למידה חוץ-כיתתית
מיון:
נמצאו 27 פריטים
פריטים מ- 21 ל-27
  • לינק

    ביה"ס אינו אי בודד המנותק מסביבתו. זו תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה בהתמודדות שלהם בפיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת . ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס וכיתות הלימוד היא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" ( web coherence learning). המאמר מתאר את מערכת הלמידה המתוקשבת הזו שנועדה להגביר את הקשר וחילופי מידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים , מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה (Peter Karlsudd).

  • סיכום

    חוסר שביעות הרצון מתכנית החקר של הביוטופ בהוראת הביולוגיה הוביל לפיתוח תכניות חלופיות . בתוכניות אלו מושם דגש על מעורבות המורה בהנחיה ועל היציאה לשדה : תכנית "ביודע" שפותחה לפני כעשור , תכנית הביוסיור שפותחה לאחרונה ( תשס"ו –תשס"ז ) . המטרה היא לאפשר למורים לבחור את החלופה המתאימה להם ולתלמידיהם, תוך שימת דגש על מטרותיה של תכנית הלימודים. החזרת התלמיד אל הטבע וחשיפתו לבתי גידול שונים, עולות בקנה אחד עם מטרות לימודיות חשובות כגון המחשת התכנים הנלמדים בכיתה, הקניית עמדות חיוביות וטיפוח מודעות להיבטים ערכיים. תכנית הביוסיור היא דרך אחרת להתייחסות לעבודה האקולוגית כשהציר המוביל הוא ציר "המקום" ולא ציר "הזמן". היא מעלה אפשרות של יצירת הכרות עם מגוון בתי גידול והשוואה ביניהם (לעומת הביוטופ בו נחקר בית גידול אחד ונבדקים השינויים החלים בו לאורך זמן).תלמידים שיעשו חלופה זו יקבלו תמונה רחבה של נופי הארץ השונים ומאכלסיהם ובד בבד ירכשו דרכי עבודה לחקר אקולוגי בשדה ( אירית שדה).

  • לינק

    יש מעט ספרים מעמיקים על ההשלכות הגלובליזציה בחינוך למרות שמגמות הגלובליזציה משפיעות על בתי הספר והתלמידים הרבה יותר מאשר אנו יודעים. מבחינה זו קובץ המאמרים החדש בעריכת פרופסור Marcelo M. Surez-Orozco ממלא ריק מחקרי הקיים בתחום חשוב זה בחקר החינוך. קובץ המאמרים הוא למעשה אוסף המחקרים והמאמרים שנכתבו והוצגו בכינוס First International Conference on Globalization and Learning (FICGL) שנערך בשטוקהולם בשנת 2005. חלק מן המאמרים עוסקים בתנועות הגירה ומהגרים כתוצאה מהגלובליזציה והשתלבותם בבתי ספר. מאמרים אחרים עוסקים בהשפעת הגלובליזציה על הערכים התרבותיים של התלמידים והחששות של המחנכים והמורים מכך. המאמר החשוב בקובץ נכתב על ידי , Mansilla and Gardner והוא מציע מסגרת קונספטואלית להתמודדות עם עולם התוכן והמיומנויות בחינוך בעקבות הגלובליזציה על ידי חקר נושאי הגלובליזציה על ידי תלמידים בהנחיית מורים ( כגון חקר האינטגרציה הכלכלית באירופה , חקר סוגיות האקולוגיה, המזון והתחממות כדור הארץ ) . הספר יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת University of California Press .

  • לינק

    הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. התלמידים מקנדה מבקרים כל יום באתר הויקי הישראלי ולהפך. בשני האתרים, יוזמים המורים השוואות בין יצירות ספרות שונות המועלות לאתרים. כל הזמן מתנהלות פעולות הדדיות של הערכה מעצבת משני הצדדים. בראיונות עם מורים ותלמידים מישראל ומקנדה נמצא כי רמת המוטיבציה וההיענות של התלמידים לכתיבה ולהערכה השיתופית היא מעל ומעבר לציפיות המורים.

  • לינק

    מחקר שנערך בספרד בדק את האפקטיביות של למידת החקר באמצעות מודל חקר-רשת Webquest המקורי של Bernie Dodge בשיתוף עם Tom March משנת 1995 . שאלת המחקר העיקרית הייתה האם הפעלת שיטת ה- Webquest בקבוצות חקר של תלמידים תורמת ללמידה שיתופית יותר מאשר למידה יחידנית. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות תלמידי י' שלמדו גיאוגרפיה פיסית ויישובית בספרד. התלמידים נעזרו בעיקר בהפקה של וידאו דיגיטאלי כחלק מאיסוף המידע השיתופי והמשיכו לעבד את המידע בסרטי וידאו דיגיטאליים קצרים. ממצאי המחקר מוכיחים כי השימוש במודל ה- Webquest במבנה של עבודת צוות בין תלמידים מקדם באופן משמעותי מימדים של למידה שיתופית בכיתה. התמודדות עם Webquest במערך קבוצתי מעורר מוטיבציה בין התלמידים המגלים סקרנות רבה יותר ומוצאים עניין רב יותר בתהליך החקר. ההמלצה של עורכי המחקר היא כי יישום מודל חקר-הרשת (Webquest ) בלמידה שיתופית בכיתה או במעבדת המחשבים הוא אפקטיבי יותר מאשר יישום השיטה בלמידה יחידנית ( S. Lara and Ch. Rep?raz ).

  • לינק

    (Expeditionary Learning Outward Bound (ELOB הנו מודל נוסף של ה – "New American Schools". המודל פותח בשנת 1992 על ידי Outward Bound USA , תכנית חינוכית הפועלת ללמידה "אקטיבית" והתמודדות עם אתגרים פיזיים. תכנית זו פותחה לראשונה על ידי Kurt Hahn, שביסס את התכנית על השקפותיו הפילוסופיות בנושא החינוך. המודל הנוכחי של ELOB מתבטא במרכיב עיקרי במודל המכונה "מסעות למידה", במהלכם הלומדים יוצאים אל השטח כדי להטמיע את שיעורי הכיתה הפרונטליים באופן מעשי (גד יאיר)

  • לינק

    המאמר זה מנסה להבחין לקשור בין למידה טבעית לבין למידה מסורתית ולהסביר את הפוטנציאל החינוכי של סביבת הלימוד החוץ-כיתתית בקירוּב תהליך הלמידה הבית-ספרי לעולמם של הלומדים. בבית הספר רוב תהליכי הלמידה מתרחשים בחדר המנותק במידה רבה מהעולם הממשי. שם פוגשים הלומדים נושאים רבים הקשורים באתרים ובמקומות ממשיים, אך הם עצמם מנותקים מכל מגע אתם. תמונות, סרטים וגם המחשב עשויים לסייע בתהליך הלמידה, אבל אמצעים אלו אינם יכולים לשמש תחליף לעולם הממשי. למידה טבעית מתרחשת כאשר היא קשורה לצורך חיוני הרלוונטי לחיי היום-יום של הלומדים. מאחר שמטרתה העיקרית של הפעילות החוץ-כיתתית היא להפגיש את הלומדים עם תופעות ותהליכים במקום התרחשותם, מומלץ לקיימה בשלבים המוקדמים של רצף ההוראה-למידה, באופן שהרצף יתפתח בהדרגה מן המוחשי אל המופשט.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין