סקירה זו עוסקת במדיניות חינוך בלתי פורמלי בעולם, בדגש על מדיניות ממשלתית וממלכתית בנושא חינוך ערכי-חברתי-קהילתי, הן בשעות הלימודים בבית הספר הן במסגרות חוץ-קוריקולריות, ומתמקדת בפעילויות עבור תלמידי בית הספר העל-יסודי (בני 12–18).

מחקר זה מספק סקירה ביקורתית מעודכנת של ספרות המחקר לגבי פייסבוק כסביבת למידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה בהתבסס על מאמרים שפורסמו בשנים 2012 עד 2015. המחקר מאמץ סיווג משופר של הקטגוריות שזוהו במחקר קודם, שהדגישו שלוש תכונות מזמינוּת (affordances) עיקריות של פייסבוק – ערבוב מידע ומשאבי למידה, הכלאה של מומחיות והרחבת הֶקשר הלמידה. המטרה היא לחקור באיזו מידה מחקרים המשתמשים בפייסבוק כסביבת למידה ניצלו תכונות אלה. ספרות המחקר נותחה גם בהתאם לשלושה סוגי שימוש חינוכי בפייסבוק – שימוש פורמלי במסגרות למידה פורמליות, שימוש בלתי פורמלי במסגרות למידה פורמליות ושימוש במסגרות למידה בלתי פורמליות – כדי להדגיש אם וכיצד תכונות המזמינוּת של פייסבוק נוצלו במסגרות למידה אלה (Manca, S.; Ranieri, M., 2016).

במסגרות בית-ספריות עכשוויות, מנהיגים המבקשים לתמוך בהתפתחות מקצועית ניצבים בפני אתגרים רבים. אתגרים אלה דורשים מחנכים המסוגלים ליטול על עצמם למידה מקצועית שהיא מתמשכת ומסתגלת לשינוי. כמונח, התפתחות מקצועית מתמשכת מבטאת צורות שונות רבות של התפתחות מקצועית הן פנים אל פנים הן בהקשרים מקוונים. אולם, בעוד שמנהיגים בית-ספריים מבקשים לסייע בקידום התפתחות מקצועית מתמשכת אפקטיבית, זיהוי המודל הטוב ביותר של התפתחות מקצועית מתמשכת עבור כל אחת מהקהילות הבית-ספריות מהווה עדיין אתגר. מחקר משולב זה מבקש להבין את הגורמים ההקשריים המשפיעים על האופן שבו מנהיגים בית-ספריים מסייעים בקידום התפתחות מקצועית מתמשכת בקהילותיהם (Stevenson, Michael; Hedberg, John G.; O’Sullivan, Kerry-Ann; Howe, Cathie, 2016).

ניתן להתייחס לאוצרות דיגיטלית כאל יכולת ליבה בהשכלה הגבוהה מאחר והיא תורמת לביסוס תחושת מטא-אוריינות (דרישה חיונית לתפקוד אופטימלי בסביבת מדיה מודרנית) בקרב סטודנטים. האוצרות הדיגיטלית נכנסת בהדרגה לתכניות הלימודים בהשכלה הגבוהה המכוונות לטיפוח אוריינות מדיה חברתית. מורים מתבקשים לשלב למידה בלתי פורמלית ופורמלית, ומאחר שמרבית האנשים משתמשים באוצרות באופן בלתי פורמלי בחיי היומיום שלהם על מנת לאסוף מידע רלוונטי, זה עשוי להיות קל למדי לאמץ אוצרות דיגיטלית בהוראה ובלמידה. אולם, מורים זקוקים לתובנה ניכרת בשילוב כלים בלתי פורמליים מגוונים לאוצרות דיגיטלית בפרקטיקות חינוכיות (Ungerer, Leona M., 2016).

מאמר זה מציג את התוצאות של סקר שיטתי אשר נערך בקרב יותר מ-3,000 משתמשים במשאבים הלימודיים הפתוחים (Open Educational Resources). הנתונים נאספו בין השנים 2013 ל-2014 לגבי מאפיינים דמוגרפיים, עמדות והתנהגויות של משתמשים בשלושה מאגרים. השאלות כללו התמקדות מיוחדת לגבי ההתנהגויות של משתמשים לא פורמליים והקשר בין למידה פורמלית לבין למידה בלתי פורמלית. ניתוח תדירויות הראה שקיימים הבדלים מובחנים לגבי דפוסי השימוש, הפרופילים של המשתמשים, העמדות כלפי המשאבים הלימודיים הפתוחים, סוגי החומרים שבהם השתמשו והפופולריות של תחומי הדעת השונים (Robert Farrow, Beatriz de los Arcos, Rebecca Pitt, Martin Weller, 2015).

מחקר זה בוחן כיצד קבוצת פרחי הוראה מהונג קונג משתמשים בפייסבוק וב-Google Sites מיוזמתם כדי למלא את צרכיהם האקדמיים והרגשיים-חברתיים במהלך פרקטיקת ההוראה שלהם. המחקר כולל את הגורמים להנעה ולעיכוב המשפיעים על ההשתתפות המקוונת של הסטודנטים. מחקר גישוש זה מונחה על ידי מודל של למידה בלתי פורמלית וספרות מחקר הקשורה להשתתפות מקוונת ולתחושת קהילה (Deng, Liping, & Tavares, Nicole Judith, 2015).

המטרה של מאמר זה היא לחקור את אוסף הווידאו הנוכחי של אתר וידאו בגישה פתוחה (TED-Ed). שאלות המחקר מתמקדות בתוכן האתר (Content) כראיה להתפתחות, במדרוג (Viewership) שלו כראיה לשימוש, ובהיפוך (Flipping) כראיה לאינטראקציה בלמידה בלתי פורמלית. ממצאי הניתוח של אוסף סרטוני הווידאו באתר TED-Ed מראה מספר פערים בתחומי הדעת האקדמיים של מדעי הרוח, מדעי החברה, ומדעי הטבע במונחים של מספר שיעורי הווידאו והמדרוג (Hsin-liang Chen, Kevin L. Summers, 2015).

בתקשוב החינוכי היום "למידה ניידת" היא בין המונחים הפופולאריים ביותר. אפשר להבין למה. מכשירים דיגיטאלים נמצאים כמעט בכל כיס, והמכשירים האלה מעניקים גישה מהירה וכמעט בלתי-אמצעית למידע (אני, כרבים אחרים, כתבתי על זה לפני כמה שנים). והיום לא מדובר רק בגישה למידע, אלא באפליקציות שבאמצעות ה-GPS מזהות את מקומו של הלומד ומזרימות אליו מידע בהתאם למקום הזה. אפשר להגיד שאנחנו עדים להתגשמות חזון ה-anytime, anywhere learning, חזון שעליו חלמו עוד במאה הקודמת, אבל לא היה ישים אז. היום, כאשר הטכנולוגיות מאפשרות את מימוש החזון, אפשר להבין את ההתרגשות. אבל דווקא בגלל זה צריכים לשאול אם אותה anytime, anywhere learning היא באמת מה שאנחנו רוצים (ג'יי הורוויץ).

מאמר זה מצודד ומעודד חינוך מבוסס-מקום להנחיית מחקר ותכנון שילוב מחשבים ניידים בסביבות למידה לא פורמליות, כמו, חצרות אחוריות, מרכזי טבע גנים ופארקים. על ידי מיזוג של למידה מבוססת-מקום עם מחקר על מודעות סביבתית, החוקרות פיתחו שלושה קווים מנחים לתמיכה בלמידה לצורך פיתוח הבנה בסיסית מקיפה המתייחסת למדעים, בקהילות מקומיות ( Zimmerman, Heather Toomey. Land, Susan M).

מאמר זה סוקר את הטווח הרחב של שינויים מחקריים חינוכיים וטכנולוגיים שהתרחשו במהלך 40 השנים האחרונות, את התכונות ששינויים אלה מספקים, ואת ההשלכות שיש להם עבור שיטות המחקר והסוגיות הנוגעות לחקירת ההשפעה של טכנולוגיית המידע (IT) על למידה פורמלית ועל למידה בלתי פורמלית (Cox, M.J., 2013).