הוראת מתמטיקה
מיון:
נמצאו 193 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    נייר עמדה של העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול. בנייר העמדה מוצגות הגישות השונות להוראת מתמטיקה בעולם. עבור כל אחת מהגישות מוצגת הערכה שלה. בהמשך מוצגות בעיות ייחודיות לישראל. לבסוף מוצגת הדרך שבה מציעה העמותה להתמודד עם הבעיות.

  • לינק

    בדירוגים הבינלאומיים תלמידי ישראל מדשדשים בתחתית, אבל איך זה ישתנה אם רק כמה עשרות סטודנטים נרשמו ללימודי הוראת המתמטיקה בשנת הלימודים הקרובה? "הטובים מעדיפים משכורות היי-טק, מתפשרים על מורים לא-מתאימים" . חודש לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מתברר כי רק כמה עשרות בודדות של סטודנטים נרשמו ללימודי הוראה במתמטיקה (תומר ולמר ).

  • לינק

    במאמר זה המחברים דנים בהוראה של משוואות ליניאריות בפינלנד, בהונגריה, ובפלנדריה. הם מתארים ומשווים בין השיטות של שלושה מורים למתמטיקה, הכוללים מורה פלמי, מורה הונגרי ומורה פיני, ללימוד של מושגים של משוואות אלגבריות ליניאריות. מנתוני המחקר עולה כי שיטות הוראת המתמטיקה בהונגריה יעילות יותר. המחברים מסכמים שהפרקטיקות של הוראת המתמטיקה אצל המורה ההונגרי מדגישות את ההסקה המתמטית ומערבות פתרון בעיות אינדיבידואלי כמו גם שיתוף קולקטיבי של פתרונות במתמטיקה ( Andrews, Paul, Sayers, Judy).

  • תקציר

    המאמר דן בתוצאותיה של התכנית "שיפור המתמטיקה שמבטיח מצוינות" (Mathematics Improvement That Ensures Excellence (MITEE), תכנית הדרכה במתמטיקה לאחר שעות הלימודים בארה"ב, שמטרתה לשפר את ההבנה הקונספטואלית במתמטיקה ואת רמת המיומנויות הפרוצדורליות של תלמידי כיתות ב' ו-ה ומעודד בוגרי כיתה ט' לשאוף לקריירה בהוראה. המאמר סוקר את התכנית מתחילתה דרך המאמץ המשותף בין מחוז בית הספר העירוני לאוניברסיטה במערב התיכון, יחד עם סטודנטים להכשרת מורים ומתנדבים בקהילה, ומתאר את המשתתפים השונים ואת הפעילויות בתכנית. המאמר מציין שהתכנית עמדה בהצלחה ביעדים האקדמיים שהציבה לעצמה ( Sherman, Helene J. catapano, Susan).

  • לינק

    שאלת המחקר העיקרית היתה מה היא האפקטיביות של משחק תפקידים מקוון בהוראת המתמטיקה באינטרנט . משחק התפקידים המתוקשב נערך באמצעות צ'ט וקורא ליצירה של דמויות (זהויות מקוונות) על ידי כל לומד מקוון והתפקיד ששיחק . בתהליך המחקר של למידה מקוונת בחינוך למתמטיקה, Rosa דן בתפקידה של הבניית זהויות מקוונות. המחברים מאפיינים כיצד תהליך זה, באופן כללי, משתמש בתהל יכי המחקר האיכותני, ובאופן ספציפי, מקושר להבניה של ידע מתמטי במרחב הקיברנטי. התוצאות מציעות: (א) שהמרחב הקיברנטי באינטרנט הוא הסביבה הטבעית בהקשר של משחק תפקידים מתוקשב מקוון; (ב) שתהליך המשחק בלמידה המקוונת בחינוך למתמטיקה מעלה היבטים חדשים חשובים להבנתנו את הידע המתמטי כהבניה חברתית; (ג) החקירה המתמטית הופכת למשחק; (ד) נבדקי המחקר הם מי שהם רוצים להיות בעודם נמצאים במשחק, כלומר יש התכווננות (Rosa, Maurcio; Lerman, Stephen).

  • לינק

    במאמר תיבחן השפעתה של תופעת הדיגלוסיה (פער בין השפה הדבורה לכתובה) על רכישת מיומנויות מתמטיות בקרב ילדים דוברי השפה הערבית, לאור ההשפעה שנמצאה לדיגלוסיה על רכישת קריאה. יוצגו ראיות מחקריות מן הספרות להשפעת כיווניות הקריאה על עיבוד המספר, ולקושי המיוחד של ילדים עם דיסקלקוליה בתפיסת כיווניות. לאור זאת, תוצג ההשערה שילדים דוברי ערבית המתקשים בחשבון נתקלים בבעיה חמורה במיוחד לאור ההבדל בנוסף בכיווניות מספרים בין השפה הכתובה לשפה הדבורה. ילדים אלו זקוקים לתיווך ולהתערבות על מנת להתגבר על קשייהם ( רפיק אברהים).

  • לינק

    מאמר זה מציג מודל תיאורטי של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה, גישה לשיפור הלמידה שמקורה ביפן. המודל התיאורטי כולל ארבעה מאפיינים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (חקירה, תכנון, לימוד לגבי המחקר ורפלקציה) ושלושה נתיבים שבאמצעותם חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה משפר את ההוראה: שינויים בידע ובאמונות של המורים; שינויים בקהילה המקצועית; ושינויים במשאבים של הוראה ולמידה. לכן המודל מציע שפיתוח הידע והקהילה המקצועית של המורים (לא רק מערכי שיעור להוראה משופרים ) הם מכניזמים לשיפור למידה בתוך חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה. נעשה שימוש במודל התיאורטי כדי לבחון את "שביל הניתן לביקורת" (auditable trail") של הנתונים ממקרה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה מצפון אמריקה, המניב הוכחה לכך שעבודה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה השפיעה על כל אחד משלושת הנתיבים (Catherine Lewis, Rebecca Perry and Jacqueline Hurd).

  • לינק

    אילו יכולות מתמטיות חייבות להיות למורה כדי ללמד את המקצוע היטב? שאלה זו הוכחה כקשה לחקירה. נקודת מבט עכשווית טוענת שהידע במתמטיקה של המורים "נותר בתוך הכיתה אלא אם כן הוא לווה ברפרטואר עשיר של ידע מתמטי ומיומנויות הקשורות ישירות לתכנית הלימודים, להוראה וללמידה של התלמיד". לרוע המזל, אין קונצנזוס לגבי "הידע והמיומנויות" שעשויים להפעיל את המורים למתמטיקה לשלב את הידע המתאים. קיימות שתי פרספקטיבות, אך אף אחת מהן לא לוותה בבסיס מחקר שמאפשר טיעונים חזקים לגבי הפרקטיקה. רוב המחקרים העכשוויים מתמקדים בידע המפורש של התוכן של תכנית הלימודים ובאסטרטגיות למידה. ניתן להעריך ידע כזה ישירות דרך תצפית, ראיון או מבחן כתוב, עם דגש מחקרי מקביל על התכנים הפורמליים של תכניות להכשרת מורים. אסכולת חשיבה ה שנייה, שהוצגה כאן, היא שרוב היכולות החשובות נוטות להיות יכולות טקטיות וסמויות מבחינה קוגניטיבית כמו מיומנויות המעורבות בנגינת פסנתר בקונצרט, מיומנויות שנלמדו אך לא בהכרח זמינות בתודעה. ברגעים מתאימים יודעים המורים היעילים כיצד לשלוף ידע זה וליישמו הלכה למעשה בכיתה (Brent Davis)

  • לינק

    המחקר בדק, באמצעות מערך אקספרימנטלי, את ההשפעות של תוכנית התפתחות מקצועית למורים בהוראת מתמטיקה על הידע ודרכי ההוראה שלהם ועל למידת תלמידים. התוכנית התבססה על סדרה של מודולות בווידאו שתוכננו כמענה לצרכים של מורים כפי שעלו ממחקר שנערך בנושא. מטרת החוקרים הייתה להרחיב את ידע התוכן ואת הידע הפדגוגי של המורים בדרך שתשפיע על שיפור ההוראה והלמידה. שאלת המחקר: עד כמה ובמה התוכנית הייתה אפקטיבית והיכן נכשלה? במחקר השתתפו 59 מורים למתמטיקה בכיתות ו' מבתי ספר בעלי השיגים נמוכים. המורים חולקו באופן רנדומלי לקבוצת ניסוי (33 מורים) ולקבוצת ביקורת(26 מורים). תוכנית ההתערבות היתה דו-שנתית; המאמר מציג תוצאות מחקר שנערך לאחר שנה אחת ( Santagata, R., Kersting, N., Givvin, K.B., & Stigler, W ).

  • לינק

    האם ילדי העתיד ילמדו באינטרנט? איש אינו יכול לומר. כפי שחשבנו בעבר שמחשבים אישיים יהיו לנצח יקרים גדולים ואיטיים או שלא חלמנו שלכל אחד מאיתנו יהיה אמצעי תקשורת נייד כמו הפלאפון (הטלפון הסלולרי) שכל כך התרגלנו לסמוך עליו, העתיד עלול להפתיע אותנו ואולי לא בעוד הרבה זמן נראה בתי ספר וירטואליים עם מורים וירטואלים וכמובן החלוצים של היום עלולים להיות המוסדות של מחר. Learntube הוא אתר ללימוד מתמטיקה באמצעים מקוונים, בעיקר סרטי וידאו קצרים. חלק עיקרי משיטות ההוראה כוללות סרטוני לימוד באינטרנט , תרגילים וכמובן פורום ושאר טכנולוגיות אינטרנט הזמינות לנו כבר כיום ומעצימות את חווית הלמידה של התלמיד.

  • תקציר

    מחקר איכותני זה בחן האם השתתפות או אי השתתפות בחקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (lesson study) סיפקה למחנכים את ההזדמנויות לשפר את הידע שלהם עבור הוראת המתמטיקה. במחקר השתתפו 24 מורים למתמטיקה בחטיבת הביניים מתוך שבעה בתי ספר עירוניים שיצרו חמש קבוצות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה. ניתוח הנתונים הראה שגורמים מסוימים במעגל של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה סיפקו הזדמנות גדולה יותר עבור המורים להגדיל את הידע שלהם עבור הוראת המתמטיקה. לגורמים אלה מתייחסים כאל "חלונות של הזדמנות".הממצאים הראו שהמשתתפים בשלוש מתוך חמש הקבוצות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה הראו עלייה בידע שלהם לגבי הוראת המתמטיקה כתוצאה מהאופן שבו המורים הגיבו ל"הזדמנויות" (Rachelle D. Meyer and Trena L. Wilkerson ).

  • לינק

    מחקר זה בודק את תפישותיה של סטודנטית במכללה באשר להשפעתה של הוראה שיתופית על התפתחות הידע המקצועי שלה בתחום הוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי. הסטודנטית שבה מתמקדת עבודה זו לקחה חלק, יחד עם סטודנטים נוספים, בסמינריון מחקרי בתחום הוראת המתמטיקה. המורכבות הרבה, האינהרנטית, בקורס הסמינריוני הולידה בשנים האחרונות שיתוף פעולה בין המרצה של הסמינריון להוראת המתמטיקה לבין מרצה מתחום האוריינות האקדמית בהוראה לסמינריון. חשיבותו של שיתוף פעולה זה היא בכך שבדרך זו ניתן להעניק לסטודנטים כלים מגוונים יותר ומבוססים יותר לביצוע המטלה הלימודית של הסמינריון. שיתוף פעולה זה הולך ומתפתח תוך כדי עשייה, ומתגבש יותר ויותר כמודל של הוראה שיתופית (Co-teaching) (Cook & Friend, 1995) של שתי המרצות ( וולפנספרגר, יוכי ודורית פטקין).

  • לינק

    מחקר בארה"ב אשר חקר את הסוגיה של הנעת שינויים בפרקטיקות ובאמונות של מורים לגבי למידת המתמטיקה במהלך שיתוף פעולה בן תשעה חודשים. המחברים חקרו דפוסים של שינוי באמונות ובפרקטיקות לגבי הנעה במתמטיקה בקרב שלושה מורים בבתי ספר מסוג חטיבות ביניים במהלך פרוייקט התפתחות מקצועית בן שנה בשיתוף עם חוקר באוניברסיטה. התוצאות משקפות את החשיבות של הצבת אסטרטגיות ההנעה בהוראת תחום התוכן ובמתן תמיכה מתאימה לשינוי קונספטואלי של המורה. המחברים בוחנים הן את ההסברים האישיים והן את ההסברים ההקשריים עבור שינוי פרקטיקות הוראה וכן מכשולים לגבי שינויים כאלה ( Kristen Bogner Warzon , Andrea Christensen , Julianne C. Turner ).

  • לינק

    שאילת שאלות הוא חלק חיוני בלמידה של התלמיד. המורים שואלים את התלמידים שאלות כדי שהם יחשבו על החומר. התלמידים שואלים שאלות כדי לקבל יותר ידע או כדי להשביע את סקרנותם. אם לתלמידים יש בעיה לשאול שאלות בכיתה, הם עשויים להחמיץ צעד חשוב וללכת לאיבוד בחומר. בכיתה, כמו בכיתת מתמטיקה, חשוב להיות מסוגל לשאול שאלות. אם התלמיד מנסה לפתור בעיה במתמטיקה אבל אינו מבין מושג וחושש לשאול שאלות, הוא לא יצליח במתמטיקה, יהיה מתוסכל, יוותר, או יתייאש. תוך שימוש בתצפיות, בסקר ובראיונות, המחבר מצא שלחלק מהתלמידים יש קשיים בשאילת שאלות בכיתת המתמטיקה ( Fitzsimmons, Martha).

  • לינק

    במאמר זה ממליצה המחברת, כותבת סקירת הביקורת, על הספר " Teacher Education Matters: A Study of Middle School Mathematics Teacher Preparation in Six Countries". הספר מתאר מחקר השוואתי בינלאומי שערכו מחבריו ובו בחנו את הכשרת מורים למתמטיקה ומדעים בשש מדינות. צוות המחברים בחר להתמקד בסטודנטים להוראה ובמורים הנמצאים בהשתלמויות למורים ובהכשרה שלהם, מאחר שהמתמטיקה בחטיבת הביניים מהווה בסיס להצלחתם של התלמידים בלימודי המתמטיקה, ההנדסה והמדעים בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה. הבחירה בשש מדינות גם הייתה בחירה מושכלת, מאחר וביצועי התלמידים במדינות אלה (בולגריה, גרמניה, מקסיקו, דרום קוריאה, טייוון וארה"ב) שונים מאוד כפי שנבדקו במבחני השוואה בינלאומיים ( Marina Milner-Bolotin).

  • לינק

    המאמר מציג ממצאים ממחקר שבחן את השימוש של פרחי הוראה במשאב מקוון של וידאו לצורך פיתוח מקצועי בהוראת המתמטיקה. ששה משתתפים, חמש נשים וגבר, שסיימו תכנית להכשרת מורים, רואיינו פעמיים, פעם אחת לפני שהציגו להם את המשאבים המצולמים ופעם אחת אחרי כן. נמצא כי המשתתפים במחקר הראו תחכום בעת השימוש בחומרים המקצועיים המבוססים על שיעורי וידאו וידעו כיצד להפיק מכך תועלת פדגוגית . בנוסף, המשתתפים שנחשפו למקרי הוראה ואירועי למידה מומחשים בוידאו נטו יותר להתמקד ברעיונות שנגעו בעיקר לקידום חשיבת התלמידים לגבי מתמטיקה.לסיכום, המחקר הראה כי אפשר להכשיר מורים חדשים להתנסות פדגוגית מתוחכמת (כגון: דאגה ללמידה ולהבנה של התלמיד) באמצעות הצגת משאבים מדגימים של קטעי וידאו מצולמים במקום לנושא של ניהול טכני (כגון: שליטה בכיתה) Jo Towers & Tina ) Rapke).

  • לינק

    הרעיון העומד בבסיס הגישה של למידה דיאלוגית הוא בעצם לייצר כאמור למידה שיתופית. הלמידה היא עניין בין- אישי לא פחות ממה שהיא תהליך תוך אישי. על פי גישה זו, תפקודו של הפרט בתוך צוות שונה מתפקודו כשהוא פועל לבד. גם תהליך הלמידה עצמו הוא שונה ולמה הכוונה? תהליך הלמידה מבוסס על החלפת דעות = על "דיאלוג" ממש כמו הלמידה בשיטת החברותה בישיבות הדתיות ובבתי המדרש, רק שבלמידה הדיאלוגית ה "דו – שיח" הוא בעצם תהליך המתפתח בסופו ל "רב – שיח", שזה בעצם עימות (לא כוחני אלא תרבותי) ואימות בין דעות, בחינת חלופות, בירור משמעויות וגיבושן, זהו תהליך המוכר לנו מעולם הארגונים וצוותי הפיתוח האנאליטיים, בעולם זה המונח למידה דיאלוגית הופך למונח הנקרא "סיעור מוחות" שהוא למעשה שווה משמעות ללמידה דיאלוגית, עוד בסקירה מאירת העיניים של אבי בכר : על הצלחת שיטת הלמידה הדיאלוגית והטמעתה במקצועות המתמטיקה ובכלל. ממצאי מחקר זה מחזקים ממצאים אחרים באשר ליתרון השימוש בקליקרים לקידום הלמידה וההבנה וגם מביאים עדות לתועלת הלימודית של הוראה דיאלוגית. "הדיונים הדיאלוגיים שהתפתחו בשיעורי התרגול במתמטיקה עודדו חשיבה ביקורתית ולמידה פעילה, תוך התנסות בפתרון בעיות מורכבות והגברת העניין בשיעור" ( אבי בכר).

  • לינק

    בשנת 2005, האיגוד הבינלאומי להערכה של הישגיות חינוכית (International Association for the Evaluation of Educational Achievement (IEA) ב- Michigan State University והמועצה האוסטרלית למחקר חינוכי (Australian Council for Educational Research) נקטו בצעד חשוב לקידום תחום החינוך על-ידי שותפות לצורך פיתוח ויישום המחקר ההשוואתי הבינלאומי הראשון של הכשרת מורים במתמטיקה. במחקר שיתפו פעולה 17 מדינות. מטרתו של מאמר זה היא לתאר את המתודולוגיה ששימשה במחקר הבינלאומי הגדול הזה של הכשרת מורים ולחלוק את הממצאים העיקריים שלו הקשורים להכנה המתמטית של המורים לעתיד ( Tatto, Maria Teresa; Senk, Sharon).

  • לינק

    המחקר הנוכחי בחן את התפיסות של פרחי הוראה למתמטיקה בנוגע לידע המתמטי שלהם במהלך התנסות בלומדה דינאמית גיאומטרית. פרחי ההוראה עסקו בפעילות חקר תוך שימוש באסטרטגיה :"מה אם לא?" מניתוח נתוני המחקר עולה כי פרחי ההוראה סבורים שהידע המתמטי שלהם העמיק כתוצאה מהפעילות וכי ללומדה הייתה תרומה משמעותית בתהליך של העלאת בעיות מתמטיות חדשות. במהלך הפעילות הם חזרו על הגדרות של עצמים גיאומטריים, על תכונותיהם ועל הקשרים ההדדיים ביניהם, וכתוצאה מכך העמיקו את הידע המתמטי שלהם ללומדה הדינאמית היה חלק חשוב בתהליך של פעילות החקר. הלומדה שחררה את הלומד מפעולות טכניות כמו חישובים ושרטוטים כך שהוא יכול היה להתמקד בחשיבה על העצמים, והקשרים ביניהם. הלומדה אפשרה "לראות הוכחה" על ידי פעולות של גרירה ובכך להעניק הרגשת בטחון ללומד שהמקרה שנגלה לעיניו הוא כללי ולא מקרה פרטי. כמו כן, ללומדה הייתה גם תרומה להבנת המשמעות של הוכחה מתמטית ( אילנה לביא, עטרה שריקי) .

  • תקציר

    השאלות שאיתם מתמודדים כיום בעולם החינוך, המושפע יתר על המידה מהבחינות הבינלאומיות PISA , היא מה גורם להצלחת התלמידים במבחני ההישגים בלימודים , האם איכות ההוראה של המורים בכיתה או הזמן שמקדישים התלמידים לתרגול וללמידה עצמית בבית. המחקר הנוכחי השתמש בחלק האמריקאי של מבחני פיז"ה (PISA) כדי לבחון כיצד המשאבים של שיעורי הבית, מסוגלות עצמית במתמטיקה והזמן המוקדש לשיעורי הבית במתמטיקה השפיעו על ההישגיות במתמטיקה לפי מגדר ומוצא אתני. הממצאים הראו שפערי ההישגיות פחתו עם העלייה בזמינות של משאבים לשיעורי הבית ועם העלייה במסוגלות העצמית במתמטיקה ( Kitsantas, Anastasia; Cheema, Jehanzeb; Ware, Herbert W).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין