חטיבות ביניים
מיון:
נמצאו 82 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה ניסיון לחקור את התוצאה של השגת חשיבה ביקורתית של לומדים כאשר הפיתוח שלה מוחדר לתוך הוראת נושא לימודי עם תמיכה פדגוגית וטכנולוגית. אסטרטגיית הכיתה ההפוכה יושמה כדי לשלב את הלומדים בהכנה ללמידה מקוונת לפני השיעור, דיון קבוצתי כיתתי בתוך כיתה דיגיטלית ולמידה מורחבת לאחר השיעור תוך שימוש בפלטפורמה של למידה חברתית. מבחני החשיבה הביקורתית מצאו שלתלמידים היו ביצועים טובים במשימות של זיהוי ההיפותזה, אינדוקציה ודדוקציה; ומספר הישגים במשימות של הסבר והערכה (Kong, Siu Cheung, 2015).

  • תקציר

    למרות שלמידה בלתי פורמלית מוכרת כדרך משמעותית שבה סטודנטים רוכשים ידע חדש אשר לעיתים קרובות קשה להשגה בהקשרי למידה פורמליים, המחקר אודות השפעתן של פרקטיקות למידה בלתי פורמליות על פדגוגיה של פרחי הוראה הוא מוגבל. המחקר הנוכחי, מונחה על-ידי התיאוריה של קהילות מעשה, בחן כיצד ליווי תלמידי חטיבת ביניים בטיול שטח השפיע על הלמידה של פרחי ההוראה ללמד (Britton, Stacey A.; Qiang Cheng; Hill-Cunningham, P. Renee; Carpenter-McCullough, Amber, 2015).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על מערכת המאפשרת קבלת הודעות למכשירים ניידים בנושאי טבע, מדע וסביבה: "מפעילים קבוצת ווטסאפ לפעילות עם תלמידים? באמצעות מיזם עולם ON תוכלו להיות מנויים על ידיעות בתחומים שונים. הידיעות נכתבות בהתאמה לגילאי חט"ב וחט"ע ומעוצב בצורה המותאמת לשיתוף בקבוצות הווטסאפ" (אפרת מעטוף).

  • תקציר

    מחקר זה בחן אמונות מורים, ידע ופרקטיקה כיתתית לגבי למידה מכוונת עצמית (Self-regulated learning) עבור עשרה מורים בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. החוקרים השתמשו במודל הלמידה מכוונת עצמית של בארי זימרמן (Barry Zimmerman) כמסגרת עבור השיטות והתוצאות שלהם. הם אספו נתונים באמצעות שאלונים, תצפיות בכיתות וראיונות עם המשתתפים. נמצא כי למורים היו אמונות חיוביות לגבי תפקידה של למידה מכוונת עצמית בכיתות שלהם אך היו להם מספר הסתייגויות לגבי היכולת של התלמידים לווסת באופן עצמי את הלמידה בכיתות (Spruce, Robin; Bol, Linda, 2015).

  • לינק

    המאמר מייעץ לגבי בחירת מכשירים אלקטרוניים כמו מחשבים ניידים וטאבלטים לשימוש בכיתה. דגש מיוחד ניתן לצרכי התלמידים ברמות הגיל השונות. המאמר מציע שעמידות וניידות הינן גורמים חשובים עבור תלמידים בבית הספר היסודי, בעוד שהגמישות והיכולת ליצור תוכן חשובות עבור תלמידים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון (Flanigan, Robin L. , 2015).

  • תקציר

    סביבה כיתתית טובה עשויה לקדם את הנעת הלמידה של תלמידים ולהשפיע על המסוגלות האקדמית וההסתגלות שלהם. מחקר זה משווה תפיסות של תלמידים בחטיבת הביניים בטייוואן לגבי סביבה כיתתית בפועל וסביבה כיתתית מועדפת וחוקר את הקשר למין ולרמת הכיתה. סביבות הכיתה בפועל והסביבות הכיתתיות המועדפות נתפסו על ידי התלמידים כשונות באופן מובהק. הציון הממוצע הכולל של הסביבה הכיתתית בפועל היה נמוך יותר מזה של הסביבה הכיתתית המועדפת (Lai, Hsiang-Ru; Chou, Wei-Lun; Miao, Nae-Fang; Wu, Yu-Ping; Lee, Pi-Hsia; Jwo, Jiunn-Chern, 2015).

  • לינק

    אנו מבקשים להביא לידיעתכם כי ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך) פרסמה לציבור דוח מנתוני מחקר טאליס 2013. מחקר טאליס (Teaching and Learning International Survey – TALIS), הנערך על ידי הארגון הבין-לאומי לשיתוף פעולה ופיתוח (Organization for Economic Co-operation and Development – OECD), הוא מחקר בין-לאומי מקיף בנושא עבודתו של המורה והסביבה הלימודית בבתי הספר. מטרתו העיקרית היא לספק מידע השוואתי ושימושי על אודות מורים שמלמדים בכיתות ז', ח' וט' ועל אודות מנהליהם.

  • מאמר מלא

    זהר טלמור־רוטבליט, 40, מורה לאזרחות ומחשבת ישראל בחטיבת ביניים, פיתחה את "מקוונים גבוה", מודל של מרחב למידה מתוקשב המציע לתלמידים אתגרי רשת בתחומי הלימוד המסורתיים. בכיתות שלה אין ספרי לימוד, אין מחברות, אין מבחנים, והתלמידים אינם יכולים להעתיק; הם חייבים ליצור (אמתי מור).

  • לינק

    אוסף הפעילויות המאורגנות באתר זה, פותח ע"י צוות המדריכים של אגף טכנולוגיות מידע. הוא מיועד לכלל עובדי ההוראה ומקיף את כל מיומנויות מחשב ומידע הנדרשות עפ"י מסמכי אוריינות מחשב ומידע (CIL) לבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים. נושאי הפעילויות שפותחו תואמים את הנלמד בבתי הספר ולרלוונטיים לעולם הלומד. הושם דגש על הקניית מיומנויות המאה ה -21 ועל קידום למידה משמעותית. לכל פעילות קובץ הנחיות להפעלת הפעילות למורה וקובץ לתלמיד. כל מורה יכול להתאים ולשנות את הפעילות עפ"י צרכי הכיתה ורמת הלומדים.

  • לינק

    לומדים ויוצרים יחד – יוזמה חדשה של 'צוות הלמידה השיתופית' ב'תכנית התקשוב הלאומית', מאפשרת לכל מורה ליצור ביחד עם כיתתו קשר עם בית ספר עמית.מורים אשר ימלאו את פרטיהם יכנסו ביחד עם כיתתם למאגר הארצי ויוכלו לבחור בית ספר מתאים לשותפות קצרה או ארוכת טווח – על פי קריטריונים של תחום דעת, נושא ושכבת גיל.הפרויקט מיועד לכיתות א'-ט' בבתי ספר שלוקחים חלק בתוכנית התקשוב (אפרת מעטוף).

  • תקציר

    המאמר מפרט את המאמצים של החוקרים להעריך ולהשוות את למידת נושא החשמל בשלוש מדינות. לא מפתיע שהערכות נרחבות וגדולות מימדים נראות בעיני החוקרים כמקורות משמעותיים של מידע על היעילות של חינוך מדעי. אולם, הערכות אלה אינן מספקות מידע על הסיבות ליעילות ייחודית או חשוב מזה, פחות מידע, מאחר והערכות אלה מבוססות על מדידות חד פעמיות של הישגי התלמידים. כדי לזהות סיבות ליעילות של חינוך מדעי, חייבים לחקור את למידת התלמידים כתוצאה של הוראת מדעים (Geller, Cornelia. Neumann, Knut Boone, William J. Fischer, Hans E).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על מחקר שבחן את השימוש של תלמידי כיתות ה-ט' במשאבים מתמטיים מקוונים שלתלמידים יש נגישות אליהם, תוך התמקדות מיוחדת על הערכת האפקטיביות של Khan Academy, אתר לימודי מקוון (Muir, Tracey, 2014).

  • תקציר

    אתרי ויקי (אתרי אינטרנט שמחברים רבים יכולים לערוך אותם במהירות) שימשו לצורך כתיבת דיווחים קבוצתיים בנושאי מדע בקרב ילדים בחטיבת הביניים. המחקר בחן האם שימוש בוויקי יוביל לשינוי בפרקטיקות כתיבה ובעמדות. מחקר זה מצא כי אף על פי שהילדים הרגישו לעתים קרובות רכושניים לגבי הטקסטים שלהם, נמצאה עדות מסוימת לניהול משא ומתן ובנייה של תוכן משותף (Doult, Will; Walker, S. Aisha. , 2014).

  • תקציר

    למרות השימוש הנפוץ בעבודה מעשית במדעים בבית הספר, החוקרים מצאו שיש לעשות יותר על מנת לשפר את האפקטיביות שלה על ידי פיתוח הבנה תפיסתית. התכנית 'CPD 'Getting Practical תוכננה כדי לתרום לשיפור האפקטיביות של העבודה המעשית דרך הכנסת שינויים בגישת המורים המקובלת לגבי פעילויות מדעיות בעבודה מעשית 'hands-on', לשיטה המאזנת יותר בין 'hands-on' לבין 'minds-on'. תכנית CPD תוכננה על מנת לשפר את העבודה המעשית בפיתוח הבנה תפיסתית בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים באנגליה (Ian Abrahams).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את ההתנסויות של תלמידים משש חטיבות ביניים עירוניות בתכנית חקר מדעי אותנטי. המחקר מסתמך על נתונים הכוללים ערכים מיומני הוראה, תיקיות עבודה של תלמידים, וראיונות חצי מובנים של קבוצת מיקוד בת שישה משתתפים (Rivera Maulucci, Maria S. Brown, Bryan A. Grey, Salina T. Sullivan, Shayna).

  • תקציר

    מאמר זה תורם לספרות המקצועית המסבירה איך מורים לומדים על מקצוע המתמטיקה ואיך בתי ספר ומחוזות במדינה יכולים לתמוך בלמידת מורים שתשפר את למידת התלמידים ותכניס סטנדרטים משתנים וחומרי למידה חדשים להוראה מעשית. הממצאים במחקר זה רלוונטים להטמעה של רפורמה בתכניות הוראה שאפתניות במתימטיקה דרך שינוי הידע וההוראה המעשית של המורים (Min, S., Garrison Wilhelm, A., Larson, C. J., & Frank, K. A).

  • תקציר

    המחקר לגבי התנסות משמעותית בחיים מציע שהנוכחות של מודלים לחיקוי, פעילויות בחוץ ומדיה הקשורה לטבע מטפחים התנהגות לטובת הסביבה, אולם רוב המחקר הוא איכותני. בהתבסס על מדגם מקרי של תלמידים בחטיבת הביניים בצפון קרולינה, המחברים מצאו קשרים חיוביים מוגבלים בין הנוכחות של המודל לחיקוי ופעילויות בחוץ לבין ההתנהגות וקשר שלילי בין צפייה בתכנית טבע בטלוויזיה לבין ידע סביבתי. המנבאים החזקים ביותר להתנהגות ולידע סביבתי היו היחס מורה/תלמיד ורמות ההכנסה במדינה, בהתאמה (Stevenson, Kathryn T.; Peterson, M. Nils; Carrier, Sarah J.; Strnad, Renee L.; Bondell, Howard D.; Kirby-Hathaway, Terri; Moore, Susan E., 2014).

  • לינק

    המאמר מתאר את יישום תכנית הלימודים Cognitive Tutor Algebra 1 של Carnegie Learning, שהיא תכנית לימודים של למידה משולבת, המשלבת למידה בכיתה ושימשו בטכנולוגיה. מחקר שנערך לגבי יישום התכנית מצא שבשנה השנייה של יישום תכנית הלימודים, תלמידי תיכון משתמשים בתכנית לימודים המשלבת בין תוכנה לתרגול בקצב אישי לבין ספרי לימוד ללמידה בכיתה שהשיגו הישגים משמעותיים נוספים בלמידה בהשוואה לתלמידים המשתמשים בתכנית הלימודים המסורתית.

  • לינק

    חממה חינוכית, "מפרש" שמה, מאפשרת למנהלי בתי ספר לייצר תכניות חינוכיות יוצאות דופן ולהטמיע אותן בבתי הספר שבניהולם. אחת היוזמות פועלת השנה בחטיבת הביניים יהלו"ם שבשהם. היוזמה הלימודית החדשה הופכת את התלמיד לשותף פעיל בלמידה ובהערכה. התכנית כוללת מסגרת לימודים של 90 דקות לכל שיעור, במקום 45 דקות. מסגרת זו אמורה לאפשר יותר תהליכי למידה גבוהים – כמו למידת חקר, דיונים, פיתוח פרויקטי גמר, הערכה מעצבת במקום הערכה מסכמת, למידה קבוצתית ועוד. שנת הלימודים תהיה בת שני סמסטרים במקום שלושה שלישים, כדי לאפשר רצף והעמקה בנושאים נבחרים ( סיגל בן-ארצי).

  • סיכום

    החל בשנת הלימודים תש"ע פועלת מדיניות של מערך הכשרה והדרכה למורי מו"ט המבוססת על שני מעגלים מרכזיים – תכניות הכשרה להתפתחות מקצועית של המורים לכיוון של הוראה אינטגרטיבית (המשלבת בין הוראת מדעים וטכנולוגיה); והכשרת מורים מובילים שיסייעו בהטמעת השינוי בשדה ההוראה. מורים מובילים הם מורים בעלי ידע תוכן וידע פדגוגי בתחום הוראת מדע וטכנולוגיה, העוברים התפתחות מקצועית ממוקדת. הם יובילו בבית ספרם את הצוות וידריכו צוותים בבתי ספר נוספים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שלמורים מובילים מגוון דעות ביחס לצורך בשילוב בין מדע וטכנולוגיה באמצעות הוראה בגישה האינטגרטיבית או המשך ההוראה הדיסציפלינרית (נורית הוכברג, יגאל גלילי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין