תמיכה בהבנה מתמטית של ילדים: התפתחות מקצועית הממוקדת בפרקטיקות חוץ בית-ספריות

Taylor, E.V. (2012). Supporting children's mathematical understanding: Professional development focused on out-of-school practices, Journal of Mathematics Teacher Education, 15, 271-291.

מילות מפתח: התפתחות מקצועית, חינוך מתמטי, למידה בלתי פורמלית

הסיכום מאנגלית נכתב ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

קישור בין למידה פורמלית ובלתי-פורמלית בשיעורים בכיתה - השאלה כיצד תלמידים מפתחים חשיבה מתמטית במסגרות בלתי פורמליות מעוררת עניין רב בשנים האחרונות. הדגש מושם על התנסויות תלמידים מחוץ לבית-הספר שיש בהן כדי לתמוך בהבנת החומר שנלמד בכיתה. הדבר קשור למטרה של הוראת מתמטיקה משמעותית לכל התלמידים, הוראה הנענית לידע הקודם, לחוזקות אינטלקטואליות ולתחומי עניין אישיים של הלומדים, וכן להבנה המתחזקת שתלמידים מפתחים ידע מתמטי מדיד גם מעבר ללמידת-כיתה ולהערכה המסורתיות.

 המאמר מציג תוכנית להתפתחות מקצועית שמטרתה לחזק בקרב מורים את היכולת ליצור קשרים בין למידה חוץ בית-ספרית לבין זו הנעשית בתוך בית הספר בתחום המתמטיקה. המורים מצופים להשתמש בהבנות שהתלמידים רוכשים בהתנסויות חיצוניות שונות לתמיכה בלמידת מתמטיקה בכיתה.

על התוכנית - בתוכנית מספר שלבים: א. גילוי או חשיפה של המתמטיקה שבה התלמידים מעורבים מחוץ לבית הספר ; ב. יצירת התאמה בין ידע זה לבין המתמטיקה הנלמדת בכיתה; ג. תכנון שיעור המשתמש בקשרים אלה; ד. הערכת השיעור המתוכנן לאחר ביצועו. התוכנית מבוססת על ארבעה עקרונות המקובלים בספרות על התפתחות מקצועית: (1) על התפתחות מקצועית לאפשר למורים חשיבה רפלקטיבית מעמיקה על ההוראה ולספק הזדמנויות לחקר ההוראה(Sherin & Han 2004 ); (2); על ההתפתחות המקצועית להיות קשורה למעשה; (3)יש לתת למורים הזדמנויות ללמוד מעמיתים, ללמוד מתוך אינטראקציות קבוצתיות או בקהיליות למידה(Little, 2002); (4) יש לתמוך ולקיים את ההתפתות המקצועית לאורך זמן, עליה להיות מתמשכת (Ball, 1996).

רפלקציה היא אחת מהאסטרטגיות היעילות ביותר בבחינה הפדגוגיה וככזאת התוכנית המוצגת מבוססת על תהליך מעגלי רפלקטיבי (reflection connection cycle). המאמר מתאר את השינויים שחלו במערכי השיעורים מתחילת ההשתלמות בתוכנית, במהלכה ועד סופה. במאמר יש פירוט של שלבי התמידה ותוצריה.

על מחקר התוכנית - התוכנית המוצגת היא תוכנית שנתית שכללה תכנון קבוצתי של שיעורים, קריאה וניתוח צילומי וידיאו של שיעורים. במחקר השתתפו 14 מורים מ-6 בתי ספר יסודיים (גן' – ה') בעלי ותק שנע בין 2 – 15 שנות הוראה. התוכנית הוערכה באמצעות ניתוח של התפתחות מערכי השיעור, רפלקציות כתובות ושיח המורים ונתגלו בו דפוסים חשובים העוסקים בקושי בתכנון שיעורים המבוססים על ההבנות בלתי-פורמליות של תלמידים.

סיכום ומסקנות – תוכנית ההתפתחות המקצועית שנבחנה התבססה על דרכים שבהם מורים מבססים מערכי שיעור על ידע שהתלמידים רוכשים בפעילויות המתרחשות מחוץ לבית הספר. המחקר ביקש לעמוד על היתרונות והקשיים של שימוש בידע מתמטי יומיומי מסוג זה ע"י המורים כתמיכה להוראת ולמידת מתמטיקה בכיתה, המשתקפים בתכנון מערכי שיעור ובהוראה בפועל. התכנית חיזקה את הבנת המורים באילו הקשרים אחרים התלמידים רוכשים ידע מתמטי.

מן המחקר עולה כי מטרות של מובילי ההתפתחות המקצועית לא תמיד משתקפות בחומרי הקריאה הנכללים בהתפתחות המקצועית, דבר המשפיע על מה שהמורים לומדים, מאמצים ומפעילים. יש צורך גם בתמיכה ספציפית בנוסף להשתלמות כדי שמה שנלמד בה - במקרה זה, קישור בין למידה בלתי פורמלית לבין למידה פורמלית בכיתה במתמטיקה - יקבל ביטוי בהוראה הממשית.

נדרש מחקר נוסף לבחינת הקשרים בין גישות ייחודיות לקישור בין למידה בתוך ומחוץ לבית הספר ולכיתה לבין מטרות ייחודיות להתפתחות המקצועית בהקשר זה. מטרת התוכנית הנוכחית הייתה לתמוך בתפיסות עצמיות מתמטיות של תלמידים הצומחות מתוך פעילויות המערבות מתמטיקה. השפעה על אמונות המורים בכישורי תלמידיהם תעוצב ע"י מיקוד בגישות של "מתמטיקה בפעולה".

ביבליוגרפיה

Ball, D.L., (1996). Teacher learning and the mathematics reform: What we think we know and what we need to learn, Phi Delta Kappa, 77, 500-508.
Little, J.W. (2002). Locating learning in teachers' professional community: Opening up problems of analysis in records of every day work, Teaching and Teacher Education, 18(8), 917-946.
Sherin, M.G., & Han, S. (2004). Teacher learning in the context of a video club, Teaching and Teacher Education, 20, 163-183.