התייחסות של ההורה להיבטים רגשיים בחוויות שעובר הילד, עשויה להיות בסיס לפיתוח מודעות של הילד לרגשותיו. שיח רגשי עם ילדים יכול להתקיים כמעט בכל סיטואציה בחיי היום-יום. המבוגר הוא זה שיכול לכוון את השיחה למקומות רגשיים או להישאר בשיח היומיומי ה"רגיל". שיח רגשי ישיר מתקיים כאשר ההורה פונה ומתעניין בעולמו הרגשי של הילד, ושואל, למשל, "איך הרגשת היום בגן?", "למה בחרת להשתמש בצבעים הללו בציור שלך?", או "איך הרגשת כשיונתן קרא לך בשם גנאי?" וכו'. הקשבה אמיתית לתכנים שהילד מעלה, משדרת לו מסר של התעניינות והכלה. הקשבה שכזו כוללת התייחסות לרגשות הילד ומתן לגיטימציה לתחושות הללו ("זה באמת פוגע כשאומרים כך…"). זאת, לעומת התייחסות טכנית לדברים, המעבירה מסר שאין מקום לתחושות שהילד מעלה ("אין טעם לבכות, את הרי יודעת שמחר בבוקר תשלימו…"). כאשר הילד מרגיש שאין הקשבה אמיתית ומותאמת לצרכיו, הוא עלול להרגיש שמיותר לשתף ברגשותיו ובמקרים מסוימים עלול אף לבטא את מצוקתו באמצעות בעיות משמעת והתנהגות, כאבים פסיכוסומטיים ועוד ( מאיה שפילמן ).

תקציר הרצאתה של ד"ר יעל דיין בכנס הגיל הרך במכון מופ"ת לזכרו של גדעון לוין ב15 במרץ 2009 . התיאוריות ההתפתחותיות מבוססות על מחקרים במערב המציגים ילד או ילדה כאובייקטים חסרי תרבות, מגדר, גזע ואשר התפתחותם לינארית ותלושת קונטקסט חברתי, כלכלי ופוליטי. החינוך לגיל הרך, מבסס את הקוריקולום על "ידע התפתחותי אוניברסלי". כך נוצרה גישת ההתאמה ההתפתחותית של NAEYC (Bredekamp, 1987) ואומצה, ברמת ההצהרה, בהתלהבות רבה גם בארץ. כך פותחה תוכנית ליבה עם יעדים התפתחותיים, כך המציאו כלים למדוד את ההתפתחות, כך קבעו כי התצפית העוקבת ובוחנת ילדים/ות בגן היא מתודה הכרחית לעבודה בגן, כך יצרו השוואות בין ילדים/ות, כך יצרו מילון מושגים לעומדים בקריטריונים או נכשלים: בשלות-חוסר בשלות, מוכנות, חשיבה קונקרטית – חשיבה אבסטרקטית, ילדותיות-בגרות, עצמאות-תלות.ההגמוניה של תיאוריות ההתפתחות, מתעלמת מקולות אחרים, מָשתיקה ילדים וילדות, מדירה קבוצות מתרבויות לא מערביות, נותנת כוח למבוגרים על ילדים/ות, מפרנסת קבוצות מקצועיות המטפלות ב"קשיים התפתחותיים" ומשאירה את האחריות על ההתפתחות על הפרט ולא על החברה.

ליחסים עם עמיתים בגיל הרך השפעה רבה לא רק על איכות החיים שלהם, אלא גם על איכות החיים שלנו, שכן פעמים רבות מערכות היחסים החברתיות של ילדינו מעוררות בנו "רוחות רפאים" מחדר הילדים שלנו. הספר מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של היחסים החברתיים המורכבים שמפתחים ילדים צעירים עם עמיתיהם. הספר מתבסס על הידע המחקרי הרב שנצבר במהלך העשורים האחרונים, ובוחן הן תיאורטית והן מעשית, בליווי תצפיות,, ראיונות ותיאורי מקרים, כיצד ניתן להשתמש בידע זה כדי לסייע לילדים להפיק תועלת מרבית מההתנסויות החברתיות שלהם ( עדה בקר) .

תקציר הרצאתה של ד"ר קלודי טל , בכנס הגיל הרך לזכרו של גדעון לוין במכון מופ"ת ב15 לפברואר 2009 . מטרת ההרצאה היא לתאר תוכנית הכשרה למחנכות לגיל הרך שנבנתה בעקבות הדרישות החדשות של המל"ג. במכללת לוינסקי ראינו בדרישות המתווה הזדמנות לבחון את תוכניות ההכשרה שלנו ולחדש אותן. תוכנית זו היא אפוא תוצר של יוזמה של חלק מצוות המכללה והיא איננה מהווה רק היענות לדרישות חיצוניות של המל"ג. נקודת המוצא של התוכנית הייתה אי הנחת של מתכנניה ממצב ההכשרה והחינוך הקיימים בארץ. לכן, התשובה לשאלה: מי החליט על כיווניה של התוכנית המוצגת? היא גרעין של אנשי צוות מרכזיים במכללת לוינסקי(אם כי לא כולם!).

החוקרות בנו קבוצת חונכות לגיל הרך כדי לפתח פורום של תמיכה למתחילים בוגרי תוכניות התואר השני וכדי ליצור תהליך של חקר והערכה של ההכשרה שקיבלו המשתתפים להוראה. השנה האקדמית הראשונה ניהלו החוקרות פגישות תחקיר חודשיות שהוקלטו ושוקלטו. פגישות אלה נשאו אופי של חשיבה רפלקטיבית על הדינאמיקות של הקבוצה, על נושאים שהועלו ועל דרכי ההשתתפות של החוקרות עצמן בהתנסות. התעתיקים קודדו ונותחו כדי לגלות נתיבים מקבילים בין התהליך שעברה הקבוצה על דרכי התמודדות עם אתגרים מקצועיים בתמיכה בילדים ובמשפחות לבין התהליך שעברו החוקרות בתמיכה במורים חדשים ובשיפור הפרקטיקה שלהן כמכשירות מורים. (Puig, V. I. & Recchia, L. R.)

הענף המתפתח של פדגוגיה מתייחסת ( relational pedagogy ) מוכרת במקומות שונים באירופה גם בשם פדגוגיה הקשרית כוללת גם היבטים של אכפתיות וקשרים מתפתחים בין ילדים וסביבות שונות. "הפדגוגיה המתייחסת" שצמחה באירופה קיבלה תנופה ולגיטימציה בעקבות ההתנסויות של גני ילדים באיטליה במודל ההתנסותי של REGGIO EMILLIA. הפדגוגיה המתייחסת (Relational Pedagogy) מבוססת על שילוב עקרונות קוגניטיביים , רגשיים וחברתיים של התפתחות ילדים בגילאי קדם יסודי. הספר הנוכחי כולל כמה מאמרים חשובים של מומחים הכותבים על ייצוגי "הפדגוגיה המתייחסת" במישורים הבאים : יחסי ילדים תרבות וסביבה , כיצד ילדים צריכים לתקשר באופן חיובי עם תרבות וסביבה , יחסי מבוגרים –ילדים – כיצד המסגרות החינוכיות צריכות לטפח יחסים אלו לכיוון למידה , הוראה וסקרנות. מאמר נוסף עוסק בצרכי ההתפתחות המקצועית של מחנכים בגיל הרך לאור הפדגוגיה המתייחסת.

המחקר עוסק במקומם של הספר, הספרייה והקריאה בגן הילדים. בין היתר בדק המחקר מה הן עמדות הגננות כלפי ספרות הילדים, מה חשיבות הספרייה בגן, מה מקומו של הספר בעולמו של הילד, באיזו מידה מוצגת ספרות הילדים בגן כיצירותיהם של סופרים ייחודיים, מה הרפרטואר הספרותי וכיצד הוא מתווך. המחקר שילב גישות כמותיות ואיכותיות. אוכלוסיית המחקר כללה 54 סטודנטיות להוראה בגיל הרך ו-52 גננות מאמנות. כלי המחקר היו : שאלונים לסטודנטית ולמאמנת, שפותחו במיוחד למחקר זה ( אלקד-להמן אילנה).

המחקר עוסק בהערכת מודל העמיתות – תכנית התנסות מעשית במסלול הגיל הרך שפותחה במכללת אורנים והופעלה במשך שבע שנים בחמש מערכות חינוך לגיל הרך. ההערכה התמקדה ב: רציונל המודל, מאפייני הפעלת המודל, תרומתו של המודל להכשרת הסטודנטיות ולמערכות החינוכיות שבהן נערכה ההתנסות המעשית ואיתור קשיים ומכשולים. הגנים הושפעו בשני מישורים, בכך שהסטודנטיות היוו כוח עבודה משמעותי שנוסף לגן ובכך שהחומרי החדשים תרמו להתפתחות וללמידה של הילדים; בין הקשיים צוינו התובענות בזמן ויצירת עומס על המדריכות הפדגוגיות, החשיפה הגבוהה והמקשה של צוותי הגנים בפני המדריכות והסטודנטיות. לדעת כל הגורמים יעילות המודל תנית בהתאמת התפיסות החינוכיות בין כל השותפים וביצירת יחסי אמון ושיתוף פעולה ביניהם ( מאיה מלצר-גבע, טטיאנה זסלבסקי).

מחקר זה בא לענות על השאלה האם היקפי ההתנהגות התוקפנית, המילולית והפיסית, בגני הילדים האנתרופוסופיים, קטנה מהיקפי ההתנהגות התוקפנית בגני הילדים הרגילים, וזאת על בסיס השערת הקשר בין התחרותיות לבין התוקפנות. המחקר בוצע באמצעות תצפיות בגני הילדים בהם תועדו מספר ההתנהגויות התוקפניות (פיסית ומילולית) במהלך שעות התצפית. ממצאי המחקר אכן מצביעים כי במערכת החינוך האנתרופוסופית של גני הילדים נצפו פחות התנהגויות תוקפניות בהשוואה לגני הילדים הרגילים, הבדל שנמצא בלתי תלוי בסוג הפעילות המתנהלת בגן ( ארנון , צחי, שלו, אורן ) .

המאמר מתמקד בטיפוח השיח האורייני במהלך משחקי "כאילו" בגן. המאמר מראה כי משחקים שנערכו בעקבות שמיעת סיפורים טיפחו את אוצר המילים , שימוש במשלב לשוני גבוה, התייחסות לטקסט כתוב כאל סמכות, ושיפרו את היכולת של הילדים להתחשב בצורכי הנמען בטקסטים הדבורים שהפיקו , ובכלל זה שמירת המבנה והרצף של הסיפור. מאמר זה מבוסס על תהליך חינוכי מחקרי המתרחש מזה ארבע שנים במסלול לגיל הרך במכללת קיי בבאר-שבע (אסתר ורדי-ראט, תמר אילון, הדסה אילנברג, זהבה כהן ותרצה לוין ) .

כותבת המאמר נחשפה הן באופן אישי והן בצורה עקיפ ה( דרך אינפורמציה ששאבה מסטודנטים נוספים) להעדר לימוד שיטתי של מיומנויות חברתיות בגיל הרך. לדעתה, קיימת הנחה שגויה , על -פיה כישורים חברתיים, בניגוד ליכולת קוגניטיבית, נרכשים בצורה אוטומטית וספונטנית . זו עשויה להיות הסיבה לכך שבמסגרות – היום השונות , פעילויות רבות מכוונות לעידוד הכישורים הקוגניטיביים בעוד שהפן החברתי מוזנח ולא מטופל בצורה שיטתית ומספקת. בחיבור זו מנסה שרון זהבי להראות את החשיבות שבהפעלת תוכניות לעידוד קומפטנטיות חברתיות בגיל הרך ואת הסכנה הכרוכה בהזנחת פן זה. בחלקה הראשון של העבודה היא מגדירה את המושג : קומפטנטיות חברתית ומציגה את הקשר בין טמפרמנט הילד לבין כישוריו החברתיים .בחלק השני היא מצביעה על ההשפעה הפוטנציאלית של המשפחה והמחנכים על הקומפטנטיות החברתית של הילד ולבסוף מציגה סיכום ועמדה אישית ( שרון זהבי) .

מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות של תכנית לימודים להוראת מתמטיקה בגני ילדים. מדובר בתכנית לימודים ניסיונית בארה"ב מבוססת מחקר (research-based curricula ) . המחקר נערך ב36 כיתות/מסגרות של גני ילדים , כאשר נערכה השוואה מחקרית מבוקרת בין מסגרות של גני ילדים שנחשפו והתנסו עם תוכניות ללמידת מתמטיקה חלקיות ושונות ( ללא בסיס מחקרי מובהק) . ממצאי הניסוי המבוקר מלמדים כי הישגי קבוצת הניסוי היו גבוהות יותר מאשר קבוצת הבקרה . ממצאי המחקר מלמדים כי תוכניות התערבות ללמידת חשבון בגני ילדים מסייעים באופן משמעותי לילדים לגבש ולהפנים ידע מתמטי כבר בגיל צעיר (Clements, Douglas H.; Sarama, Julie ).

המחקר בחן את ההשפעות של תכנית קליטת מורים מתחילים משותפת לבית ספר ולאוניברסיטה על דרכי ההוראה של שתי קבוצות של מורים מתחילים בגיל הרך. המחקר גם בחן את טיפוס התמיכה שניתנה ושהשפיעה על שיעור ההישארות בהוראה לאחר השנה הראשונה. נאספו נתונים כמותיים ואיכותיים. ניתוח החלק הכמותי גילה צמיחה גדולה יותר בדרכי ההוראה למשתתפות התוכנית. עוד נמצא שמשתתפות התוכנית קבלו עזרה תדירה יותר מהחונכים מאלה שלא השתתפו בה. כל המשתתפים המשיכו ללמד בשנה השנייה. הניתוח האיכותי הצביע על דרכי הוראה ספציפיות ועל ההבדלים בחונכות בין שתי הקבוצות. ככלל, התוצאות מראות שתוכנית קליטת מורים מתחילים משותפת למוסד המכשיר ולבית הספר עשויה לתרום להתפתחות של יעילות ההוראה במהלך השנה הראשונה. (Davis B., Higdon, K.)