הערכת מורים: על האתגרים ועל הצורך בהערכה רב-ממדית

Kawasaki, J., Quartz, K. H., & Martínez, J. F. (2020). Using multiple measures of teaching quality to strengthen teacher preparation. Education Policy Analysis Archives, 128, 1-16

עיקרי הדברים:

● אין דרך מושלמת, מדעית או מוכחת לאמוד ולשקלל את איכותם של סטודנטים להוראה או מורים

● הפוטנציאל לשיפור תחום הערכת המורים טמון בהרחבת מנעד מדדי ההערכה המשוקללים

● מנגנון הערכה עדכני, מקיף ורב-ממדי יכול לסייע למתכשרים ולמורים להבין את המצופה מהם ולעזור למוסדות הכשרה לשכלל את פרקטיקות ההוראה וההנחיה

● על אף שהשיטה הנפוצה ביותר להערכת מורים מתבססת על ציוני תלמידים, כדאי להסתמך על מדדים נוספים, כמו: שיחות אישיות, צפייה במורים, הענקת משוב, בחינת תוצרים, מעקב שנתי וסקרי הערכה

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הערכת מורים

מדידת איכות ההוראה: אתגרים וחסמים

השאיפה לאמוד אפקטיביות של מתכשרים ומורים הינה מתבקשת, רצויה וחשובה. אולם, בפועל היא מצריכה התייחסות לערב רב של היבטים, שאת חלקם קשה מאוד לכמת, להעריך או למדוד. זאת ועוד, בעגה המקצועית, מושגים כמו איכות ההוראה, הישגיות של מורים ואפקטיביות בית ספרית נוכחים מאוד בשיח. אך, הם אינם מוגדרים כהלכה ונותרים עמומים ונתונים לפרשנות. למעשה, טמון קושי רב בהגדרתה של ההוראה האיכותית מכיוון שזו תלויה בהקשרים מגזריים, מקצועיים, חברתיים, תרבותיים, ממסדיים ופוליטיים (Matsumura et al., 2016; Steinberg & Donaldson, 2016).

ברחבי העולם, ערים, מחוזות, מדינות וארצות מפתחים מדדים להערכת מורים, כאלו המתחשבים גם במשתנים כגון: שיוך אתני, שוויוניות, רקע סוציו-אקונומי, תנאי העסקה, מסלולי פיתוח קריירה, תגמולי שכר ועוד (Grissom & Youngs, 2016). למרות שהמנגנון השולט והנפוץ ביותר בהערכת מורים מתייחס לציוני תלמידים, בעתיד ישאפו מערכות חינוך להתבסס על מדדים נוספים אשר יסייעו בהשגת התמונה המלאה. למשל, שיחות אישיות עם מורים, צפייה במורים, הענקת משוב למורים, בחינת תוצרי מורים, מעקב שנתי אחר מורים וסקרי הערכה של תלמידים (Ford, 2018).

לפי בל ועמיתים (Bell et al., 2018) הקושי הגדול להעריך מורים נובע מחוסר היכולת להבין, לנתח ולשקלל את שורות של מדדים. בהקשר זה, הספרות התיאורטית מצביעה על שלוש גישות מרכזיות לשקלול מדדי הערכת מורים, כאשר כל דרך אשר תיבחר עלולה להשפיע על התוצאות והמסקנות:

1) המודל המקשר (Conjunctive model) – ישנם מספר קריטריונים קבועים וידועים מראש אשר את כולם המוערכים חייבים לעבור.

2) המודל המפריד (Disjunctive model) – שיטה פחות קפדנית לפיה המורים צריכים לעבור רק את המדדים הקריטיים (שנקבעו מראש).

3) המודל הלינארי (Linear model) – שיטה לפיה מורה אשר משיג מדדים גבוהים במיוחד בתחום אחד, או בחלק מן הקריטריונים, יכול לפצות על מדדים נמוכים (או גרועים) בתחומים אחרים.

כך או כך, ברור כי לכל מודל יש יתרונות לצד חסרונות ואין מודל מושלם. לכן, על מפקחים, מרצים ומנהלים לשקול בכובד ראש את המטרות של הערכת המורים, כמו גם את ההעדפות, האמונות והערכים של המוסד, הקהילה, המגזר והמדינה שבהם הם פועלים ואותם הם משרתים.

מהי הוראה איכותית?

תוך הישענות על תובנות פסיכולוגיות, ערכים חינוכיים, שיקולים פדגוגיים ועקרונות של צדק חברתי ומחויבות לקהילה, מציעים החוקרים ארבעה מדדים מרכזיים דרכם ניתן להגדיר הוראה איכותית:

1. לימוד תכנים ברמה אקדמית;
2. קידום שיח ענייני ומפרה;
3. הנגשת מידע באופן שוויוני;
4. יצירת מרחב למידה בטוח, אופטימי וטבעי.

מתודולוגיה

מחקר זה שאף לבחון ולהציע פרמטרים נוספים למנגנון הערכה רב-ממדי של מתכשרים ומורים. לשם כך, נבדקה איכות ההוראה של סטודנטים להוראה, הנמצאים בשלב ההתנסות המעשית, ב-32 בתי ספר יסודיים בקליפורניה. בפועל, נבחנה איכותם על פי שבעה עזרים:

1. צפייה בשיעור;
2. בחינת תוצרי השיעור;
3. דיווח עצמי ביומן מקוון;
4. חתירה למטרה והשגת יעדים;
5. צבירת ידע תוכני ופדגוגי;
6. סקרי עמיתים, חונכים ומנחים;
7. מבחן החתך של מדינת קליפורניה.

ממצאים וניתוח

אין דרך אבסולוטית, מושלמת, מדעית-אמפירית או מוכחת לאמוד ולשקלל את איכותם של מתכשרים להוראה או מורים. לכן, כל שנותר למפקחים, למרצים ולמנהלים הוא לנסות להעריך מתכשרים ומורים, באופן שקול, נבון וענייני ככל האפשר. זאת, תוך התבוננות בתמונה הגדולה ובעזרת התייחסות לשותפים, למרכיבים, לתהליכים ולמטרות של שדה ההוראה העכשווי. בתוך המציאות הזו, חשוב להמשיך לפקח אחר תפקודם של מתכשרים ומורים, לדרוש שינויים ולבצע התאמות ו/או שיפורים, ובה בעת להציע להם תמיכה וכלים להצלחה.

חרף השאיפה העזה וההשקעה הכספית היתרה של תוכניות ומוסדות להכשרת מורים להצליח לאמוד ולחזות את איכות מורי ההווה והעתיד, מדובר בנושא חמקמק, מהתל, בלתי-צפוי ומורכב. על כן, הקמה, השקה והפעלה של מנגנון הערכה מותאם, משוכלל ורב-ממדי יכולים לסייע למתכשרים ולמורים להבין את המצופה מהם ולעזור למוסדות ההכשרה לשדרג את פרקטיקות ההוראה וההנחיה.

תובנות והשלכות

הפוטנציאל לשיפור בתחום של הערכת מתכשרים ומורים טמון בהרחבת הספקטרום של המדדים המיושמים להערכת איכותם. שכן, התמהיל הפדגוגי-אבחוני הנכון עשוי לעודד מתכשרים, מורים ואנשי חינוך לחשיבה רפלקטיבית, לקבלת אחריות, ללמידה מעמיקה, לאימוץ שינויים ולשדרוג מיומנויות. לא זו בלבד, את מבדקי ההערכה יש לבצע בנקודות הזמן הנכונות לאורך השנה האקדמית. זאת אומרת, מצד אחד: מספיק מוקדם שיהיה אפשר לאסוף, לארגן, לשקלל ולחזות ולבחון בידע שנצבר – הן ברמה הפרטנית והן ברמה המחוזית, המערכתית והארצית – ולהעניק משוב למורים. מצד שני, להקפיד לבצע הערכות בתקופות שאינן לחוצות יתר-על המידה ולא בשלהי שנת הלימודים.

למעשה, מקרה הבוחן הזה מצביע על שני שיקולים מרכזיים שצריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות של תוכניות ההכשרה להוראה. ראשית, יש להחליט מראש אילו אספקטים הם קריטיים במדידת איכות ההוראה, ועל אילו ניתן למחול. שנית, חשוב לקחת בחשבון את מסלולי הקריירה הנגישים למורים, את אופציות הפיתוח המקצועי ואת האקלים הבית ספרי בו הם פועלים ובהתאם לכך להציב את מדדי האיכות.

לסיכום, על מערכות החינוך לשקול להמיר את שיטות ההערכה המיושנות והמקובעות בטכניקות תיאורטיות, שקולות, מתודולוגיות ומשמעותיות יותר. עם זאת, חשוב להודות כי פיתוח של מדדים יעילים מצריך זמן ומשאבים, ניסוי וטעייה ועבודת צוות במובנה האידיאלי והנרחב ביותר.

רשימת המקורות

Bell, C., Santibañez, L., & Taylor, E. S. (2018). Improving teacher practice. Getting down to facts (2^nd edition). Stanford University

Ford, T. G. (2018). Pointing teachers in the wrong direction: Understanding Louisiana elementary teachers’ use of Compass high stakes teacher evaluation data. Educational Assessment, Evaluation, and Accountability, 30(3), 251-283

Grissom, J. A., & Youngs, P. (2016). Improving teacher evaluation systems: Making the most of multiple measures. Teachers College Press

Matsumura, L. C., Slater, S. C., Junker, B., Peterson, M., Boston, M., Steele, M., & Resnick, L. (2016). Measuring reading comprehension and mathematics instruction in urban middle schools: A pilot study of the Instructional Quality Assessment (CSE Technical Report 681). National Center for Research on Evaluation, Standards, and Student Testing

Steinberg, M. P., & Donaldson, M. L. (2016). The new educational accountability: Understanding the landscape of teacher evaluation in the post-NCLB era. Education Finance and Policy, 11(3), 340-359