-
תקציר
משבר הקורונה הוביל להגירת אנשי אקדמיה למרחבים מקוונים והדגיש את הצורך של מרצים להתמקצע בפדגוגיה דיגיטלית, לחזק את האוריינות הדיגיטלית ולרכוש מיומנויות של הוראה מקוונת. בכוחן של רשתות למידה אישיות להעצים את תחושות ביטחונם ומסוגלותם של מרצים שצריכים לתמרן בין מטלות הוראה ומחקר פרונטליות, היברידיות ומקוונות. כמו כן, רשתות הלמידה האישיות משמשות כמרחב לצמיחה מקצועית בו מרצים שואלים שאלות, הוגים רעיונות ומעשירים את ארגז הכלים הדיגיטלי.
-
תקציר
למנועי בינה מלאכותית פוטנציאל עצום וחסר-תקדים בביצוע מטלות הערכה אוטומטיות, כמו בדיקת מבחנים ומטלות בקצב מהיר ובאופן מדויק ושוויוני, מתן משוב מותאם והדרכה פרטנית. לא זו בלבד, מנועים אלו צפויים להשתפר ולהתחדד בתשובותיהם ובפעולותיהם ככול שייעשה בהם שימוש. עם זאת, אותם מנועים מעוררים דאגה בקרב קובעי המדיניות בנוגע לחוסר האיזון בין האינטליגנציה האנושית-רגשית הנחוצה בלימודי הוראה לבין האוטומטיזציה הרובוטית ה"עיוורת" ובנוגע לשיקולים אקדמיים-אתיים מהותיים, כמו העתקות ורמאות.
-
סיכום
אפילו עם חלוף משבר הקורונה, כאשר פלטפורמות מקוונות אינן הכרחיות, לכאורה, בתחום ההוראה, בכוחו של פרקטיקום מקוון להיות יעיל עבור מתכשרים, מורים-חונכים, מרצים ומנהלים כאחד. שכן, מעבר לממדי הגמישות, הנוחות והחסכון הכספי לכל הצדדים המעורבים, פרקטיקום מקוון מסייע בהרחבת ההיצע הפרסונלי, הגדלת מצבת כוח האדם, הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך, העמקת שיתופי הפעולה הווירטואליים נרחבים ופריסת רשת הקשרים המקצועיים.
-
סיכום
השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדם בצעדי ענק בשלל תחומים, ובכלל זה בחינוך. הקדמה הדיגיטלית גורמת לתלמידים לצפות ליותר מהוראה מסורתית ולקוות לפרקטיקות הוראה שכוללות פלטפורמות דיגיטליות ווירטואליות. בכוחם של סרטוני הדרכה חינוכיים לספק תוכן פדגוגי בכל זמן ומקום, לקדם למידה רב-חושית ולשמש ככלי לגיבוי ועיבוי לעבודתו של המורה. אם מורי העתיד ירכשו מיומנויות תקשורתיות, דיגיטליות וקוגניטיביות מתאימות, תלמידיהם יזכו ללמוד בקצבים נבדלים ומותאמים ובצורה אוטונומית.
-
תקציר
במחקר שבחן את יעילותם של חדרים מפוצלים בזום בקרב סטודנטים, התגלו חוסרי הסכמות לגבי היעילות של טכניקה זו. מצד אחד, סטודנטים הביעו אי-נוחות ואי-שביעות-רצון לגבי עיסוק בנושאים רגישים וטעונים בפלטפורמה הזו ודיווחו על חוסר התמצאות בפלטפורמות מקוונות, חוסר ביטחון וביישנות מול המצלמה. מנגד, סטודנטים אחרים הודו שהם למדו רבות מעמיתים ונהנו מאינטראקציה ממוחשבת, נוחה וקלילה, שיתוף פעולה מקצועי, ענייני ופורה ואווירה לימודית תומכת ואינטימית.
-
סיכום
מאמר זה מצביע על שלושה מודלים פופולריים ועכשוויים בתחום של פרסונליזציה של למידה במערכת ההשכלה הגבוהה: תגים דיגיטליים, טכנולוגיית למידה אדפטיבית ולמידה מבוססת-יכולת. הפרסונליזציה של הלמידה מאפשרת ללומדים להשתחרר ממגבלות הזמן, המקום וקצב ההתקדמות הכיתתי ומשחררים אותם להתמקד ולהתעמק בנושאים אשר מסקרנים אותם. זאת, מתוך תפיסה לפיה סטודנט שיכול להתמקד בתחומים בהם הוא מתעניין, או בקיא, צפוי להעצים את ביטחונו העצמי, את הידע הממוקד-מקצוע ואת המיומנויות העתידיות שלו. גם מצדם של המרצים, הפרסונליזציה של הלמידה יכולה לתרום ליחסי הסטודנט-מרצה משום שזו מייתרת את המאמצים המושקעים בפיקוח על כללים ותקנונים אקדמיים רשמיים.
-
תקציר
מממצאי מחקר זה עולה כי יש מקום לפתח ולהציע קורסים בנושאי טכנולוגיה וחינוך ולמידה מקוונת במכללות אקדמיות ובמחלקות אוניברסיטאיות להכשרת מורים. בקורסים הללו, כדאי להבהיר את החשיבות הגלומה בהטמעה והנחלה של למידה עצמאית בזירות מקוונות. במקביל, חשוב לאבזר, להקים ולפתח את התשתיות הדיגיטליות, הטכנולוגיות והתקשורתיות בקמפוס ולהשקיע במרחבי הלימוד העתידניים.
-
תקציר
לאורך שנת הלימודים 2020-2019, המחקר עקב אחר מדגם הכולל 66 תלמידות כיתה ו' מבתי ספר יסודיים בתורכיה. התלמידות חולקו לשתי קבוצות. האחת למדה ביולוגיה באמצעות טיולים וירטואליים והשנייה למדה ביולוגיה בשיטה מסורתית של כיתה, לוח והוראה מבוססת-מורה. המחקר מצביע על יתרון ניכר ביעילותה של הוראה באמצעים וירטואליים בהשוואה להוראה המסורתית. בכוחה של החוויה הווירטואלית להעצים את מיומנויות החשיבה האנליטית של הלומדים, לחשוף אותם ליישומים טכנולוגיים מתקדמים ולספק לתלמידים הזדמנות לתרגל ולחוות מדע באמצעות צפייה, הסקה, העלאת השערות וניסוי.
-
סיכום
מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשים לשכלל אוריינטציה דיגיטלית של מרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולייעל את הלמידה המקוונת. מורים חדשים נכנסים אל הכיתות ללא מיומנויות דיגיטליות גבוהות, כאשר תובנותיהם וכישוריהם הדיגיטליים מתבססים על ניסיונם האישי בלבד. על רקע זה, משתתפי קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי מעידים על שיפור ניכר באוריינות הדיגיטלית ועל חיזוק של הביטחון העצמי בתחום של הוראה מקוונת. אפילו מרצים הניחנים באוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מדווחים שסדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי סייעה להם להתעמק בתחום ולהרחיב את מנעד הכלים והיכולות הדיגיטליות.
-
תקציר
באופן מדאיג, מתקפות סייבר על משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מחוזות לימוד ובתי ספר גוברות בשנים האחרונות. זאת, בתקופה בה תלמידים ומורים מרחיבים את השימוש ואת ההסתמכות על הטכנולוגיה. על רקע זה, זרועות הביטחון ורשויות החוק מבקשות מבתי הספר לגלות ערנות, לדעת למה לצפות כאשר התקפת סייבר מתרחשת, להתמגן מראש ולהגיב בהתאם – באמצעות קווי המנחה המוצגים במאמר.
-
סיכום
דיון זה מבוסס על המושב: מרחוק – השלכות והזדמנויות בעקבות הגישה מרחוק מתוך הכנס השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל (נובמבר, 2021). דוברי המושב מספקים פרספקטיבה ייחודית, כל אחד מתחומו הוא, על אודות האופנים בהם השפיע משבר הקורונה על מערכת החינוך מבחינה פדגוגית, ניהולית, טכנולוגית, מגזרית ודתית.
-
תקציר
המורות בישראל הגיעו אל נקודת הפתיחה של משבר הקורונה ללא הכשרה או ניסיון מספקים בהוראה מקוונת. לראיה, כ-50% מהמורות בישראל לא עברו אף השתלמות בהוראה מקוונת בטרם פרץ נגיף הקורונה וכ-40% מהן מעולם לא התנסו בהוראה מרחוק. על רקע זה, לאחר השבתת מערכת החינוך, רוב המורות הישראליות לימדו באופן מקוון 6-4 פעמים מדי שבוע.
-
תקציר
הוראת מקוונת מלהיבה ומאתגרת אינה מחייבת מומחיות טכנולוגית יתרה. אדרבא, הדגש הוא על הומאניות ויצירתיות וחתירה ללמידה חווייתית, הוראה מרוכזת-בתלמיד וקידום פדגוגיה אקטיבית. על רקע זה, המאמר מציג ארבעה אלמנטים אלמנטים אשר בכוחם לשדרג את איכות השיעור ולהניע לומדים למעורבות: גירויים חושיים, הנעה לפעולה, מתן אמון וכבוד ועידוד תקשורת בינאישית.
-
סיכום
בשנים האחרונות הוקמו מאות בתי ספר וירטואליים יסודיים ועל-יסודיים בארה"ב שמציעים תוכנית לימודים מקוונת מלאה או למידה משולבת. בתי הספר וירטואליים אינם מצריכים מתקנים ומבנים, מציעים שכר לימוד מוזל ודוגלים בלמידה בה התלמיד במרכז. למנהלי בתי הספר הווירטואליים תפקיד ראשי בעיצוב החזון החינוכי, בניית תוכנית הלימודים, מינוי חברי הסגל וקביעת סדרי העדיפויות והם משולים לחלוצים חינוכיים. ככל שבתי הספר הווירטואליים מתרבים, עולות סוגיות מורכבות שטרם נלקחו בחשבון: אי עמידה בזמנים, מחסור בהזדמנויות לפיתוח מקצועי והעתקות בקרב תלמידים.
-
סיכום
כאשר התפשטה מגפת הקורונה ברחבי אירופה באביב 2020 והקמפוסים במוסדות להכשרת מורים נסגרו, נאלצו מורי המורים לשדרג את כישורי התקשוב שלהם מהיום למחר. מגפת הקורונה הייתה ל'ברבור שחור' בכל הנוגע לשימוש של מורי מורים במערכות מתוקשבות. המאמר הנוכחי הוא תוצר של תהליך חקר עצמי של קבוצת מורות בהכשרה להוראה במדינות שונות באירופה והוא מציג את התנסותן בהוראה מתוקשבת שנכפתה עליהן עם פרוץ המגפה.
-
תקציר
בעקבות משבר הקורונה נאלצו מוסדות להשכלה גבוהה לסגור את הקמפוסים ולעבור להוראה מרחוק. המחקר הנוכחי בדק חידושים בהוראה אשר תמכו במעורבותם של סטודנטים להוראה בלמידה המקוונת בעת המשבר. המחקר התבסס על ראיונות עם ארבעה מרצים שזוהו כתומכים ברמות גבוהות של מעורבות סטודנטים בלמידה המקוונת. הממצאים הצביעו על שלושה גורמים מרכזיים שתמכו במעורבות: תמיכה בנגישות של הסטודנטים לחומרי הלמידה, חיזוק ההשתתפות של הסטודנטים על ידי ביסוס קשר אישי ותמיכה במעורבות חברתית ואינטלקטואלית.
-
סיכום
מחקר זה בחן את סגנונות העיצוב הדומיננטיים של קורסי MOOC וחשף את פרקטיקות ההוראה המקוונות היעילות ביותר. הגם שמספר עצום של קורסי MOOC נלמדים באוניברסיטאות ומכללות ברחבי ארה"ב מדי סמסטר, כדי להציע ניתוח מעמיק ופרטני, נדגמו 50 קורסים בלבד. הממצאים עשויים להעניק השראה למתכנתים, סטודנטים ומרצים ולספק תובנות בנוגע לשיפור פרקטיקות הלמידה וההוראה ושדרוג הכלים הטכנולוגיים של פלטפורמות הלימוד המקוונות.
-
סיכום
-
תקציר
-
תקציר
- 1
- 2