הערכה
מיון:
נמצאו 332 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • סיכום

    'תהליך בולוניה', תהליך שראשיתו בשנת 1999, הוא תוצר החלטות של ועדות בין-לאומיות אשר נוסחו במשרדי החינוך של המדינות השותפות בוועדות אלה. הוא אמור לחולל שינויים כלכליים ומבניים במערכות ההשכלה הגבוהה הוותיקות הקיימות מאז ימי הביניים, כמו גם במערכות ההשכלה הגבוהה במדינות צעירות שהפכו עצמאיות בעשורים האחרונים. מטרתו הראשונית של תהליך בולוניה היא ליצור סטנדרטים אחידים במוסדות להשכלה גבוהה השותפים לתהליך זה ( מירי ימיני, יוסי בן-ארצי ).

  • לינק

    הערכה כתהליך מכוון הוא ספר ראוי . הספר מציג התנסויות טובות בהערכה של חברי סגל במכללה אשר מפיקים תועלת מהשימוש בה, אולם קהל היעד שלו מצומצם מזה שהוא מנסה לכוון אליו. לדעת מחקר סקירת הביקורת הקוראים הפוטנציאלים של ספר זה הם חברי סגל והנהלה במוסדות להכשרת מורים (קהל היעד הטבעי של פרסומי מכון מופ"ת). הללו אינם רוצים בהכרח להבין מהי הערכה או הערכה בחינוך, אלא מעוניינים לפתח את תרבות ההערכה במוסד ההכשרה שלהם ולהפיק תועלת מפעולות הערכה אשר תתבטא בשיפור ההוראה ותכניות הלימודים ( דוד נבו ).

  • לינק

    הספר עוסק בשלושה נושאים עיקריים ובקשרים ביניהם:תהליכי הוראה ולמידה איכותיים. הספר דן בהוראה ולמידה עתירות חשיבה ומראה כיצד מטפחים אותן. מבחנים מערכתיים עתירי סיכון ואחריותיות. הספר מסביר את הנזקים הנגרמים להוראה וללמידה עקב משטר הבחינות, ומציע לשדר “אמון במקום סיכון”. רפורמות חינוכיות. הספר טוען כי הרפורמות עוסקות בשינוי ההיבטים המבניים־ארגוניים והכלכליים־מנהליים של מערכות חינוך, במקום לעסוק בתהליכי ההוראה והלמידה ולכן החינוך אינו משתנה. ( ענת זוהר) .

  • לינק

    לאחר שאביב צמח , מטובי המורים בישראל המשתמשים בתקשוב חינוכי , נחשף להערכת העמיתים האנונימית שהתקיימה בקורס Gamification ב-Coursera, הוא חשב איך לשלב את העניין אצלו בכיתה. הוא בחר לקחת משימה מקוונת שביצע כבר בעבר – כתיבת טוקבקים על ידיעות, ולשלב בה הערכת עמיתים, בדגש על אנונימיות. עניין אותו לראות כיצד תלמידים מעריכים זה את עבודתו של האחר, כשהם יודעים שהציון שלהם יושפע מאותה הערכה, בסביבה אנונימית למוערך (אך גלויה מבחינתו).

  • לינק

    המאמר מציג מחקר שהתמקד בקשר שבין דרכי הוראה בכיתה (שיטות, טיפוסים או צורות, מבחן פתוח או מבחן רב-בררה ועוד) לבין הישגים בהבנת הנקרא של תלמידים בהתבסס על מסגרת תיאורטית קיימת . תוצאות המחקר מראות תמיכה מעורבת במסגרת התיאורטית שנבחרה(Brookhart, 1997 ) ולפיה הקשרים בין השימוש שמורים עושים בצורות שונות של הערכות לבין העמדות וההבנה של התלמידים משתנים בין המדינות שנבדקו ובין שלושה היבטי ההישגים שהוזכרו במאמר . 2) ייתכן שהממצא החשוב ביותר מהמחקר הוא שסוגים שונים של פעילויות הערכה עשויים לתרום ללמידת תלמידים ושהשימוש בשיטות הערכה אופטימליות אינו אוניברסלי אלא קשור למדינה זו או אחרת ( Hao, S., Johnson, R.L) .

  • לינק

    אסופת המאמרים על שיטות להערכה בכיתה הוא מפעל יעץ חשוב בתחומי החינוך וניסיון שיטתי לגבש הבנייה של הידע המדעי בתחום הערכת ההוראה . אסופת המאמרים מתוכננת לצאת לאור בינואר 2013 והעורך הראשי של מפעל מידע זה הוא פרופסור James H. McMillan . אסופת המאמרים , שהיא יותר מאנציקלופדיה מקצועית בתחומי הערכה בחינוך , כוללת היבטים של תיאוריות בהערכת ההוראה והלמידה , סוגיות מחקריות וכיווני היערכות המציעים תובנה מעמיקה של תחומי ההערכה בחינוך . לצדו של העורך הראשי James H. McMillan עבדו חמישה מומחים להערכה בלמידה שסייעו לגבש את הידע של תחומי ההערכה בלמידה ובהוראה בכיתה. הבניית הידע קשורה הן להערכה מסכמת והן להערכה מעצבת . בחלק האחרון של האסופה יש התייחסות שיטתית גם לתחומי הדעת כגון הוראת המדעים, הוראת מתמטיקה , הוראת קריאה , והוראת מדעי החברה .

  • לינק

    מחקר דו-שלבי זה חקר את הסוגים של שיטות ההערכה שבהם משתמשים בקורסים מקוונים ואת הדרכים שבהן הסביבה המקוונת מקילה או מגבילה שיטות מסוימות (Lorna R. Kearns, 2013).

  • לינק

    בהרצאה בכינוס, שנערך במכון מופ"ת, הוצגה ע"י פרופסור מנוחה בירנבוים שיטת ההערכה המכונה הל"ל , שנועדה לקדם את הלמידה במהלכה (בשונה מהערכה המתקיימת בסיום הלמידה, שנועדה בעיקר למתן ציונים). פרופסור מנוחה בירנבוים התייחסה בהרצאתה לעקרונות המפתח של הל"ל ולמהלכי הפעלתה (מעגל הל"ל) הן כהערכה מתוכננת מראש והן כהערכה במהלך שיח כיתה. כמו כן, הייתה התייחסות לבעייתיות ביישום הרווח של הל"ל ורפלקציה לגבי המהלך החיוני לשם יישום מוצלח של הל"ל (מנוחה בירנבוים) .

  • לינק

    בהרצאה של רובנה רוסנסקי הוצגו ראיות משיעורים בקורס 'חקר ההתנסות', המדגימות שיח הערכה בקהילת הלמידה ( פרחי הוראה והחוקרת, כמדריכה פדגוגית וכמורה מאמנת ) סביב התנסויות בניהול שיח הערכה בכיתה וראיות המעידות על תמורות בתפיסות ( רובנה רוסנסקי ).

  • לינק

    הרצאתה של ד"ר הלנה קימרון התמקדה במאפייני קהילת למידה מקצועית בית -ספרית (בתי –ספר יסודיים) המסייעים לביצוע הל"ל איכותית בכיתה ובאלה הבולמים אותה. במהלכה הומחש הדמיון בדפוסי הל"ל בין הלמידה ברמת הארגון לבין הלמידה ברמת הכיתה ביחס לממדים שונים, כגון : היררכיה ; דיפרנציאליות) התאמה לצרכים ); אוריינטציה ללמידה ולחקירה; אחריות לשיפור; שיתופיות ופומביות; תחושת מסוגלות ועוד בנוסף, הודגם, מתוך חקר מקרה, כיצד קהילת למידה מקצועית בית -ספרית, המתפקדת ברמת איכות גבוהה, תורמת לקידום איכות ההל"ל בכיתה והוצע הסבר תאורטי ליחסי הגומלין בין שתי מערכות אלה. המחקר נערך במסגרת לימודים לתואר שלישי באוניברסיטת תל –אביב ( הלנה קימרון) .

  • לינק

    ההרצאה של ד"ר רינת שחף-ברזילי התמקדה בשיח פדגוגי בבית ספר המתפקד ברמה גבוהה בממדים של קהילת למידה מקצועית בית-ספרית . תוארו בה יחסי הגומלין בין היבטים ארגוניים ותרבותיים של קהילת למידה זו) מנגנונים של פומביות הפרקטיקה, דיונים סדירים, חקירה/הערכה של הפרקטיקה הבית- ספרית) ; היבטים תרבותיים של אחריות משותפת ללמידת תלמידים וללמידת מורים, מיקוד בלמידת תלמידים ותפיסות קונסטרוקטיביסטיות של מורים את ההוראה, הלמידה והערכה (הל"ה) לבין ממדי הערכת השיח : איכות רשת הידע השיתופי שנבנה במהלכו (התוצר), תהליך הבניית הידע השיתופי ודפוס התרומה של המשתתפים לדיון. איכות השיח נבחנה מנקודות מבט מתודולוגיות מגוונות: ניתוח תוכן, ניתוח שיח מוסדי ומודל מעגלי חקירה ) מעגלי הל"ל) (רינת שחף-ברזילי) .

  • לינק

    רותי בן-ישי, אחת המורות הטובות בישראל היודעת להפיק את המיטב מסביבות למידה מתוקשבות, כתבה לאחרונה פוסט על כתיבת מטלות בילקוט הדיגיטאלי ובו תובנות פדגוגיות חשובות בהקשר של יישום למידה מתוקשבת מחוץ לכיתה (תלמידי כיתה ט' ), במתכונת של הערכה פתוחה יותר המחייבת התמודדות של התלמידים עם שאלות מורכבות יותר . כותבת רותי בן –ישי: "חשוב להשתמש ב"חוזקות" של המחשב, כאשר נותנים "מטלת הערכה" לתלמידים, אותה יבצעו בבית. (שהרי טכנית, לא ניתן לעשות זאת בבי"ס") .

  • לינק

    הערכת מורים Advancement TAP – The System for Teacher and Student – שיטות של הערכת מורים צריכות להיות מקושרות להתפתחות מקצועית כדי שתתנה משוב לצורך של המורה לנתח את עבודתו ולקבל תמיכה ממוקדת. המאמר מציג פרויקט שהחל ב-1999 במטרה למשוך, להניע ולשמר כשרון בהוראה. כל אחד ממרכיבי הפרויקט – קידום, התפתחות מקצועית, הערכה וגמולים – אמור לחזק את האחרים כדי שייווצרו תמיכה משולבת במורי ושיפו הלמידה והישגי התלמידים. הפרויקט גם מטפח מנהיגות מורים בכל בית ספר מקרב המורים החזקים והחונכים. יחד עם מנהל בית הספר הצוות מניעה הוראה בבית הספר ע"י ניתוח של נתוני תלמידים, יצירת תוכניות הישגים, הובלת התפתחות מקצועית והערכה ותמיכה במורים אחרים. התוכנית מיושמת בכ-380 בתי ספר בארה"ב ( Cullbertson, J) .

  • לינק

    סקר אשר נערך מטעם מחלקת החינוך של פלורידה ניסה להעריך את האפקטיביות של מורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים בבתי הספר שם. נבדקו נתונים של 6500 מורים בוגרי התכנית האלטרנטיבית להכשרה בהוראה הנקראת Troops to Teachers ( תכנית המאגדת כמה וכמה מסלולים אלטרנטיביים בכמה אוניברסיטאות ומכללות ). ממצאי הסקר מצאו כי התלמידים שלמדו אצל המורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים הצליחו בבחינות של כישורי קריאה באותה מידה כמו התלמידים של המורים בוגרי המסלולים הרגילים בהכשרת מורים. עם זאת , בתחומי המתמטיקה , היו ההישגים של תלמידים מהכיתות של מורים בוגרי תכניות אלטרנטיביות מעט יותר גבוהות . כלומר , בתחומי הוראת המתמטיקה יש לתכניות ההכשרה האלטרנטיביות יותר אפקטיביות אם כי לא באופן מובהק ( Nunnery J, Kaplan L, Owings W, Pribesh S).

  • תקציר

    במאמר זה תומך המחבר בשימוש במחוונים בעת מתן ציונים לתלמידים על כתיבה. אף שהערכת רמת כתיבה היא בהכרח עניין סובייקטיבי בכללו – טבלת פרמטרים (רובריקות) מספקת מידה קטנה של אובייקטיביות משום שהיא כופה על המורה להשתמש בבסיס מוגדר בביצוע הערכותיו. המחבר מציע חמש קטגוריות, שאותן יש לדרג בין 10 (הטוב ביותר) ל-1: תזה; טיעון; דקדוק; פורמט; וסגנון ושונות. המחבר ממליץ לחייב את התלמידים להציג לעצמם את כל השאלות המנויות לעיל, לשם ביקורת והערכה עצמיות.

  • לינק

    בימים אלה יצא פרסום חדש בהוצאת מכון סאלד: "תוקף במדידה ובמחקרי הערכה". הפרסום, פרי עטו של פרופ' יצחק פרידמן, הנו הראשון בסדרת החוברות 'סוגיות בהערכה'. סוגיית התוקף נוגעת הן לסוגים שונים של מדידה חינוכית ופסיכולוגית (קיום מבחנים להערכת הידע של תלמידים, קביעת תכונות ומאפיינים פסיכולוגיים, הערכת עמדות ודעות) והן לסוגים שונים של מחקר (ניסויים, מחקרים בסיסיים, יישומיים ומחקרי הערכה, מחקרים במתודולוגיה כמותית או איכותנית). חלקה הראשון של החוברת דן בסוגיית התוקף במדידה, ובו מובאות הגדרות ונסקרות ההתפתחויות ההיסטוריות בהבנת המושג. חלקה השני של החוברת עוסק בסוגיית התוקף במחקר, ובכלל זה מחקרי הערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות. נסקרים ההיבטים השונים של תוקף במחקר כמותי, במחקר איכותני ובמחקר בשיטות מעורבות (יצחק פרידמן) .

  • לינק

    בקרת איכות והערכת איכות בתחומי הלמידה המתוקשבת עדיין לא הגיעו לבשלות , ולכן הוחלט באיחוד האירופאי ובמדינות אירופה לפתח ולגבש מתודולוגיה מוסכמת ושיטתית להערכת האיכות של מערכות למידה מתוקשבות . הפרויקט המתואר בשני מסמכים של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה נקרא The E-xcellence methodology for assessing quality in e-learning (EADTU 2009.

  • לינק

    הדיון במבחני הבגרות במנותק מהשלם הגרוע דומה לדיון על תפריט ארוחת הבוקר באנייה שאיש אינו יודע לאן היא מפליגה. הדיון עצמו עקום: דנים בשיטת ההערכה לפני שדנים בחזון ובמטרות ששיטת ההערכה צריכה להיגזר מהם. שום דבר טוב לא יֵצא מדיון מנותק כזה. המאמר נכתב ע"י פרופ' שלמה קניאל , חוקר ומרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר אילן.

  • לינק

    במאמר זה, המחברים בחנו את ההנחה כי שעדיף כי המורים יעריכו את ההשתתפות בכיתה של תלמידיהם מאשר שיעריכו את ההנעה של תלמידיהם(Lee, Woogul; Reeve, Johnmarshall, 2012).

  • לינק

    בשנים האחרונות, ציינו הלומדים של כותבת המאמר בקורס סדרי ממשל, גם בדיונים כיתתיים וגם באופן אנונימי בסקרים, שהם מעדיפים התנסות בלמידה מבוססת פרויקטים (PBL), במסגרת קורסים בדרך של לימוד מסורתי בכתה. כאשר תלמידים או סטודנטים עובדים בצוות שבו הם חשים שהתרומות האישיות שלהם יקבלו את ההכרה והערכה המתאימה, למורים יש את החופש לעבוד יותר כזרז ופחות כמעביר ידע . בתפקיד זה, המורה יכול לעזור לסטודנטים באופן אישי היכן שהם נמצאים בלימודיהם ובעשותם כך הם יכולים לעשות את PBL יותר אפקטיבי ואטרקטיבי לכל סוגי התלמידים או הסטודנטים ( Katie Piper ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין