בובות תיאטרון יכולות לשמש כלי תיווך למידה בעל אפקטיביות רבה לגיל הרך—כך מעלה מחקרה של ד"ר רונית רמר, יועצת חינוכית ומדריכה פדגוגית לגיל הרך ממכללת לוינסקי לחינוך. המחקר התמקד בבחינת השפעתו של תיווך בשילוב בובה על אסטרטגיות התנסות בלמידה בקרב מתווכות, על מדדים של הנעה ללמידה ועל הישגים בתחום ניצני האוריינות בקרב ילדי גן מהחינוך המיוחד והחינוך הרגיל ( נגה שביט-רז).

המהדורה השלישית של ה- Handbook of research on the education of young children היא אסופת מאמרים המתייחסת באופן תכליתי לעבודה, מחקר ומדיניות עכשוויים בחינוך לגיל הרך. הבנת טבעם של תהליכי המחקר בחינוך לגיל הרך היא חשובה גם לחוקרים וגם לעוסקים במקצוע. עורכי ספר זה בחרו עבודות הסוקרות נושאים עכשוויים רבים והעושות שימוש במתודולוגיות שונות. התוצאה היא אסופה מחקרית הכוללת את מה שהמחברים הסיקו שהוא קריטי להתפתחות התחום. לפיכך, זו איננה סקירה ממצה של המחקר בחינוך לגיל הרך. במקום זאת, מדובר בסקירה של מה שהכי חשוב לדעת עבור החוקרים והעוסקים במקצוע העובדים כיום בתחום ( Smith, S) .

מצורפת כתבה מהאקונומיסט מפברואר 2013, המציגה את החשיבות של החינוך לגיל הרך. הכתבה מציגה כי האפקט החינוכי בישראל היה הגבוה ביותר מבין המדינות של ה-OECD וזאת עוד לפני הרחבת השירותים בעקבות מחאת הקיץ והרחבת השירותים לגיל שלוש. המחקר בשנים האחרונות מצביע על חשיבות התפתחות המוח בשנים המוקדמות. הרכשת מיומנויות בסיסיות בגיל הרך אינה פוטרת ממשלה מן הצורך להמשיך להשקיע בחינוך אוכלוסייה גם בשנים הבאות – כי ידוע לכולם כי כשלומדים יודעים וכשלא אז לא – וזה שתכניות הגיל הרך שלנו מצליחות מאוד לא אומר שחיסנו את המערכת מפני מאותגרות אינטלקטואלית בהמשך. אבל, לו לא עשינו את מה שאנחנו עושים בגיל הרך, השוקת הייתה שבורה כבר בקדמת הילדות והתינוק היה עף עם המים ( גד יאיר) .

המחברת בוחנת את הספר " Contemporary Perspectives on Research in Creativity in Early Childhood Education", שנכתב על ידי Olivia Saracho.הסקירה של המחקר הנוכחי לגבי יצירתיות מספקת מקור חשוב עבור מלומדים ואקדמאים. הילדים בתכניות לגיל הרך זקוקים לתמיכה שלהם כדי להשיב את האיזון בין פיתוח המיומנויות הדרושות לבין הצמיחה של היצירתיות ושל המשחק, הכה חיוניים לחברה העכשווית(Jane Katch, 2013(.

מאמר זה חוקר את הצורך להכללה של היכולות החברתיות בתוך מסגרות העבודה של תכנית הלימודים העכשווית. המאמר יטען שהבנת ההשפעות שמעצבות את היכולת של המחנך חיונית לתמיכה בפרקטיקה מקצועית אפקטיבית (Jones, L., & Harcourt, D., 2013) .

ההרצאה התמקדה בממצאי המחקר שמטרתו הייתה הערכת רגישות המטפלות במגוון מסגרות טיפול לגיל הרך בארץ, בדיקת האופן בו היא מתבטאת במסגרות בעלות אפיונים מבניים-איכותיים שונים, ובחינת הקשר בין רגישות מטפלת למעורבות הילד. נבחנה השאלה האם בתנאים של איכות מעון ירודה, רגישות המטפלת תהווה גורם ממתן, או לחילופין התנאים הקשים במעון יגברו על רגישות המטפלת גם אם היא טובה? המטפלות נצפו וצולמו באפיזודות טיפוליות שונות וילדי המדגם צולמו במשחק חופשי. התצפיות נותחו באמצעות שני כלים מרכזיים: סולם למדידת מעורבות הילד וכלי המודד היענות רגשית של מטפלות. נמצא כי ההיענות הרגשית של המטפלת כלפי הילדים קשורה למעורבותם על פני כל המדגם (סטולרסקי, א. שגיא-שוורץ א).

היעילות של מגוון רחב של תכניות לגיל הרך, מתקופת טרום הלידה והינקות ועד לחינוך היסודי המוקדם. כותבי הספר כוללים רבים מהחוקרים המובילים של תכניות אלו. הפרקים הם גרסאות מעודכנות של מאמרים שהוצגו בכנס בדצמבר 2007 בחסות ה-Human Capital Research Collaborative, שותפות בין אוניברסיטת מינסוטה והבנק הפדרלי של מיניאפוליס. אוסף זה מספק סיכום חשוב לגבי מה שידוע אודות היעילות של תכניות רבות לגיל הרך, הנעות מתכניות תזונת האם והתינוק ועד להפחתת גודל הכיתה בגיל בית הספר היסודי המוקדם ( Bartik, T. J ) .

הספר כולל מבוא מקיף לתיאוריה ולפרקטיקה בחינוך לגיל הרך. הספר פותח בתיאור הסטנדרטים האמריקאים לחינוך ולטיפוח בגיל הרך, ובסקירה תיאורטית והיסטורית של אנשים שתרמו למחשבה בתחום זה. שבעה הפרקים האחרים מתארים פרקטיקה מקצועית, המאורגנת על-פי סביבת הכיתה ועל-פי תחומים התפתחותיים. אחת מנקודות החוזק של הספר היא השימוש שהוא עושה בעקרונות מנחים מתוך ארגונים רגולטוריים ומן התחיקה. מידע מעשי זה חשוב למורים בגיל הרך. הספר מכוון לגישה ההתפתחותית, ומקדם חינוך בגיל הרך כמכניזם המכין ילדים צעירים לבית הספר ( Burns, S.M., Johnson, R.T., & Assaf, M.M ).

בספר הַמִּגְדָּל נִפְרַק אוסף עשיר של אמירות מקוריות של בני שנה וחצי עד ארבע וחצי – שכמותן לא שמעו מעולם מפי המבוגרים הסובבים אותם – ואליהן נלווה הסבר לשוני והתפתחותי. הספר מכוון לכל אלה הרגישים ומתרגשים למשמע יצירות השפה המיוחדות של הילדים, ובתוכם בני משפחתם, סטודנטים ואנשי-חינוך בשמונה פרקים, המתחלקים לחמישה עשר תתי פרקים, פורסת מיכל סגל מגוון של נושאים לטעויות לשון. היא מצרפת לכל פרק ולכל נושא שכזה דוגמאות למכביר (עובדה ההופכת את הקריאה למהנה ביותר!). בצורה קלילה ומהנה, חפה מכל התפלספות, היא מסבירה את הגורמים לטעויות בעברית המתפתחת אצל הילדים הרכים, בעיקר בין הגילאים שנתיים + עד ארבע +. בגילאים אלו הילדים לומדים תבניות, מילים ושורשים, וכשהם מחברים את כולם יחד בעת שהם נדרשים למילים חדשות – נולדות להן הטעויות המשעשעות וההגיוניות למדי.

יכולת למידה, כישורים חברתיים, הצלחה בלימודים והתנהגות הולמת דורשים יכולת של ויסות עצמי. יכולת זו מתפתחת בחמש השנים הראשונות לחיים. מכאן שלמחנכות בגיל הרך תפקיד מרכזי בפיתוח יכולות לווסת מחשבות והתנהגות. ניתן לעשות זאת במסגרת הפעילות השגרתית בגן (אידה רוז פלורז) .

כדאי לעשות אתנחתא קצרה מטכנולוגיה ומחשבים ומורכבות יתר בחינוך ולהביט אחורה בנוסטלגיה לעבר גני הילדים הראשונים בא"י . התפתחות גן הילדים בארץ עדיין לא נחקרה ולכן ליקטנו כמה מקורות מידע ראשוניים בנושא. גן ילדים הינו "המצאה" חדשה. מאות שנים היה מקובל כי ילדים הולכים ישר לבית הספר. ובקרב היהודים ל"חדר". בתחילת המאה ה-19 החלו לקום באירופה מוסדות לימוד ראשונים לבני 4-5 ובשנת 1837 הם כונו על ידי המחנך הגרמני פרידריך פרבֶל גן ילדים. במושבות העלייה הראשונה בארץ ישראל ביפו ובירושלים, פעלו בתי ספר עבריים, ובזאטוטים לא טיפל איש מלבד אמותיהם. גן הילדים שהוקם בראשון לציון נחשב לגן העברי הראשון בארץ ובעולם. אותו גן שהוקם בשנת תרנ"ח לא היה גן ממש, אלא מעין "מכינה" לבית הספר. התפקיד העיקרי של ה"מכינה" הזו היה להקנות לילדים. ענת סקילי בסרט מיוני 2011 על גן הילדים הראשון ברחובות בו דיברו עברית, והילדים שלמדו עברית למדו את ה הורים בבית עברית.

זרימת הפעילות – זו תיאוריה המעוגנת באידיאולוגיה ברורה וגוזרת ממנה תיאוריה פרקטית המספקת עקרונות חינוכיים וכלים מעשיים לעבודה בגן. תיאוריה זו מציעה עשייה הנותנת ביטוי לייחודיות של כל ילד וילדה בגן, כפי שכותב גדעון לוין : "שיטת זרימת הפעילות היא התשובה החינוכית לשוני בין הילדים, לשוני בין היכולות שלהם, ליוזמה הטמונה בכל ילד, בהתעניינות הייחודית של כל אחד ובקצב ההתפתחות האישי. הפעילות נתפסת כמעשה דינאמי בו משתלבים מרכיבי המשחק, העבודה, הלמידה והיצירה באינטראקציה בלתי פוסקת הנותנת לכל פעילות את האופי הייחודי שלה". לעומת גישת ההתאמה ההתפתחותית, המעוגנת בתרבות הלבנה האמריקנית (Lubeck, 1994), זרימת הפעילות היא תיאוריה שהתפתחה בתוך המציאות הישראלית ומתוך חקר התרבויות השונות שבה ( יעל דיין).