הערכה
מיון:
נמצאו 329 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    השימוש בציונים נפוץ כיום ברוב מוסדות החינוך ונחשב למאפיין בסיסי של הערכה. עם זאת, ישנן עדויות מצטברות המצביעות על כך שציונים אינם כלים יעילים למדידה של הלמידה או לקידומה. כותבי המאמר מציעים גישה אלטרנטיבית של הערכה ללא ציונים. בהערכה זו יש דגש על משוב דיאלוגי שבמרכזו הלמידה והלומד. גישה זו תומכת במוטיבציה של הלומד ובעצמאותו בלמידה ומפחיתה את המתח הכרוך בהערכה. המאמר מציע אסטרטגיות ליישום יעיל של הערכה ללא ציונים בהשכלה הגבוהה.

  • סיכום

    המאמר קורא לשיח ביקורתי אודות אידיאל ההשכלה הגבוהה הציבורית ולחשיבה על אלטרנטיבה אפקטיבית למודל הניאו-ליברלי השולט כיום באוניברסיטאות. בתהליך החשיבה מחדש על האוניברסיטה הציבורית, הסוגייה של הערכה ומדידה נותרה ללא דיון מספק. המאמר טוען כנגד השימוש בהערכה מסורתית העושה שימוש בציונים להערכת סטודנטים. זאת, מתוך התפיסה שערעור על המקום המרכזי שניתן לציונים בהשכלה הגבוהה הוא חיוני בפיתוח המודל האידיאלי של האוניברסיטה הציבורית.

  • סיכום

    המחקר בחן את ההשפעה של אופני הערכה על המוטיבציה האקדמית של סטודנטים. 13 סטודנטים רואיינו ו-392 סטודנטים מילאו שאלון. הסטודנטים למדו באחת משלוש אוניברסיטאות אשר נבדלו זו מזו במערכת הציונים ודרכי הערכה (הערכה מסורתית באמצעות ציונים, הערכה מילולית והערכה משולבת). לציונים הייתה השפעה שלילית על הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים (אוטונומיה, מסוגלות ושייכות) ועל המוטיבציה האקדמית של הסטודנטים בעוד שהערכות מילוליות תמכו בצורך במסוגלות ובשייכות ותרמו למוטיבציה אוטונומית ללמידה.

  • תקציר

    דו"ח מחקרי זה בוחן בעין ביקורתית 19 מאמרים, ספרים, ניירות מדיניות ודו"חות מחקריים שפורסמו בשנים 2020-2010 ועוסקים בהערכת תוכניות להכשרת מורים בארה"ב. בעזרת הניתוח המטא-אנליטי הזה, מציג המאמר את הגישות הנפוצות ביותר להערכת מורים ומספק תובנות והמלצות לעוסקים בתחום.

  • סיכום

    המחקר שאף לבחון ולהציע פרמטרים נוספים למנגנון הערכה רב-ממדי של מתכשרים ומורים. לשם כך, נבדקה איכות ההוראה של סטודנטים להוראה, הנמצאים בשלב ההתנסות המעשית, ב-32 בתי ספר יסודיים בקליפורניה. בפועל, נבחנה איכותם על פי שבעה עזרים: צפייה בשיעור, בחינת תוצרי השיעור, דיווח עצמי ביומן מקוון, חתירה למטרה והשגת יעדים, צבירת ידע תוכני ופדגוגי, סקרי עמיתים, חונכים ומנחים ומבחן החתך של מדינת קליפורניה.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את כיצד משפיעות פעילויות חוץ-כיתתיות ושיטות הוראה ולמידה אינטראקטיביות בקורס 'מדע, טכנולוגיה ומודרניזציה' על חווית הלמידה של סטודנטים למדעי החברה. 400 סטודנטים הלומדים מדעי החברה באוניברסיטה בגאנה מילאו שאלון פתוח לפני הקורס, במהלכו ובסופו. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של יצירת אווירה כיתתית נעימה בשילוב יישום שיטות הוראה ולמידה שיתופיות על מנת להגביר את השתתפות הסטודנטים בלמידה.

  • סיכום

    על רקע מגוון רחב של מסגרות תיאורטיות שנוצרו בעשורים האחרונים בהקשר להנחיה ולהערכה של מתמחים להוראה, מחקר זה שואף להבנות ולהציג מסגרת אחידה. לשם כך, בוצעה מטא-סינתזה איכותנית של 82 מחקרים שבחנו הנחיה והערכה של סטודנטים להוראה. פיתוח מסגרת קוהרנטית בתחומי הנחיה והערכה של מועמדים יכול לסייע למרצים להוראה להסתמך על מידע עדכני, לפתח שפה משותפת, לחוש מיקוד וביטחון ולמקסם את יכולות המתמחים.

  • תקציר

    ציונים הם חלק מהסטטוס-קוו שתלמידים, הורים ומורים התרגלו אליו, אבל יש מה להרוויח משינויו וכדאי להציג את השאלות הבאות: האם מתן הציונים נועד למדוד, לתגמל או להעריך? אילו שיטות יאפשרו למורים להשיג את היעדים הללו בצורה הטובה ביותר? עד כמה יכולים המורים להיות אובייקטיביים? האם צריך להעריך את התלמידים מול מדד כלשהו, או אלה לעומת אלה?

  • לינק

    בית הספר היסודי ניצנים בשכונת רמת אביב בתל אביב שייך אמנם לזרם הממלכתי הרגיל, אך בארבע השנים האחרונות הונהגה בו מהפכה חינוכית שמרחיקה אותו מהמודל הקלאסי של בית הספר ומקרבת אותו למודלים חופשיים, גמישים ודמוקרטיים יותר. בכתבה בעיתון הארץ מונה אור קשתי את הצעדים שנקטה מנהלת בית הספר.

  • לינק

    היוזמה לשותפויות אינטנסיביות למען שיפור ההוראה, שעוצבה ומומנה בידי קרן ביל ומלינדה גייטס, היתה מאמץ רב שנתי שנכשל בניסיונו לשפר משמעותית את הישגי התלמידים באמצעות הרחבה של נגישותם להוראה יעילה. מקומות שהשתתפו ביוזמה אימצו אמצעים שונים להוראה יעילה שכללו הן את תרומת המורה לשיפור בהישגי התלמיד ואת הערכת הפרקטיקות שלו באמצעות תצפית המלווה במילוי טבלה מובנית. אמצעי ההוראה היעילה נועדו לשיפור פעולות הציוות, לזיהוי חולשות בהוראה ולהתגברות עליהן בעזרת פיתוח מקצועי הממוקד ביעילות, וכן שימוש בסולמות פיצוי וקידום כתמריצים לשמר את המורים היעילים ביותר ולעודדם לסייע בצמיחתם של מורים אחרים. המפתחים האמינו שמנגנונים אלה יובילו להוראה יעילה יותר, ירחיבו את נגישותם של תלמידים בני מיעוטים עניים להוראה יעילה וישפרו דרמטית את ההישגים הלימודיים.

  • לינק

    נשאלת אם כן השאלה כיצד להלום את הדרישה לאחריותיות, שנחוצה לשם פיקוח ומעקב אחר רמת תפקוד והישגים, עם הצורך בשיפור אמתי וממשי ברמת הלימודים?דו"ח מיוחד שנערך בארצות הברית בנושא שיפור ואחריותיות מבוססי נתונים הציג 12 המלצות לביסוס מערכות ותהליכים יעילים יותר של שיפור ואחריותיות מבוססי נתונים וראיות:

  • לינק

    כלי מרכזי וחשוב, המאפשר ביטוי לייחודיות של הלומדים ולשונות ביניהם והמספק מענה לצורכיהם המגוונים, הוא התלקיט: אוסף מכוון של עבודות תלמיד (בתהליך או גמורות), המציג את מאמציו, התקדמותו והישגיו בתחום אחד או יותר. בספר חדש מוצגים מחקרים שנערכו מתוך ראיית התלקיט ככלי למידה-הוראה-הערכה, לצד היותו מודל ייחודי לפיתוח פרופסיונלי של מורים מִשלב היותם מורים מתחילים ועד היותם מורים מנוסים המובילים את תהליך הטמעת התלקיטים בשדה.

  • לינק

    במאמר זה מביע הכותב התנגדות להערכת מורים המבוססת בכולה או בחלקה על הישגי תלמידיהם במבחנים מתוקננים (Standardized tests). למרות הרצון המוצדק להנהיג מדדים אמינים ותקפים שיאפשרו להעריך מורים, אין זה בטוח שהדבר אפשרי וככל הנראה אין הוא ניתן להשגה עכשיו. השיטות הנוכחיות להעריך מורים אינן הוגנות, משום שברגיל המורים אינם מי שאחראים במידה הרבה ביותר להישגים העלובים של ילדים במבחנים מסוג זה. זאת, מכיוון שעוני (או עושר) משפיעים על הישגי התלמידים במבחנים מתוקננים במידה רבה יותר מיכולותיהם של המורים.

  • תקציר

    המחקר מציג סקירת ספרות מקיפה לגבי מבחן רב-ברירה בחינוך שהתמקדה, במיוחד, בפיתוח, בניתוח ובשימוש באפשרויות לא נכונות, המכונות גם מסיחים (Mark J. Gierl, Okan Bulut, Qi Guo, 2017).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא להמשיג מחדש את אוריינות ההערכה של מורים (teacher assessment literacy) על ידי קישור בין שני תחומי מחקר: הערכה חינוכית והכשרת מורים. המאמר נפתח בסקירה מקיפה של מחקרי אוריינות הערכה. באמצעות סינתזה וניתוח של 100 מחקרים אודות אוריינות הערכה של מורים, המחקר מציע מסגרת מושגית חדשה של אוריינות הערכה של מורים הלכה למעשה (Xu, Yueting; Brown, Gavin T.L.. , 2016).

  • תקציר

    בעשור שעבר, מחברי המאמר הציגו מודל לתיאור ואפיון של מרכיבי פלטפורמה ללמידה מקוונת. כיום, מטרת מאמר זה היא להעריך ולשדרג מודל זה. במהלך תקופה זו, דברים רבים השתנו ברשת (ההכנסה של רשתות חברתיות, פרוטוקולים חדשים של מולטימדיה וכו'): מה השתנה בפלטפורמות הלמידה המקוונת? כיצד להעריך את פלטפורמות הלמידה המקוונת כיום? במאמר זה מודל ההערכה יעודכן ולאחר מכן ישמש כדי להעריך את הפלטפורמות הקיימות הידועות ביותר (Ballarano, Alessandra; Colace, Francesco; De Santo, Massimo; Greco, Luca, 2016).

  • תקציר

    אף על פי שהמחקר בעבר חיפש לזהות את הגורמים למעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים, שתי שאלות נותרו ללא מענה ביחס לקורסים המקוונים הפתוחים וההמוניים (MOOCs): האם הגורמים היכולים להשפיע על מעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים חלים גם על קורסים מקוונים שהם פתוחים והמוניים? אילו גורמים מחשיבים סטודנטים כחשובים במונחים של היכולת הנתפסת שלהם לקידום התנסות למידה מקוונת משביעת רצון או המערבת אותם? כדי להתייחס לשאלות אלו בדיוק, מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שלושה קורסי MOOC מוערכים ביותר בדיסציפלינות של שפות תכנות, ספרות, אמנות ועיצוב (Khe Foon Hew, 2016).

  • לינק

    זה שכיח בקורסים בקולג' לבחון סטודנטים על הקריאות הנדרשות בקורסים אלו. עם צמיחת החינוך המקוון סטודנטים נדרשים לעיתים קרובות לספק ראיות לקריאת החומר. אולם, קיים מחקר אמפירי מועט הקובע את האמצעים הכתובים הטובים ביותר כדי להעריך שסטודנטים קוראים את החומרים. מחקר זה השווה באופן ניסויי את ההשפעה של מתן סיכומי קריאה או שאלות חקר על ביצועי מבחן של סטודנטים. התוצאות חשפו ששאלות חקר הובילו לציוני בוחן גבוהים יותר ולהכנה טובה יותר לבוחן, בהתבסס על משוב מהסטודנטים (Davis, Cheryl J.; Zane, Thomas, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה שואל מהי המטרה של חינוך למדעים? מה אנו רוצים שהסטודנטים יידעו ויהיו מסוגלים לעשות, וכיצד אנו משיגים מטרות אלה? מחברת המאמר טוענת שמטרה מקיפה אחת היא לסייע לסטודנטים להבנות הסברים מכניסטיים סיבתיים של תופעות. המשמעות לכך בכימיה היא שאנו פועלים כדי לסייע לסטודנטים להשתמש בהבנה שלהם את האינטראקציות ברמה המולקולרית כדי להסביר ולחזות אירועים מקרוסקופיים. יתר על כן, בעוד שהבניית הסברים היא מטרה חשובה לכשעצמה, הפעולה של הבניית הסברים מסייעת לסטודנטים לפתח הבנה עמוקה יותר, ומספקת סוג של שביעות רצון אינטלקטואלית ששינון עובדות אינו יכול לספק Cooper, Melanie M. , 2015).

  • לינק

    מדריך אונסקו לחקר ולהערכה מחדש של ספרי לימוד, שראה אור לראשונה בשלהי שנות התשעים של המאה ה-20, נעשה מאז ברחבי העולם כלי שימושי לאנשי חינוך ובהם חוקרים, מחברי ספרי לימוד, מפתחי תכניות לימודים ומורים העוסקים בניתוח טקסטים חינוכיים ברמה הארצית והבין-לאומית, בהשוואתם ובפיתוחם. המדריך מציע קווים מנחים לחקר ספרי לימוד, לסדנאות ולפרויקטים בין-מדינתיים שמטרתם להנחיל לתלמידים תפיסת עולם שוחרת שלום ולמנוע את הטמעתם של סטראוטיפים, הטיות ועיוותים ביחס לאחר. המדריך מבוסס על גישות ביקורתיות לחקר ספרי לימוד שפותחו לאחר שתי מלחמות העולם וסכסוכים אזוריים אחרים (פאלק פינגל).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין