הספר "תזמור של למידת חקר" ("" Orchestrating Inquiry Learning") פונה לאתגר העיקרי לגבי כיצד לתמוך בתהליכים של למידת חקר בתוך הכיתה ומחוצה לה. הספר טוען שתמיכה טכנולוגית, המזווגת עם תכנון מתאים של הפעילויות ועם ניהול סביבת הלמידה, יכולה לאפשר התנסויות אותנטיות ורלוונטיות באופן אישי של למידת חקר. האוסף הערוך הזה כולל פרקים ששולבו בזהירות יחדיו לראשונה; הפרקים מתייחסים ללמידת חקר ולתזמור של הלמידה (Littleton, Karen, Ed.; Scanlon, Eileen, Ed.; Sharples, Mike, Ed).

המחבר , רכז מחשב בבית ספר בריטי, חושב שתהליך ההערכה בתקשוב חינוכי בביה"ס צריך להיות כזה: שלצוות יהיה קל להשתמש בו; לא ידרוש עבודה רבה מדי!; התהליך יהיה פרוש באופן כזה שהילדים ייכללו בתהליך ההערכה ויידעו מה הצעדים הבאים שלהם; והתהליך יהיה גמיש, כך שאנחנו יכולים לאמץ אותו לתחומים שונים של ICT כאשר אנחנו משבצים אותו בתוך תכנית הלימודים. המחבר מציע שימוש בתגים כאמצעי להערכת הישגי הילדים בלימוד מיומנויות הנדרשות לפי תכנית הלימודים הלאומית.

מדינת ישראל תצטרף למבחנים הבינלאומיים TALIS ו-PIAAC להערכת מורים. כך הודיע שר החינוך גדעון סער למזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, בפגישתם האחרונה. TALIS הוא סקר מקיף בנושא מורים הוראה ולמידה. נושאי הסקר כוללים בין השאר תפישות ופעילויות של מורים, תנאי למידה והוראה והערכות מורים. המחזור הבא ייערך בשנת 2013. PIAAC הוא סקר נרחב המבקש לעמוד על ההבדלים בקרב אזרחי המדינות בני 60-16 מבחינת יכולת, הצלחה כלכלית וחברתית והערכה של תרומת מערכות החינוך והכשרה מקצועית לחיים. המחזור הבא ייערך בשנת 2011. הכוונה לקיים את בחינות ההערכה עוררה מורת רוח בקרב מומחים לחינוך, הטוענים כי הכוונות הטובות עלולות להתברר כהרסניות למערכת החינוך. נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ויו"ר ועד ראשי המכללות לחינוך, פרופ' תמר אריאב, אומרת כי מדובר בנושא רגיש שעלול לגרור תוצאות בלתי צפויות: "שכר המורים ברוב מדינות ה-OECD גבוה יותר מבישראל, וממוצע התלמידים בכיתה נמוך משמעותית, ולכן יש מדדים המתאימים ל-OECD אך לא מתאימים לישראל". כמו כן , מוצגת בסקירה עמדתו הביקורתית של פרופסור ברלינר , מבכירי המומחים לפדגוגיה והכשרת מורים בארה"ב.

הספר הערכה כתהליך מכוון הוא פרי עבודתם של חוקרים ומרצים באחת המכללות להכשרת עובדי הוראה וחינוך. החוקרים והמרצים הללו צברו ניסיון רב במהלך שנים רבות של פעילות – חלקם כמעריכים, חלקם כלקוחות של פעולות הערכה. הספר עוסק בסוגיות מגוונות בהערכה. מוצגים בו ניירות עמדה, מאמרים עיוניים, מחקרים אמפיריים ודוגמאות להערכת תכניות ופרויקטים. הוא נחלק לשלושה שערים: השער הראשון עוסק בתרומתה של ההערכה לתהליכי שינוי מנקודת מבטם של המעריך, המזמין והלקוחות; השער השני עוסק בגישות ובשיטות בהערכה, כמו למשל שילוב בין שיטות כמותיות ואיכותניות, הערכה שיתופית והערכת התאוריה של תכנית; השער השלישי והאחרון עוסק בפעולות הערכה בחייו של מוסד אקדמי. המאמרים בשער זה דנים במאפיינים של תרבות הערכה מוסדית, בהערכת הלמידה של סטודנטים, בהערכת ההוראה של מרצים, בהערכת תכניות חינוכיות וחברתיות ובהכשרתם של אנשי חינוך לעסוק בהערכה (ברברה פרסקו, חרותה ורטהיים, רבקה לזובסקי (עורכות),

מאמר זה פותח בסקירת ספרות בנושא מקומו של המעריך במחקרי הערכה. לאחר מכן מתואר ההקשר של ההערכה שביצעו הכותבים ומוצג מקומם בארגון. בהמשך הם דנים בהשפעה של מקומם בארגון על שיקולי הדעת שלהם כמעריכים בשלבים שונים של ההערכה, על הגדרת שאלות ההערכה, על בחירת מדגם המחקר וכלי המחקר ועל דרך הטיפול בהצגת הממצאים ופרסומם. בד בבד עם הצגת נושאים אלה, במאמר הנוכחי הכותבים ממשיכים להתלבט בשאלות העקרוניות והערכיות אשר מאפיינות את תחום המחקר שעסקו בו- שאלות אשר הוסיפו עוד נדבך למורכבות הסוגיה של המצאות הכותבים על "הגדר". (עפרה ענבר, גילה ווגל, טלי זייגר ועבד אלפתח נאסר ).

השימוש בכריית נתונים בשדה המחקר החינוכי הוא חדש יחסית והוא עושה אך את צעדיו הראשונים. כריית נתונים בתחום החינוך מכוּנה EDM) Educational Data Mining ) והיא עונה על צרכים שונים, ובהם הצורך להעריך את חומרי הלמידה ואת התאמתם לתלמידים, הצורך להתאים את חומרי הלמידה לתלמידים על-פי התנהגותם והעדפותיהם, הצורך להעריך את תהליכי הלמידה ולא רק את התוצרים הסופיים, הצורך בבניית משוב לתלמידים ולמורים וכן הצורך לזהות התנהגויות חריגות בסביבת הלמידה. חוקרים המשתמשים בשיטה של כריית נתונים לחקר תהליכי למידה מתוקשבים פועלים לאיתור דפוסי למידה חבויים ולאיתור קבוצות של תלמידים בעלי מאפיינים דומים של תהליכי למידה. כן החוקרים עוסקים בהיבטים קוגניטיביים או רגשיים של תהליכי הלמידה ( גלית בן-צדוק).

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על הפתעה בקליפורניה בעקבות החלטתו של מושל קליפורניה ג'רי בראון לדחות הצעת חוק למדדי הערכה של תלמידים. מטרת החוק, SB 547, היתה להרחיב, ולכאורה לשפר, את המדדים שבאמצעותם מעריכים את תלמידי המדינה. במכתב המסביר את סיבת הווטו, בראון מסביר שעל אף העובדה שהוא מחייב הערכה של למידת התלמידים, המדדים המוצעים בחוק אינם סוג ההערכה הדרוש. במקום לאסוף עוד ועוד נתונים בראון מציע משהו מקורי בפשטותו – להפעיל מתוך קהילות בתי הספר ועדות מקומיות שיבקרו בהם, יצפו במורים, יראיינו תלמידים, יעיינו בעבודות התלמידים, ועוד. הוא מדגיש שאולי פעולה מהסוג הזה תשפר את איכות בתי הספר. לאור ההישגים הלא מעודדים של שיטת המבחנים הסטנדרטיים, בוודאי כדאי לנסות.

בהמלצת אגף פסיכולוגיה בשפ"י משרד החינוך רכש זכויות להתאמת מבחן האינטליגנציה: Woodcock Johnson III . מדובר במבחן אינטליגנציה מגיל רך (שנתיים) ועד רב שנים (בוגרים בגיל הזהב). ערכו הרב של מבחן זה בכיסוי המקיף מאד שהוא מעניק לתחומי החשיבה השונים (יכולות G). בהשוואה בין מבחני אינטליגנציה הקיימים כיום לרשות הפסיכולוגים בעולם המערבי זהו המבחן המעניק את הכיסוי הרחב ביותר להערכת יכולות החשיבה. הראמ"ה – הרשות הארצית למחקר והערכה בחינוך בראשותה של פרופ' מיכל בלר לקחה על עצמה להתאים את המבחן לאוכלוסיית ישראל וליצור לו נורמות. המבחן יותאם לאוכלוסיית התלמידים בישראל על כל רצף הגיל. לראשונה בישראל תתבצענה נורמות למבחן אינטליגנציה בשפה העברית ובשפה הערבית. בשפה העברית תתבצע התאמה גם למגזר החרדי. מגזר החברה הערבית יקבל מבחן אינטליגנציה המותאם לו ( חוה פרידמן, דני ז'ורנו).

במדינה כמו ישראל ( וגם ארה"ב) שהמילה הערכה פירושה המעשי הוא בחינות הישגים סטנדרטיות כדאי להכיר גם את הגישות המתקדמות לביצוע הערכה בית-ספרית יעילה ואמינה. בין הגישות המקוריות והמעשיות להערכת תלמידים כדאי לראות את הפתרון של רשת בתי הספר charter school network DSST Public Schools בארה"ב. מרבית בתי הספר האלו הם בתי ספר בזיכיון המדגישים לימודי מדע וטכנולוגיה ואוכלוסיית התלמידים בהם נמנת על אוכלוסיות חזקות וחלשות כאחת. כך לדוגמא , לביה"ס School of One ברשת בתי הספר הזו יש מערכת הערכה כלל בית-ספרית ממוחשבת המסוגלת לזהות נקודות חוזק וחולשות של תלמידים יחידים או קבוצות בכיתה. באמצעות המערכת המורים וגם התלמידים יכולים לראות את תחום השיפור החוץ והמורים יכולים להתאים את ההוראה שלהם לקבוצות תלמידים אלו הזקוקים לסיוע נוסף. המורים משתמשים במידע מתוך בסיס הנתונים הממוחשב על מנת לבנות מערכי שיעור חדשים תוך קבלת החלטות האם להשקיע יותר זמן בנושא לימודי כלשהו או להפנות יותר זמן להוראה יחידנית עם קבוצת תלמידים קטנה.

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה הן להשיג ידע מעמיק לגבי האופן שבו מורים מעריכים את הלמידה האינדיבידואלית המתרחשת בעבודה בקבוצה, והן לחקור את האופן שבו מורים מנהלים את האתגרים המופיעים בהערכה מעין זו. מטרה נוספת הייתה, בהתבסס על מחקר קודם בתחום, לספק אמצעים לטיפול באתגרים אלה. מאמר זה מבהיר חלק מהבעיות של מורים הנוגעות להערכה של עבודה בקבוצה וחלק מההשלכות הפדגוגיות המבוססות על ממצאים אמפיריים. מודלים ותיאוריות המבוססים על מחקר בתוך תחומים אלה יכולים להגביר את הביטחון של המורים, שבתורם יוכלו להגביר את יכולתם להשתמש בעבודה בקבוצה כדרך להערכה וגם יגבירו את היכולת שלהם בביצוע ההערכה והסקת המסקנות ( Frykedal, Karin Forslund; Chiriac, Eva Hammar).

מובאה מתוך הדו"ח שהתפרסם בהוצאת Pearson וכותרתו "שיקולים עבור ההערכות של הדור הבא: מפת דרכים לשנת 2014בעבר, נמתחה ביקורת על תכניות הבחינה בשל מרחקן מהלמידה ומההוראה בכיתה. ההערכה הואשמה ב"הצרת תכנית הלימודים" ובדילול ההוראה של המורה והלמידה המורכבת של התלמיד. המאמר טוען כי הטכנולוגיה תאפשר שילוב מלא יותר של הוראה והערכה, ייתכן שאפילו תאפשר את יצירתן של פרדיגמות למידה אינדיבידואליות. השימוש בטכנולוגיה יאפשר הוראה, למידה והערכה של פעילויות מסובכות ועשירות לפתרון בעיות, ניתוחים ביקורתיים ויצירה של טיעונים המבוססים על עובדות והגנה על טיעונים אלה – כל המיומנויות הנדרשות להצלחה בקולג' ובמקום העבודה.סוגי פריטים חדשניים ועשירים יותר. בחינה מקוונת, עם יכולתה להפעיל טכנולוגיה לאנימציות, סימולציות והערכות מתקדמות אחרות של הבנה עמוקה יותר ומיומנויות הסקה מורכבות, מציעה את היכולת למדוד טווח מלא יותר של המורכבות הקוגניטיבית. ניתן לתכנן את המבחנים בעזרת audio and video streaming שלא רק יקלו על הבנת ההקשר אלא יכולים להגביר את רמת המעורבות של הסטודנט.

המחברים מציגים מחקר אורך של כלי הערכה ושל פרקטיקות משולבות בהערכה של מורים חדשים. במהלך ארבע שנות המחקר, המחברים צפו וראיינו מורים מתחילים במקצועות מתמטיקה ומדעי החברה, יחד עם עמיתיהם, החונכים/מנחים שלהם והמפקחים עליהם, החל בתקופה שבה הם למדו בתכנית המאסטר להכשרת מורים בבית ספר התיכון דרך שנתם השנייה בהוראה. מהניתוח עולה הפונקציה של כלי ההערכה כאובייקטים של גבול בניהול משא ומתן בתוך העולמות החברתיים שבהם המורים החדשים לומדים ללמד ובין העולמות הללו ( Nolen, Susan Bobbitt; Horn, Ilana S.; Ward, Christopher J.; Childers, Sarah A ).

כיצד יכול המחנך הממוצע שמלמד באופן מקוון, והינו חסר ניסיון בהערכת הטכנולוגיה והתקשוב , לבנות על מה שמוצלח ולשנות את מה שלא מוצלח? הספר "Evaluating e-Learning" נכתב עבור מחנכים ומורים החשים לא מוכנים כאשר הם נדרשים להעריך יוזמות של E-Learning . הספר מציע הנחיה צעד אחר צעד להעברה של תכנית הערכה של טכנולוגיות e-Learning . הספר בונה ומעבד מתודולוגיית מחקר מוכרת כדי להציע גישה נגישה כיצד להעריך באופן אפקטיבי טווח של יוזמות חדשניות, כולל כאלה שעליהן נכתב בספרים אחרים לגבי קישור עם סדרות של e-Learning. מדריך שימושי זה מציע גישה מרובת רמות שמאפשרת הן למתחילים והן לאנשי מקצוע מנוסים לעקוב אחר התאמת ההערכה לצרכיהם העכשוויים (Phillips, Rob; McNaught, Carmel; Kennedy, Gregor).

המאמר כולל סקירת מחקרים המתמקדת בבחינה של שיטות וכלים בעלי תוקף ומהימנות שנבנו ופותחו כדי להעריך ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי שלמתכשרים להוראה. במסגרות של הכשרת מורים חיוני לשקול את הפוטנציאל של השיטות והכלים שנסקרו במאמר להבנת ההשפעה של התנסויות בהכשרה על ידע המתכשרים בתחומים המדוברים. המסגרת של ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי שהוצעה במאמר עשויה לשמש הן כדגם לידע הנדרש ממורים לצורך שילוב טכנולוגיה והן לברור השאלה כיצד ניתן לשלב טכנולוגיה חדשנית בהוראה. קושי מתמיד שעדיין קיים הוא שמירה על רגישות להקשר שבו המתכשרים לומדים על טכנולוגיה, פדגוגיה ותוכן ( Abbit, T.J.).

אשתקד הונהג בבתי"ס המיישמים את רפורמת אופק חדש כלי להערכת מורים, שפותח בראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך . הערכת המורים מעוגנת גם ברפורמת עוז לתמורה שנחתמה הקיץ. מכך עולה, שתוך שנים אחדות תקיף ההערכה את כלל המורים בחינוך הרשמי בישראל.מאמר שפרסמה לאחרונה הראמ"ה, בשם "תהליך הערכת מורים בישראל; צעדים ראשונים ומחשבות לעתיד", מתאר את תהליך הפיתוח של הכלי להערכת המורים בישראל. כידוע כלי ההערכה שפיתחה הראמ"ה מסתמך בעיקר על הערכת המורים על ידי המנהלים שלהם. במאמר מצוין, בין היתר, כי במהלך פיתוח הכלי הוחלט, כי הערכת המורים לא תתבסס ישירות על הישגי התלמידים, כמו שנהוג במספר מדינות ובהן ארצות הברית. הסיבה לכך היא, שמחקרים הצביעו על בעייתיות רבה בניסיון לקשור בין הישגי התלמידים לבין איכות עבודתו של המורה. כך, למשל, מורים נבחרים לא אחת ללמד בכיתות "מאתגרות". ניתן להניח שהישגי המורים היו גבוהים יותר אילו לימדו בכיתות טובות יותר. כמו כן, הלמידה של התלמידים מושפעת מגורמים לא מעטים בנוסף לאיכות ההוראה, כמו היחסים בין התלמידים, אקלים הלמידה הכיתתי והתקציבים העומדים לרשות ביה"ס. קיים גם חשש, כי שימוש במודל המעריך את המורה על פי הישגי תלמידיו, יביא לשימת דגשיתר על הוראה של הידע שעליו נבחנים התלמידים.במאמר מופיעים ממצאי מחקר חלוץ, שנערך בכלי להערכת מורים בסוף שנת תש"ע ( חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מיכל בלר).

ממצאי המחקר בשני שלביו הראשונים שהעידו על רמת הסכמה גבוהה בין השופטים אך על רמת דיוק נמוכה העלו את השאלה אם מחנכים מסוגלים לזהות מורים יעילים כשהם רואים אותם. ספק זה הוביל אותם לפתח כלי מדידה לניבוי יעילות של מורים. הניסויים שתוארו מראים שהדבר אפשרי. לשאלה כיצד צריך להגדיר הוראה יעילה, בחרו החוקרים בהגדרה צרה: יעילות היא הערך שמורה מוסיף ללמידה במונחים של ציוני מבחנים, זאת חרף הסקפטיות הקיימת לגבי גישה/שיטה זו. הציונים משקיפים, לדעתם, משהו בעל ערך בעיני קובעי מדיניות ובעיני הציבור והם מאמינים שבהצטברות הם מדדו מה שנטען שימדדו. באקלים הנוכחי של מרוץ לצמרת ושל תמריצים אחרים לאחריותיות, החיפוש אחר מורים יעילים הפך לרחב, לדחוף ולמשפיע, והתקווה היא שכלי צפייה המנבא באופן אמין מורים שהוראתם יעילה יסייע למנהלים למצוא ולתמוך במורים כאלה ובכך לקדם את החינוך (Strong, M., Gargen, J., & Hacifazlioglu, O ).

המחברים השתמשו בשיטה של ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulated Learning, ראשי תיבות: SRL) כעדשות לבחינת התפיסות של המורים לגבי הערכה ולגבי פרקטיקות ההערכה הכיתתיות שלהם. חמישה-עשר מורים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בארה"ב השתתפו בראיונות מובנים למחצה שתוכננו לגלות את אמונותיהם לגבי הצורות והפונקציות של ההערכה הכיתתית. נתוני תצפית נאספו מהכיתות של המורים.הממצאים מראים שבעוד למורים יש הבנה מורכבת לגבי הערכה בכיתה, סביבות ההערכה שלהם אינן אופטימליות כדי לתמוך בפיתוח של הרגלי ויסות עצמי של למידה אצל התלמידים ( Davis, Dennis S., and Carin Neitze).

המחקר המוצג במאמר זה מתבסס על עבודות חוקרים שעסקו בלמידת מורים במסגרות מקצועיות (Cochran-Smith, 2001, Darling-Hammond, 2001,2001, Lunenberg et al 2007). הוא מציג עדויות נוספות המראות כיצד תוצרי תוכנית ניתנים לשימוש בהערכה של הלמידה עצמה ושל יעילות התוכניות. המחקר נערך במהלך שלוש שנים ובדק ממצאים מסוימים בתוך ובין שלושה אשכולות של מורים מנוסים לומדים, כדי לבחון את השינויים בלמידה שלהם. הוא נערך בתוכנית ללימודי תואר שני בקולג' אוניברסיטאי לחינוך בארה"ב ( White, C.S., Fox, R.K., Isenberg, J.P., & Mason, G).

ספר זה מציע הדרכה למרצים המעורבים בלמידה מקוונת ביצירה וביישום של פורטפוליו מתוקשב ( תלקיט מקוון ) עם הסטודנטים שלהם. הספר מסייע למרצים להעריך את הצרכים של הסטודנטים שלהם כאשר הם מתכננים ומיישמים תכנית פורטפוליו מתוקשבת אסטרטגית ומקיפה התפורה לצרכים אלה. בנוסף, הספר מאפשר למרצים לראות כיצד ניתן להשתמש בתכניות כאלה כדוגמא להתפתחות האקדמית האישית והמקצועית שלהם. זהו משאב חיוני עבור כל מרצה או סטודנט המעורבים בלמידה מקוונת והמעוניינים להשתמש בפורטפוליו מתוקשב ככלי למידה והערכה ( Tracy Penny Light, Helen L. Chen, John C. Ittelson).