רבים שעוסקים בתקשוב בחינוך קובלים על כך שהכלים שבהם אנחנו משתמשים לא נבנו לצרכי חינוך אלא לצרכי עסקים ומסחר. יוצא שכאשר אנחנו מאמצים את הכלים האלה לתוך הסביבה החינוכית אנחנו מאלצים את החינוך ליישר קו עם סגנונות עבודה שאינם תואמים את המטרות של החינוך. "אם יש כלים שמקבעים אותנו בסגנון עבודה מסוים, נראה לי שאלה דווקא כלים שפותחו עבור הלמידה, או ליתר דיוק, עבור הוראה. רוב המערכות לניהול הלמידה (learning management systems) מבקשות להעתיק לסביבה המתוקשבת את הכיתה הפרונטאלית ואת הקורס המסורתי בו יש מרצה שאחרי ההרצאה שלו נותן מטלות לסטודנט שהוא חייב להגיש. התסיסה של השנים האחרונות סביב הפוטנציאל החינוכי של Web 2.0 מצביע על כך שדווקא כלים שלא נועדו מלכתחילה לחינוך הם אלה שגורמים לאנשי חינוך לחשוב שאפשר אחרת, ולבחון את דרכי ההוראה של עצמם." …

המחנכת והמרכזת שרה אור מחט"ב בן צבי בפ"ת מתארת את ההתמודדות שלה ביצירת מרחב MOODLE לחינוך כיתה ח' בחט"ב בן צבי. את מרחב ה-MOODLE החדש שלה בנתה שרה אור בקיץ 2009 לאחר שנודע לה כי היא תחנך כיתה ח' . שרה הגיעה למסקנה , מניסיונה הקודם בסביבת המדעים שפיתחה בMOODLE כי אפשר ללמוד רבות על כל תלמיד עפ"י האופן בו הוא מבצע את עבודותיו , ומציג עצמו במרחב הוירטואלי. על מנת לתת מענה מיטבי לביטוי אישי וקבוצתי , היא בנתה במרחב הכיתתי שלה את המדורים הבאים המפורטים במאמר שלה שהתפרסם במקור בעלון MOODLE מנובמבר 2009.

גוגל Docs השיקה במהלך חודש אוקטובר 2009 ממשק חדש ובתוכו פיצ'ר חשוב: האפשרות לשתף תיקיות. מעתה ניתן לשתף תיקיות שלמות עם אנשי הקשר שלכם ואף להפוך תיקיות אחרות לפומביות. אם אתם מרשים לכל אחד לצפות או לערוך את התיקיה, גוגל תיצור URL פומבי נגיש לעמוד המרכז בתוכו את רשימת הקבצים בתיקיה שלכם. "כאשר אתם משתפים תיקיה, ההרשאה החדשה תקפה גם לכל תיקיות המשנה שנמצאות בתוכה ולכל המסמכים באותה תיקיית. בדרך כלל זה מתרחש במהירות, אבל מדי פעם התהליך עשוי לארוך מספר דקות", מסבירים המומחים ואנשי המפתח בתמיכה של גוגל.

סרט וידאו קצר אשר מסביר כיצד הגיעה מערכת מודל לישראל. מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת של Moodle היא מערכת פתוחה הנחשבת לאחת הטובות מסוגה בעולם. היא כוללת כלים משולבים שונים לניהול הלמידה המתוקשבת ולוקחת בחשבון את צרכי הלומדים והמורים כל הזמן . פרופסור עמנואל גרינגרד ממכללת שנקר , מסביר בפתח הסרט כיצד פנה למפתחים באוסטרליה והציע להם לתרגם את מערכת מודל לעברית . בהמשך הסרט מוצג תהליך ההטמעה של מערכת ניהול הלמידה מודל בבתי הספר בפתח תקווה .

אחד המאפיינים של התקדמות תחומי הלמידה המתוקשבת בבתי ספר בארה"ב הם השימוש שהחלו לעשות מורים מן השורה באמצעי תקשוב באינטרנט להפעלת כיתות ותלמידים. אם בעבר היו מורים יזמים ויחידי סגולה שהובילו ודחפו את תקשוב החינוך, הרי בהדרגה גם מורים מן השורה שאינם בהכרח "משוגעים לדבר" או נלהבי מחשבים (פריקים) מתחילים להשתמש באפשרויות שונות של האינטרנט לצורך תקשורת עם תלמידי הכיתה. על מנת לעודד ציבור מורים אלו החלו להתפתח בארה"ב ובקנדה כלים מתוקשבים פשוטים יותר להוראה מתוקשבת. המידענית ואשת החינוך ג'ין הארט מציינת, לדוגמא, שני כלים מתוקשבים ידידותיים כאלו שנועדו עבור מורים מן השורה. אחד הכלים נקרא Eduset והוא מאפשר למורה להקים בקלות כיתה וירטואלית באינטרנט, לזמן תלמידים מסוימים לאתר, להעלות מטלות, לאפשר לתלמידים להגיב למטלות, להביע עמדה ולקשור את המטלות ליומן ממוחשב. לא מדובר, אמנם, בפריצת דרך פדגוגית או מתוקשבת אך מדובר במערכת ידידותית מאד, פשוטה לניהול ולהקמה בהשוואה לאתרי האינטרנט המורכבים של בתי הספר.

המורה, המידען ואיש האשכולות ראובן ורבר המלמד בביה"ס התיכון " נווה חנה" בגוש עציון הוא אחד מחלוצי התקשוב החינוכי בארץ המקדים את כולם בשילוב מטלות מקוונות ולמידת חקר בשילוב האינטרנט . יוזמותיו זוכות להערכה לא רק בישראל אלא גם בעולם. על מנת לחוות את למידת החקר המתוקשבת בכיתות בהן הוא מלמד , הוא הנחה את התלמידות ליצור פעילות המשלבת כתיבת טקסט , יצירת ייצוג גרפי של הטקסט בעזרת כלי אינטרנט חופשי בשם WORDLE . השימוש בתוכנה זו נועד לאפשר שילוב הייצוג הגראפי יחד עם הטקסט הנלמד . תוכנת WORDLE הוא אתר אינטרנט המאפשר למשתמשים ליצור "ענן מילים" על ידי הזנת טקסט לתוכנה.

ד"ר רפי דודזון העלה מאמרון מעניין לגבי השימוש השגוי של כלי תקשוב במקום סביבה מתוקשבת. לדעתו "טעות להשתמש בלשון זו של כלים מתוקשבים משום שהתקשוב (וכן גם "המחשב") הוא סביבה תרבותית ולימודית מורכבת המשנה את התנהגותנו ואורח חיינו לטוב ולרע. בחינוך התקשוב זו סביבה לימודית היוצרת משמעויות רבות למהי למידה, מהי הוראה ומהו חינוך, לכן אני מציע שנשתדל פחות להיגרר לפינה שמעמידה את המחשב "ככלי ללמידה" שהוא עניין אינסטרומנטלי-טכני ונעביר את מוקד הדיון למחשב "כסביבת עבודה" ו"סביבת למידה".

זו השנה השלישית ( 2009 ) בה מפרסמת ג'יין הארט את ממצאי הסקר שלה לגבי יישומים מקוונים מובילים בלמידה מתוקשבת. בסקר השיטתי השתתפו השנה 137 מומחים ואנשי מקצוע מכל תחומי ההוראה המקוונת ועל סמך הדירוג שלהם נקבעו היישומים המקוונים השימושיים ביותר להוראה מתוקשבת וללמידה מתוקשבת. המעניין הוא שבראש מצעד היישומים מככב השנה היישום המקוון של טוויטר אשר לדעת אנשי החינוך המתוקשב הוא המשמעותי ביותר כרגע ללמידה מקוונת כיום, ואילו יישום יעיל לניהול קורסים מקוונים כגון MOODLE הגיע רק למקום ה18 ברשימת היישומים הנבחרים. בצמרת היישומים המקוונים נמצאים היישום RSS של " רסיסי מידע" או צוברי מידע להתעדכנות באמצעות Google Reader וגם תוכנת כתיבת הבלוגים (Wordpress). גם חשיבות מאגרי הוידאו של YouTube עלתה משמעותית והגיעה למקום ה-5 ברשימה בהשוואה למקום ה18 בשנת 2008.

המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .

מדריך-עזר יעיל הממחיש בצורה טקסטואלית וויזואלית את אפשרויות השימוש בישום המקוון של GOOGLE DOCS בחינוך. הסקירה מאירת העיניים (הוכנה ע"י אבי אלקיים המלמד בתיכון רודמן) מסבירה וממחישה שלב אחר שלב כיצד להפעיל את היישום המקוון החופשי של GOOGLE DOCS. הרעיון שעומד מאחורי גוגל דוקס, הוא השיתופיות. בעצם אנשי גוגל אפשרו בפעם הראשונה, למשתמש לבוא אל המסמך, במקום שהמסמך יבוא אל המשתמש. זאת ועוד, אם בעבר רק עובדים במוסדות בעלי שרת פנימי, יכלו לשתף קבצים. הרי כיום של משתמש, בכל מקום בעולם, יכול לעשות זאת, בלי שום תלות בשום חומרה וללא תחזוקה, מעבר למחשב האישי.

באדיורשת (רשת חברתית של מורים משתמשי תקשוב בישראל) הובאה המלצה לגבי מצגת חדשה באנגלית המסבירה דרכים שונים להפעלת כתה באמצעות היישום המקוון של Google docs . בין הרעיונות המועילים במצגת: עבודה משותפת על מטלת בית באמצעות יכולות השיתפויות של כתיבה ועריכה ב Google docs, ריכוז מצגות של הכיתה בסביבה שיתופית אחת, שימוש בתבניות לארגון המידע, יצירת תיקי נושא על ידי התלמידים בכיתה ועריכת סקרים מקוונים.

ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין על השימוש החינוכי הנכון ביישום אינטרנט מעניין בשם Wordle – כלי שלוקח טקסט נבחר ובונה ענן מילים שנובע מהשכיחות של המילים בטקסט. ענני המילים שנוצרים באמצעות הכלי מרשימים למדי . יש בהם אסתטיות רבה, והם בהחלט מעוררים עניין. ג'יי הורוויץ מדווח על מאמרון בבלוג של קריסטן לה-קלייר, מורה בבית הספר שמדווחת על השימוש של הכיתה שלה ב-Wordle. הכיתה רשמה שאלות רבות בנוגע לסיפור, ואז לה-קלייר ביקשה מכל אחד לבחור שאלה אחת ולנסות להעלות כמה שיותר התייחסויות לגביה. היא כותבת שהפעילות הזאת רק הגבירה עוד יותר את הבלבול. ואז היא הביאה להם את Wordle. הכיתה בנתה ענן של Wordle עבור כל אחד מעשרה העמודים של הסיפור.

ג"י הורוויץ הפנה אותנו בבלוג המעניין שלו למאמרון חשוב של ד"ר ליסה ליין המלמדת במכללה בארה"ב. ליסה ליין שמחה לזנוח את Blackboard, שעדיין נחשב ל-CMS הנוח ביותר בארה"ב. בשביל הקורסים בהיסטוריה שהיא מלמדת במכללה בקליפורניה היא עברה ל-Moodle. השוואה בין שתי המערכות האלו מובילה אותה להרהר על השימוש בבלוגים בהוראה באופן כללי, ועל זה היא כותבת במאמרון חדש בבלוג שלה. ליין רואה הרבה חיוב בבלוגים אישיים, אבל לא ברור לחלוטין היכן הבלוגים האלה צריכים לשבת. היא נוטה לחשוב שעדיף בלוגים על תשתיות עצמאיות, מחוץ ל-CMS שבה היא מנהלת את הקורסים שלה. אם אנחנו באמת חותרים ל-Life Long Learning, ורואים בו מטרה מרכזית של העבודה החינוכית שלנו, עלינו להתמקד בהקניית הכלים שמאפשרים את המשך הלמידה, ולא ברכישת "ידע" שבימינו ממילא נגיש די בקלות. אם נכונה הקביעה שהתקשוב מאפשר למידה "מכל מקום ובכל זמן", לבלוג האישי, שהכתיבה בו איננו סתם עוד מטלה במסגרת של קורס אלא פעולה לימודית/חשיבתית בזכות עצמה, יש ערך מיוחד.

ההתפתחות הטכנולוגית של הלמידה המתוקשבת ולמידת-עמיתים בעולם היא מהירה למדי וכל שנה נוספים כלים מתוקשבים מתקדמים ומאתגרים ללמידה שיתופית בזמן אמיתי (real-time collaboration) . לאחרונה פורסמה רשימה יעילה ומקיפה של כלים מתוקשבים שמאפשרים למידה מתוקשבת שיתופית בזמן אמיתי . מהרשימה ניתן ללמוד כי ההתפתחות הטכנולוגית של כלים מתוקשבים היא מהירה יותר מההתפתחות הפדגוגית של הקורסים ושיטות הלמידה בהם. פער זה ילווה אותנו ,כנראה, הרבה זמן , אך בכל אופן , כדאי להכיר את הכלים המתוקשבים המתקדמים על סוגיהם שעומדים כיום לרשות המרצים, המורים ומפתחי הקורסים המתוקשבים . מומלץ גם להיעזר במיפוי המושגי והנושאי של הכלים המתוקשבים (Dr. Tony Karrer ).

מאמר מעניין של פרופסור שרדר מאוניברסיטת קוניטיקט על למידה משולבת כלים בסביבת מקוונת וההשפעה ההדדית בין כלים ולומדים. הגישות המסורתיות של שילוב המחשב בלמידה מסווגות לשלוש קטגוריות עיקריות : למידה על הטכנולוגיה המתוקשבת , למידה מהכלים הטכנולוגיים המתוקשבים ולמידה באמצעות הטכנולוגיה המתוקשבת. בעקבות התעצמות טכנולוגיות התקשוב הולך וגדל המשקל של קהילות וירטואליות , תרבויות מתוקשבות ועולמות זוטא מתוקשבים. לכן , מציע המאמר פרספקטיבה נוספת הלוקחת תהליכים אלו בחשבון .אין להתייחס לטכנולוגיה המתוקשבת ככלי או צבר נושאים בלבד אלא כסביבה פעילה בה מתחולל תהליך הלמידה . בסביבה זו נוצרות אינטראקציות מעל ומעבר לשימוש בכלים , אם זה אינטראקציות חברתיות או אינטראקציות קוגניטיביות הממזגות את הלומד בסביבה דינאמית ופעילה.

בשנים האחרונות הולכים ומתפתחים כלים ממוחשבים פתוחים (Open Source ) במערכות חינך בעולם והשפעתם על תהליכי למידה הולכת וגדלה מבחינת היצע הכלים והגמישות התפעולית. המאמר הנוכחי בוחן את אפשרויות היישום של פורטפוליו ממוחשב המבוסס על כלי תוכנה פתוחים (Open Source Portfolio (OSP. מטרת המאמר היא להציג את כיווני ההתפתחות והיישום של פורטפוליו ממוחשב מוסס כלים פתוחים באוניברסיטאות בכלל ובאוניברסיטאות האמריקאיות בפרט. חקר המקרים של יישום הפורטפוליו הממוחשב בארבעת האוניברסיטאות המסוימות המוצגות במאמר הסתייע בזכות הארגון הארצי בארה"ב לקידום מחקרי הפורטפוליו הממוחשב.

מול שפע המידע על כלי תקשוב ובעיקר הפיזור שלהם באינטרנט מגיע מילה טובה לג'ין הארט על מפעל המידע שלה הנקרא Directory of Learning Tools. בשבוע הראשון של ספטמבר 2008 הגיע המאגר המועיל הזה להיקף של 2500 והוא שיטתי ומקיף יותר מכל מאגר מתוקשב אחר . במאגר הטבלאי הפשוט אך המועיל ריכזה ג'ין הארט מידע עובדתי על אלפי כלי עזר להוראה ולהדרכה כגון כלי תקשוב להפקת בלוגים , כלים לניהול תוכן , כלים לניהול מאגר נתונים ממוחשבים , כלים להקמה ולניהול WIKI ועוד . ליד כל פריט בטבלה ניתן מידע אם מדובר בכלי תוכנה חופשי ( ( open source או כלי מסחרי בתשלום , האם ניתן להורידו לניסוי , מיקומו בדירוג היחסי של רשימת הכלים ועוד ( Jane Hart ) .

הוויקיפדיה הוכיחה שמודל ה-Wiki, המאפשר שיתוף חופשי בכל הקשור לפרסום מידע, הצליח ותפס את מקומו בעולם ה- Web. גם בתחום המדעי נכתבו מספר Wikis שמושתתים על אותה טכנולוגיה של הוויקפדיה כמו SNPedia, אבל עדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקהילה המדעית מאימוץ המודל מאחר שקשה לדעת במודל ה-Wiki הנוכחי מי הוא מחברו של טקסט מסוים, ובעולם האקדמי הסמכות מהווה אחד הקריטריונים החשובים לאיכות ומהימנות המידע. ה- WikiGenes – מקור מידע חופשי שיתופי במדעי החיים שמושתת על הרעיון של ה-Wiki אבל מיישם במקביל טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למשתמש לדעת מי עומד מאחורי כל אחת ממילות הטקסט ובכך הופכת את הכלי לכלי מדעי. WikiGenes, שהושק ב- 29 באוגוסט 2008, מהווה פלטפורמה חופשית לקהילה האקדמית לאיסוף והערכת מידע על גנים, מחלות ומושגים מתחום הביוכימיה בתהליך מלמטה למעלה (bottom-up).

זו הייתה שאלה של זמן עד שמערכות החינוך היישוביות בישראל יתחילו לעשות שימוש בכלים פתוחים מתוקשבים כגון מודול לניהול התקשוב החינוכי . אחרי העיר חיפה החלה פעילות אינטגרטיבית גם בעיר פתח תקווה ליצירת קהילה חינוכית מתוקשבת אשר נדבכי המערכת שלה מבוססים על פלטפורמת מודול. לזכותם של אנשי המפתח בפרויקט יש לציין כי הם מנסים ברצינות לצקת תוכן , כלים ומשמעות של הפעלות חינוכיות לקהילה המתוקשבת ההולכת ומוקמת . המערכת אינטגרטיבית שקשורה לפסג"ה בפ"ת , היא מערכת מתוקשבת פתוחה וגמישה לניהול למידה המאגדת רכיבי הוראה שונים: כלים לבניית מערכי שיעור ותכנים פדגוגיים, קבוצות דיון, דואר אלקטרוני, בחינות ובדיקתם, מטלות, משימות וקליטת התשובות, מערכת ניהול ציונים ודוחות פעילות, צ'אט, שאלונים, סקרים, ויקי – כתיבה משותפת, בלוג – כתיבה עצמאית, קובצי מולטימדיה מכל הסוגים, ניהול מסמכים, מעקב נוכחות, תאום מפגשים, חלוקת משימות ועוד.המטרה של מערכות אלו היא להקל על יוצרי התכנים ועל המורים בבניית שיעורים מקוונים בסביבה ידידותית שאינה דורשות ידע ברזיו של עולם המחשוב.