הוראת ספרות
מיון:
נמצאו 46 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    הספר סוגות בספרות הפופולרית מציע מסע מקיף, מעמיק ומרתק העובר דרך תחנות הספרות שרבים כל כך נהנים לקרוא: הרומן הרומנטי, הצ'יק ליט, ספרות הפנטזיה, ספרות המדע הבדיוני, ספרות הערפדים, הקומיקס, ספרות הבעיה, הספרות הבלשית וספרות הריגול. בכל אחד מהפרקים נבחנים הרקע החברתי, ההיסטורי והספרותי להיווצרות הסוגה, מאפייניה העיקריים, קווים טיפוסיים בהתפתחות העלילה ובעיצוב הדמויות והשפעות הסוגה על חיי הקוראים בהיבטים של תפיסות, של דימויים, של התנהגות ושל צרכנות.

  • תקציר

    במקום סיכום נוסף של מאמר מלומד על הדרך הנאותה ללמד שירה בשיעורי הספרות בבתי הספר, פורטל מס"ע מביא לכם שיר מאת המשורר האמריקאי בילי קולינס – שעוסק בשאלה הזאת בדיוק. קולינס, שהוכתר בשנים 2001 עד 2003 כ"משורר הלאומי של ארצות הברית", מצליח להביע בשורות בודדות אמת חינוכית ושירית עמוקה. תחילה יופיע השיר במקור האנגלי, ולאחר מכן – בתרגום לעברית.

  • תקציר

    אל הבית הוא סיפורם של מסעות למחוזות קרובים – רחוקים ברחבי אוקראינה, בלארוס, פולין, מולדובה ורומניה. המחברת מזמינה את הקוראים להיפגש עם ערש הולדתם של יוצרים עבריים, עם הסביבה שעליה כתבו שעה שראו אותה מונפשת בעיני רוחם. העיירה, הבית והסמטה שימשו לא פעם ובאותה העת מקור לגעגועים ומושא לביקורת. הספר מתאר וממחיש את החיים השוקקים שרחשו בהם במלוא חיוניותם עד שנסתם עליהם הגולל.

  • סיכום

    בשנת 1972 פרסם הסופר ס. יזהר מאמר ביקורתי על הוראת הספרות בבתי הספר, והציג חזון חלופי שבמרכזו הקשבה בלתי מתחנפת לצורכי התלמידים; העלאת האוטונומיה של בתי הספר והמורים בבחירת היצירות ודרכי הוראתן; והצבה במרכז של "אמנות הראייה" – חידוד חושיהם של התלמידים להבחין בפרטים ובכוליות שבטקסט העומד בפני עצמו ואינו משרת מטרות חברתיות, אידיאולוגיות או תרבותיות מחוצה לו. להלן תמצית המאמר.

  • סיכום

    המחקר בחן את השפעותיה של התוכנית להוראת ספרות דיאלוגית-טרנספורמטיבית על תלמידים. 322 תלמידים בכיתה י' בבתי ספר בהולנד השתתפו במחקר. מחציתם למדו ספרות במסגרת תוכנית ההתערבות ומחציתם למדו ספרות בדרך הרגילה (קבוצת ביקורת). תוכנית ההתערבות העצימה את תובנות התלמידים אודות הטבע האנושי, הגבירה את הסיבות האודימוניות לקריאה ואת השימוש באסטרטגיות קריאה, וכן תמכה במוטיבציה ללימודי ספרות.

  • תקציר

    מאמר זה מדגים כיצד ניתן להשתמש לצרכים חינוכיים בסיפורה הקצר של אורסולה לה-גווין "ההופכים את עורפם לאומלס". סיפור זה מתאר עיר דמיונית בשם אומלס שבה אושרם ורווחתם של התושבים מותנים בסבלה של ילדה אחת יחידה, ובמאמר מוצע להציג לתלמידים את השאלה כיצד היו פועלים כאזרחים באותה עיר.

  • תקציר

    הסופר הבריטי סלמן רושדי סבור כי על ילדי בית הספר ללמוד שירים בעל פה, ויש מומחים המסכימים עמו וטוענים כי השינון לא יגרום לילדים לשנוא שירה אלא יכול להיות חוויה "מעצימת חיים".

  • תקציר

    טביעת ידו המיוחדת של מנור לאורך תחנותיו בזמן ניכרת בשיריו – כמו "בשנה הבאה״, ״ימי בנימינה״, "הבית ליד המסילה", "אין לי ארץ אחרת", ״אחי הצעיר יהודה״, "ללכת שבי אחרייך", "ילדותי השנייה", ו״ברית עולם״ – שהיו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית על כל גווניה. ספר זה, העוסק ביצירתו ונכתב על-ידי בתו, מתאים לעוסקים במחקר התרבות הישראלית, למורים ולסטודנטים המלמדים את שיריו של מנור

  • סיכום

    בספר זה מנתחת חוקרת הספרות והתרבות נורית גרץ את המיתוסים, הנרטיבים ודגמי העלילה החוזרים בשורה ארוכה של טקסטים מסוגים שונים: יצירות ספרות, מודעות בחירות, מאמרים עיתונאיים, סרטים, נאומים של מנהיגים פוליטיים ועוד. המטרה היא להציג את תפקידם הגלוי והסמוי של טקסטים אלה בעיצוב התודעה הישראלית, ערכיה, תפישת העולם והאידיאולוגיה שלה תוך מתן דגש על המקומות שבהם מיתוסים אלה חורגים מהמציאות העובדתית. ככזה, מחקרה של גרץ מתאים לשימוש בשיעורי ספרות, קולנוע, אזרחות, תקשורת וחברה.

  • סיכום

    82% מהמורים בארצות הברית הם לבנים, אבל רוב התלמידים במדינה אינם מזדהים כלבנים. בשיעורי הספרות מוצע לתלמידים אלה קורפוס קריאה לבן בעיקרו. אלא שאם על המורים לספרות להקנות לתלמידים את הרגל הקריאה ואת אהבתה, עליהם לחשוב-מחדש על מה שהם דורשים מהתלמידים לקרוא

  • תקציר

    חברות במועדון מקוון של קריאת ספרים במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לקרוא, להתעמק ולדון בטקסטים ספרותיים – בזמן הנוח להם. ג'ניפר סמית', מורה בחטיבת ביניים שמפעילה מועדון קריאה מקוון לתלמידי כיתות ז' ו-ח', חולקת את שיקוליה, רעיונותיה והמלצותיה על בסיס ראיונות ותצפיות שקיימה עם משתתפי התוכנית.

  • תקציר

    במחקר האיכותני המובא במאמר זה, נותחו 249 טקסטים של מורים בבתי ספר יסודיים המשתייכים לשתי קטגוריות: 86 מורים מלמדים, ו-163 מורים לפני כניסתם להוראה (פרחי הוראה). הטקסטים פרי עטם של המורים עסקו בהרגלי הקריאה שלהם. המורים נתבקשו לתאר ולאפיין את עצמם כקוראי ספרות. מן הממצאים עלה כי באופן כללי, המורים המלמדים קוראים יותר מפרחי ההוראה, ממצא המתיישב עם טענות כלליות בדבר הירידה בערכה של הספרות ובמספר הקוראים הצעירים. המורים, אם כך, אינם יוצאי דופן משאר האוכלוסייה בכל הנוגע להרגלי הקריאה שלהם.

  • סיכום

    מאמר זה מציג את הטענה לקיומם של קשרים בין פילוסופיית המוסר ובין לימודי הספרות כפי שהם באים לידי ביטוי בכתביה של הפילוסופית האמריקאית העכשווית Cora Diamond. בתמיכה בלימודים הומניסטיים, מציע המאמר נימוקים נוספים על אלה שהשמיעו מרתה נוסבאום וריצ'רד רורטי תוך הישענות על מאמרה של דיאמונד The difficulty of reality and the difficulty of philosophy ועל הרומן A Girl is Half-formed מאת הסופרת האירית Eimear McBride.

  • סיכום

    אמרי לוי סדן שימש במשך שנה מורה מחליף לספרות בבית ספר בפריפריה. הוא חלק את רשמיו ותובנותיו על הדור הנוכחי של התלמידים ועל הדרכים הנכונות להגיע אליו במוסף הארץ. לוי סדן ממליץ לאסור על הכנסת סמארטפונים לבתי הספר, לזנוח את התפישה שעל המורה להעביר חומר ולהכין לבגרות ולהתמקד ביצירת קשר אישי עם התלמידים.

  • לינק

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת. הדיון הנפרש בו מתחקה אחר הדקדוק הפנימי של מסע החניכה הנשי: מהו סוד המשיכה של רומן החניכה (Bildungsroman) בעיניהן של סופרות; מה הן אותן חוזקות שהפכו אותו ליעד מבוצר גברי; מה הן נקודות ההשקה בין מסע הגיבור למסע הגיבורה; ומנגד, באילו נקודות מתייחד מסע החניכה הנשי מדפוס המקור הגברי. את התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות נבקש לחלץ מקריאה פרשנית צמודת-טקסט ברומנים של רות אלמוג (שורשי אוויר; באהבה, נטליה; אישה בגן); יהודית קציר (למאטיס יש את השמש בבטן; הנה אני מתחילה) ועמליה כהנא-כרמון (ליוויתי אותה בדרך לביתה).

  • לינק

    כיצד בוחרות מורות לספרות את השירים שילמדו בכיתה?זו השאלה שבחן מחקר המתפרסם בגיליון 58 של כתב העת דפים, בהוצאת מכון מופ"ת.החוקרות ביקשו משלושים מורות לספרות בחטיבת הביניים לבחור שניים מתוך שישה שירים ולנמק בכתב את בחירתן, במטרה לבחון אם בחירת המורות התבססה על ידע תוכן פדגוגי.ממצאי המחקר מצביעים על כך ש-70% מתגובות המורות התבססו על ידע פדגוגי, כ-20% מהבחירות התבססו על שיקולים ספרותיים וכ-10% התבססו על חוויות של המורות כקוראות.שיקוליהן של המורות התמקדו בעיקר בהיבט אחד בכל שיר, ועלו מהם תבניות שגורות של "טיפול" ביצירת ספרות. תבניות אלו מבטאות ידע תוכן פדגוגי, ולכן הן מהוות תשתית חיונית להוראה. עם זאת, הן עלולות לצמצם את הפוטנציאל הגלום בהוראת ספרות. בסוף המאמר נידונות ההשלכות של ממצאי המחקר על הכשרת מורים. בהקשר זה נבחנים היתרונות בלימוד המתבסס על הידע של מורים מנוסים, כמו גם הבעייתיות בלימוד כזה.

  • סיכום

    המאמר דן באירוניה ובכפל התפקידים שב"אני" של המורה כלפי תלמידיו – דיוקן האדם שלו – המאפשרים את התהליך החינוכי ואת צמיחתו של היחיד-התלמיד מתוך חירות ועצמיות (אריאל הירשפלד).

  • מאמר מלא

    בצוות המרצות לספרות ילדים במכללה שלנו מעורר המשפט "קראתי פעם ספר" חיוך עצוב. מקורו בקורס מבוא לספרות ילדים שבו ביקשה המרצה מהסטודנטיות לעשות סבב היכרות ולהציג את עצמן לצד ספר ילדים שהן אוהבות. סטודנטית אחת — והיא אינה יוצאת דופן — הציגה את עצמה ואמרה: "קראתי פעם ספר, אבל אני לא זוכרת איזה". "קראתי פעם ספר", אנחנו חוזרות על המשפט וצוחקות, צוחקות וכואבות. המשפט הזה מנקז אל תוכו את התסכול שלנו מהסטודנטיות במכללה…אבל השנה החשיבה שלי על "קראתי פעם ספר" נסדקה (נעמי דה־מלאך).

  • לינק

    הספר אל המקום מבוסס על מסעות מלאי עניין ברחבי אוקראינה, בלארוס ופולין. הביקורים בערים, בעיירות, וביערות מתוארים בסגנון עשיר וייחודי ופותחים צוהר למקומות סמויים מן העין. השילוב של המילים עם המראות והנופים יוצר תפאורה קסומה לעולמם רווי הגעגועים של טובי הכותבים שקמו לתרבות העברית.הספר מפגיש את הקורא עם ערש הולדתם הממשי של היוצרים – הבית, הרחוב והסמטה ברגעי השיא והפריחה וברגעי האימה והאובדן. כל אלה מצטרפים לסיפור עמוק ורחב של העולם היהודי במזרח אירופה במאות השנים האחרונות.בספר עשרות צילומים נדירים החושפים מרחב מתעתע שהיה ואיננו, אך בה בעת נוכח ועודנו רוחש אי-שם במחוזות רחוקים-קרובים (רוחמה אלבג).

  • תקציר

    מאז קום המדינה התפרסמו ארבע תוכניות לימוד בספרות עברית לבתי הספר התיכוניים במגזר הערבי. המאמר סוקר את גלגולי התוכניות ועומד על השינויים שחלו בהן בהקשר הדיסציפלינרי והפוליטי. השינויים כוללים קודם כול את ביטולה של חובת הבגרות בספרות עברית, וירידה במספר היצירות הנדרשות. כמו כן, חל שינוי באופי היצירות: המגוון ואפשרויות הבחירה הורחבו, נכללו יצירות מודרניות יותר, צומצם היקף החומר מן המקורות ועלה המספר של יצירות מן הספרות המזרחית ושל יצירות הנוגעות בשאלות אקטואליות (עאמר דהאמשה ונעמי דה-מלאך).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין