הוראת ספרות
מיון:
נמצאו 37 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    82% מהמורים בארצות הברית הם לבנים, אבל רוב התלמידים במדינה אינם מזדהים כלבנים. בשיעורי הספרות מוצע לתלמידים אלה קורפוס קריאה לבן בעיקרו. אלא שאם על המורים לספרות להקנות לתלמידים את הרגל הקריאה ואת אהבתה, עליהם לחשוב-מחדש על מה שהם דורשים מהתלמידים לקרוא

  • תקציר

    חברות במועדון מקוון של קריאת ספרים במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לקרוא, להתעמק ולדון בטקסטים ספרותיים – בזמן הנוח להם. ג'ניפר סמית', מורה בחטיבת ביניים שמפעילה מועדון קריאה מקוון לתלמידי כיתות ז' ו-ח', חולקת את שיקוליה, רעיונותיה והמלצותיה על בסיס ראיונות ותצפיות שקיימה עם משתתפי התוכנית.

  • תקציר

    במחקר האיכותני המובא במאמר זה, נותחו 249 טקסטים של מורים בבתי ספר יסודיים המשתייכים לשתי קטגוריות: 86 מורים מלמדים, ו-163 מורים לפני כניסתם להוראה (פרחי הוראה). הטקסטים פרי עטם של המורים עסקו בהרגלי הקריאה שלהם. המורים נתבקשו לתאר ולאפיין את עצמם כקוראי ספרות. מן הממצאים עלה כי באופן כללי, המורים המלמדים קוראים יותר מפרחי ההוראה, ממצא המתיישב עם טענות כלליות בדבר הירידה בערכה של הספרות ובמספר הקוראים הצעירים. המורים, אם כך, אינם יוצאי דופן משאר האוכלוסייה בכל הנוגע להרגלי הקריאה שלהם.

  • סיכום

    מאמר זה מציג את הטענה לקיומם של קשרים בין פילוסופיית המוסר ובין לימודי הספרות כפי שהם באים לידי ביטוי בכתביה של הפילוסופית האמריקאית העכשווית Cora Diamond. בתמיכה בלימודים הומניסטיים, מציע המאמר נימוקים נוספים על אלה שהשמיעו מרתה נוסבאום וריצ'רד רורטי תוך הישענות על מאמרה של דיאמונד The difficulty of reality and the difficulty of philosophy ועל הרומן A Girl is Half-formed מאת הסופרת האירית Eimear McBride.

  • סיכום

    אמרי לוי סדן שימש במשך שנה מורה מחליף לספרות בבית ספר בפריפריה. הוא חלק את רשמיו ותובנותיו על הדור הנוכחי של התלמידים ועל הדרכים הנכונות להגיע אליו במוסף הארץ. לוי סדן ממליץ לאסור על הכנסת סמארטפונים לבתי הספר, לזנוח את התפישה שעל המורה להעביר חומר ולהכין לבגרות ולהתמקד ביצירת קשר אישי עם התלמידים.

  • לינק

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת. הדיון הנפרש בו מתחקה אחר הדקדוק הפנימי של מסע החניכה הנשי: מהו סוד המשיכה של רומן החניכה (Bildungsroman) בעיניהן של סופרות; מה הן אותן חוזקות שהפכו אותו ליעד מבוצר גברי; מה הן נקודות ההשקה בין מסע הגיבור למסע הגיבורה; ומנגד, באילו נקודות מתייחד מסע החניכה הנשי מדפוס המקור הגברי. את התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות נבקש לחלץ מקריאה פרשנית צמודת-טקסט ברומנים של רות אלמוג (שורשי אוויר; באהבה, נטליה; אישה בגן); יהודית קציר (למאטיס יש את השמש בבטן; הנה אני מתחילה) ועמליה כהנא-כרמון (ליוויתי אותה בדרך לביתה).

  • לינק

    כיצד בוחרות מורות לספרות את השירים שילמדו בכיתה?זו השאלה שבחן מחקר המתפרסם בגיליון 58 של כתב העת דפים, בהוצאת מכון מופ"ת.החוקרות ביקשו משלושים מורות לספרות בחטיבת הביניים לבחור שניים מתוך שישה שירים ולנמק בכתב את בחירתן, במטרה לבחון אם בחירת המורות התבססה על ידע תוכן פדגוגי.ממצאי המחקר מצביעים על כך ש-70% מתגובות המורות התבססו על ידע פדגוגי, כ-20% מהבחירות התבססו על שיקולים ספרותיים וכ-10% התבססו על חוויות של המורות כקוראות.שיקוליהן של המורות התמקדו בעיקר בהיבט אחד בכל שיר, ועלו מהם תבניות שגורות של "טיפול" ביצירת ספרות. תבניות אלו מבטאות ידע תוכן פדגוגי, ולכן הן מהוות תשתית חיונית להוראה. עם זאת, הן עלולות לצמצם את הפוטנציאל הגלום בהוראת ספרות. בסוף המאמר נידונות ההשלכות של ממצאי המחקר על הכשרת מורים. בהקשר זה נבחנים היתרונות בלימוד המתבסס על הידע של מורים מנוסים, כמו גם הבעייתיות בלימוד כזה.

  • סיכום

    המאמר דן באירוניה ובכפל התפקידים שב"אני" של המורה כלפי תלמידיו – דיוקן האדם שלו – המאפשרים את התהליך החינוכי ואת צמיחתו של היחיד-התלמיד מתוך חירות ועצמיות (אריאל הירשפלד).

  • מאמר מלא

    בצוות המרצות לספרות ילדים במכללה שלנו מעורר המשפט "קראתי פעם ספר" חיוך עצוב. מקורו בקורס מבוא לספרות ילדים שבו ביקשה המרצה מהסטודנטיות לעשות סבב היכרות ולהציג את עצמן לצד ספר ילדים שהן אוהבות. סטודנטית אחת — והיא אינה יוצאת דופן — הציגה את עצמה ואמרה: "קראתי פעם ספר, אבל אני לא זוכרת איזה". "קראתי פעם ספר", אנחנו חוזרות על המשפט וצוחקות, צוחקות וכואבות. המשפט הזה מנקז אל תוכו את התסכול שלנו מהסטודנטיות במכללה…אבל השנה החשיבה שלי על "קראתי פעם ספר" נסדקה (נעמי דה־מלאך).

  • לינק

    הספר אל המקום מבוסס על מסעות מלאי עניין ברחבי אוקראינה, בלארוס ופולין. הביקורים בערים, בעיירות, וביערות מתוארים בסגנון עשיר וייחודי ופותחים צוהר למקומות סמויים מן העין. השילוב של המילים עם המראות והנופים יוצר תפאורה קסומה לעולמם רווי הגעגועים של טובי הכותבים שקמו לתרבות העברית.הספר מפגיש את הקורא עם ערש הולדתם הממשי של היוצרים – הבית, הרחוב והסמטה ברגעי השיא והפריחה וברגעי האימה והאובדן. כל אלה מצטרפים לסיפור עמוק ורחב של העולם היהודי במזרח אירופה במאות השנים האחרונות.בספר עשרות צילומים נדירים החושפים מרחב מתעתע שהיה ואיננו, אך בה בעת נוכח ועודנו רוחש אי-שם במחוזות רחוקים-קרובים (רוחמה אלבג).

  • תקציר

    מאז קום המדינה התפרסמו ארבע תוכניות לימוד בספרות עברית לבתי הספר התיכוניים במגזר הערבי. המאמר סוקר את גלגולי התוכניות ועומד על השינויים שחלו בהן בהקשר הדיסציפלינרי והפוליטי. השינויים כוללים קודם כול את ביטולה של חובת הבגרות בספרות עברית, וירידה במספר היצירות הנדרשות. כמו כן, חל שינוי באופי היצירות: המגוון ואפשרויות הבחירה הורחבו, נכללו יצירות מודרניות יותר, צומצם היקף החומר מן המקורות ועלה המספר של יצירות מן הספרות המזרחית ושל יצירות הנוגעות בשאלות אקטואליות (עאמר דהאמשה ונעמי דה-מלאך).

  • לינק

    במפגש שנערך בקיץ האחרון בבית הספר השבח מופת בתל אביב, הציגו מורי ההומניסטיקה המלמדים בשכבת ט' את תוצרי הפרויקטים השונים שאותם פיתחו במהלך שנת הלימודים. צפינו בתוצרים בספרות, אזרחות, גיאוגרפיה ותנך. בכל אחד ממקצועות אלה, בנו צוותים של מורים יחידות לימוד מבוססת פרויקט (PBL- Project Base Learning) שבו הפרויקט מגדיר את התוצר הסופי שאליו מכוונת הלמידה. התוצר הסופי הוא מניע הלמידה וזה נעשה על ידי העלאת שאלה מניעה הקשורה לעולמו הפנימי של התלמיד ורלוונטית לעולמו העכשווי" (רויטל נאמן יהל).

  • תקציר

    לספרות יש פוטנציאל לשנות את המציאות, ובהתאם לכך, לתוכנית הלימודים בספרות הנלמדת בתיכון יש השפעה רבה על תודעתו ועל "ארון הספרים" של התלמיד הישראלי. תוכנית לימודים זו, הנלמדת ומוטמעת על ידי דור הישראלים הצעירים, שותפה בעיצוב "הקהילייה המדומיינת" הישראלית. התוכנית זו מבוססת על ארבעה נושאים: "זהויות", "מה זאת אהבה?", "לחיות בארץ ישראל" ו"שירים בעקבות השואה" ובכל נושא נבחרו עשרה שירים. מקריאת השירים מתוך בדיקת זיקתם לנושא המוצהר שאליו הם משויכים משתקף "סיפור" שגוי מעיקרו, המשבש את מאפייניה של הקהילייה המדומיינת (אסתי אדיבי-שושן).

  • מאמר מלא

    בספר מניפסטי בשם "משבר מדעי הרוח" (הקיבוץ המאוחד, קן אדום, 2014) יוצא פרופ' יואב רינון (51), ראש בית הספר לספרויות חדשות ועתיקות באוניברסיטה העברית, למלחמת מאסף על מעמדם של מדעי הרוח באוניברסיטאות. מדעי הרוח, הניגפים מפני מדעי הטבע והמקצועות הטכנולוגיים באוניברסיאות — החוגים מתרוקנים — אינם אירוע אקדמי בלבד. ל"משבר מדעי הרוח" יש השפעה גם על מעמדם של מקצועות הלימוד בבית הספר. המניפסט של רינון נותן רוח גבית חזקה, מלומדת מאוד, לנאבקים על מעמדם של מדעי הרוח, מדעי החברה והאמנויות — המקצועות ההומניסטיים — בבית הספר (יורם הרפז).

  • לינק

    הוראת הסיפור החסידי מחייבת ידע היסטורי של הבנת תהליכים חברתיים שהתרחשו בעם ישראל במאה ה-18 במזרח אירופה. ההוראה מפגישה את הלומד עם הווית חיים מופלאה שנשתמרה במפעל ספרותי אדיר של מאות ספרים. הוראת הספרות החסידי חושפת את הסטודנט לגילוי רעיונות ולתוכן משמעותי שמקורם בארון הספרים היהודי. עושר רעיוני זה עשוי לעורר בשומע יחס של הערכה לעולם הרוחני של עם ישראל שממשיך אלפי שנים לדבוק בערכים מוסריים של טוהר המידות האישי ונתינה לזולת ללא תמורה. זהו לימוד משמעותי שמפגיש את הלומד עם חוויות קיומיות, עם הבנה עמוקה לנפש הזולת, עם היכולת לתת מעצמך לזולת, להיטיב עמו ולשמחו ( דינה לוין).

  • לינק

    השנה מתקיים פרויקט ייחודי בלימודי הספרות בחולון. ה"יחידה השלישית" שהיא אישית ופתוחה לתהליכי יצירה וחשיבה של המורה המלמד אותה, ולתלמיד הלומד אותה, נפתחה כאפשרות למידה ,לכל בתי הספר העל-יסודיים בחולון שלומדים ספרות , מעבר לשתי היחידות שהן חובה.היחידה מאפשרת לתלמידים המעוניינים להרחיב את לימודי הספרות והם בוחרים ללמוד אותה ,ברובה , אינטרנטית בבית. נושא היחידה הוא: "המשפחה בראי הספרות" ומעבירה אותו ליה סלע, מורה לספרות מתיכון" קוגל" בעיר.

  • לינק

    במחקריהן בחנו מחברות המאמר מה חושבות מורות מנוסות להוראת ספרות בחטיבת הביניים בזרם הממלכתי על חשיבותן של מטרות ההוראה המוצהרות להוראת הספרות. הן בחנו אלו מטרות נתפסות בעיניהן כחשובות יותר, לעומת החשיבות שמייחסים להן מתכנני התוכנית ואלו דרכי הוראה הן נוקטות, על פי דיווחיהן, כדי לממש את המטרות החשובות בעיניהן. נראה, כי ההעדפות של המורות נקבעות גם לפי שיקולים נוספים, שאינם קשורים רק לתוכניות הלימודים ולדרישות הפורמליות, אלא לתלמידים אשר ניצבו לנגד עיניהן כאשר מילאו את השאלון. ( יעל פויס, נעמי דה-מלאך).

  • לינק

    משרד החינוך משלב תחומים שונים בלימודי הספרות כחלק מ"עידן שבירת הכלא הדיסיפלינאלי" . השינוי המתואר בכתב בעיתון "הארץ" מהווה חלק ממגמה חדשה במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, שבלון הניסוי הראשון שלה הופרח באחרונה לאוויר במקצוע הספרות. עידן "שבירת הכלא הדיסיפלינאלי", מכנה זאת מפקח ומרכז מקצוע הספרות במשרד, הד"ר שלמה הרציג. לדבריו, המורים יבחרו מהחוברת את התכנים שהם ירצו ללמד, אבל "אנחנו צועדים בכיוון מסוים שבהדרגה נבסס אותו, מרחיבים מגמות מעניינות יותר בהוראה", הוא מסביר ל"הארץ" ( טלילה נשר ) .

  • לינק

    אינטרטקסטואליות היא שיטה ספרותית אשר שימוש בה כמוהו כקוד המאפשר – במילים ספורות – התחברות לעולם אחר, לסיפור שכבר סופר ומאיר בדרכו את הטקסט העילי. בספרה "הקסם שבקשר" (אלקד-להמן, 2006) הרחיבה פרופ' אילנה אלקד-להמן את המושג וטענה כי השיח הספרותי הוא בין הטקסט העילי לבין רקעים שונים שאינם בהכרח טקסטים, אלא כאלה העשויים לייצג ביוגרפיה, תרבות, מגדר, פסיכולוגיה ועוד )איזיקיאל, ש' ) .

  • לינק

    בשנים האחרונות דוחקות יותר ויותר ישיבות ואולפנות מרשימת המקצועות שלהן את הספרות, ומכניסות במקומה בגרות במחשבת ישראל. מעבר להשפעה התרבותית של תופעה זו, מסתבר כי היא עשויה להשפיע על תחומים רבים אחרים בחייו של התלמיד, ואחד מהם הוא מידת ההצלחה בבגרות באנגלית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין