה, פנים אל פנים, ובוודאי גם ללמידה מתוקשבת. למרצים בקורסים מתוקשבים כמו למורים בכיתה המסורתית יש נטייה ראשונית להרכיב צוותים הומוגניים בלמידה מתוקשבת, ויש לכך השפעה שלילית על התוצאות ועל העברת הידע. לכן, מומלץ מאד בתכנון הלמידה המתוקשבת להרכיב צוותים מגוונים ושונים של סטודנטים באופן שהאינטראקציה בין הלומדים תהיה גבוהה יותר (Susan Smith Nash)

מערכת המידע Open mentor אשר פותחה במהלך 2004 ע"י האוניברסיטה הפתוחה באנגליה מייצגת פתרון מערכתי שיטתי לבעיית ההערכה של למידה מתוקשבת. מדובר על כלי עזר מתוקשב התומך במרצים ובמנחים המלמדים מרחוק ומאפשר להם לגבש ביעילות רבה יותר רפלקציה לגבי הערכת הלומדים בקורס מתוקשב ומשובים מצטברים. מערכת המידע המתוקשבת מסוג Open mentor מאפשרת למרצים לקבל ולצבור מחוונים מלאים של דרוג משובי הסטודנטים והלומדים בקורס לגבי דרכי ההוראה. המחוונים מצביעים על התפלגות הבעיות על סמך הערות ומשובי הסטודנטים וגם נותנים תמונה על יעילות השאלות המנחות של המרצה על סמך התיעוד המלא של משובי הלומדים. המערכת משמשת גם באוניברסיטאות הבריטיות בין היתר כמאגר ידע פדגוגי מצטבר המסייע להכשרת מנחים מתוקשבים ללמידה מרחוק.

החלטתה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה להעביר בנובמבר 2005 את כל מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת שלה לתוכנת הקוד הפתוח Moodle מעוררת עניין רב בעולם התקשוב החינוכי וזוכה לכותרות באתרי האינטרנט החינוכיים ברחבי העולם. לפני כמה חודשים החליטו גם בטכניון בחיפה להעביר את כל מערך הלמידה מרחוק למערכת Moodle והדבר מעיד על היתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. המערכת מאפשרת בנייה של קורסים ברמות תיקשוב שונות. מבוססת על תוכנת קוד פתוח. המערכת תומכת תמיכה ב- 50 שפות כולל עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. קהיליית משתמשים הכוללת מגוון מוסדות אקדמיים ב- 114 מדינות. עקרונות גישת ההוראה הקונסטרוקטיבסטית היוו עקרונות מנחים לפתוח המערכת.

לפני כארבע שנים הופעלה בניו-זילנד תכנית חדשנית להכשרה מלאה של מורים באמצעות למידה מרחוק. כל תכנית ההכשרה הועברה באינטרנט. המשתתפים היו ברובם מורים מתחילים שכבר החלו ללמד בבית הספר, ללא הכשרה והסמכה פדגוגית. פרחי ההוראה שלמדו במסגרת תכנית הלמידה מרחוק לימדו בפועל בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ברחבי ניו-זילנד ובמקביל למדו שלוש שנים את כל תכנית הלימודים להכשרת מורים באמצעות האינטרנט. הלומדים הצביעו על חשיבות התמיכה שקיבלו מעמיתים ומנחי הקורס במהלך הדיונים בפורומים המתוקשבים. נראה כי הפורומים המתוקשבים הפכו להיות נקודת המפגש הסינכרונית עבור הלומדים כתחליף למפגשים הפיזיים של פרחי הוראה רגילים ( Bill Anderson and Mary Simpson )

מתכנני ההוראה המקוונת נוטים להדגיש שוב ושוב את הצורך ביצירת אינטראקטיביות בלמידה מתוקשבת, אך אינם מבינים את ההבדל בין אינטראקטיביות ויצירת עניין ואתגר. יצירת עניין ואתגר פירושה קליטה מנטאלית של הלומד במצבי למידה מעניינים, בעוד אינטראקטיביות נועדה רק להעסיק את הלומד במטלות שטחיות. אינטראקטיביות טובה בלמידה מרחוק צריכה בראש ובראשונה להוביל להתעניינות קוגניטיבית של הלומד בנושא ולא לבדר אותו או להעסיק אותו כדי שלא ישתעמם (Parkin, Godfrey)

פרוייקט תיעוד שיטתי ומעניין של המרצים באוניברסיטת Deakin האוסטרלית. פרויקט התיעוד השיתופי של המרצים כולל כ-70 ראיונות, סקירות , קטעי סרטי פלאש, הקלטות קול ומקורות מידע מחקריים של המרצים הנוטלים חלק פעיל בהוראה מקוונת באוניברסיטה. מדובר במאגר של חקר מקרים (Case Studies) המעיד על חדשנות רבה , ביניהם ניתן למצוא פרויקט מעניין על סביבה שיתופית מקוונת מאותגרת בעיות ( problem-based learning ) , מאפייני הלומדים מסוג Problem Based Learners ופרויקט שילוב משחקי תפקידים מקוונים בלמידה מתוקשבת.

אחת התרומות המרכזיות של העבודה הנוכחית, היא בזיהוי הפער הקיים בין התיאוריה, העמדות ותפיסות התפקיד של המורה המקוון, כפי שמדווח בספרות המקצועית, לבין היישום בפועל של תפקיד המורה המקוון. פער זה מונע את מימוש המתודה החדשנית של האי-לרנינג ומימוש הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות התקשוב. כדי שההוראה המקוונת תצליח, המורים ובכללם המרצים בהשכלה גבוהה, צריכים לגשר בין חידושי הטכנולוגיה לבין המתודה החדשנית של הלמידה מרחוק. המורים צריכים להבין שמתודת האי-לרנינג אין פירושה שימוש בטכנולוגיות בלבד, אלא ניצולן הנכון לקידום הלמידה ברוח הפדגוגיה החדשה. מניתוח ממצאי המחקר הנוגעים לרמת ההנחיה בקורסים המקוונים, נראה בבירור, כי בניגוד לרמות הידע והיישום הגבוהות יחסית המוצבות במטרות הקורס והנדרשות במשימות הלמידה – בפועל המורה מנחה בעיקר ל"מה" צריך לעשות, אין כמעט הנחיה ל"איך" לבצע את המשימה וכמעט ולא קיימת הנחיה לתהליכים מטא-קוגניטיביים. (עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד)

המחקר נועד למפות את ההוראה המקוונת באוניברסיטאות בישראל וזאת על מנת לתת תמונה עדכנית ומדויקת על מפת התקשוב במוסדות ההשכלה הגבוהה. המיפוי נעשה על פי שורה של קריטריונים שמספקים לא רק מידע כמותי אודות מספר קורסים, מספר סטודנטים רשומים וכן הלאה אלא גם אינפורמציה תוכנית ומהותית יותר לגבי רמת השימוש בטכנולוגיות התקשוב, צורת ההיערכות הארגונית של כל מוסד, רמת הסטנדרטיזציה בתוך ובין מוסדות ועוד (גולן, חנן)

מפתחי קורסים מקוונים כבר לא שואלים האם לשלב למידה מרחוק אלא מהי הדרך האופטימאלית של השילוב לנוכח המגוון הרחב של טכנולוגיות העומדות לרשות המשתמשים בסביבות טכנולוגיות מתקדמות. הדילמות של מפתחי הקורסים לגבי תכנון ההוראה בקורסים משלבי הוראה מרחוק מתבטאות בהיבטים רבים של שילוב הטכנולוגיה.בהרצאה הוצגו מודלים שונים של תקשוב ושל מבנה המטלות בקורסים מתחומי דעת שונים וממצאי מחקר בקרב סטודנטים להוראה (ממכללת לוינסקי) המראים שקיים דפוס של העדפה של צורת הלמידה המאפיין את הלומד. (יצחק גילת, רחל שגיא)

הרצאה זו , שהוצגה בכנס מיטל ה-4 באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע , סוקרת מספר מחקרים שבחנו את סוגי הדיאלוג שערכו סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (לימוד מרחוק), באוניברסיטת תל-אביב (לימוד בהרצאות רבות משתתפים) ובמכללת אורנים (לימוד בקבוצות קטנות) ואת המשאבים אותם ניצלו לצורך קיום דיאלוגים אלו. הלומדים מרחוק והן סטודנטים הלומדים בהרצאות רבות . ממצאים : משתתפים בקורס מתוקשבים מעדיפים בראש ובראשונה דיאלוג תוך-אישי. ממצא זה מדגיש את הדמיון בין ההוראה מרחוק וההוראה המסורתית בקמפוס (פול גורסקי, אבנר כספי, ענבל טובי-ערד , ריקרדו טרומפר).

מצגת הרצאתו המאלפת של סטיפן Downes על המעבר ללמידה מתוקשבת אחרת ושונה . הרצאתו ניתנה בכנס ה-NRC השנתי בקנדה ביוני 2005 . בהרצאתו סוקר Downes את המגמות הטכנולוגיות והחברתיות הגורמות להתפתחות למידה מרחוק שונה . המעבר למידה מתוקשבת עתירת –קשרים , שאינה עוד לינארית , היא המאפיין הבולט של הדור הבא של מערכות הלמידה מרחוק . התפתחות זו היא תולדה של עליית חשיבותם של רשתות חברתיות , מערכות אינטראקטיביות מסתעפות ועוד . הדור הבא של למידה מרחוק יתאפיין יותר מכל בהיווצרותם של רשתות אינטראקציה במקום תכנים לינאריים ובלוגים המאפשרים ביטוי עצמי ללומדים .

השתתפות ערה של סטודנטים ולומדים בפורומים ממוחשבים אין בה כדי להבטיח רמות גבוהות של חשיבה וניתוח מצד הלומדים ולכן אין היא מייצגת בהכרח את המודל הפדגוגי האופטימאלי ללמידה. לאור זאת, המאמר מנתח את האפקטיביות הפדגוגית של שיטות הוראה ולמידה בסביבות למידה טקסטואליות באינטרנט. מחקר הפעולה שנערך בקרב סטודנטים שלמדו באוניברסיטה קנדית ערך השוואה בין השיטות הפדגוגיות הבאות: עבודת צוות, סיעור מוחין סינכרוני, דיון מלווה ויכוח סביב סוגיה מסוימת, זימון מומחים אורחים לפורום או לצ'אט והפעלה בדרך של חקר רשת. עפ"י ממצאי המחקר נמצא כי שיטת חקר רשת היא היעילה ביותר מבחינה פדגוגית להבניית הלמידה וליצירת השתתפות ומעורבות מרבית של הלומדים, היא מאפשרת ביטוי ללומדים ועבודת צוות וניתן גם להעבירה בדרך של משחק תפקידים או חקר מקרים (Kanuka, Heather)

מחקרים איכותניים שונים מצביעים על כך כי למידה מתוקשבת במתמטיקה אינה מצליחה בהשוואה ללמידה מתוקשבת בתחומי דעת אחרים. המחקר הנוכחי מתבסס על שיטת מחקר כמותית על מנת להוכיח כי בלמידה מתוקשבת במקצוע המתמטיקה יש קשיים רבים יותר בהשוואה לתחומי דעת אחרים. המדד העיקרי לבדיקה היה שיעור הנשירה של הלומדים (סטודנטים במכללות באוניברסיטה בארה"ב) בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בהשוואה לנשירה בקורסים למתמטיקה שהועברו פנים אל פנים. במחקר נמצא כי הנשירה בקורסים מתוקשבים במתמטיקה גבוהה יותר באופן מובהק בהשוואה לנשירה בקורסים פנים אל פנים ובהשוואה לתחומי דעת אחרים. המחברים מנסים להסביר את הגורמים המבניים הגורמים לחוסר ההצלחה של לומדים בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בעיקר אי-התאמה טכנולוגית של מערכות הלמידה המתוקשבות להוראת מתמטיקה. (Glenn Gordon Smith, David Ferguson).