מחוון ההערכה יעיל להערכת ההתנסויות של סטודנטים להוראה הכולל את פירוט המיומנויות עפ"י הקטגוריות והקריטריונים הבאים: ממד הלמידה, ממד התכנון, ממד הביצוע, ממד ההערכה, ממד הרפלקציה. רמות: ניצני שליטה, שולט, שולט היטב (עדנה בשן, מירי הראל)

יומני למידה נועדו לתעד את הרפלקסיות של התלמידים על חומר הלימוד ותהליך הלמידה שלהם. על פי תורתו של ויגוצקי הרפלקסיה הכתובה אמורה לסייע בבניית משמעות, שכן הכתיבה מאפשרת לבחון את המחשבות ואינה רק המללה שלהם אלא הבנייה שלהן (שריג 1997). היומן מספק ראיות בעלות ערך הערכתי רב. אפשר להעריך באמצעותו את איכות הידע של הלומדים וכן את כשירותם הרפלקטיבית התיעוד ביומן מאפשר ללמוד על האסטרטגיות המטה-קוגניטיביות שהפעילו הלומדים במהלך הלמידה, על הקשיים שבהם נתקלו ועל האופן שבו התגברו עליהם, על הרגשתם לגבי המטלה, על החלקים שהיו קלים עבורם וכדומה. יומני למידה משרתים איפה שתי מטרות: למידה והערכה. במסך "מסמכים" אפשר לראות קטע מיומן למידה של תלמיד ואת תגובת המורה וכן דוגמאות לרפלקסיות של תלמידים בעקבות עבודה על מטלת ביצוע בתנ"ך. במסך "קטעי ווידאו" אפשר לצפות בתלמידה המספרת על רפלקסיה שעשתה (בירנבוים, מ', יועד, צ', כ"ץ, ש' וקימרון, ה')

מילון ממוחשב של מונחים מקצועיים לתחומי הערכה חינוכית בכלל והערכת מורים בפרט. המילון המקצועי פותח ע"י אוניברסיטת מישיגן Evaluation Center at Western Michigan University

הערכת התלקיט -סולם תיאורי: שיטות עכשוויות להערכת התלמיד בלמידה ובהוראה, טבלת קריטריונים. טבלת קריטריונים לרמות ביצוע ( עוגנים) של מרכיבי התלקיט (פורטפוליו) בהערכה.

במוקד המאמר מוצגת ההבחנה בין הערכה פנימית של בית הספר לבין הערכה חיצונית שלו. הטיעון המרכזי של המאמר הוא ששני סוגי ההערכה חיוניים לבית הספר ולמערכות חינוך, ולכן, השאלה אינה עוד מי מהן חשובה יותר, אלא כיצד ניתן לקיימן זו בצד זו לטובת שיפורו של בית הספר. הערכה פנימית והערכה חיצונית יכולות להתקיים זו בצד זו ואף להפיק תועלת הדדית אם יווצרו תנאים מתאימים לדיאלוג בין השתיים. הערכה פנימית יכולה להרחיב את נקודות המבט של ההערכה החיצונית, לעזור בפירוש ממצאיה ולהגדיל את מידת השימוש בממצאי ההערכה. (דוד נבו)

החשיבות הגדלה של למידה מתוקשבת הניעה את משרד החינוך האמריקאי להכין ולפרסם דו"ח אקדמאי מסכם על הערכה בלמידה מתוקשבת. הפרסום מתייחס לסוגיות הבאות: גיבוש בבסיס הנתונים של הליכי הלמידה המתוקשבת , סוגי הלמידה המתוקשבת וביטוייה בהערכה שיטתית , איתור קבוצות השוואה מתאימות להערכה , פערים באיסוף הנתונים והשלמות נדרשות, תכנון ההערכה – הליכים מומלצים , המלצות לביצוע מעשי של שלבי ההערכה , המתודולוגיה מתייחסת הן לשיעורים מתוקשבים חלקיים , הן לקורסים מתוקשבים מלאים והלן למערכות למידה מרחוק. הדו"ח נמצא במלואו באינטרנט וניתן להורידו.

המאמר של ד"ר רוברט ג'יימס אליוט מהרשות הלאומית למיומנויות בסקוטלנד הוא נייר עמדה מרתק המצדד ברפורמה קונצפטואלית בתחומי הערכה החינוכית . אליוט מבחין בין ההערכה מהדור הראשון ( Assessment 1.0 ) המבוססת על הערכה פורמאלית , מבוססת- כיתה ומבוקרת לבין הערכה מהדור השני ( Assessment 2.0 ) שהיא אותנטית, גמישה וטבעית לסביבת הלמידה ולתוצרי הלמידה המתוקשבים והאמיתיים של הלומד כיום. אין ספק כי ההערכה מהדור השני תושפע בסופו של דבר מתהליכי התקשוב הידועים כיום באינטרנט כ Web. 2 ולכן יש להיערך לכך כבר היום כי לא נוכל להתעלם מתהליכים חברתיים וקוגניטיביים האופייניים לבני נוער ולצעירים כיום ובעתיד. ההערכה המתוקשבת כיום סיגלה לעצמה בדיוק את המאפיינים של ההערכה המסורתית ומבחינה תפיסתית היא שייכת הלכה למעשה לדור של Assessment 1.0 . במילים אחרות , היא פורמאלית , חסרת גמישות , מנותקת מההוויה של הלומדים ומנותקת מדרכי הלמידה והמיומנויות שסיגלו לעצמם הלומדים כיום בעידן האינטרנט ( Robert Elliot ).

תמונת המצב בארץ כיום היא שרוב בתי הספר טוענים שהם עוד לא הפנימו את ההערכה החיצונית וכבר הם נדרשים לבצע הערכה פנימית. להציע שילוב בין שתי סוגי ההערכות זה קל, אבל צריך ליצור תנאים כדי שהן תוכלנה להתקיים זו לצד זו. הדיאלוג הנדרש בין שתי סוגי ההערכה מחייב העברה דו-סטרית של מידע, כך לדוגמא, לא יהיה דיאלוג כאשר מתקיימות בחינות מיצ"ב וביה"ס עצמו לא אוסף מידע. (דוד נבו)

נקודת המוצא היא שהערכה במתמטיקה צריכה להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד, הן ברמת התלמידים והן ברמה הבית-ספרית. מחקרים מצביעים על כך שהערכה מעצבת המתבצעת כחלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד תורמת ללומד ומקדמת אותו (NCTM, 2000). בפרק יש התייחסות נפרדת להערכת תלמידים במתמטיקה (סעיף 2) ולהערכת הוראת המתמטיקה בבית הספר (סעיף 3). בהקשר לתלמידים, בצד ההתייחסות לדרכי ההערכה הרווחות כיום מובאות הצעות לשינויים שיכולים להביא לשיפור ולקידום הלמידה. בהקשר להוראת המתמטיקה בבית הספר, מובאת הצעה לתכנית כוללת להערכת החינוך המתמטי ברמה בית-ספרית, שמטרתה ליצור מנגנון מבוקר שיביא ללמידה ברמה המערכתית. (מנור)

הסטנדרטים של INTASC בארה"ב לגבי מורים מתחילים מבוססים על עקרונות אלה: תוכן התחום: המורה מבין את המושגים, את העקרונות ואת מבני היסוד של תחום התוכן ('מבנה הדעת' של מקצוע הלימוד) ומסוגל ליישם אותם ביצירת התנסויות לימודיות רלוונטיות לתלמידים ובעלות משמעות בעיניהם. דרכי למידה: המורה מבין את דרכי הלמידה של ילדים ומיישם הבנה זאת בהוראה המעודדת את התפתחותם השכלית, החברתית והרגשית שלהם. שונות בין תלמידים: המורה מבין את מהות ההבדלים בדרכי הלמידה של תלמידים שונים ומיישם הבנה זאת ע"י הפעלת שיטות למידה מתאימות לכל תלמיד. אסטרטגיות הוראה: המורה מסוגל להפעיל אסטרטגיות הוראה מגוונות, כדי לטפח אצל תלמידיו יכולות של רכישת ידע, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ומיומנויות לבצע משימות. תקשורת: המורה משתמש בדרכי תקשורת מגוונת ומנצל סוגי מדיה ואמצעי תקשורת שונים,כדי לעודד את תלמידיו לחקור, לשתף וליצור אינטראקציה עם עמיתים.

מאגר המשימות בגיאוגרפיה נבנה בהתאמה לתכנית הלימודים בגיאוגרפיה לכיתה ו' בשנת תשנ"ה. המאגר משמש כלי עזר למורה בתכנון לימודי הגיאוגרפיה ובהערכתם. התפיסה הניצבת בבסיס המאגר היא התפיסה החבלית (=רגיונלית), המתייחסת אל מכלול המאפיינים הפיסיים והאנושיים בחבלי הארץ ולקשרי-הגומלין שביניהם. תשומת לב מיוחדת ניתנת לנושא איכות הסביבה (נגה ניב)

תיאור הקורס שבו נערכה ההערכה-עצמית של תרומה ללמידה באמצעות פורומים. המצגת כוללת את הפרקים הבאים: העקרונות עליהן התבססו הפיתוח והשימוש בהערכה-עצמית מעצבת של השתתפות סטודנטים בפורומים מקוונים, הרציונל של הערכה-עצמית מעצבת של שיח בפורומים, החשיבות והיתרון של שימוש בפורום מתוקשב להערכת למידה, איך נעשית הערכה – מרכיבי המחוון להערכה-עצמית, תיאור תהליך הערכה-עצמית מעצבת – כולל דוגמאות, תגובות סטודנטים למחוון ההערכה-עצמית של למידה בפורומים (רפי דודזון)

הסטנדרטים הנהוגים בארה"ב מגלמים את כל הידע המחקרי והיישומי בנושא הוראה טובה. הם מתייחסים לביצוע ומגדרים קריטריונים להערכת ביצוע מיומן בתחום ההוראה. ביסוד 'הסטנדרטים בהוראה' עומדת ההנחה שהוראה טובה היא הוראה מקצועית, שמטרתה לענות על צורכי הלימוד של כל התלמידים והיא מעוגנת בקהילה מקצועית. הנהגת סטנדרטים עשויה לעודד מורים להשתכלל מבחינה מקצועית, להפיק עניין רב יותר בעבודה וליצור תפקידים נוספים עבור המורים בפיתוח תוכניות לימודים, בהערכה, בהכשרת מורים וכו' (נירה חטיבה)

המטרה העיקרית של מרכזי הערכה היא לדמות באופן הקרוב ביותר למציאות את העבודה. ההנחה היא כי מועמד אשר מבצע באופן משביע רצון את מדגם המטלות המדמות את העבודה, יוכל לבצע היטב גם את העבודה עצמה. מדגם מטלות מייצג הינו הכרחי על-מנת שמרכז הערכה יהיה תקף. שלב מקדים לביצוע מרכז הערכה הוא ניתוח התפקיד באופן מעמיק, כך שמרכז ההערכה עצמו יהיה מבוסס על מימדים התנהגותיים כפי שהוגדרו בניתוח התפקיד (בבי טוריניאנסקי)