חטיבות ביניים
מיון:
נמצאו 78 פריטים
פריטים מ- 61 ל-78
  • לינק

    עפ"י בדיקה של עיתון "קו לחינוך" עם שישה ראשי מכללות לחינוך במגזר היהודי נמצאו הממצאים הבאים: השנה חלה , אמנם עלייה משמעותית במספר הנרשמים ללימודי הוראה בחינוך היסודי , כמו גם במסלולים לחינוך מיוחד ולגיל הרך, אולם במספר הנרשמים למסלולי ההוראה בחינוך העל יסודי במכללות לא חלה עלייה במרבית המכללות ובחלק גדול מהן אף חלה ירידה. ד"ר אריאל חורין רקטור מכללת לוינסקי ציינה כי ההרשמה למסלולי החינוך העל יסודי , בעיקר בתחומים ההומניים חלשה מאד. כידוע הועלה השנה רף הקבלה ללימודי הוראה לציון המשולב 525 והציון הממוצע של הנרשמים להוראה אכן היה גבוה במידה ניכרת מהציון בשנים הקודמות ועמד על כ560 , עם זאת לא ברור אם העלייה בציון המשולב של המתכשרים להוראה אכן מנבאת מורים טובים יותר במערכת החינוך בעתיד. בנושא זה טוען ראש מכללת אחווה , פרופסור אלי זמסקי כי העלאת רף הקבלה אינו משמעותי לתפקוד הבוגר בכיתה. גם לא קיימים מחקרים בחינוך התומכים בהשערה כי רף קבלה גבוה פירושו מורים טובים בבתי ספר בעתיד.

  • לינק

    כבר באמצע שנות ה 80- ניכרה אי-נחת ציבורית מחטיבות-הביניים, על רקע הישגים דלים בתחום האינטגרציה החברתית, ורווחה התחושה שהמבנה אינו משרת את היעדים הפדגוגיים הרבים שנקבעו. עם זאת, משרד החינוך אינו כופה כיום את המעבר למבנה שש-שנתי הכולל חט"ב ברשויות מקומיות שבהן הרפורמה לא בוצעה או לא הושלמה. בכל מקרה, אין מדיניות מוצהרת של משרד החינוך לביטול חטיבות-הביניים אלא לכל היותר נסיגה חלקית מהמחויבות להרחבתן לכלל המערכת. בסקירה המפורטת של יובל וורגן , ממרכז המידע והמחקר של הכנסת מובאים , בין היתר , מסקנות צוות העבודה של משרד החינוך, במסגרת התכנון האסטרטגי לשנת 2009 בנושא חטיבות-הביניים. הצוות קבע כי מוקד הבעיה הוא היעדר מדיניות ומטרות ברורות לכיתות ז'–ט' בתחומים פדגוגיים, חברתיים וארגוניים, בהקשר של קיומן הן כחטיבות-ביניים עצמאיות והן כחטיבות ממוסדות בתוך המסגרת השש-שנתית ( יובל וורגן).

  • לינק

    מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני הוציא באחרונה חוזר מיוחד המחייב את חטיבות הביניים ללמד את מקצוע הגיאוגרפיה. זאת כחלק מהמאמצים שבהם נוקט המשרד כדי להחזיר את המקצוע, שבמשך שנים מורים חששו להתקרב אליו, אל קדמת הבמה הלימודית. במשרד החינוך מציינים כי החוזר שפורסם הוא חלק מתהליך אשר מטרתו ל"החזיר עטרה ליושנה", כהגדרתם. "בשנים האחרונות נעשתה התאמה למאה ה-21, לאחר שמחלקות בתחום נסגרו והורגש צמצום בדרישה למקצוע הבנו שהתלמידים הולכים להיבחן גם במסגרת המבחן הבינלאומי אשר הגיאוגרפיה היא 20% ממנו", מציינת דליה פניג, מפמ"רית הגיאוגרפיה במשרד. "אחרי שנים רבות שלא יצא חוזר המפרט את מקצועות היסוד הנלמדים בחטיבות הביניים, הוחלט לעשות רענון".

  • סיכום

    המאמר מבוסס על פרויקט מחקר ופיתוח שנוהל בחט"ב בנורבגיה. מטרת המאמר להראות כיצד פרויקט ששותפים לו חוקר וקבוצת מורים מעודד את המורים לרפלקציה על תהליכי הוראה ויותר מכך, מצביע על הצורה והתוכן האפשריים של רפלקציה כזאת ועל ההשלכות על עבודת המורים. ממצאי הפרויקט מראים שכשמורים מציגים שאלות על עבודתם הם יכולים להרחיב את חשיבתם על ההוראה. מורים לומדים מקישור בין תיאוריה למעשה כיצד לקיים רפלקציה לפני פעולה ותוך כדי פעולה ולקשר מושגים תיאורטיים למעשה ההוראה. בדרך זו יכולות התיאוריות לשמש כלי לתהליכים רפלקטיביים. (Postholm, M.B.)

  • לינק

    המחקר הנוכחי בדק את היעילות של הדרכה פדגוגית-דידקטית ע"י מורים מתחילים לעומת מורים מתחילים ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. המחקר נערך בחטיבות ביניים בארה"ב . אוכלוסיית המחקר היו 680 תלמידי חטיבת ביניים אשר חלקם למד אצל פרחי הוראה עם הכשרה פדגוגית-דידקטית ולחלקם למד אצל בוגרי אוניברסיטאות ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. הממצאים מוכיחים כי התלמידים שלמדו אצל פרחי ההוראה בעל ההכשרה הפדגוגית-דידקטית היו משמעותית בעלי הישגים גבוהים יותר בהשוואה לאותם קבוצות תלמידים שלמדו אצל בוגרי אוניברסיטאות ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. המשמעות של מחקר זה היא כי עדיף לבתי ספר לקלוט פרחי הוראה שעברו הכשרה פדגוגית שיטתית מאשר בוגרי אוניברסיטאות המתכשרים תוך כדי הוראה מעשית בביה"ס ( Konold, Tim ).

  • לינק

    כיום, כ 40- שנה לאחר ההמלצה על ביצוע הרפורמה, התועלת שבחיטוב עדיין מעסיקה חוקרים ומעצבי מדיניות חינוכית. סקירת הספרות שמובאת להלן נועדה לבחון מה ידוע לנו על מאפייני חטיבות הביניים והשפעתה של מסגרת בית- ספרית זו על תהליכים לימודיים, במיוחד על סוגייתהאוריינות הלשונית. בסקירת הספרות התמקדו החוקרות , מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב , במאפיינים שונים של חטיבת הביניים ובהתערבויות שנועדו לקדם את ההסתגלות של התלמידים ללימודים בחטיבת הביניים בכלל, וללימוד אוריינות לשונית בפרט. בהקשר זה תוארה המדיניות הננקטת בכמה מדינות שהגיעו להישגים מובילים בתחום האוריינות. הסקירה דנה בהרחבה בנושאים אלה כפי שהם באים לידי ביטוי בזירה הישראלית. מסקירת הספרות עולה כי לחטיבת הביניים אין בהכרח מענה לצרכים הייחודיים והמורכבים של התלמידים ( אדי-רקח אודריבירן הדר , פרדימן-גולדברג שירה ).

  • סיכום

    תכנית הלימודים האינטגרטיבית Watershed מיועדת לתלמידים כיתות ו'-ז' בחטיבות הביניים והיא, כאמור, מיושמת בהצלחה בחטיבת הביניים Radnor בארה"ב. מדובר על תכנית לימודים אינטגרטיבית משולבת בקהילת לומדים, תכנית לימודים עשירה בתכנים המבוססת על פרויקטים של תלמידים. בתכנית לימודים אינטגרטיבית זו יש למורים מרחב נרחב למדי של שיקול דעת בבחירת הפרויקטים ובתכנון הפדגוגי. יחד עם זאת, במשך 20 השנים בהם מופעל התכנית היא העניקה גם לתלמידים חופש פעולה ובחירה. תכנית לימודים אינטגרטיבית זו הצליחה במשך עשרים שנה ליצור רמת מעורבות גבוהה מאד של התלמידים בלמידה חקרנית. הדגש הוא על מיומנויות של חשיבה גבוהה, כלומר יישום ידע מדעי, קבלת החלטות, ניתוח והערכת מידע, ויצירת מוצרים מייצגים.

  • לינק

    תכנית לימודים חדשה במתמטיקה לתלמידי חט"ב מדגישה למידה בדרך ההבנה והעומק ולא בדרך השינון. הנושאים בנויים בצורה הדרגתית וספיראלית. התוכנית מורכבת משלושה חלקים – אלגברה, גיאומטריה ומספר. נושא הגיאומטריה יחל להילמד כבר בכיתות ז', כאשר יעסקו בהבנה יסודית של נושא זה. נושאי הסטטיסטיקה וההסתברות יחלו כבר בכיתה ח'. תלמידי החטיבה יפסיקו לשנן נוסחאות וללמוד טכניקות ויתחילו ללמוד את הרעיון שעומד מאחורי הנוסחה. ועדת התכנית במתמטיקה לחטיבת הביניים בראשותו של פרופ' עמוס ארליך, מונתה על ידי מנהלת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך.

  • תקציר

    המטרה הכוללת של מחקר הערכה זה היתה לאסוף מידע ממורים ותלמידים בנוגע לתכנית הלימודים בגיאוגרפיה ובנוגע ללימודי הגיאוגרפיה בכלל, על מנת לסייע לאגף תכנון ופיתוח תוכניות לימודים לפתח תכנית לימודים חדשה למקצוע זה. בין השאר, מורי הגיאוגרפיה הציעו כ-400 התייחסויות לשינויים ספציפיים בכל יחידות הלימוד, אשר כללו הרחבה או צמצום של פרקים ונושאים בתוך יחידת הלימוד וכן הצעות לשינויים מבניים ונקודות מבט חדשות של נושאי היחידות. המכנה המשותף להצעות הוא הרצון לעדכן את הלימוד ואת דרכי ההוראה ולקרב אותם אל המציאות העכשווית גם בהיבטה הכללי וגם המובנה היומיומי. (אורית בנדס-יעקב)

  • סיכום

    המאמר מציג חקר מקרה של חטיבת הביניים על שם בן צבי בפ"ת. המחקר התבצע תוך שימוש בתורת המערכות הכללית כמסגרת תיאורטית. תורת המערכות אפשרה לבחון את בית הספר כמערכת דינאמית, המקיימת יחסי גומלין עם סביבתה. פתיחת הגבולות והרחבת קשרי הגומלין (בעקבות דיואי) מקבלים משמעות מיוחדת, וכל השינויים הארגוניים והקוריקולריים מייצרים מודל מרתק, הראוי ללמידה וליישום. גישת המערכות מאפשרת להתבונן במערכת החינוכית מנקודת מבט כוללת. הגישה יעילה במיוחד בניתוח של הכנסת שינויים בארגון, מכיוון שהיא מדגישה את חשיבותה של ההתייחסות לכל הרכיבים במערכת ואת ראייתה בשלמותה. במסגרת מחקר זה נבחרה תורת המערכות כמתאימה ביותר לחקירת המבנה הארגוני של בית הספר ולהכנסת הניסוי לתוכו (שני שולזינגר)

  • לינק

    מחקר שבחן את ההשלכות של יישום רפורמה במתמטיקה בחטיבות ביניים בארה"ב.שלבי ההתמודדות של מורים עם תכנית לימודים חדשנית במתמטיקה בחט"ב נחקרו במשך 4 שנים בארה"ב. אוכלוסיית המחקר כללה 131 מורים למתמטיקה שנדרשו ליישם את תכנית הלימודים החדשנית. שאלות המחקר היו באיזו מידה ההתמודדות של המורים השפיעה על ידע התוכן שלהם במתמטיקה, חשיבתם על הדרך שבה ילדים לומדים מתמטיקה ואסטרטגיות ההוראה שלהם. ממצאי המחקר מלמדים על כך כי היישום של תכנית לימודים חדשנית במתמטיקה תורם באופן משמעותי למומחיות ולידע של המורים בתחום התוכן המקצועי וגם בתחום אסטרטגיות ההוראה הפדגוגיות (Frykholm, Jeffrey)

