המטרה של מחקר זה היא להגדיר Web 3.0 ולדון בטכנולוגיות המונחות ביסודה, לזהות הזדמנויות חדשות ולהדגיש את האתגרים הפוטנציאליים המקושרים עם ההתפתחות לטכנולוגיות Web 3.0. רשת האינטרנט מוכרת כאמצעי הפרסום ההולך וגדל במהירות הגבוהה ביותר בכל הזמנים. מהמאפיינים האינפורמטיביים הסטטיים של Web 1.0, היא התקדמה להתנסות האינטראקטיבית שמספקת Web 2.0. השלב הבא בהתפתחות הרשת, Web 3.0, כבר נמצא בעיצומו. Web 3.0 גוררת התנסות רשת משולבת, שבה המכונה תהיה מסוגלת להבין ולקטלג נתונים באופן דומה לבני האדם. שלב זה יסייע בקידום מחסן נתונים כלל-עולמי שבו כל פורמט של נתונים יהיה ניתן לשיתוף ויוכל להיות מובן בידי כל מכשיר על פני כל רשת (Rudman, Riaan; Bruwer, Rikus, 2016).

חקר מקרה זה בחן את ההתנסויות של מחנכים בקורס מקוון כדי להבין טוב יותר כיצד תכנון הקורס וההעברה הפדגוגית שלו יכולים לתמוך בלמידה של הסטודנט.הממצאים מדגישים שיטות ספציפיות של הוראה שיכולות לתרום לשימושים של המחנכים בכלי Web 2.0 בקורסים מקוונים, תוך הדגמה כיצד ניתן להשתמש במודל החניכות הקוגניטיבית כדי לתרום לפיתוח של קורס מקוון (Boling, Erica C.; Holan, Erica; Horbatt, Brent; Hough, Mary; Jean-Louis, Jennifer; Khurana, Chesta; Krinsky, Hindi; Spiezio, Christina, 2014).

מאמר זה מספק סינתזה של פרקטיקות פדגוגיות של מורים מומחים ללמידה מקוונת באמצעות מסגרת של גישות הכוללת ארבעה חלקים: גישה של למידה מחוץ לכיתה, פרקטיקה של שפה משולבת, פרויקטים משולבים תוך שימוש ביישומי ווב 2.0, ולמידה מקוונת. דוגמאות לכל גישה מומחשות באמצעות קטעים קצרים הלקוחים מחקרי מקרים של המורים המשתתפים (Cowie, Neil; Keiko Sakui. , 2014).

במאמר זה, ארבעה מורים שיתפו את ההתנסויות שלהם משימוש בכלים הבאים של web 2.0 עם התלמידים שלהם: Jing, Wix, Google Sites ו-Blogger (Kovalik, Cindy; Kuo, Chia-Ling; Cummins, Megan; Dipzinski, Erin; Joseph, Paula; Laskey, Stephanie, 2014).

המאמר מציע אסטרטגיות וטיפים לגבי האופן שבו מורים בבית הספר היסודי יכולים לשלב בהוראה שלהם כלים למצגת מסוג Web 2.0. הנושאים שנידונו כוללים תיאור של כל כלי, וכיצד השימוש ביישומים מעין אלה יכול לייצר ולפרסם את המשימות של הפרט ושל הקבוצה בסביבות הגלובליות והדיגיטליות של המאה ה-21 (Bolduc-Simpson, Sheila; Simpson, Mark W. , 2014).

מחקר זה בחן כיצד קהילה מקוונת של מורים עסקה בהתפתחות מקצועית תוך שימוש בטכנולוגיות רשת שיתופיות (Web 2.0).קהילת המעשה הורכבה ממורים לשפה זרה עולמית (World Language, WL) תוך שימוש בפלטפורמת המיקרו-בלוגינג (microblogging), טוויטר (Wesely, P., 2013 ).

מאגר יישומים לשימוש המורה בכיתה בה הלמידה מתבצעת בעזרת טאבלטים ומכשירים "חכמים" שונים, ( כולל ניידים של גוגל) מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד. להוראה וניהול למידה. את היישומים ניתן לאחזר מתוך צרכים פדגוגיים, מיומנויות המאה ה־21 או מנקודת מבט טכנולוגית.כל יישום מופיעה ב"פרסום" עצמאי. ניתן וחשוב להוסיף משוב ורעיונות שימוש לכל יישום.

מחקר אשר התפרסם בימים אלו (חודש אוקטובר 2012 ) בארה"ב מצא כי שילוב יישום מתוקשב של טוויטר בקורסים תורם למעורבות רבה יותר של הסטודנטים בלמידה . המחקר של Christine Greenhow נערך בקרב סטודנטים באוניברסיטת מישיגן בארה"ב . קורסים שבהם המרצים שילבו והטמיעו שימוש בטוויטר ( רשת חברתית להודעות קצרות עד 140 אותיות ) כאמצעי לאינטראקציה גרמו למעורבות רבה יותר של הלומדים . גם הישגיהם בלמידה היו גבוהים יותר בהשוואה לסטודנטים שלא השתמשו בטוויטר.

במאמר זה מציג המחבר דוגמאות של שלוש קבוצות תלמידים, עמן עבד תוך שימוש במערכת Edmodo: קבוצה אחת כוללת תלמידי כיתה ו' הלומדים בסדנת שירה על בלדות (Ballad Poetry), קבוצה של סדנת חקירה החוקרת את הנושא של התפרסות אורבנית (Urban Sprawl ) וקבוצה של הבנת הנקרא הכוללת תלמידי כיתות ה-ו (Mark Gleeson).

ג"י הורווויץ הביא לידיעתנו מחקר חדש וחשוב על אופי הניצול של כלי WEB 2.0 בחינוך בארה"ב עליו הוא כתב בבלוג שלו . במאמרון חדש בבלוג המצויין שלה אודרי ווטרס מדווחת על מחקר חדש שנערך על ידי ג'וסטין רייך ואחרים ב-Graduate School of Education של אוניברסיטת הרווארד. רייך סקר את השימוש בוויקיים ( wiki ) בבתי ספר בארה"ב. הוא מצא שעד היום בערך 180,000 ויקיים חינוכיים נפתחו על התשתית של PBWorks, אחת התשתיות החינמיות האיכותיות לוויקיים בחינוך. ללא ספק, כל אלה נשמעים כמטרות ראויות ביותר. אבל כאשר מנתחים את השימוש בפועל, הבעיות צצות.

לפייסבוק השפעה נכרת על חייהם החברתיים והתרבותיים של בני-נוער. מחקר זה בא לבחון את מידת השימוש ומאפייני השימוש בפייסבוק בקרב בני-נוער בגילאי 13-18 בישראל, ואת השימוש בפייסבוק לצורכי למידה. שאלון מקוון הופץ בקרב תלמידי בית-ספר על-יסודי במרכז הארץ. כשתי כיתות מכל שכבת גיל, החל משכבה ח' ועד שכבה י"ב – סך הכול 267 תלמידים. השאלון כלל שאלות סגורות ופתוחות אודות מגוון שימושים בפייסבוק ( לאה עייני, ענת כהן).

קהילות ידע מקצועיות עברו בשנים האחרונות מפורומים לפלטפורמות של רשתות חברתיות. מחקר זה בוחן קהילת ידע מקצועית בישראל שחבריה עוסקים, מתעניינים או לומדים בתחום טכנולוגיות בחינוך / טכנולוגיות מידע ומשתמשים בפלטפורמה של טוויטר על מנת להתחבר לדומים להם. פעילותם של 42 אנשי מקצוע ו 296- קשרים שנוצרו ביניהם בטוויטר עד אוקטובר 2011 נבדקה למידת ההשקעה בקהילה (ההשתתפות באמצעות ציוצים והקשבה.

מאמר זה סוקר את המחקר לגבי הפוטנציאל של פדגוגיות המבוססות על מחשוב ענן. המאמר משרטט מספר רעיונות מפתח כדי להבהיר כיצד פדגוגיות מבוססות Web 2.0 ומחשוב ענן מיודעות על ידי שינוי תמונת הידע, כולל סקירת מושגים של פדגוגיות משבשות וטכנולוגיות טרנספורמטיביות (Stevenson, Michael and Hedberg, John G).

היישום החינוכי LiveBinders עליו כבר דיווחנו בעבר, הולך ונעשה יותר ויותר שכיח בקרב מורים בעולם וגם בישראל רואים ניצנים ראשונים. מדובר בכלי עזר למורים או לתלמידים לארגון המידע ומשאבי המידע שלהם באינטרנט. היישום מאפשר לחלק את ולארגן את משאבי התכנים (בעיקר אתרי אינטרנט, אבל גם קבצים ) לפי נושאים ולשוניות נושאים. היישום של LiveBinders הוא פשוט וידידותי והשימוש בו הוא חופשי . יש מורים בארה"ב שמפעילים את התלמידים בכיתה באמצעות LiveBinders ויש , כאמור, מורים אשר בונים את מרכז המשאבים שלהם בהוראה באמצעותו כאשר כל המשאבים ( כתובות אתרים באינטרנט) פתוחים וזמינים באינטרנט. יש מורים אשר דורשים מהתלמידים לבנות את התלקיט (פורטפוליו) הדיגיטאלי שלהם באמצעות LiveBinders. באמצעות היישום ניתן גם להעלות קבצים מסוגים שונים. ניתן לבנות את לשוניות הנושאים בעברית וגם את תת-הנושאים בעברית.

בתחום החינוך קיימת חשיבות רבה ביותר למסגרות לשיתוף ידע וניסיון, להתעדכנות ולתמיכה, כמו גם לשיתוף לשם תמיכה רגשית ומוראלית. מסגרות לשיתוף בתחום החינוך קיימות זה זמן רב כדוגמת השתלמויות, כנסים, ימי עיון ועוד. עם זאת, מסגרות אלה לסוגיהן סובלות ממגבלות שונות, ששתיים מן החשובות שבהן הן מגבלות המקום הפיזי ומגבלות הזמן. אחד הכלים המאפשרים התמודדות מצוינת עם מגבלות אלו הוא הרשת החברתית. שלובים היא רשת חברתית מקצועית בתחום החינוך והכשרת מורים, שקמה כדי להתמודד עם המגבלות המוזכרות למעלה. שלובים הוקמה על ידי מכון מופ"ת והחלה לפעול בסוף חודש אוקטובר 2010. שלובים היא רשת חברתית-מקצועית שנתפרה במיוחד עבור ציבור העוסקים בהוראה. היא נועדה להוות מקום מפגש לכל העוסקים בהוראה – מורים, מדריכים פדגוגיים ומרצים שעיסוקם הכשרת מורים לגווניה, אנשים שתפקידיהם ועיסוקיהם נוגעים לחינוך ולהכשרת מורים. מטרתה של מסגרת זו היא התמקצעות, התעדכנות ותמיכה הדדית של העוסקים בחינוך, הן בהיבט בכללי-דידקטי, פדגוגי ואחר, והן בהיבט של תחומי הדעת הספציפיים. שלובים נועדה גם לתמיכה הדדית ברמה המוראלית והרגשית.