המחקר הנוכחי, שאימץ את הפרדיגמה האיכותנית, נערך בשתי חטיבות ביניים בישראל. המחקר התמקד בדרך שבה המורים מעצבים ומעצבים מחדש את תפקידם ואת הזהויות המקצועיות שלהם בעת הוראה בכיתות של טכנולוגיית המידע המשלבות מחשבים 1:1 (Esty Doron, Ornit Spektor-Levy, 2013).

מטרת המחקר הינה ליבון המשמעויות החינוכיות של ההפרדה בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים, כאשר במקביל למעבר המוסדי חל גם שינוי מלמידה חדשנית לא-פרונטאלית בבית הספר היסודי ללמידה מסורתית-פרונטאלית בחטיבת הביניים. שיטת המחקר: נבחנו תפיסת האקלים, החרדה, הדימוי עצמי וההישגים הלימודיים בקרב 424 תלמידים מכיתה ו' עד כיתה ח', שעברו מ-13 בתי ספר יסודיים המתאפיינים בשיטות למידה שונות ל-6 חטיבות ביניים המתאפיינות בשימוש בשיטות למידה מסורתיות ( הילית פינקלשטיין, יוסף קליין, חנה שחר) .

תלמידי כיתה ז'1 בבית הספר זיו בירושלים לומדים באופן שונה מאוד מזה של חבריהם בכיתות האחרות. הם יושבים בקבוצות, עם טאבלטים ומחשבים ניידים, שנתרמו על ידי עמותת חלו"ן, ומבצעים מחקר באינטרנט. אחר כך הם עונים על שאלות, עורכים דיון בפורום של הכיתה, ומציגים את העבודה מול הכיתה. בסוף, הם נותנים משוב לחבריהם לכיתה ( ליאור דטל) .

הכנסת תכניות תקשוב מתקדמות בחינוך לבתי ספר בישראל עלולה להיות גורם חיכוך בין בתי הספר ובין ההורים הנדרשים לממן לילדיהם מחשב נייד . בכתבה מתוארת התנגדות חלק מההורים לממן מחשב נייד לילידיהם כחלק מתכנית תקשוב מתקדמת שבתי הספר מנסים לקדם בשיתוף עם גורמי תקשוב מתקדמים בישראל( ליאור דטל) .

מחקר זה העריך את האפקטיביות של משחק תלת-ממדי במתמטיקה, DimensionM, באמצעות מערך דמוי-ניסוי הכולל קבוצת ביקורת ומבחן מקדים ומבחן אחרי כן. המשתתפים היו 437 תלמידי כיתה ח'. התוצאות הראו שמשחק ה- DimensionM הגביר את רכישת הידע המתמטי באלגברה וחיזק את ההנעה של התלמידים ללמוד. הממצאים מציעים שיישום של משחק ה- DimensionM בהוראת המתמטיקה יכול להועיל לתלמידי חטיבת הביניים בלמידת אלגברה (Bai, H., Pan, W., Hirumi, A., & Kebritchi, M., 2012).

מחקר זה מתבסס על תיאוריית הנוכחות בהוראה (Rodgers and Raider-Roth, 2006 ) המוסיפה הבנות שיש בהן ניואנס לגבי כיצד ההקשר של בית הספר משחק תפקיד ביכולות של המורים לתמוך בלמידה של התלמידים (Vicki Stieha and Miriam Raider-Roth, 2012).

המחברת מתארת במאמר מחקר שערכה במסגרת בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן (2004), שבו אושש וחוזק הקשר בין מעורבות הורים לבין הישגים לימודיים של התלמידים בגילאים שונים (חוודה טרגר, 2012.)

מחקר זה בוחן (1) את הקשר בין בריונות וקורבנות; (2) את גודלה של קבוצת האלימים שהם גם קורבנות (קבוצה בסיכון מיוחד); (3) את ההבדלים בקשר אלימות-קורבנות לפי מין, השלב בחינוך (חטיבות ביניים לעומת חטיבות עליונות) ומוצא אתני (יהודים לעומת ערבים).כמו כן, נבחנים הבדלים בין התלמידים על פי אופן מעורבותם במעשי בריונות (בריונים בלבד, קורבנות בלבד, בריונים-קורבנות ולא מעורבים במעשי אלימות), כיצד הם תופסים את אקלים בית הספר ואיך הדבר משפיע על היעדרויות התלמידים מבית הספר בשל פחד (רות ברקוביץ ורמי בנבנישתי, 2012).

בעשור האחרון מסתמנת ירידה במספר חטיבות הביניים, כשמספר בתי הספר העל יסודיים השש שנתיים (ז'-יב') נמצא בעלייה מתמדת."בין החולשות הבולטות של חטיבת הביניים מצוי היעדר יחס אישי לתלמיד, בעיות התנהגות וחוסר מוטיבציה הקשורות לגיל ההתבגרות, ובעיות של הרגלי למידה לקויים", כותב פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת ת"א, ממחברי הדו"ח המקיף שהוגש לכנסת בנושא חטיבות הביניים ושאלת מקומן במערכת החינוך. התברר ש-40 שנים לאחר החיטוב בארץ, המורים של חטיבות הביניים, לא מאמינים במודל", אומר פרופ' אופלטקה. בעוד שבבית הספר היסודי המחנכת רואה את התלמיד שעות רבות ומהווה דמות משמעותית עבורו, בחטיבות הביניים התלמיד פוגש מורים מקצועיים רבים הנכנסים ויוצאים מהכיתה ושעות המחנכת בכיתה מעטות. המורים ציינו שמצב זה יוצר אצל התלמידים תחושה שמתייחסים אליהם כאל מספר. בנוסף, הם חשים ניכור והיעדר תמיכה בשלב משמעותי בו הם משנים מסגרות חברתיות וצריכים להסתגל מחדש לבית ספר השונה מהותית מזה שהכירו.