למידה חוץ-כיתתית
מיון:
נמצאו 29 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המרחב החוץ-כיתתי מספק לתלמידים הזדמנות להציג ולהחצין צדדים שונים שלהם, ולכן שיטת למידה זו מרגישה עבורם יעילה, פרו-אקטיבית ומעודדת מעורבות. לפי המורים, התלמידים הפגינו רמות גבוהות של קשב, ריכוז, מוטיבציה וסיפוק במהלך הלמידה מחוץ לכיתה. עם זאת, המורים התקשו לשרטט לתלמידים גבולות פיזיים והתנהגותיים וחששו מסכנות ומכשולים בטיחותיים.

  • תקציר

    חצר בית הספר היסודי או השדות והשבילים שמסביב לו יכולים לשמש כר פורה ללמידת מתמטיקה. למרות שסטודנטים להוראה מתקשים להאמין בכך בתחילת הדרך, קורס תיאורטי ויישומי רלוונטי יכול לסייע לקשר בין תיאוריה ופרקטיקה, לרתום את התלמידים לפעולה ולעבודת צוות, לגבש שיטות הוראה חדשות ולחזק את ביטחונם העצמי כמורים – בכיתה או בחוץ.

  • סיכום

    שילוב טכנולוגיה ומסכי מדיה בלמידה הפך להיות דבר שבשגרה בחינוך לגיל הרך. עם זאת, קידום למידה חוץ-כיתתית אינה כה מודגשת. המאמר הנוכחי סוקר את הספרות המחקרית אודות השפעות הטכנולוגיה ולמידה חוץ-כיתתית על התפתחותם של ילדים צעירים. בהתבסס על הספרות הרלוונטית, מאמר זה כולל המלצות להכשרת מורים לגיל הרך לגבי יצירת איזון הולם בין שימוש בטכנולוגיה לבין למידה בחוץ.

  • תקציר

    מאמר זה חוקר כיצד תפיסת הסיכון בקרב מורים המלמדים במסגרת יוזמת הלימוד החוץ-כיתתית, בית ספר יער (Forest School), גם מעצבת וגם מעוצבת על ידי ההבנות שלהם את הילדוּת, הפדגוגיה והזהות המקצועית שלהם עצמם. בהתבסס על פרספקטיבה קונסטרוקציוניסטית חברתית בפיתוח תיאוריה לגבי סיכון וילדוּת, המאמר טוען שהדאגות העכשוויות והרגישות יתר על המידה ביחס לפגיעוּת של ילדים נובעות הן מפחדים מהעולם המודרני והן מהנטייה להגנת-יתר שפחדים אלה מאיצים. במקום להתייחס לרגישות יתר זו כאי-רציונלית או פרנואידית, המאמר מתבסס על תיאוריות חברתיות-תרבותיות ועל שיטות איכותניות כדי לחקור כיצד הסיכון נתפס, מנוהל ומוצא לפועל בידי מורים במסגרת היוזמה שמטרתה להשיב על כנו את הסיכון לתוך חיי הילדים (Connolly, Mark; Haughton, Chantelle, 2017).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ההתנסויות של שני מרצים העובדים באוניברסיטת טסמניה (University of Tasmania), שנדרשו ללמד קורסים בחינוך בסביבה חוץ-כיתתית (outdoor education) ובחינוך לקיימות (sustainability education) באופן מקוון. תוך שימוש בגישת חקר מקרה (אוטו-)אתנוגרפית, המרצים רואיינו במטרתה לחקור את התפיסות, האתגרים, הדילמות האתיות, המתחים, ההזדמנויות וההתנסויות שלהם במרחב זה (Smith, H. A.; Dyment, J. E.; Hill, A.; Downing, J., 2016).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הכלי השימושי Google Goggles המאפשר לחפש מידע באמצעות צילום תמונה בסמארטפון. מצלמים ציור, ציון דרך מפורסם, ברקוד או קוד QR, מוצר או תמונה מפורסמת, ואם Goggles מוצא אותו בבסיס הנתונים שלו, הוא יספק עבורך מידע מועיל. Goggles יכול לקרוא טקסט בשלל שפות ולבצע תרגום לשפות אחרות (אפרת מעטוף).

  • תקציר

    מחקר זה בחן תפיסות של סטודנטים ללימודי תואר ראשון ולתארים מתקדמים לגבי ההשפעה של פעילויות למידה בכיתה, פעילויות למידה מחוץ לכיתה, וחומרים לימודיים על הלמידה שלהם. תוך שימוש במתודולגיית סקר, הסטודנטים העריכו באופן אנונימי את התפיסות שלהם לגבי פעילויות בכיתה, פעילויות מחוץ לכיתה וחומרים לימודיים כמשפיעות, מסייעות, ומהנות ביותר ללמידה שלהם (Lumpkin, Angela; Achen, Rebecca; Dodd, Regan, 2015).

  • לינק

    הסקירה החדשה של לימור ליבוביץ ממחישה רעיונות בתחום מרחבי הלמידה החדשניים: "…אני רוצה להציע להסתכל על מרחבי הלמידה דרך שלוש "משקפות" (פרספקטיבות), מתוך הכרה שמרחב למידה אופטימאלי- יכלול את שלושתן בהרמוניה. ב"משקפת הראשונה" – לומד עצמאי בקהילה תומכת; ב"משקפת השנייה" – לומד מקבל הדרכה יחידנית בתהליך אישי על-פי צרכיו; ב"משקפת השלישית" – הלומד חוקר את העולם מסביבו, יוזם פרויקטים ומציע פתרונות לבעיות" (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד אפליקציה של למידה ניידת יכולה להגביר את התנסויות הלמידה של הילדים מחוץ לכיתה. המחקר מתבסס על ראיות אמפיריות שנאספו בחקר מקרה אחד אשר נערך במסגרת בית ספר יסודי בפינלנד בסתיו 2012. חקר המקרה הראה שהאפליקציה בטלפון הנייד סיפקה לתלמידים התנסויות מוחשיות, מניעות וחינוכיות. האפליקציה הניידת עודדה גם את האינטראקציה החברתית. בנוסף, חקר המקרה הדגיש את החשיבות של הפדגוגיה (Rikala, Jenni, 2015).

  • סיכום

    ד"ר יהודה אשכנזי מהמחלקה למדעי המחשב והמתמטיקה באוניברסיטת אריאל ערך מחקר בן שנתיים שבו פיתח משחקים ופעילויות לחידוד המחשבה ולחיזוק הידע המתמטי. את רוב הפעילויות הוא ניסה בבתי ספר יסודיים, ואחרות בחטיבות ביניים. בעקבות הלקחים הוא ערך שינויים במבנה המקורי של הפעילויות, ואת מה שגיבש תוך כדי ניסוי וטעייה ריכז בספר "לימוד מתמטיקה באמצעות משחק", בהוצאת אוניברסיטת אריאל."הפעילות המהנה יכולה לשמש כלי לשינון והטמעת החומר הנלמד, לחיזוק השליטה בחומר ולהעלאת הביטחון העצמי", אומר אשכנזי, "וחלק מהפעילויות גם יכולות לסייע בחיזוק החשיבה הלוגית". לדבריו, חשובה לא פחות ממטרות אלו היא התוצאה שמתקבלת מחיבור אסוציאטיבי של מתמטיקה והנאה: הפחתת לחצים וצמצום התחושה השלילית הנובעת מחוסר הצלחה במקצוע (רווית שרף).

  • לינק

    האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך פרסם גיליון נוסף של הירחון 4 הממ"ים העוסק הפעם בתרומה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והמקוונת ללמידה משמעותית ובדרכים לממש את האפשרויות שבסביבה זו. מושאי הלמידה בבית הספר רבים ומגוונים וכוללים: ערכים, מושגים, מיומנויות, עקרונות, תהליכים, רעיונות. למידה משמעותית מושתתת על שלושה מרכיבים מרכזיים המתקיימים בו זמנית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד ורלוונטיות ללומד. הגיליון הנוכחי בוחן את הערך הייחודי של הרשת ללמידה משמעותית תוך התמקדות בשלושה צירים: ערך הרשת ותרומתה הייחודית ללמידה, מעורבות ורלוונטיות. בנוסף, מוצגת סקירה בנושא פיתוח ששת תפקודי הלומד בסביבה הדיגיטלית והמקוונת. תפקודי לומד עיקריים החיוניים במאה ה-21 הם בתחומים הבאים: שכלי (קוגניטיבי ומטה קוגניטיבי), בין אישי, תוך אישי, ניהולי וחושי תנועתי (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את האינטראקציות הקודמות של פרחי הוראה עם התנסויות לימודיות מחוץ לכיתה ואיך התנסויות אלה תרמו לתפיסות העכשוויות שלהם לגבי החשיבות של לקיחת התלמידים שלהם לפעילויות מחוץ לכיתה. החוקרים בקשו לבדוק האם פרחי הוראה בהווה הם חלק מדור הסובל מ"הפרעת חסר במדע" (nature-deficit disorder) שתוארה בספרו של Richard Louv מ-2005, "Last child in the woods: Saving our children from nature-deficit disorder", כדור של תלמידים שגדלו ללא התנסויות ישירות מחוץ לכיתה, בטבע (Erica Blatt; Patricia Patrick).

  • לינק

    ברירת המחדל ברוב המרחבים הכיתתיים היא ישיבה בשורות, ופחות ברור מדוע זה כך. מאגר קישורים חדש באנגלית מציע לנו "לשבור את השורות" באמצעות למידה מחוץ לכיתה או בדרכים אחרות בתוך הכיתה. חלק מהקישורים מדגימים שילוב טכנולוגיות תומכות בלמידה חוץ כיתתית. ניתן גם לעיין בתמליל שיח טוויטר שניהלו עמיתים בנושא ולחוש את הסוגיות שמעסיקות אנשי מקצוע רבים (מקור וקרדיט: אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    דיווחים המגיעים ממערכות חינוך בעולם , בעיקר מארה"ב אוסטרליה ואנגליה מעידים על הצלחת היישום של לוח קיר שתופי מקוון ללמידה בכיתות לימוד בבתי ספר . הקיר המקוון הוא כלי עזר לתלמידים ולמורים לשאילת שאלות להבעת עמדה בנושא המוצג, לקבלת תשובות ומשוב לדבריהם, והכל מוצג על קיר שיתופי אחד בו תלמידי הכיתה בלבד יכולים לעבוד. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שתלמידים לא נדרשים לשם משתמש או סיסמה על מנת ליצור בקיר השיתופי, וניתן רק להטביע קישור באתר הכיתה דבר זה מאפשר חיסכון בזמן העבודה בכיתה.בהיערכות חינוכית שנערכה במהלך שנת הלימודים 2014 בישראל נוסו בבתי ספר כמה וכמה כלים מתוקשבים לבניית לוח קיר שיתופי מקוון ( עמי סלנט).

  • לינק

    המורה והמחנכת רותי בן-ישי גייסה את רעיון ה"כיתה ההפוכה" ואת רעיון "לומדים מחוץ לקירות הכיתה" ("מעבר לדלת" – תקשוב מחוז מרכז בהנחייתה של רותי סלומון) – לטובת ההכנה לקראת הטיול השנתי. כותבת רותי בן-ישי : "כבר שלושה שבועות, שתלמידי כל כיתות ט' בחטיבה שלי, עוסקים במלוא המרץ בחקר ולימוד אודות האתרים בהם יטיילו בטיול השנתי לגליל העליון. הם התחלקו לקבוצות, בחרו אתר – מתוך רשימת אתרי הטיול בהם נבקר (וגם קצת יותר). הם קוראים, כותבים, מעלים סוגיות לויכוח, מכינים כרזות לקישוט הכיתה, מצגות וסרטונים בעזרתם ילמדו את חבריהם בכיתה. הכל בסימן:"פותחים חלונות לגליל". כך קראנו לתוכנית הלימוד שלנו"

  • לינק

    שוחרי ראש-פינה הנה יוזמה חינוכית ייחודית הפועלת משנת תשע"ג בבית הספר היסודי וילקומיץ שבראש-פינה. היוזמה התגבשה סביב שלוש תפיסות חינוכיות: תפיסת למידה מבוססת פרויקטים הרואה בפרויקט אותנטי הזדמנות ללמידה ופיתוח מיומנויות סביב פתרון בעיות, תפיסת ערי חינוך- הרואה בקהילה ובסביבה הבלתי פורמלית חלק חשוב ממקורות הידע והלמידה של התלמיד ומהווה עבורו משאב למידה אותנטי, ותפיסת החינוך ליזמות וחדשנות המעודדת תלמידים לחשיבה יזמית לפתרון בעיות תוך כדי יצירת תוצר המהווה בסיס למוצר או רעיון שיש לו תרומה לקהילה ולסביבה.

  • לינק

    מחברת המאמר טוענת שהיא יכולה להיפרד מהעולם עכשיו, אחרי שראתה למידה פעילה בכיתה מודרנית של המאה ה-21. הלמידה ממש מבעבעת דרך הקירות הפיזיים של הכיתה. הלמידה מוגברת על ידי כמות האנשים המשתפים פעולה, המתנסים, המתרגלים, המתקשרים והיוצרים. הלמידה הפעילה היא לא על כלים טכנולוגיים אלא איזה שימוש יכולים תלמידים לעשות בהם כדי ללמוד דרכים חדשות. הלמידה היא על משימות אותנטיות, המאפשרות לתלמידים לתרום באופן אישי ועצמי ולהביא אותם להכרה שחומרי הלמידה שלהם נמצאים בעולם האמיתי ( Silvia Rosenthal Tolisano ) .

  • לינק

    שרה יושבת בביתה בירושלים, בנתיבות נערכים חמשת תלמידיה לשיעור מתמטיקה. התיכון הווירטואלי, שמיועד לבתי ספר בלי מספיק תלמידים לפתיחת מגמה, תופס תאוצה. "באופן מפתיע, המרחק הפיזי מוביל לקרבה פדגוגית". התיכון הווירטואלי, שפועל בשיתוף פעולה בין משרד החינוך, מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) וקרן הוא חלק מהמהלך הרחב שמוביל שר החינוך גדעון סער לחיזוק לימודי המדעים ולהגדלת מספר התלמידים הניגשים לבגרות ברמה של חמש יחידות ( שחר חי ) .

  • תקציר

    המיזם "מורים מארחים מורים" של תומר ברץ זכה במקום השלישי בקטגוריית המיזמים החדשים בתחרות הראשונה בישראל ליזמות בחינוך, שהסתיימה בחג החנוכה. ברץ, 30, מחנך ומורה לאזרחות, ערבית ועוד כמה מקצועות בתיכון "קריית חיים" בחיפה, יזם מערכת אינטרנטית שמאפשרת למורים לארח באמצעות טכנולוגיה של שיחות ועידה בווידאו, סקייפ למשל, מורים אחרים שמשהו בסיפור החיים שלהן או בתחומי העיסוק שלהם יכול לתרום לתלמידים בשיעור ( אמתי מור ).

  • לינק

    המורה והמחנכת אורנית פרידמן מתארת את הסביבה הלימודית המקוונת מבוססת Google Site אותה תכננה לצורך למידה עצמית בבית ולא בכיתה. כותבת אורנית בבלוג שלה : "לקחתי החלטה אמיצה מאוד והטלתי את האחריות ללמידה של נושא "חוק וחברה" על תלמידיי, כשהם למעשה נדרשים להיכנס אל הקישור של אתר היחידה וללמוד את הנושא באופן עצמאי תוך ליווי שלי ובדיקת המטלות הנדרשות ביחידה. אני מדגישה שנושא זה כלל לא נלמד בכיתה, ובמקרים בהם עלו שאלות או בעיות הן הועלו בסביבת הקבוצה של הכיתה ב- Facebook שם יכלו יתר התלמידים ללמוד אף הם משאלות חבריהם ( אורנית פרידמן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין