גיל רך
מיון:
נמצאו 125 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • מאמר מלא

    חינוך לאוריינות הוא תנאי הכרחי להשתלבות בחברה המודרנית. כיום עומד לרשותנו די ידע אודות חינוך לאוריינות בגיל הרך .(UNESCO, 2003) בחלק הראשון של מאמר זה מסבירות המחברות מה צריכים ילדים ללמוד כדי להשתלב בחברה אוריינית. בחלקו השני של המאמר, נראה כיצד הורים וגננות יכולים להקנות לילדים בגיל הרך את הידע שיכין אותם לרכישת הקריאה, ולעודד את הרצון של הילדים לקרוא, לכתוב ולרכוש ידע. בחלק השלישי דן המאמר בחינוך לאוריינות בקרב ילדים מתרבויות שבהן רמת השימוש בטקסטים כתובים היא נמוכה, ובקרב ילדים המתקשים להשתלב בחברה האוריינית ) קתרין סנו, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת הארווארד , עינת גוברמן, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ) .

  • סיכום

    המאמר מנתח את ההוראה של שמות האותיות בגן . הוא מצביע על הצדדים החיוביים ומזהיר מפני ציפיות שגויות ותופעות לוואי שליליות שעשויות לנבוע מהקדשת זמן מפורזת לפעילות זו , על חשבונן של פעילויות אחרות . נראה שהדגש בהוראת שמות אותיות הרווח היום, הוא על שמות האותיות כרמז לצליל בלבד. יש פיתוי להתמקד בשמות האותיות, משום שקל למדוד את ההישגים בתחום זה. למרות זאת, יש להיזהר משינון שמות האותיות על חשבון פעילויות אחרות המטפחות את האוריינות (עינת גוברמן) .

  • סיכום

    המאמר מתמקד בטיפוח השיח האורייני במהלך משחקי "כאילו" בגן. המאמר מראה כי משחקים שנערכו בעקבות שמיעת סיפורים טיפחו את אוצר המילים , שימוש במשלב לשוני גבוה, התייחסות לטקסט כתוב כאל סמכות, ושיפרו את היכולת של הילדים להתחשב בצורכי הנמען בטקסטים הדבורים שהפיקו , ובכלל זה שמירת המבנה והרצף של הסיפור. מאמר זה מבוסס על תהליך חינוכי מחקרי המתרחש מזה ארבע שנים במסלול לגיל הרך במכללת קיי בבאר-שבע (אסתר ורדי-ראט, תמר אילון, הדסה אילנברג, זהבה כהן ותרצה לוין ) .

  • מאמר מלא

    בפרק טוענת המחברת ,ד"ר חוה תובל, כי לטקסטים הגרפיים הלא-מילוליים יש תפקיד ייחודי בטיפוח האוריינות של ילדים וילדות בשלבים המוקדמים של חשיפתם לשפה הכתובה ולשיח האורייני. אפשר לטפח את הכשרים והמיומנויות הרלוונטיים ביותר לאוריינות בגיל הרך תוך העצמת יכולת הילדים והילדות להשתמש במגוון רחב של טקסטים גרפים לא-מילוליים במצבים שבהם כלים אלה משמשים אותם בפעילויות בעלות משמעות בעבורם. המאמר של תובל מרחיב את היריעה מטקסטים מילוליים אל טקסטים גראפיים שאינם מילוליים . תובל מראה כיצד סוגות גראפיות הן טקסטים אורייניים בזכות עצמם, וכלי לטיפוח השפה הדבורה והכתובה. העיסוק בטקסטים הללו בגיל הרך יכול לקדם את רכישת האוריינות במובן הרחב של המילה , בגיל שבו קיים פער רחב בין מידת השליטה של הילדים בשפה הדבורה לבין השפה הכתובה ( חוה תובל) .

  • לינק

    בשנים האחרונות קיימת מגמה לפיתוח תוכניות לימודים באמצעות למידה מרחוק במכללות. במסגרת זו פותח בשנת 1999 במכללת גורדון , הקורס "סיטואציות מתוקשבות" המתמקד בסיטואציות הוראתיות בכתות הטרוגניות. הקורס מבוסס על סרטונים קצרים המציגים סיטואציות מחיי הכיתה ומלווים בקטעי מידע בפסיכולוגיה ודידקטיקה הנחוצים לניתוחן. הסטודנט מתמודד עם סיטואציות לימודיות באופן עצמאי תוך השתתפות בקהילה המתוקשבת. בכנס גולשים 7 במכון מופ"ת הציגו ד"ר אסתר פירסטטר ומסדה סטודני סיטואציות מצולמות ומתוקשבות ודנו בשאלה העקרונית דידקטיקה והוראה מרחוק – הילכו שניהם יחדיו?

  • סיכום

    המחלקה להכשרת מורים לחינוך קדם יסודי באוניברסיטת ממפיס בארה"ב גיבשה ופיתחה רשימת קריטריונים להערכה (Checklist ) של סטודנטים להוראה לגיל הרך. המטרה שהסטודנטים להוראה המכשירים עצמם להוראה בגיל הרך יידעו מה הם הציפיות מהם ואילו גישות להוראה עליהם להפנים. המטרה הייתה גם לנסות להעריך כבר בשלבים המוקדמים את התאמתו של הסטודנט להוראה לגיל הרך. סטודנטים המכשירים עצמם להכשרה לגיל הרך נדרשים, לכן לעמוד בנורמות וערכים של אנשי מקצוע בתחום הרבה לפני שיעברו את מבחני ההסמכה הרשמיים של the National Council for Accreditation of Teacher Education (NCATE) . המאמר מסביר את הרציונאל להערכה ,כיצד גובשו עקרונות ההערכה ומפרט את הקריטריונים ברשימת ההערכה המחייבת : Early Childhood Education Behaviors & Dispositions Checklist.

  • לינק

    כותבת המאמר נחשפה הן באופן אישי והן בצורה עקיפ ה( דרך אינפורמציה ששאבה מסטודנטים נוספים) להעדר לימוד שיטתי של מיומנויות חברתיות בגיל הרך. לדעתה, קיימת הנחה שגויה , על -פיה כישורים חברתיים, בניגוד ליכולת קוגניטיבית, נרכשים בצורה אוטומטית וספונטנית . זו עשויה להיות הסיבה לכך שבמסגרות – היום השונות , פעילויות רבות מכוונות לעידוד הכישורים הקוגניטיביים בעוד שהפן החברתי מוזנח ולא מטופל בצורה שיטתית ומספקת. בחיבור זו מנסה שרון זהבי להראות את החשיבות שבהפעלת תוכניות לעידוד קומפטנטיות חברתיות בגיל הרך ואת הסכנה הכרוכה בהזנחת פן זה. בחלקה הראשון של העבודה היא מגדירה את המושג : קומפטנטיות חברתית ומציגה את הקשר בין טמפרמנט הילד לבין כישוריו החברתיים .בחלק השני היא מצביעה על ההשפעה הפוטנציאלית של המשפחה והמחנכים על הקומפטנטיות החברתית של הילד ולבסוף מציגה סיכום ועמדה אישית ( שרון זהבי) .

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות של תכנית לימודים להוראת מתמטיקה בגני ילדים. מדובר בתכנית לימודים ניסיונית בארה"ב מבוססת מחקר (research-based curricula ) . המחקר נערך ב36 כיתות/מסגרות של גני ילדים , כאשר נערכה השוואה מחקרית מבוקרת בין מסגרות של גני ילדים שנחשפו והתנסו עם תוכניות ללמידת מתמטיקה חלקיות ושונות ( ללא בסיס מחקרי מובהק) . ממצאי הניסוי המבוקר מלמדים כי הישגי קבוצת הניסוי היו גבוהות יותר מאשר קבוצת הבקרה . ממצאי המחקר מלמדים כי תוכניות התערבות ללמידת חשבון בגני ילדים מסייעים באופן משמעותי לילדים לגבש ולהפנים ידע מתמטי כבר בגיל צעיר (Clements, Douglas H.; Sarama, Julie ).

  • סיכום

    המחקר בחן את ההשפעות של תכנית קליטת מורים מתחילים משותפת לבית ספר ולאוניברסיטה על דרכי ההוראה של שתי קבוצות של מורים מתחילים בגיל הרך. המחקר גם בחן את טיפוס התמיכה שניתנה ושהשפיעה על שיעור ההישארות בהוראה לאחר השנה הראשונה. נאספו נתונים כמותיים ואיכותיים. ניתוח החלק הכמותי גילה צמיחה גדולה יותר בדרכי ההוראה למשתתפות התוכנית. עוד נמצא שמשתתפות התוכנית קבלו עזרה תדירה יותר מהחונכים מאלה שלא השתתפו בה. כל המשתתפים המשיכו ללמד בשנה השנייה. הניתוח האיכותי הצביע על דרכי הוראה ספציפיות ועל ההבדלים בחונכות בין שתי הקבוצות. ככלל, התוצאות מראות שתוכנית קליטת מורים מתחילים משותפת למוסד המכשיר ולבית הספר עשויה לתרום להתפתחות של יעילות ההוראה במהלך השנה הראשונה. (Davis B., Higdon, K.)

  • לינק

    מטרת המחקר היא להציג ולבדוק אמצעי עזר ללימוד קריאה באופן יעיל יותר מהמצוי, באמצעות לימוד קריאת מוסיקה בגן המהווה תשתית ללימוד קריאת לשון. המחקר מתייחס לשלושה מקורות לקשיים ברכישת הקריאה: א. קשיים הנובעים מכתב השפה הספציפית; ב.קשיים הנובעים מהיותו של כתב השפה סמל משני; ג.קשיים הנובעים מהפער בין השפה הדבורה לכתובה. חידושי המחקר הם בתיאוריה – זווית ראייה אחרת לקשיי קריאה ולטיפול בהם, בניית כלי חדש – שיטת תווים רכים כתשתית קריאה ראשונה, ביישום- חלוקת לימוד הקריאה לשני שלבים: שלב התשתית במוסיקה בגן ושלב הקריאה המילולית בכיתה א' ( יהודית כרמון (אבן-זוהר).

  • תקציר

    הספר "פיתוח חשיבה מתמטית בגיל הרך" מציג תכנית להכשרת מורים וגננות לפיתוח חשיבה מתמטית בגיל הרך. בתכניו משולב המאגר "עוד מעט חשבון", שיצא ופותח במרכז להוראת המתמטיקה במכללה האקדמית בית ברל. גישת ההוראה המוצגת בספר מושתתת על התנסות עצמית וחווייתית בדרך החושפת את הלומדים לתכנים, לתיאוריות, למושגים, לאסטרטגיות ולדרכים לתכנון יחידות הוראה עבור הילדים בנושא פיתוח החשיבה המתמטית. יחידות ההוראה המוצגות בספר עוסקות בתחום הידע הפדגוגי בהוראת המתמטיקה, במיומנויות החשיבה הדרושות לפעילות מתמטית, בהיבטים הפסיכולוגיים וההתפתחותיים הקשורים בלמידת מתמטיקה בגיל הרך, בתכנים המתמטיים ובקשיים העולים מהוראתם (מרים בן יהודה, בת-שבע אילני)

  • סיכום

    מאמר זה מתאר פרוייקט ייחודי: שיבוצן של סטודנטיות בגנים מאולתרים שבהם שוהים ילדי מהגרי העבודה בתנאים פיזיים קשים במיוחד שה"גננות" (baby sitters) בהם חסרות כל הכשרה וידע חינוכיים. במאמר מוצגות תימות עיקריות שעלו מתוך ניתוח תוכן איכותני של רפלקציה שכתבו הסטודנטיות במהלך ההתנסות. הממצאים העיקריים מצביעים על שינויי בשני תחומים: העצמת המודעות החברתית (כולל התפתחות של ביקורת חברתית) וחידוד הזהות הפרופסיונלית והעוצמה המקצועית של הסטודנטיות כנשות חינוך (דורון לדרר, איריס סלונים)

  • לינק

    מטרת המאמר לבחון את האפשרויות הגלומות במיזם "קונגרס סטודנטים לגיל הרך" ככלי לטיפוח מגוון מיומנויות חינוכית. המאמר מתאר את המרכיבים הייחודיים של הקונגרס במכללה להכשרת אנשי חינוך, הנערך זה ארבע שנים. הקונגרס מתנהל ככנס אקדמי, בו מוצגים פרויקטי הגמר של סטודנטים משנה ג' בפני כלל הסטודנטים והמדריכים במסלול. במאמר מוצג רציונל הקונגרס. בהמשך, מסומנות השלכותיו של הקונגרס על עמדותיהם של פרחי ההוראה כלפי פרויקט הגמר שלהם. הקונגרס מהווה העמקה של הלימוד התיאורטי והפרקטי של פרויקט הגמר בהכשרה. נמצא כי הוא מזמן מענה לחלק מן האתגרים החינוכיים העכשוויים (מוניקה ברזנר מזור)

  • לינק

    ריכוז מועיל של מקורות מידע בנושאי למידת חקר בגני ילדים מתוך ויקי של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, קורס למידת חקר בקהילה מתוקשבת בהנחיית ד"ר דני בן צבי. מאגר הויקי כולל את המצגות והנושאים הבאים: למידת חקר בגן ילדים – מצגת, מאפיינים התפתחותיים, פסיכולוגים וקוגניטיביים של ילדי הגן. דמות הגננת, מאפייני הלמידה של ילדים בגיל הרך, דרכי הוראה בגן הילדים, מדוע למידת חקר בגן הילדים, מדע בגן הילדים כחלק מפעילות היומיום, תפקיד הגננת כמעודדת למידת חקר.

  • לינק

    ועדת מומחים מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בראשותה של פרופ' פנינה קליין מאוניברסיטת בר-אילן, מפרסמת בימים אלה את ממצאיה ומסקנותיה ביחס לשאלות הנוגעות לקידום החינוך בגיל הרך ולזיקתו להתפתחותם של ילדים, להסתגלותם וללמידתם בבית-הספר. ממצאים עיקריים: צמצום מספר הילדים בכל כיתת גן, השתלמויות והכשרה לגננות להתמקדות בשיפור יחסי הגומלין גננת-ילד, פיתוח כשרים קוגניטיביים לקראת למידה פורמאלית בביה"ס, סינון קפדני של מועמדים להוראה; הקמת מאגרי נתונים וביצוע מחקרי אורך למעקב אחרי התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית של ילדי ישראל בגיל הרך.

  • לינק

    בתכנית זו שפותחה ע"י ביה"ס ממלכתי י"א במודיעין יש התייחסות מעניינת וחדשנית לשלושת התחומים אשר קריאת ספרים תורמת לקידומם של הילדים, הנעה מקריאה והנעה לקריאה, הבנת לשון הספר והטקסט שבעקבותיו, וכן התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב. מטרת התוכנית היא יצירת קשר בן ילדי הגן לילדי כתה א' סביב משימות אורייניות לשוניות משותפות על פי תוכנית הלימודים החדשה בחינוך הלשוני בשילוב אומנויות. ילדי כתה א' יישמו את הנלמד בכתה וילדי הגן ילמדו להשתמש בכלים פתוחים ולהתקדם בקצב הטבעי שלהם בתחום הכתיבה והקריאה כאשר כל המפגשים מתועדים וכל זוג ילדים יוצא עם תוצר לאחר המפגש.בית הספר הינו בית ספר צומח הנוסד בשנת תשס"ז, זהו בית הספר הראשון במודיעין שנבנה ללא חטיבה צעירה ומכיל גנים עצמאיים במבנהו.

  • רפרנס

    מחברות הספר מנסות לשרטט קווים לתכנית להכשרת גננות ומורים שתאפשר להשם לשמש כגורמים המתווכים בין הילדים הצופים לבין המדיה ומסייעים להתמודדות מושכלת עם מבעיה. התכנית מתמקדת בצורך לעורר בקרב גננות ומורים את המודעות למרכזיות המשדרים האקטואליים שמציעה המדיה, לסגל מיומנויות לדיון בטקסטים תקשורתיים ולראות בדיון בטקסטים אלו הזמנה ללמידה משותפת למבוגרים וילדים. שני עקרונות מרכזיים מנחים את העבודה: ראיית המהדורה כטקסט סיפורי – הגברת המודעות לטקסטים אורייניים, וראיית קהילת הצופים כפרשנים הפועלים במשותף בעת הצפייה. לטענת המחברות דרוש מצד הגננות והמורים שינוי של ממש באופן תפיסת המדיה, שינוי המתבטא בנכונות לראות טקסטים תקשורתיים כסוגה נפרדת וייחודית. (איילת כהן, נורה דליות)

  • לינק

    גני ילדים בישראל אשר נקטו בגישה של למידה מבוססת פרויקטים בטבע. הפרויקט של מיכל עינב עיר שדרות החל בפינה קטנה בחצר הגן, ולבסוף הפכה החצר כולה לסביבת למידה אחת גדולה. החקר התצפית וערכי השמירה על הטבע בהם עסקו בחצר, הוכנסו גם אל תוך הגן. שם המשיכו את הלמידה באמצעות כלים טכנולוגיים, תיעוד ודיון אשר הובילו להסקת מסקנות. את התוצאות הציגו הילדים בדרכי ייצוג מגוונים. גן "שיזף" ומיכל עינב זכו בפרס החינוך לשנה"ל התשס"ה. חדשנותה של הגישה היא בלמידה פעילה של הילדים תוך מעקב פעיל אחר הסביבה ותיעוד הממצאים. גן ניסויי ציפורן: גן חוקר באמצעות שיח עם הסביבה ברעננה שאב את השראתו לניסוי נובעת מהתרשמות מגישה חינוכית, הפועלת במערכת גני הילדים בעיר רג'יו אמיליה, שבצפון איטליה, מזה 40 שנה.

  • לינק

    מטרת הסקירה הייתה להוכיח את ההשערה כי יש קשר בין איכות תוכניות הכשרת מורים לגיל הרך לבין רמת הכשרת המורים לגיל הרך ולקדם יסודי. לצורך כך, מנתחת הסקירה באופן אנליטי, ליטראלי ופרשני 40 מחקרים שנערכו על תוכניות הכשרת מורים בגיל הרך בתקופה של 15 שנה (1989- 2004). בעיקר, מחקרים הבודקים את איכות התוכניות והשפעתן על רמת המורים המיישמים תוכניות לגיל הרך ולקדם יסודי בתום לימודיהם. סקירת המחקרים מתייחסת לסוגיות של התפתחות מקצועית של המורים בגיל הרך/קדם יסודי, השפעת התואר האקדמי והשפעת הסטנדרטים החינוכיים בארה"ב על איכות עבודתם של מורי הגיל הרך והקדם יסודי (Saracho, Olivia N.; Spodek, Bernard)

  • סיכום

    במאמר מוצג שלד של תכנית שנתית, ששמה לה למטרה לפתח כישורים חברתיים אצל ילדי הגן. המטרה לתת מענה לשתי בעיות שמטרידות את קהל המחנכים בכלל ואת המחנכות לגיל הרך בפרט: א. סוגיית ההתמודדות עם קשיי התנהגות, חוסר משמעת וביטויי אלימות אצל ילדים.ב. סוגיית התכנון השנתי. הפעולות החינוכיות הכלולות בערוצי התכנית מבטאות ומפעילות את תהליכי הלמידה החברתית. במקביל, מוצגות פעולות תכנון, תיאום והערכה תקופתיות של צוות הגן, והן מחברות בין הפעולות הכלולות בערוצי ההתערבות האנכיים (תרשים מפורט מצורף)ץ. התכנית מתבססת על מודל ההערכה-מבוססת-תיאוריה של פרידמן. (קלודי טל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין