התחום המתמטי מצוי בעשייה מתמדת וממצאים חדשים מתפרסמים על בסיס קבוע בעיתונות המקצועית, למרות זאת, שפע החדשות , שחלקו הגדול זמין ונגיש ברשת , אינו מוצא את דרכו לתוכנית הלימודים במתמטיקה למורים למתמטיקה , לא כל שכן לתלמידים. ים העשייה והיצירה אינו נחשף לתלמידי תיכון . נוצרים פערי ידע ולבוגרי מערכת התיכון אין תמונה הולמת של המציאות בתחום המתמטיקה. כיצד , אפוא, יוצרים גישור פערים? דרוש גשר בין מתמטיקה "במצבה האמיתי" לבין תוכנית הלימודים והידע המוגבל של התלמידים. על מנת לגשר על פני הפער החל צוות הטכניון לפתח לפני שנה מסגרת פעולה וההעשרה שנועדה להביא שילוב של הבזקי חדשות מתמטיות בהוראת המקצוע-כלומר, מעין "שיט בסירת זכוכית" בים המתמטיקה בת-זמננו בלי לצלול לעומקו. לצורך כך פותחו יחידות לימוד של הבזקי חדשות מתמטיות לכיתות וגם מורים למתמטיקה לומדים בהשתלמויות ייעודיות כיצד לפתח יחידות לימוד מבוססות הבזקי חדשות, כל זאת בהתחשבות במגבלות הידע הקודם של התלמידים (בתיה עמית. ניצה מובשוביץ-הדר ) .

מחקר זה עוסק בהתפתחות השיח המתמטי –הוראתי של סטודנטית להוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי והתבסס על הגישה הקומוגנטיבית לחקר הלמידה ( Sfard, 2008). מטרת המחקר הייתה לבחון את השינויים בשיח המתמטי-הוראתי של סטודנטית להוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי במהלך שנתיים בהם התנסתה בהוראה , ואת דפוסי התקשורת של המורה אשר עודדו או עיכבו למידה וחשיבה. הנתונים שנאספו כללו הקלטות ותכתובים של שיחות של הסטודנטית עם קבוצת תלמידים במהלך שנתיים רצופות , במסגרת ההתנסות שלה בבית ספר יסודי במרכז הארץ. מהמחקר עולה כי חלו שינויים במיומנויות התקשורת של הסטודנטים הקשורות לניהול הדיונים בכיתה. שינויים אלה אפשר לתאר בעזרת רוטינות שהחוקרות זיהו כמעודדות למידה. עם זאת, נמצא כי השיח המתמטי של הסטודנטית היה מוגבל. נראה שדבר זה מנע מהתלמידים הזדמנות ללמידה משמעותית. השיח המתמטי הוראתי מורכב משני סוגים של שיח – שיח ניהולי ארגוני, ושיח מתמטי. כדי לנהל דיון מתמטי המעודד למידה וחשיבה על המורים לשלוט בשני סוגי השיח. נראה שמיומנויות התקשורת הניהולית של הסטודנטית השתפרו , אך השיח המתמטי שלה היה מוגבל. לפיכך, הדיונים בכיתה כללו בעיקר דיונים פרוצדוראליים ולא דיונים לגבי הרעיונות המתמטיים המרכזיים הקשורים לתכנים שנלמדו. דיונים אלו לא הובילו ללמידה משמעותית כפי שאפשר היה לצפות בתנאים דומים ( טלי נחליאלי , חיותה רגב ) .

ריכוז מקורות מידע משנת 2009 לגבי יישום והטמעת תכנית “מיצוי ומצוינות במתמטיקה. סיבה מאד משמעותית לתכנית נפרדת למיצוי ומצוינות היא שהתכנית איננה רק חומרי למידה אלא גם דרכי הוראה שלא בהכרח זקוקים לה הילדים שאינם בקבוצת המיצוי. זה נכון גם לחומרי למידה שבעיקרם הם העשרה והעמקה (ומיועדים לתלמידי המצוינות), מאד קשה לעבוד איתם בכיתה הרגילה (למרות שצריך לשאוף לכך וחומרים למתקדמים נמצאים גם בספרי לימוד) אבל יש יתרון עצום בעבודה עם החומרים הללו בקבוצה הומוגנית של תלמידים שחלק מהמשותף ביניהם הוא שהם מוכשרים במתמטיקה ומתעניינים במתמטיקה. זה לא תמיד נכון לכל התלמידים ולכן יש יתרון בקבוצה נפרדת.ועוד לגבי מיצוי – הדרך שבה נעשית ההערכה איתם היא אינטנסיבית מאד ומאפשרת משוב מידי על הלמידה שלהם וכך מתקבלים חיזוקים הכרחיים להמשך הלימוד."

מצגת של ד"ר אורית זסלבסקי מהטכניון המציגה את עקרונות התכנית החדשה שיזם משרד החינוך לטיפוח מצוינות של תלמידים בבתי ספר. במצגת: מה היא אוכלוסיית ביעד לטיפוח מצוינות במתמטיקה . משמעות השינוי : מטיפול ב1.5% העליונים לטיפול ב5% ועד ל 20% העליונים . מאפיינים ומרכיבים של תוכניות לטיפוח מצוינות במתמטיקה. המטרות המרכזיות של התכנית לטיפוח מצוינות במתמטיקה . ערכים מוספים של התכנית.

המאמר מדווח על מאמצי המחברים לפתח תיאוריה מבוססת-מעשה הבנויה על הרעיון של שולמן על ידע תוכן פדגוגי ועל ידע תוכן להוראה. ככל שמושג זה נקלט נוצר צורך בפיתוח התיאורטי, בניתוח מבהיר ובבחינה אמפירית שלו. מטרת המחקר המוצג כאן היה לחקור את האופי של ידע תוכן להוראת מתמטיקה ע"י חקר של הוראה ממשית של המקצוע וזיהוי ידע מתימטי להוראה. המחקר מצביע על שני תתי-תחומים בידע התוכן הפדגוגי ותת-תחום חשוב של ידע תוכן "טהור" ייחודי להוראה, ידע תוכן ספציפי (specialized), המובחן מידע התוכן הרגיל הנדרש למורים ולאחרים. המאמר מסכם בדיון על הצעדים הבאים הנדרשים לפיתוח תיאוריה שימושית לידע תוכן להוראה. (Ball Loewenbers, D., Hoover Thames, M., & Phelps, G.)

התכנית "מיצוי ומצוינות" נועדה לתת מענה במתמטיקה לתלמידי "הקצה" בחטיבת הביניים: לתלמידים המתקשים, תלמידי המיצוי, ולתלמידים החזקים ביותר, תלמידי המצוינות. התכנית היא ייחודית מבחינת תהליכי הכשרת המורים: היא מפתחת כלים לטיפול איכותי באוכלוסיית התלמידים שהיא אוכלוסיית היעד ולהוראת מטרות מתמטיות שהמורים מעולם לא התנסו בהן קודם לכן; היא חדשנית באסטרטגיות הדידקטיות והחינוכיות; היא מספקת למורים כלים אופרטיביים ומעצימה את המורים למתמטיקה של בתי הספר. התכנית היא תכנית "צומחת" המתחילה בכיתות ז'. עם תחילת שנת הלימודים בכיתה ז' יתחיל האיתור בבתי הספר, וייבחרו עד 10% מתלמידי השכבה המתקשים במתמטיקה (עד 15 תלמידים) שילמדו 5 ש"ש בקבוצה נפרדת בתכנית מיוחדת מיד לאחר החגים. מטרת התכנית לשפר את הישגיהם תוך הגברת המוטיבציה והעלאת הדימוי העצמי שלהם. שאר תלמידי השכבה ילמדו בכיתות האם.

זהו מאמר רחב היקף (מכיל כ-70 עמודים) המתאר מחקר בנושא של הוראת מתמטיקה. המחקר מתייחס לטענה לפיה יש קשר בין הידע המתמטי של מורים לבין איכות ההוראה של המקצוע. במיוחד מתמקדים החוקרים בידע מתמטי להוראה (MKT) הכולל הן את הידע המתמטי המשותף לעל העוסקים במקצועות שונים והן את הידע המתמטי הייחודי להוראה. החוקרים השתמשו בחקר מקרים ובנתונים כמותיים כדי לפרט כיצד MKT קשור לאיכות הוראת המקצוע. למרות קשר משמעותי, חזק וחיובי בין רמות של MKT לבין איכות ההוראה, נמצא גם שיש כמה גורמים אחרים המתווכים בקשר הזה, תומכים או מעכבים את השימוש בידע ההוראתי ( Hill, C.H).

ראיית המתמטיקה כהומניסטית דורשת הבנייה מחדש של תפיסת המקצוע כשלעצמו. מיותר לציין כי רצוי לחשוף את המורים כבר בתקופת לימודיהם במכללה לחשיבות העניין ולציידם בכלים הדרושים לעבודתם במקצוע. אך גם ברגע שכלל המורים ישתכנעו שכדאי להם להשקיע מאמץ ולשלב חומר היסטורי בשיעורי המתמטיקה יתעוררו בעיות חדשות: חוסר הכשרתם של המורים והעובדה שהחומרים בהיסטוריה של המתמטיקה נכתבו לרוב על ידי ההיסטוריונים של המתמטיקה ולא על ידי המורים, ולכן אינם כה נגישים לשימוש מיידי בהוראה. בפרק המסוכם המחברת מציעה כיצד לפעול כדי ללמד היסטוריה מתמטית בכיתת מתמטיקה. (עדה קצף)

השימוש בסרטי וידאו המתעדים מצבי למידה בכיתות מתמטיקה לצורך פיתוח מקצועי של מורים ופרחי הוראה אינו דבר חדש, אך כיום ברור כי ללא תמיכה נאותה, פרחי הוראה עשויים להיתקל בקשיים בהבנה של מצבי הלמידה המתועדים בסרטי הוידאו. מטרת המחקר לבדוק את שילוב מערכת התמיכה וההנחיה המתוקשבת הפדגוגית כחלק מהתוכנה המציגה את סרטי הוידאו בפני פרחי ההוראה המתמחים בהוראת המתמטיקה. ממצאי המחקר מלמדים כי השילוב המושכל והמתוכנן של התוכנה הנלווית MathStore שיפרה באופן משמעותי את התובנה של פרחי ההוראה לגבי הוראת המתמטיקה בכיתה והתהליכים הנדרש (Sylvia Bulgar)

כל הסימנים מעידים כי האמריקאים החליטו לאמץ את עקרונות תכנית הלימודים הסינגפורית להוראת מתמטיקה בבתי ספר בכל רחבי ארה"ב. המו"לים המובילים בארה"ב, כגון Houghton Mifflin כבר הודיעו שבדעתם להתאים את חומרי הלמידה של התכנית הסינגפורית לארה"ב. הדחיפה העיקרית להחלטה היא ממצאי סקר ההישגים הבינלאומי TIMMS על יכולות תלמידים ברחבי העולם בתחומים המדעים המדויקים. התכנים של תכנית הלימודים הסינגפורית יתואמו לדרישות של איגוד מורי המתמטיקה בארה"ב National Council of Teachers of Mathematics ולקראת סוף 2008 יתחילו בהפצת חומרי הלמידה החדשים ברחבי ארה"ב.

מטרת המחקר לתאר כיצד נבנים מושגים מתמטיים – מדעיים אצל סטודנטיות להוראה, מורות ותלמידיהן בבית הספר היסודי. המחקר נשען על ההבחנה של ויגוצקי בין מושגים ספונטאניים לבין מושגים מדעים, ועל תפקיד המורה כמתווך את תהליך ההבניה של מושגים מתמטיים-מדעיים. הגישה המחקרית היא איכותית – תיאורית. הנתונים נאספו על-ידי תצפיות וראיונות שתועדו. בניתוח תוכן של תשובות המשתתפים והסברם לשאלה: "מהו העוקב לרבע? " אפשר לזהות, שהגורם המפריע להבניית מושגים מתמטיים-מדעיים הוא הנטייה לשכוח את הטיעון המתמטי-פורמאלי, שאינו מבוסס דיו ולחזור לידע האינטואיטיבי ולמושגים הספונטאניים, תוך שימוש באנאלוגיות למערכות מתמטיות מוכרות. חשיבות המחקר בחשיפת האסטרטגיות בבניית מושגים (חיותה רגב)

כל שש השיטות להוראת מתמטיקה הנהוגות כיום בחינוך היסודי ראויות להתקיים בצערכת החינוך, כך קובע מחקר שערך צוות חוקרים ממכון ויצמן למדע. החוקרים ערכו בשלוש השנים האחרונות מחקר על שש השיטות במגדם מייצג של בתי ספר. החוקרים מציינים בדו"ח, כי ספרי הלימוד שפותחו עבור שש השיטות מותאמים לרב-גוניות הקיימת בקרב התלמידים, והולמים את דרישות תכנית הלימודים שאישר משרד החינוך אשתקד. החוקרים ממליצים להמשיך לעודד ריבוי שיטות הוראה במתמטיקה ושסטודנטים להוראת מתמטיקה בחינוך היסודי ייחשפו לכל השיטות ויתנסו באופן פעיל בניתוחן.