מחקר זה בוחן מודל, שפותח עבור סטודנטים המתכשרים להוראת הספרות ואשר נועד לשילוב טכנולוגיות להוראת הספרות בכתה. המודל התמקד בפיתוח מערכי הוראה מתוקשבים תוך שילוב של כלים דיסציפלינאריים, כלים מתודיים-דידקטיים וכלים טכנולוגיים. ממצאי המחקר מלמדים על תרומתו של מודל זה לאוכלוסיית המחקר, 16 סטודנטים בעלי ב.א., שלמדו לקראת תעודת הוראה בספרות. הממצאים מצביעים על הישגים משמעותיים בתוצרים של הסטודנטים, כאשר נתבקשו להציע שני מערכי הוראה מתוקשבים לשיר או לסיפור מתוך תכנית הלימודים. ראיונות המחקר מעידים גם על שיפור מובהק סטטיסטית בתרומתו של המודל לביטחון העצמי של הסטודנט ולתפיסה המקצועית של הוראת הספרות. מסקנות המחקר שופכות אור על השאלה, כיצד ניתן להכשיר סטודנטים להסתייע בטכנולוגיה במהלך הוראת הספרות בכתה? (שרה האופטמן)

מטרת המאמר להעלות לדיון את מקומה של ההערכה הספרותית בהוראת הספרות ובהכשרת המורים להוראתה, ולהציג מחקר חלוץ הבודק כיצד סטודנטיות להוראה מתייחסות להערכת סיפור ובאילו דרכים הן מערכיות סיפור שפגשו לראשונה. תגובותיהן עברו ניתוח תוכן שבחן אם הן העריכו את היצירה ומהי רמת המפורשות של הערכתן. בשלב הבא תגובותיהן מוינו על סמך שלושה קריטריונים מרכזיים: הקריטריון הפואטי-אסתטי, הקריטריון המוסרי-ערכי והקריטריון האישי. בסוף המאמר מועלות מחשבות על מקומה של ההערכה הספרותית בהכשרת מורים להוראת ספרות והצעות למחקרים נוספים. (יעל פויס, נעמי דה-מלאך)

מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מורים מגשרים על פני הפער בין עולמה הרחוק של היצירה, כלומר,'אופקי הציפיות האותנטיים' של היצירה, לבין עולם תלמידיהם, דהיינו 'אופקי הציפיות' של הקוראים הצעירים. בנוסף, נבחנו גישותיהם של המורים להוראת יצירות קנוניות והשפעתן של גישות אלה על השיח הכיתתי בעת לימוד היצירות.הנתונים נאספו במסגרת פרויקט רחב יותר של צילום שיעורי ספרות בבתי ספר על-יסודיים, למטרות הכשרת המורים באוניברסיטת חיפה (יעל פויס).