הספר " The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum", המעוגן בתיאוריה ובמחקר, מתאר תכנית לימודים שהוכחה בכיתה ומבוססת על פעילות עבור מחנכות הגן כדי שישקלו אותה כאשר הן מתכננותויוצרות אינטראקציה עם ילדים בגיל הרך. תוך מתן הזדמנויות לילדים קטנים להפוך לעצמאיים, אכפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית החשים בנוח לשאול שאלות ולחקור פתרונות אפשריים, ה- Dynamic Themes Curriculumמציע לילדים את המיומנויות שהם זקוקים להן לאזרחות אחראית והתקדמות אקדמית. ספר זה מתאר תכנית לימודים לגיל הרך הרגישה באופן תרבותי בהקשר של אוריינות, טכנולוגיה, מתמטיקה, מדעי החברה, מדעים, אמנויות, ומשחק (Fromberg, Doris Pronin).

בימינו נוטים להקדיש לילד ולתקופת הילדות תשומת לב רבה. אנו יוצאים מתוך הנחה ברורה שהילדות מהווה שלב חשוב, מיוחד ושונה מתקופת הבגרות – זוהי התקופה המעצבת את המבוגר לעתיד, על כל המשתמע מכך…מצב זה היה שונה בתכלית עד לפני כמאה וחמישים שנה. אז נחשבו ילדים למעין נספח לעולם המבוגרים. כיום ישנם גישות חינוכיות רבות לגיל הרך, להלן סקירת מידע קצרה אודות הגישות החינוכיות הנהוגות בגני ילדים בישראל כיום. בין הגישות המתוארות בסקירה: גישת מונטסורי:, גן אנטרופוסופי:, גן משולב:, גן מ.ט.ל:, גן רפורמי , גן זורם:, כיתת גן:, גן רגיל:, גנים בחינוך מיוחד, הגן המדעי ועוד.

איכות החינוך הניתן בפעוטון הפרטי במשגב עונה על צרכי ההתפתחות של הילדים בהווה ובעתיד. את זה אפשר לקבוע בתום שלוש שנים שבהן הוטמע במעון תקן בינלאומי לאיכות הטיפול. חוקרי חינוך מובילים באוניברסיטת חיפה מלווים את הטמעתו של תקן זה, המקובל על שורה של גופים אקדמיים וטיפוליים בארה"ב, במוסדות החינוך במועצה האזורית משגב. על פי התקן, המעון ביובלים מעניק לפעוטות תנאי טיפול כה טובים, שהם הקרובים ביותר לטיפול הורי מסור בבית. אנשי החינוך הגיל הרך במועצה המקומית משגב החליטו בזמנו לגייס את אחד הגופים שמחזיק בידע המקצועי העדכני ביותר, המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' אבי שגיא-שוורץ, ושותפתו לפרויקט, ד"ר תרצה יואלס. הבחירה במרכז נבעה בין השאר מכך ששגיא משתמש בכלי מרכזי בתחום המכונה ITERS (Infant/Toddler Environment Rating Scale), הכולל עשרות מדדים בשבע קטגוריות, בנושאים כמו שגרת הטיפול האישי, יחסי גומלין, יחס בין הורים לצוות ולילדים, מרחב וריהוט.

הסביבות הדיגיטליות לגיל הרך מזמנות לילדים עושר של מבעים, אינטראקטיביות, מולטימדיה, דינאמיות, סימולציות, הרפתקאות ועוד. הפוטנציאל הגלום בשילוב הסביבות הדיגיטליות בגן הילדים הביא לכך, שמשרד החינוך התווה מדיניות לשילוב המחשב כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים בגן. המחקר הנוכחי התמקד באופן הטמעתן של הסביבות הדיגיטליות בגני הילדים במדינת ישראל. למחקר שלוש מטרות מרכזיות: לבדוק כיצד משולב המחשב בגן הילדים, לבדוק את עמדות הגננות כלפי עצם הרעיון של שילוב המחשב בגן הילדים וכלפי שילובו בפועל; ולבחון באיזו מידה הושגו המטרות שהציב משרד החינוך לצמצום הפער הדיגיטלי ולשוויון הזדמנויות בגני הילדים. על מערכת החינוך לתת הזדמנות שווה לכל ילד, לאפשר לכל ילד שאין לו מחשב בבית נגישות למחשב בגן הילדים, ולטפח אצל הילדים כישורים ומיומנויות לעבודה בסביבה הדיגיטלית ( זלכה, גילה).

נוכח המציאות שבה מחד גיסא הילדים אינם מתנועעים מספיק כבר בגיל הרך, ומתוך הבנת הצורך בתנועה מאידך גיסא, נכתבה תכנית לימודים חדשה לחינוך גופני בגן הילדים. התכנית היא חלק מתכנית הליבה, והיא מחייבת את הגננת לתכנן את סדר היום כך, שכל ילד בגן יעסוק בפעילות גופנית לפחות שעה ורבע בכל יום. במאמר מתוארת חשיבות החינוך הגופני בגיל הרך ואת המודל להכשרת הסטודנטיות במכללה ע"ש דוד ילין, להוראתו. ניתן דגש לעקרונות המשותפים לעבודה עם ילדי הגן ולהכשרת הסטודנטיות. עקרונות אלה: ההנחיה הפתוחה והתהליך האישי, המשחקים הבלתי תחרותיים והחינוך ליצירתיות, עוזרים ביצירת "חוויה מתקנת" להתנסויות בחינוך הגופני בבית הספר בעבור רוב הסטודנטיות ( רות בר-סיני).

לא רק הורים דואגים לילדם המשתלב בגן: גם הילדים עצמם רגישים לתחושות ההורים. זה רק אחד הממצאים של מחקר ייחודי, שבחן איך ילדים מעוניינים להציג את עולמם לפני הוריהם. מחקר חדש חושף עד כמה רגישים הילדים לתחושות הוריהם. במחקר השתתפו 45 ילדים מתשעה גנים – שלושה יהודיים, שלושה ערביים ושלושה לבעלי צרכים מיוחדים – קיבלו מצלמות והתבקשו לצלם שלוש תמונות שהיו רוצים יותר מכל להראות להוריהם, לבחור אחת מהשלוש ולספר עליה. כל כך הרבה מדברים על חשיבות מעורבותם של ההורים בגן ועל טיפוח הקשר בין הבית לגן, מחקרים שונים נעשו על ההשפעה של מעורבות ההורים על הישגי הילדים – אולם לרוב נשאר העניין בתחומם של המומחים. קולן של הגננות בנושא זה נשמע הרבה פחות, אומרת דיין, עוד פחות מכך נשמע קולם של ההורים, ולילדים עצמם לא ניתן קול כלל.

פרופ' קרלה רינלדי, נשיאת ארגון Reggio Children האיטלקי, מציעה לאמץ גישה אחרת, כוללת, גישה של שותפות בין הילד, ההורה והמחנך.פרופ' רינדלי מזמינה את כולם – מורים, מטפלים, הורים – להסתכל על הילד ועל ילדות בכלל, לא כגורם שצריך לחנך אותו, אלא דווקא ללמוד ממנו וליצור ביחד איתו את העתיד."המטרה העיקרית שלנו היא להפוך את הילד לנראה, ולהכיר בו כאזרח החברה כיום, לא בעתיד. אנחנו צריכים לקחת אחריות וליצור ביחד, בתהליך של דיאלוג, את העתיד", אומרת רינלדי.עפ"י גישתה של רינדלי, אנשי החינוך צריכים להתמקד ביכולות של הילד ולא בכישורי ההוראה שלהם ולהעביר את הפוקוס לתהליך הלמידה עצמו."המהפכה במערכת היחסים בין המורה לילד צריכה בעצם להעביר את הפוקוס לתהליך הלמידה עצמו. הילד לומד כל זמן שהוא נושם, הלימוד הפורמלי הוא רק חלק קטן מכך. במקום להתמקד בתוכן ובכישורים, צריך להתמקד ביכולות ובבניית זהות האדם".

ילדים בגיל טרום בית ספר בעלי התנהגות חסרת פחד (נועזות) מגלים פחות אמפתיה ויותר התנהגות אגרסיבית כלפי חבריהם, כך עולה ממחקר חדש שנערך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. "הממצאים מראים כי התנהגות חסרת פחד אצל ילדים ניתנת לזיהוי והיא בעלת מכניזם גנטי ונוירולוגי והיא פחות קשורה, לפחות בגיל הרך, עם מאפייני חינוך או מאפייני הורות", אמרה ד"ר ענבל קיבנסון בר-און, שערכה את המחקר.במחקר, שנערך בהנחיית פרופ' עפרה מייזלס, ביקשה החוקרת לבדוק האם התנהגות חסרת פחד אצל ילדים בגילאים 3-4 קשורה למאפיינים פיסיולוגיים וחברתיים-רגשיים מסוימים והאם יש קשר למאפייני הורות כמו מצב סוציו-אקונומי, סדר לידה, רווחה אישית, פרקטיקות גידול ילדים וכד'.

הגן הניסויי "מצליח" במושב מצליח שבשפלה הוא גן מיוחד, גן בתנועה. זו השנה הרביעית שהגן מוגדר ע"י משרד החינוך כגן ניסויי ומטרתו לקדם את הכישורים הרגשיים והחברתיים של הילדים בעזרת תנועה. עולם התנועה בא לידי ביטוי בכל הפעילויות בגן. מפגש הבוקר מתחיל בחיבוק בוקר שהוא מעיין עיסוי, ממשיכים בחלוקה לזוגות וביצוע ניתורים שונים, לאחר מכן הילדים מבצעים תרגיל תנועתי שהמציא אחד הילדים שהוא המנחה באותו יום. בסיום מפגש הבוקר הילדים מתפזרים לפעילות במרכזים השונים בגן. בהמשך היום הילדים יוצאים לחצר מבצעים מסלול תנועה כפי ששרטט המנחה על גבי מפת החצר.

ד"ר עדה בקר, מרצה על פסיכולוגיה והתפתחות הילד במכללת סמינר הקיבוצים, אומרת כי כבר בגיל הרך ילדים מנהלים מערכות יחסים מורכבות, הרחק מהעיניים הצופיות של הורים או גננות. "ילדים בונים לעצמם עולם משלהם ולא רוצים שתהיה בו דריסת רגל למבוגרים או פיקוח. הם מפתחים שפה משלהם שאינה מובנת לנו. יש להם חוקים פנימיים משלהם". בקר ישבה שנים בארגז החול כדי לחקור את מערכות היחסים של ילדים ואת תהליך החיברות שלהם. "ישיבה בארגז החול" היא כינוי לטכניקת צפייה בגן הילדים. את תצפיותיה היא מנתחת בספרה, "עם מי שיחקת בגן היום?", שראה אור לאחרונה בהוצאת מכון מופ"ת, בשילוב מחקרים שרובם נעשו בחו"ל. בספר היא מגוללת את הסיפור הנסתר של עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך – עולם שלא נחקר דיו בישראל לטעמה – ויוצרת ממנו משל חברתי. מסקנותיו לא תמיד נעימות לאוזן.

בגן הניסויי בשיטת ה"ההתנהלות ההומאנית" הילדים לא רבים. הם מתיישבים ב"שולחן הכבוד" וילד אחר, המשמש כבורר, עוזר להם לישב את הסכסוך. במסגרת פרויקט "הגננת של המדינה" . הגננת גילה יצחקי פיתחה את הרעיונות והעקרונות הפילוסופים המתאימים לתוכנית הגן שלה. יחד עם משרד החינוך ופרופ' נמרוד אלוני (מרצה לפילוסופיה חינוכית) מסמינר הקיבוצים בנתה תוכנית אשר נותנת מענה וכלים להתמודדות עם גבולות, אחריות והתנהלות אכפתית כלפי הזולת, תוך הרחבת הידע, פיתוח תרבות המחשבה והדיבור והקניית ערכי מוסר כלל-אנושיים.

מערכת החינוך וההוראה עוסקת בהנחלת ידע ובחינוך לערכים, אך מאמר זה אינו מתמקד בעולמות התוכן והרוח המונחלים ללומד הצעיר, אלא עוסק דווקא ב'איך', באינטראקציה המילולית המתקיימת בגן הילדים בין המחנכת לילדים. ה'איך', במקרה שלפנינו, הוא זווית הראייה הלשונית, שבאמצעותה מתקיים שיח ההוראה בפי מחנכי הגיל הרך, דהיינו הגננת, בעיקר, אך גם בפי המורה לתנועה והמורה למוסיקה (ריתמוסיקה), ולהלן – מחנכי הגיל הרך. עיון הקשרי בתופעות מילוליות אופייניות בשיח הגננת בפרט, ומחנכי הגיל הרך בכלל, וביאור היבטים שונים בהתנהגותם הלשונית, עשויים לחשוף את 'תפיסת האני' שלהם, את מיצובם המקצועי והרגשי – הבלתי מודע, אולי – בעיני עצמם, בסיטואציות מסוימות בחיי גן הילדים . רצוי שהצוות בגן הילדים יאמץ תקשורת מילולית איכותית ותואמת-התפתחות, שאפיוניה מפורטים במאמר( ציפי כהנוביץ').

השאלה של שילוב המחשב ככלי משחקי בגיל הרך מעוררת עניין רב בכל מערכות החינוך בעולם כאשר הדילמה היא מה הן המגבלות והסייגים שיש לשים לכך כתחליף למשחקים המסורתיים. המחקר הנוכחי , שנערך ע"י צוות חוקרים אוסטרליים, בדק מקרוב את כל סוגיית השימוש במשחקי מחשב בקרב הגיל הרך על מנת לבדוק את האפשרויות והסייגים הקיימים. הצוות החוקרים האוסטרלי גיבש במחקרו תבחינים ומיונים עקרוניים של סוגי משחקי מחשב אפשריים בגיל הרך ( גילאי 5-7) תוך המלצה על אותם משחקי מחשב לגיל הרך המטפחים כישורי חשיבה גבוהים (higher order thinking) . המחקר הנוכחי הוא הרחבה של הרצאה שניתנה במסגרת כנס ED-MEDIA 2008. החוקרים הם : Verenikina, I., Herrington, J., Peterson, R. & Mantei, J.

ילדים לא נולדים אלימים, אבל בנסיבות מסוימות הם הופכים לכאלה. הרבה ילדים קטנים שוהים מדי יום בפעוטון, בגן ובמעון במשך שעות ארוכות. מה בדיוק קורה להם כשהם בתוך קבוצת הילדים? באילו חוויות הם מתנסים? עלינו, ההורים והמטפלים, מוטל לעזור לפעוטות לפתח יכולת רגשית ויחסים חברתיים הרמוניים, לא כוחניים, שיאפשרו להם בבוא הזמן להשתלב בצורה הטובה ביותר בחברת הילדים בבית הספר. ייחודו של הספר בכך שהוא מתמקד ביכולות רגשיות וחברתיות של ילדים צעירים מאד, תינוקות, פעוטות וילדי הגן. הוא מיועד להורים לילדים בגיל הרך, לאנשי חינוך ולאנשי מקצוע אחרים – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אנשי מקצוע פארה-רפואיים ומנחי קבוצות הורים אשר עובדים עם ילדים בגיל הרך, וכמו כן לסטודנטים המתמחים בתחומים אלה (מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור).

מחקר חדש טוען כי שילוב משחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים בגני ילדים תורם רבות לאוריינות השפה והלשון של הילדים. המחקר שנערך בארה"ב ( ניו יורק וסאן פרנסיסקו ) מצא כי סביבה עתירה במחשבים עם משחקים וסרטי וידאו משפרת את יכולות אוריינות השפה של ילדי הגן ממשפחות של שכבות מצוקה. ילדי הגן שנחשפו למשחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים (מרשתות שידור ציבוריות -איכותיות) גילו יכולות שפה ולשון מפותחים יותר מאותם ילדי הגן אשר נמנעה מהם סביבת גירויים דיגיטאלית זו. אוכלוסיית המחקר כללה ילדים בגילאי 2-8 שנצפו והוערכו בארבעים ושבע גני ילדים שונים ומגוונים. 400 ילדים נצפו במחקר במשך 10 שבועות. בין כלי המחקר התקפים היו : Phonological Awareness Literacy Screening, or PALS. ההבדלים בין הישגי ילדי הגנים שנחשפו למדיות דיגיטאליות ובין ילדים שלא נחשפו דיים היו מובהקים.