הערכה
מיון:
נמצאו 329 פריטים
פריטים מ- 321 ל-329
  • סיכום

    מחוון הינו כלי ציינון המארגן קריטריונים למשימה, ובמילים אחרות: "מה נלקח בחשבון, מה קובע בציון". המחוון הוא שורה של קריטריונים שלאורם נבחנת המשימה: ( ו) מטרת המשימה (2) מאפייני המשימה מצאה או חלקיה וכיצד הם מסייעים לה להשיג את מטרותיה (3) יתרונות וחסרונות במשימה (4) הקשר של המשימה לדברים אחרים בעבר בהווה ובעתיד. המחוון יכול לכלול קריטריונים הקשורים לסגנון ההגשה ולאפקטיביות שלה, למבנה המשימות הכתובות ולאיכות המשימה עצמה. כ קריטריון ניתן למדידה בדרגות שונות של איכות: ממצוין לגרוע, וכך ניתו לבחון את המשימה לדרגותיה השונות. (מט"ח)

  • מאמר מלא

    במחקר שנערך צוות חוקרים מהמכללה לחינוך ע"ש קיי ואוניברסיטת בו גוריון בנגב (המחלקה לחינוך) במטרה לבדוק מה חושבים פרחי הוראה על תבחיני ההערכה של מולטימדיה, על המעריך הרצוי ועל דרכי ההערכה של מצגות מולטימדיה המופקות על-ידי תלמידים כחלק מהתהליך הלימודי. (אילנה ברקאי, אלכסנדר גד, אלי קוזמינסקי)

  • לינק

    במחקרה של הפרופסור לפסיכולוגיה ולחינוך סוזאן אנגל נטען כי יש לשנות את האופן שבו מודדים את ההצלחה של הילדים בבית הספר. מאחר ושיטת המדידה הנוכחית באמצעות מבחנים אינה יכולה לחזות את התכונות החיוניות להצלחה ואינה מעודדת הוראה טובה. "למעשה, חלק מהמחקרים מראים שהשימוש הנוכחי שלנו (הכוונה לארה"ב) במבחנים מגן על מורים רעים על-ידי הסתרת חוסר המיומנויות שלהם מאחורי מטרות צרות ותסריטים נוקשים". המאפיין הבולט ביותר של המבחנים המתוקננים הוא שהם יעילים-קל להעביר את המבחן ולתת לו ציון. אפשר לארגן מפעל אן עסק ביעילות, אבל בתי ספר אינם מפעלים. בתי ספר הם קהילות המוקדשות לסיוע לילדינו לגדול להיות אנשים שמחים ובעלי ידע. על כן, לבטח אפשר לערוך הערכות יותר מתחשבות ויותר שימושיות. מדוע לא למדוד את הדברים שחשובים באמת? ( Susan Engel).

  • לינק

    מקבץ קריטיריונים המכסה את כל הגורמים שיש לקחת בחשבון בהערכה של תוכניות לימודים במתמטיקה מבוסס של מסמכי הסטנדרטים של NCTM ועל נסיון הכותבים כמורים וקוראים בחינוך המתמטי. (Jamal Bernhard, Melissa Mellissinos Lernhard, Rose Miranda-Decker)

  • תקציר

    המאמר מציע מודל משמעותי להערכת קורסים מתוקשבים ולמידה מקוונת באמצעות מודל הערכה מעניין בשם Concentric Support Model. מודל הערכה זה מזהה 46 יסודות של תמיכה בקורסים מתוקשבים תוך הדגמת הזיקה שלהם ל-7 תחומי פעילות. רשימת היסודות יש בה כדי להוות רשימת תיוג להערכה לצורך תכנון והערכה של קורסים מתוקשבים איכותיים. עפ"י מודל Concentric Support Model, האלמנטים של תמיכה נדרשת בקורס מקוון הם מגוונים למדי והם מדגישים מעגלי תמיכה מצד הפקולטה, תמיכה פרטנית בסטודנטים עצמם, יסודות של תכנים בקורס, ייצוגי מערכות הניהול הממוחשבות, תמיכה טכנית, הדרכה פנימית, תמיכה קבוצתית ועוד. לצורך תיקוף מודל הערכה זה מפורטים בטבלה האלמנטים והקריטריונים השונים עפ"י משקלים רצויים לשקלול מרכיבי ההערכה. המודל גובש ע"י ד"ר Elizabeth Osika, מאוניברסיטת שיקאגו.

  • לינק

    ההתפתחות בתחומי ההערכה האותנטית בעולם החינוך הניעה את Jon Mueller מארה"ב לרכז בצורה שיטתית סקירות רקע בנושא. כדאי להכיר את האוסף מתודי באינטרנט בנושאי הערכה אותנטית שפיתח Jon Mueller כמבוא לנושא מתפתח זה ולהכרת יסודותיו. אוסף הסקירות וההסברים המקושר בהיפרטקסט כולל תיאור הנדבכים העיקריים של ההערכה האותנטית , הערכה של מטלות אותנטיות, סטנדרטים להערכה אותנטית , הערכת תיקי עבודות ( פורטפוליו) ועוד דוגמאות מתחומי ההערכה האותנטית. כמו כן , הורחבה היריעה של הנושא עם מקורות מידע נוספים חשובים בתחומי ההערכה האותנטית .

  • סיכום

    מהם הסטנדרטים לשיפוט של מחקרי פעולה שמשתמשים בהם, ומי קובע אותם? האם להתייחס לקריטריונים המוצעים על ידי החוקר, לערב את המתבוננים הביקורתיים, להעמיד ועדה לקביעת סטנדרטים? האם אנשי אקדמיה בלבד צריכים לקבוע את הקריטריונים לתקפותו או לאי- תקפותו של המחקר, או של מערך המחקר? וכן, מה מקומו של החוקר במחקר פעולה בהערכת מחקרו? המאמר מציג את הקריטריונים של אליוט להערכת מחקרי פעולה ומנגד את הקריטריונים של מקניף. (רפי הכהן, איתי זימר).

  • לינק

    השפעת תכניות לימודים חדשות בארץ על הישגים בתחום הקוגניטיבי והאפקטיבי ועל עמדות צוות ההוראה כלפיהן. מסיכום הממצאים עולה כי תכניות הלימודים החדשות מצליחות להשפיע באופן חיובי בעיקר על הישגי המינימום והשליטה בתכנים – בעוד שהשפעתן על תפקוד התלמידים ברמות החשיבה השונות היא לכל היותר גבולית. בתחום האפקטיבי, השפעות התכניות אינן מובהקות כלל – לא לגבי התלמידים ולא לגבי צוות ההוראה שלהם. ממצאים אלו מצביעים על הצורך להסיק את מרב המסקנות האפשריות ולתת את הדעת על מרב ההשלכות לגבי המשך תהליך פיתוח תכניות הלימודים בכל אחד מתחומי הדעת – הן לגבי ההישגים בתחום הקוגניטיבי והן לגבי התחום האפקטיבי. כן ניתן להיעזר בממצאי המחקר כמדד התייחסות והשוואה בתהליך פיתוח של מערכי הערכה בית ספריים (נשר, תשמ"ה; פדואה, תשנ"א). יש לשער, ששיתוף רב יותר של המנהלים והמורים בתכנון ובהערכה עשוי אף הוא לסייע רבות בשינויים החינוכיים הרצויים (נילי פורת)

  • סיכום

    הפיכתה של ההערכה האלטרנטיבית, ל"להיט" בקנה מידה עולמי גורמת לעתים להיסחפות יתר אחרי יתרונותיה, מבלי לבחון לעומק את המשמעות הרחבה שלה, ובכלל זה, הבעייתיות הטמונה בה. הראיון עם ד"ר מנוחה בירנבוים, מתמקד בבעייתיות דווקא, ולא על-מנת להרתיע מהשימוש בהערכה אלטרנטיבית, אלא כדי להביא בחשבון את הקשיים הטמונים בה. שתי הבעיות המרכזיות, כפי שמגדירה זאת ד"ר בירנבוים, הן: א. איכות ההערכה (הנמדדת במידת האובייקטיביות שלה) ב. קשר בין ההערכה לדרכי הוראה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין