-
תקציר
במחקר זה נבדקה ההשפעה של תוכנית התערבות מתמטית ומוזיקה בכיתות ד', בהשוואה לבני גילם שקיבלו הוראת מתמטיקה ומוזיקה סטנדרטית. תוכנית ההתערבות הרב-תחומית נועדה להעשיר את הידע בשברים בשני התחומים: שברים במתמטיקה וקצב במוסיקה; וכן לפתח את החשיבה היצירתית של התלמידים לקראת רכישת מיומנויות מתמטיות ומוזיקליות
-
סיכום
-
סיכום
בקרב חוקרי החינוך העכשוויים שורר קונסנזוס נרחב למדי בדבר הצורך להעניק יתר חשיבות ליצירתיות במערכת החינוך, בין השאר על חשבון מבחנים סטנדרטיים שנחשבים למזיקים בפני עצמם — בטענה שהם הופכים את בתי הספר לבתי חרושת לציונים, מעודדים אחידות ותחרותיות מלחיצה ומרדדים את הלמידה. אולם לא בטוח שהדעה המקובלת במחקר העכשווי מוצדקת, וייתכן שראוי להעדיף דווקא את גישתם השמרנית, ההישגית ומקדשת המדידה של שרי החינוך לשעבר גדעון סער ונפתלי בנט.
-
תקציר
-
סיכום
-
סיכום
רוטינת חשיבה נשמעת כמו עניין אפרורי ומשעמם הכרוך בחזרה מכנית על אותן פעולות ובאותו סדר, אך למעשה מדובר בטכניקה שמפתחת ומעודדת יצירתיות. בבית הספר הבינלאומי באנקרה משתמשים ברוטינות חשיבה כדי להעשיר את הכישורים הלשוניים של התלמידים, לפתח את יכולותיהם להבחין בפרטים ולהזדהות עם פרספקטיבות שונות ולהעלות את ביטחונם העצמי.
-
סיכום
-
סיכום
-
סיכום
ג'ון קליז, חבר בלהקת מונטי פייתון הבריטית ואחד הקומיקאים הידועים והמוערכים בעולם, טוען כי יצירתיות אינה כישרון אלא דרך פעולה, וכי אין ליצירתיות קשר עם מנת משכל. לדבריו, כדי לעודד יצירתיות, עלינו לבודד את עצמנו [ואת תלמידינו] מרעשים מסיחי דעת, וליצור נוה מדבר של מרחב וזמן מוגדרים שבהם מותר לנו להתנסות בצורה משחקית, בלי לחשוש מטעויות.
-
סיכום
הסביבה הפיסית בבית הספר יכולה לעודד את חשיבת התלמידים. למשל, חדרים אטומים לרעשים מבחוץ או רצפות המכוסות בשטיחים עבים ורכים שאפשר להלך עליהם בגרביים או בנעלי בית ובכך למנוע רעשים מסיחי דעת. לפי המחקר, בסביבה נטולת נעליים פוחתות בעיות המשמעת ועולים הציונים (Pells 2016). בפרק זה מוגדרים סוגים שונים של חשיבה ומוצגות דרכים לטפח חשיבה יצירתית וביקורתית.
-
לינק
סקירה מצויינת של כל מה שצריך לדעת כדי לעצב כיתה במאה ה-21. חלוקת כיתה לאזורים כדי למנוע מצב תמידי של התכנסות מליאה, נגישות גבוהה למשאבי למידה, ריהוט גמיש שאפשר להזיז ולהסיט על פני המרחב וכמובן פינת טכנולוגיה שמאפשרת ללומדים ליצור בעצמם וללמוד בעצמם עם אמצעי מחשוב. הסקירה כוללת גם צילומים לדוגמה, עלויות של ציוד ותרשים אינפוגראפיק המשרטט את האלמנטים בכיתה החדשה (מתודיקה).
-
סיכום
דפוס חשיבה צומח מוגדר בצורה הטובה ביותר במחקרם ובעבודתם של קרול דווק (Carol Dweck), ג'ו בואלר (Jo Boaler) ואדוארדו בריסנו (Eduardo Briceno), כהכרה במוח כשריר אשר בעזרת תרגול, מאמץ וטיפוח, יכול להמשיך לצמוח ולהתפתח. כאשר אתה חושב על ממציא או על חדשן, בעבר או בהווה, אתה חושב על שמות תואר כמו יצירתי, מתמיד, סקרן, חסר פחד, נלהב. אך מחנכים יודעים שרוב התלמידים המופיעים לשיעור ביום הראשון ללימודים אינם מציגים איכויות אלה. המאמר מציע למחנכים מספר כלים מנטליים אשר יסייעו לתלמידיהם להפוך ל"מייקרים" (Jennifer Pierrat , 2016).
-
לינק
סטיבן דאוונס מפנה את תשומת ליבנו בבלוג שלו למאמר מעניין של ג'ון ספנסר בנושא של מרחבי למידה עבור "מייקרים" (Makerspaces). דאוונס מציין שקריאת המאמר הזכירה לו את היום שבו בנה עם אביו מגרש בייסבול במדשאה הקדמית בביתם. אמנם אביו עשה את העבודה הקשה, אך הוא היה מעורב בעיצוב ווידא שיהיה מוט עבור הדגל (אשר היה עף במהלך אינספור משחקי בייסבול בעשורים שיבואו). לא כולם זקוקים לאנשי "חשיבה עיצובית" (Design thinking), העולם זקוק לאנשים העושים דברים כמו ביצוע מדידות, בדיקת עובדות, ויישום מוקפד. אך כולם זקוקים ככל הנראה למספר אנשים כאלו. וכפי שספנסר אומר, "כל מה שהיינו זקוקים לו היה מעט חירות, עידוד מסוים, וקצת אספקה אקראית. וזמן. טונות וטונות של זמן" (Stephen Downes).
-
סיכום
-
סיכום
בבית הספר של גֶּבר טאלי בסן פרנסיסקו מזמינים תלמידים להתנסות: לבנות, לפרק, לקלקל, להסתכן וגם להיכשל. עם קייטנות באותה רוח, רב־מכר שמציע להורים חמישים דברים מסוכנים לעשות עם ילדים, אתר הדרכה באינטרנט ושתי הרצאות פופולריות באתר "טד" הפך טאלי למעין גורו של חינוך אחר לילדוּת אחרת: פתוחה, משוחררת ונועזת (דוני ענבר).
-
לינק
מאמרון מעורר השראה של פרופסור חנן יניב בנושא חינוך ליצירה. "בסיור ״האבים[1]״ שערכנו השבוע (דצמבר, 2014), פגשנו עשרות קבוצות יזמים העסוקים בהקמת ה׳סטארטאפים׳ שלהם. יש בהם יזמים חברתיים העסוקים בפיתוח יוזמות לטובת החברה ושינוי העולם ויש בהם יזמים עסקיים שהכח המניע שלהם הוא החלום על ׳אקזיט׳ מהיר. בכל מקרה, המכנה המשותף שמרחף באויר הוא הלהט. כיזם שעסוק כל חייו ביזמות ויצירה אני יכול להעיד… הלהט הזה הוא סם החיים. האם אפשר להדליק להט כזה בעיניים של ילדים בבית הספר? התנסות בהנעת תלמידים בלמידה מבוססת פרויקטים בעשרות השנים האחרונות מלמדת אותי שאפשר גם אפשר. החוויה של לראות ילדים מבלים בצוותים לקראת סיום פרויקט עד 3 לפנות בוקר היא חוויה שאין שניה לה" (חנן יניב).
-
לינק
מאמר זה מבקש לשתף את הקוראים בתוצאות מחקר שנערך לאחרונה ובו נשאלו יותר מ-1000 בוגרי קולג'ים לדעתם לגבי חשיבות היצירתיות בחינוך. לפי "יצירתיות וחינוך: מדוע זה משנה" ( Creativity and Education: Why it Matters), מחקר שהופק על ידי מכון המחקר Edelman Berland, 88% מאנשי המקצוע האמריקאים שענו על הסקר, מאמינים שיצירתיות צריכה להיבנות לתוך תכנית הלימודים הסטנדרטית(Jon Perera, 2012).
-
לינק
ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו לויכוח מהותי המתנהל בימים אלו בארה"ב : קרלסון-פאיג' מתריעה בנוגע לשעות הרבות שילדים צעירים (וגם מבוגרים יותר) מבלים מול מסכים. לדעתה, השהות מול המסך באה על חשבון המשחק החופשי של הילדים, ובגלל זה היא פוגעת בפיתוח הדמיון והיצירתיות שלהם. האם האשמה באמת נמצאת רק בטכנולוגיה, יכול להיות שטכנולוגיות רבות מסוגלות דווקא לעודד את הדמיון ואת היצירתיות. אולי יותר מאשר האינטרנט מונע את היצירתיות, בתי הספר עושים זאת.
-
סיכום
על פי השקפת מחברת המאמר, יש לנתק את הקשר הגורדי בין רוח-דת-יהדות ולהעניק מעמד מרכזי לתחומים שתרומת החשיבה היצירתית ניכרת בהם, והמונעים על ידי השאיפה להרחיב דעת, להטיל ספק ולהתמודד עם שאלות באשר ל"טוב", ל"יפה" ול"נכון" כערכים השלובים אלה באלה, שהם אוניברסליים ופרטיקולריים כאחת. כלומר, להעמיק בתחומי הרוח, האמנויות והמדעים מתוך בחינה ביקורתית מכאן וחשיבה יצירתית מכאן, ללא אינדוקטרינציה, ובמנותק מהגדרות שמצמצמות את משמעות הטוב והנכון בתכניות הלימודים לתגבור ערכי היהדות.בהקשר זה יודגש, שאין מדובר בביטול העיסוק בטקסטים שמקורותיהם דתיים; אדרבה, בהגות היהודית, ובעיקר במקרא, יש ערכים אוניברסליים ותובנות פסיכולוגיות התקפות בכל זמן ובכל מקום (ענבר, עדנה).
-
לינק
התלמידים הקוריאנים אינם מביישים את ארצם במבחנים בינלאומיים. במבחן פיז"ה של ה-OECD שבדק את רמת הבנת הנקרא של תלמידים ביותר מ-70 ארצות, קוריאה לקחה, יחד עם פינלנד, את המקום הראשון. אבל בניגוד למדינת ישראל הרי בדרום קוריאה מבינים עתה כי זהו לא בהכרח המנוף להצלחה הכלכלית. קוריאנים רבים מודאגים מכך שמערכת החינוך הנוכחית אמנם מאתגרת אקדמית את התלמידים, אך "אינה מכינה אותם לעבודה בתעשייה ובחברה". דרום קוריאה מבינה עכשיו שכדי להשתלב בזירה הגלובלית ככוח בעל זהות ייחודית, עליה לשים כעת דגש על יצירתיות.
- 1
- 2