דרישות מקדימות חשובות להצלחה לימודית בחינוך מתמטי בחטיבת הביניים

Important Prerequisites to Educational Success in Mathematics in Lower Secondary School
Joakim Samuelsson
Sweden
E-mail: Joakim.Samuelsson@liu.se

במחקר זה ,שנערך בבתי ספר בשבדיה , החוקר בוחן באיזה היקף יכולת אריתמטית וכישורי לימוד עם בקרה עצמית בתחילת חטיבת הביניים מנבאים את ביצועי התלמידים בסוף חטיבת הביניים. יכולת אריתמטית ומיומנויות לימוד עם בקרה עצמית נבחנו במהלך השבועיים הראשונים והחודשיים האחרונים של הלימודים בחטיבת הביניים. המבדקים בוצעו על ידי מורה בכיתה. המחקר מראה שיכולת אריתמטית היא מנבא חשוב לכל היכולות הנבחנות במבחן הארצי בסיום חטיבת הביניים. משוואת הרגרסיה מדגימה כי פעולות עם מספרים הם מנבא חזק יותר מתפישת מספר לכל היכולות שנמדדו במבחן הארצי פרט לפתרון בעיות מורכבות.

מחקר זה גם מדגיש את החשיבות בהתחשבות בגורמים אפקטיביים בדיונים על תוצאות של למידה והוראה של מתמטיקה. ישנו כר רחב של דיווחים על כך שיכולות של תלמידים ללימוד ובקרה עצמית קשורים בצורה הדוקה להישגים במתמטיקה, כפי במודגם גם במחקר זה. ההתאמה החזקה בין פעולות עם מספרים ובין הישגים, גורמים אפקטיביים והישגים במתמטיקה, עוזרים לזהות חולשות במערכת החינוך השבדית.

מטרת מחקר זה היא לבדוק כיצד מיומנויות אריתמטיות כגון הבנה קונספטואלית, ורהיטות פרוצדורלית בתחילת הלימודים בחטיבת הביניים מנבאים הבנה קונספטואלית, רהיטות פרוצדורלית, יכולת אסטרטגית, נימוק מותאם וציונים בסוף הלימודים בחטיבה.

אוכלוסיית ושיטת המחקר:

המחקר כלל 219 תלמידים מרקע סוציו אקונומי ממוצע בעיקר. במחקר השתתפו תלמידים מעשר כיתות לימוד שונות, בעשרה בתי ספר שונים. 108 התלמידות ו-111 התלמידים היו בין הגילאים 12-13 בתחילת הלימודים, ובין 15-16 בסיומם.

מבחן הקדם כלל 30 פריטים – 15 על יכולות אריתמטיות ו-15 על מושג המספר. לימוד באמצעות בקרה עצמית נבדק באמצעות שאלון אשר שימש במבחני פיז"ה 2003, אך הותאם לסקאלה של 1 עד 10 (1 עד 6 במקור). השאלון כלל פריטים אשר נוגעים למוטיבציה פנימית, מוטיבציה חומרית, הערכה עצמית, וחרדה. שאלון המטרה כלל ארבעה חלקים: משימות בעל פה הבודקות יכולת הנמקה מותאמת, פתרון בעיות הבודקות יכולת אסטרטגית, ומשימות אריתמטיות הבודקות יכולות אריתמטית.

ממצאים עיקריים:

ניתוח התוצאות מראה כי יכולות אריתמטיות מנבאות בצורה טובה פי שתיים בתחילת חטיבת הביניים את היכולות בסוף חטיבת הביניים לעומת ידע במושג המספר. מחקר זה מחזק את עמדתם של מורים רבים לפיה צריך לחזק את היכולות האריתמטיות של התלמידים על מנת לעמוד בקריטריונים שנקבעו במבחן הארצי.

מסקנות:

התוצאות מראות כי תלמידים בעלי הנאה מועטה ממתמטיקה וחרדה רבה, הם בעלי הישגים נמוכים יותר, כפי שעלה גם במחקרים קודמים. מוטיבציה חומרית היתה מנבא שלילי ולא תאמה את הציונים עצמם. הסבר אפשרי המועלה על ידי הכותבים הוא כי תלמידים טובים אינם בהכרח רואים את הידע המתמטי כמשהו שיתרום להם בעתיד האקדמי או בעבודה. המנבא החזק ביותר להצלחה לימודית בהקשר של המאפיינים האפקטיביים הוא התפישה העצמית של התלמיד. קשר זה יכול לסייע לנו להסביר ציונים נמוכים במתמטיקה.

למאמר המלא באנגלית
המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

ראה גם : מחקר קודם של החוקר

 ראה גם :  Student Teachers’ Experiences with Math Education