  • לינק

    מטרה מרכזית של למידת מקצוע הפיזיקה בחטיבת הביניים היא הבנה איכותית של מושגים בסיסיים ושימוש בהם במתן הסברים ותחזיות לאירועים יום-יומיים פשוטים. חוקרים רבים מקרב קהיליית הוראת הפיזיקה מדגישים את החשיבות של רכישת מושגי יסוד בסיסיים בפיזיקה כבר בחטיבת הביניים (ראו Physics First), וטוענים שרצוי ללמד מושגים אלה בהקשרים הלקוחים מסיטואציות יום יומיות המוכרות לתלמידים (Pugh, 2004). המחקר המתואר להלן התבצע במסגרת הוראת נושאים פיזיקליים הנכללים בסילבוס של מדע וטכנולוגיה בחט"ב (רוני מועלם, בת-שבע אלון).

  • מאמר מלא

    איציק הופמן, מורה ומחנך, פנה לתלמידי שתי כיתות בשכבת ט' וביקש מהם לכתוב עצות לפרחי ההוראה להצלחה בהוראת ההיסטוריה. התלמידים כתבו ברצינות רבה עצות רבות ומגוונות. רשימת העצות הועברה לד"ר גדי ראונר, אשר מדריך את אותם תלמידי תעודת הוראה. הוא הציג את הדברים בפני הסטודנטים והם בתגובה שלחו לתלמידים את התשובות שלהם. תשובות הסטודנטים הוקראו לתלמידים. הטקסטים מובאים בשלמותם ללא עריכה ומבלי להשמיט אף עצה.

  • תקציר

    המחקר ביקש לעמוד על טיבו של הפער בין השכלת המורים למקרא לבין הוראתו: באיזו מידה הוא קיים, באילו נושאים הוא בולט, כיצד מסבירים אותו המורים, ומה ניתן ללמוד מן התמונה הכללית. (יונינה דור, איריס יניב)

  • תקציר

    מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הייתה לבחון את ההשפעה שיש לשימוש בהיפרטקסט בסביבת מולטימדיה על ההישגים וההבנה של הלומדים. הטענה המרכזית היא שההתפתחות הטכנולוגית יצרה מציאות חדשה המאפשרת רמה גבוהה של למידה גם בקרב ילדים בני 10 – 15, כלומר בהיותם בשלבי החשיבה ה"קונקרטי" וה"פורמלי". (יצחק רסלר)

  • לינק

    ביצוע משימות חישוב בעל-פה – משימות אריתמטיות, מחדד את הבנת התכונות של המספרים ואת הקשרים ביניהם. במאמר זה מובאות דוגמאות למשימות אשר בחלקן מתאימות לבית-הספר היסודי, אך בודאי מעניינות גם בחטיבת הביניים, ודוגמאות המזמנות שימוש בתבניות אלגבריות ובנוסחאות הכפל המקוצר ומתאימות לחטיבת הביניים (יפים כץ, מאיה כץ)

  • סיכום

    שיטות הוראה חלופיות ומחקרים על תוכניות ההתערבות בכיתה ההטרוגנית. הסקירה כוללת 3 חלקים: הגדרת המושגים "הטרוגניות" ו"כיתה הטרוגנית", מאפייניה של השונוּת בין התלמידים, וסקירת ספרות על שיטות התערבות בחטיבות הביניים בישראל. (יצחק קשתי, אטל פרידמן, טלי בן-יהודה, אירית אלרועי, איילה שקולניק, מיכל שמש)

  • תקציר

    מטרת המחקר המוצג היא לבדוק את ההשפעות של תכנית הלימודים "מיקרואורגניזמים" המבוססת על גישת ה- STS (Science-Technology-environment Society), על תלמידי כיתות ט' במגזר הערבי, במישורים הקוגניטיבי והאפקטיבי, אשר יבוא לידי ביטוי בתחומים: ידע קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, מוטיבציה, עמדות כלפי איכות הסביבה ועמדות כלפי שלום. (מחמוד חליל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין