החל משנת 2010 הנוף החינוכי הדיגיטאלי הולך ומשתנה לנגד עינינו מבלי שנחוש בכך. לסביבות החינוך נכנסים עתה יותר ויותר כלים פתוחים המאפשרים גמישות רבה יותר בארגון תכני הלמידה וביצירת שיתופיות ידע מקוונת בין הלומדים. ד"ר אברום רותם מדגיש את חשיבות הפורטל החינוכי שהכלים הפתוחים יכולים ליצור ביעילות. לשם מימוש לשם מימוש פדגוגיה עדכנית. ד"ר אברום רותם מדגיש כי לב המערכת הנו מרחב מקוון אישי (iGoogle ) – שהוא שולחן עבודה אישי, בו מגוון כלים שונים המאפשרים ניהול מידע אישי, אחסון, אחזור והפקה באופן גמיש ובמגוון כלים וכלי עזר שונים (מתוך שולחן העבודה). בשנה האחרונה אנו רואים יותר ויותר יוזמות של פיתוח יישומים בחינוך המבוססים על אותם אוסף כלים פתוחים בשם iGoogle . בסקירה מוצגים דרכי השימוש בכלים הפתוחים של igoogle לטובת הלמידה השיתופית המקוונת של כמה קורסים אקדמאיים המעוברים בארץ.

הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך בשנת 2011 , כולל חומר הדרכה חדש. גוגל דוקס הוא למעשה מערכת אופיס (מסמכים, מצגות, גיליונות אלקטרונים וכולי) שיושבת על הרשת, והיא מאפשרת עבודה באופן פרטי ו/או באופן ציבורי על ידי אופציית שיתוף. העבודה פשוטה מאוד ודומה לעבודה בוורד. כאשר הקובץ נכתב במשותף ניתן לעקוב אחר התרומה של כל משתתף במהלך התהוות הקובץ. ניתן ליצור קישור מהמוודל אל קובץ הדוקס.אפשרויות לעבודה: מסמכים הנכתבים במשותף בקבוצות עם מרצה, עבודה משותפת על קבצים, מאגר קבצים היושב על "ענן" שניתן לגשת אליו מכל מחשב מקוון ועוד. הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך .

גרסה 2.2 ששוחררה כאמור לפני כשבועיים מביאה עמה תיקוני באגים שונים שנמצאו ב-Moodle 2 וכן מספר שיפורים ושינויים; המשמעותי ביניהם הוא בשיפור יכולת השקלול במערכת הציונים שמאפשר כעת מתן ציון על פי קריטריונים להערכה. שיפור זה מיושם כיום רק על רכיבי המטלות השונות ובעתיד צפויים עידכוני גרסה שיתמכו באפשרות הנ"ל גם עבור שאר רכיבי הפעילויות השונות .

פחות מ10 דקות הוא אתר הדרכה חדש שהוקם בחו"ל לטובת מורים , רכזי תקשוב ומרצים המשלבים תקשוב בהוראה ובלמידה. המטרה היא להדגים בפני המורים ואנשי חינוך את עיקרי השימוש הנכון והמועיל בכלים מתוקשבים בסרטי הדרכה בויוידאו. הרעיון הוא כי סרט הדרכה קצר בווידאו יש לו ערך הדרכתי יותר גבוה ומועיל מאשר טקסטים רגילים ואכן נראה כי האתר מצליח לעוור עניין בקרב מורים ומרצים השואפים להתפתח מבחינה מקצועית בתחומי התקשוב החינוכי .

מערכת הוורדפרס שימשה בתחילת הדרך בוני בלוגים, אך כיום מביני עניין בחינוך ובארגון מודעים לכך שזוהי מערכת מצוינת לבניית אתרים למטרות חינוכיות. השימוש בוורדפרס מאפשר לעובדי מינהל ולעובדי חינוך , ללא רקע טכני, להיעזר בקהילה גדולה שמפתחת את המערכת ובנוסף המערכת מעניקה פתרון מצוין לקידום אתרים, נוחות השימוש, אפשרויות העלאת תמונות שילוב של וידאו ועוד. וורדפרס היא מערכת נוחה, יעילה, נפוצה, תקנית, ובעיקר – פתוחה, לניהול של בלוגים ואתרי אינטרנט. וורדפרס בעברית היא הגרסה המקומית הרשמית של WordPress, מערכת ניהול תוכן פתוחה. נוכח החשיבות של תוכנת וורדפרס לאנשי חינוך יזם לאחרונה מכון מופ"ת השתלמות מקצועית לשימוש לניהול תוכן דיגיטאלי ולשימוש בתוכנת וורדפרס ( עמי סלנט)

הסקירה היישומית כוללת 6 פרקים : מאגרי קישורים , מאגרי חומרי חינוך שלמים ( טקסטים מלאים) , מרכזי משאבים היברדיים , מרכזי משאבים המבוססים על סרטי וידאו , קהילות ידע ורשתות חברתיות מקצועיות כמרכזי משאבים , כלים פתוחים ואמצעים זמינים ליצירת מרכזי משאבים מתוקשבים באינטרנט ( עמי סלנט) .

אחת משאלות המחקר המרתקות שנבדקת בשנים האחרונות בישראל ובמדינות אחרות בעולם נוגעת לתרומה של תוכנות סינכרוניות לניהול למידה מתוקשבת (כגון תוכנת סקייפ) על הלמידה המקוונת של הלומדים ואיכות הלמידה. בישראל מובילים את המחקר החשוב בתחום זה חוקרי התקשוב החינוכי ד"ר אבנר כספי וד"ר אינה בלאו מהאוניברסיטה הפתוחה. באוסטרליה מובילים את המחקר לגבי יעילות הסקייפ בלמידה מתוקשבת שלושה חוקרים Parker, J., Boase-Jelinek, D. and Herrington, J. . במחקרם של ד"ר אינה בלאו וד"ר אבנר כספי אותו הציגו בכנס מיט"ל 2007 ("השתתפות ויעילות הלמידה מרחוק בטכנולוגיית Skype–" ). הם מדווחים כי על תוצאות ראשוניות במחקר שלהם :" בכיתה שבה היה שימוש נרחב בצ'ט מצאנו הרבה יותר ביטויי קירבה בסקייפ מאשר פא"פ. " השתתפות יחסית (אחוז השתתפות התלמיד מתוך סה"כ השתתפות) גדולה יותר בסקייפ ".

איגנציה דה וואארד, מנהלת הוראה מקוונת וחוקרת במכון לרפואה טרופית באנטוורפן, כתבה בבלוג שלה על שיקולי בחירתה בתוכנת ZOTERO כבסיס נתונים ביבליוגרפי לסיוע בטיפול בפריטים הביבליוגרפיים המרובים להם היא נדרשת במהלך מחקריה.ZOTERO הינו בסיס נתונים ביבליוגרפי על בסיס מקור פתוח המפותח על ידי ה Roy Rosenzweig Center for History & New Media של אוניברסיטת George Mason מאז 2007.

באתר זה ניתן למצוא חומרים מקוריים שיסיעו לקדם למידה מקוונת, ברוח התוכנית הלאומית המאה ה-21. האתר מכיל תבניות משחקיות למבדקי ידע, מדריכים למורה ללמידה עצמית של מיומנויות מחשב ותוכנות, שנבדקו ונמצאו יעילות וידידותיות, עצמי למידה, פעילויות מקוונות למעגל השנה, תסכיתי רדיו ועוד. את עזרי ההוראה, עצמי הלמידה והמדריכים למורה באתר זה פיתח אורי אלון במהלך השנים והוא מעדכן אותם בהתאם לחידושים הטכנולוגים והפדגוגיים. חומרים חדשים מפותחים על בסיס קבוע ( אורי אלון).

המורה אביבה כותבת בבלוג שלה על הניסיון לשלב ולהטמיע את מעטפת האינטרנט החדשנית "קולסקול" בביה"ס. אתר קולסקול , הניתן בחינם מאפשר : א. תשתית אפקטיבית לתכנים פדגוגיים. ב. תקשורת רב-ערוצית בין ילדים, הורים והצוותים הפדגוגיים. "קול סקול" מאפשר לבית ספר רשת חברתית בטיחותית שהכניסה היא רק עם שם משתמש וסיסמה הניתנת בקלות להפעלה ולימוד , ידידותית למשתמש, מאפשרת תקשורת בין כל קהילת בית הספר לפי תחומי עניין. העלאת קבצים ושמירתם. המשתמש , לדוגמא המורה, יכולה להחליט האם היא שומרת את הקובץ לשימוש אישי בלבד או משתפת חלק או את כל הצוות. מאפשרת בניית מאגר תכניות לימוד לצוות ההוראה. מאפשר שליחת הודעות לכל הצוות בצורה בטוחה. התלמידים יכולים להתכתב בינם לבין עצמם בצורה בטוחה .

ד"ר גילה קורץ , ראש ההתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה (… ומי שחוללה מהפיכה משמעותית בדרכי הלמידה של הסטודנטיות והסטודנטים לתואר שני לחינוך שם) כתבה לאחרונה מסמך מאיר עיניים על שימוש בפלטפורמת גוגל דוקס לשיתופיות באינטרנט . המסמך יכול להאיר את עיניהם של מורים המעוניינים להתנסות בפלטפורמה של גוגל דוקס ולשלבה בלמידה בביה"ס או במכללה .

המורה והמחנך דביר קפלן כתב מאמר מענין על החידושים האחרונים בגוגל מסמכים והיכולת לשלב את חידושים אלו במערכת למידה של "דיאלוגים סוקרטי". גוגל שיחררו לפני מספר חודשים עדכונים לפלטפורמת גוגל מסמכים, חלק מעדכונים אלו נגעו לכתיבת מסמכים משותפת. מערכת שיתוף המסמכים מאפשרת כעת לא רק לכתוב מסמך משותף באופן נפרד או באופן סימולטני, אלא לנהל דיון הנוגע לסוגיות שונות במסמך במערכת אשר מולבשת על המסמך הנוכחי. בעזרת מערכת זו ניתן לנהל דיון שלם הנוגע לכתוב במסמך. במקרה שאותו בחר דביר קפלן להציג הוא החלטתו הפדגוגית בתור עבודת סוף שנה לתלמידי כיתה ח’ בתוכנית בהומניסטיקה בחטיבת הביניים הרטוב, לאפשר לתלמידים לנהל דיאלוג סוקרטי, התלמידים קיבלו הנחיות הן בכיתה והן באמצעות מסמך משותף לכלל התלמידים כיצד לבצע את הדיאלוג ביניהם. המשמעות של הדבר הייתה שכלל העבודה הנראית לעין הייתה דיאלוג בין זוג תלמידים הנפרס על פני מספר מצומצם של עמודים. אך האמת הפדגוגית מסתתרת מתחת למכסה המנוע של הטכנולוגיה ( דביר קפלן).

מנדליי היא מערכת מידע חדשנית למדי ויעילה לניהול רפרנס אקדמי הנחשבת כאחת היעילות והמקיפות ביותר בעולם האקדמי. ניתן לארגן ולמיין את כל פריטי הביבליוגרפיה של החוקר או המומחה. ניתן לקבל מושג ברשת מאגרי החוקרים שהקימה Mendeley, לגבי מיהם החוקרים הנקראים ביותר וכתבי העת הנקראים ביותר בתחום המחקר שלך כמשתמש רשום . Mendeley היא גם תוכנה אקדמית שמארגנת את קבצי המחקר במחשב .היא מרכזת את פרטי המידע מקבצי הPDF במחשב המשתמש ומאפשרת בכך חיפוש קל ונוח בקבצי הPDF ואת היכולת לייצר רשימה דיגיטאלית של מקורות .

אחרי התעוררות רבתי לפני כעשור בארץ הוא נדחק בשנים האחרונות הצידה אך בחו"ל הוא פורח, הכוונה לשימוש בתלקיט מתוקשב כחלק מעבודות של תלמידים וסטודנטים. מדיווחים וממחקרים שמגיעים אלינו נראה כי השימוש בכלי הערכה מתוקשבים של תלקיט (פורטפוליו ממוחשב) זוכה לעדנה במערכות חינוך בחו"ל , בעיקר תודות להשפעת טכנולוגיות Web 2.0. המאמר הנוכחי מתאר יישומים מתוקשבים שונים של תלקיט בביה"ס , כך למשל בכיתה ג' וד' של המורה Rob Van Noo לומדים התלמידים לאסוף מידע ולהבנות מידע לתוך התלקיט שלהם באמצעות כלי מתוקשב הנקרא EverNote . התפיסה העקרונית של שימוש בתקליט מתוקשב אינה חדשה במערכות חינוך , אך הטכנולוגיות החדשות של Web 2.0 הגבירו את מעורבות הלומדים בתהליך ההערכה ואיסוף המידע. במאמר הנוכחי רשימה של כלים מתוקשבים באנגלית שניתן לעשות בהם שימוש בביה"ס להפעלת תלמידים במטלות אינטרנט מבוססות תלקיט מתוקשב.