גיל רך
מיון:
נמצאו 125 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    ד"ר עדה בקר, מרצה על פסיכולוגיה והתפתחות הילד במכללת סמינר הקיבוצים, אומרת כי כבר בגיל הרך ילדים מנהלים מערכות יחסים מורכבות, הרחק מהעיניים הצופיות של הורים או גננות. "ילדים בונים לעצמם עולם משלהם ולא רוצים שתהיה בו דריסת רגל למבוגרים או פיקוח. הם מפתחים שפה משלהם שאינה מובנת לנו. יש להם חוקים פנימיים משלהם". בקר ישבה שנים בארגז החול כדי לחקור את מערכות היחסים של ילדים ואת תהליך החיברות שלהם. "ישיבה בארגז החול" היא כינוי לטכניקת צפייה בגן הילדים. את תצפיותיה היא מנתחת בספרה, "עם מי שיחקת בגן היום?", שראה אור לאחרונה בהוצאת מכון מופ"ת, בשילוב מחקרים שרובם נעשו בחו"ל. בספר היא מגוללת את הסיפור הנסתר של עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך – עולם שלא נחקר דיו בישראל לטעמה – ויוצרת ממנו משל חברתי. מסקנותיו לא תמיד נעימות לאוזן.

  • סיכום

    נקודת המוצא של הכותבת היה המושג "חבר ביקורתי"(Costa & Kallick, 1993), המופיע בהקשר של בחינת תפקידו של חוקר שגם מוביל למידה מקצועית בהקשר בית ספרי (Baskerville & Goldblatt, 2009,Swaffield & MacBeath, 2005). מושג זה היה לחלק מן התיאוריזיציה של הקשר "חוקר – משתתף". המחקר התבצע במסגרת החינוך בגיל הרך בניו-זילנד שבו מודגשת הזווית החברתית-תרבותית, המעריכה במיוחד אינטראקציות הוראה ספונטניות בסביבת לימודים מבוססת-משחק וראיית תחומי העניין של הילדים כמקור מרכזי לתוכנית הלימודים. טשטוש הגבולות המתואר נוצר כאשר הגבול בין שני התפקידים של הכותבת – כחוקרת וכמובילת הלמידה המקצועית- היטשטש, וכשהמורים החלו לקשר בין תיאוריה ומחקר. עם זאת המשא ומתן בהיברידיות של הידע והשיח שהתפתחו (Hulme & Cracknell,2010) יצרו מתחים מסוימים בקרב כל המשתתפים ( Hedges, H ) .

  • לינק

    התנסויות מעשיות הן מרכיב חיוני בהכשרת מורים (O'Brian et al., 2007, Sears et al., 2004). המחקר הנוכחי, מתייחס במיוחד למתכשרים בתוכנית ההכשרה בחינוך מיוחד בגיל הרך (ECSE,) , בהיבט של הדרך בה תופשים 15 מתכשרים את ההשפעה של התנסויות מעשיות על החשיבה המקצועית שלהם, אילו הזדמנויות למידה ההתנסויות מספקות להם ונושאים אחרים המעניינים או מטרידים אותם. מטרת המחקר הייתה לאתר אירועי התנסות מעשית שנתפסו כמשפיעים ע"י המתכשרים להוראה בחינוך המיוחד לגיל הרך. עיקר הדיווחים של המתכשרים היו בקטגוריה של הוראה ממוקדת-לומד, שכן במוקד ההתנסויות עמדו התערבויות בלמידה של ילדים בודדים. בעבודה משמעותית עם ילדים ומשפחות בהתנסות ובהתמחות(סטאז') מתכשרים להוראה ראו והתנסו בדרכי העבודה הטובות ביותר, שהובילו לתחושת ביטחון ואמון וגם למחויבות לשימוש מתמשך בדרכי הוראה אלה בעתיד ( Hanline, F).

  • לינק

    בגן הניסויי בשיטת ה"ההתנהלות ההומאנית" הילדים לא רבים. הם מתיישבים ב"שולחן הכבוד" וילד אחר, המשמש כבורר, עוזר להם לישב את הסכסוך. במסגרת פרויקט "הגננת של המדינה" . הגננת גילה יצחקי פיתחה את הרעיונות והעקרונות הפילוסופים המתאימים לתוכנית הגן שלה. יחד עם משרד החינוך ופרופ' נמרוד אלוני (מרצה לפילוסופיה חינוכית) מסמינר הקיבוצים בנתה תוכנית אשר נותנת מענה וכלים להתמודדות עם גבולות, אחריות והתנהלות אכפתית כלפי הזולת, תוך הרחבת הידע, פיתוח תרבות המחשבה והדיבור והקניית ערכי מוסר כלל-אנושיים.

  • לינק

    מערכת החינוך וההוראה עוסקת בהנחלת ידע ובחינוך לערכים, אך מאמר זה אינו מתמקד בעולמות התוכן והרוח המונחלים ללומד הצעיר, אלא עוסק דווקא ב'איך', באינטראקציה המילולית המתקיימת בגן הילדים בין המחנכת לילדים. ה'איך', במקרה שלפנינו, הוא זווית הראייה הלשונית, שבאמצעותה מתקיים שיח ההוראה בפי מחנכי הגיל הרך, דהיינו הגננת, בעיקר, אך גם בפי המורה לתנועה והמורה למוסיקה (ריתמוסיקה), ולהלן – מחנכי הגיל הרך. עיון הקשרי בתופעות מילוליות אופייניות בשיח הגננת בפרט, ומחנכי הגיל הרך בכלל, וביאור היבטים שונים בהתנהגותם הלשונית, עשויים לחשוף את 'תפיסת האני' שלהם, את מיצובם המקצועי והרגשי – הבלתי מודע, אולי – בעיני עצמם, בסיטואציות מסוימות בחיי גן הילדים . רצוי שהצוות בגן הילדים יאמץ תקשורת מילולית איכותית ותואמת-התפתחות, שאפיוניה מפורטים במאמר( ציפי כהנוביץ').

  • לינק

    השאלה של שילוב המחשב ככלי משחקי בגיל הרך מעוררת עניין רב בכל מערכות החינוך בעולם כאשר הדילמה היא מה הן המגבלות והסייגים שיש לשים לכך כתחליף למשחקים המסורתיים. המחקר הנוכחי , שנערך ע"י צוות חוקרים אוסטרליים, בדק מקרוב את כל סוגיית השימוש במשחקי מחשב בקרב הגיל הרך על מנת לבדוק את האפשרויות והסייגים הקיימים. הצוות החוקרים האוסטרלי גיבש במחקרו תבחינים ומיונים עקרוניים של סוגי משחקי מחשב אפשריים בגיל הרך ( גילאי 5-7) תוך המלצה על אותם משחקי מחשב לגיל הרך המטפחים כישורי חשיבה גבוהים (higher order thinking) . המחקר הנוכחי הוא הרחבה של הרצאה שניתנה במסגרת כנס ED-MEDIA 2008. החוקרים הם : Verenikina, I., Herrington, J., Peterson, R. & Mantei, J.

  • לינק

    ילדים לא נולדים אלימים, אבל בנסיבות מסוימות הם הופכים לכאלה. הרבה ילדים קטנים שוהים מדי יום בפעוטון, בגן ובמעון במשך שעות ארוכות. מה בדיוק קורה להם כשהם בתוך קבוצת הילדים? באילו חוויות הם מתנסים? עלינו, ההורים והמטפלים, מוטל לעזור לפעוטות לפתח יכולת רגשית ויחסים חברתיים הרמוניים, לא כוחניים, שיאפשרו להם בבוא הזמן להשתלב בצורה הטובה ביותר בחברת הילדים בבית הספר. ייחודו של הספר בכך שהוא מתמקד ביכולות רגשיות וחברתיות של ילדים צעירים מאד, תינוקות, פעוטות וילדי הגן. הוא מיועד להורים לילדים בגיל הרך, לאנשי חינוך ולאנשי מקצוע אחרים – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אנשי מקצוע פארה-רפואיים ומנחי קבוצות הורים אשר עובדים עם ילדים בגיל הרך, וכמו כן לסטודנטים המתמחים בתחומים אלה (מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור).

  • לינק

    דו"ח מחקר, שנערך באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, ממליץ להתחיל את הלימודים הפורמאליים רק בגיל שש. על ממצאי הדו"ח מדווח עיתון ה-Guardian הבריטי, במאמר בשם "הממצאים העיקריים של דו"ח קיימברידג' על החינוך היסודי". מדובר בדו"ח העצמאי הגדול ביותר על החינוך היסודי שנעשה ב-40 השנים האחרונות בבריטניה. הדו"ח מבוסס על 28 סקרים ו-250 קבוצות מיקוד. בכתיבת הדו"ח השתתפו 14 חוקרים ו-66 יועצי מחקר. בראש מחברי הדו"ח עמד פרופ' רובין אלכסנדר, הנחשב לאחד מאנשי האקדמיה החשובים בבריטניה בתחום החינוך. הדו"ח ממליץ, כי ילדים מתחת לגיל שש לא ישתתפו בשיעורים פורמאליים. הדו"ח תומך בהרחבת תכנית הלימודים הטרום-בית ספרית, המבוססת על משחק, עד לגיל שש. מחברי הדו"ח סבורים, כי הכנסת ילדים למסגרת לימודים בית ספרית פורמאלית כבר בגיל ארבע, כפי שקורה כיום באזורים נרחבים בבריטניה, היא מוטעית.

  • לינק

    מחקר חדש טוען כי שילוב משחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים בגני ילדים תורם רבות לאוריינות השפה והלשון של הילדים. המחקר שנערך בארה"ב ( ניו יורק וסאן פרנסיסקו ) מצא כי סביבה עתירה במחשבים עם משחקים וסרטי וידאו משפרת את יכולות אוריינות השפה של ילדי הגן ממשפחות של שכבות מצוקה. ילדי הגן שנחשפו למשחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים (מרשתות שידור ציבוריות -איכותיות) גילו יכולות שפה ולשון מפותחים יותר מאותם ילדי הגן אשר נמנעה מהם סביבת גירויים דיגיטאלית זו. אוכלוסיית המחקר כללה ילדים בגילאי 2-8 שנצפו והוערכו בארבעים ושבע גני ילדים שונים ומגוונים. 400 ילדים נצפו במחקר במשך 10 שבועות. בין כלי המחקר התקפים היו : Phonological Awareness Literacy Screening, or PALS. ההבדלים בין הישגי ילדי הגנים שנחשפו למדיות דיגיטאליות ובין ילדים שלא נחשפו דיים היו מובהקים.

  • לינק

    המאמר מתאר ניסוי חינוכי שנערך בארה"ב לשילוב צוותי מחנכות בגיל הרך בצוותי מחקר לחקר הנחייה בכמה אוניברסיטאות אמריקאיות. במסגרת הניסוי החינוכי שנערך ביוזמת האוניברסיטאות שולבו 7 מחנכות של הגיל הרך בצוות חקר משולב של ליווי מחנכי הגיל הרך מתחילים, בצוות היו שותפים גם 2 מורי מורים והתהליך כלל מפגשים תקופתיים ולמידה עצמית במשך שנתיים. המחקר המלווה של התהליך מצביע על כך כי תהליך שילובם של מחנכות הגיל הרך בצוותי מחקר אקדמאיים תורם רבות לזהות המקצועית ולהתפתחותם המקצועית. המעורבות של מחנכות הגיל הרך בתהליך חקר יזום מרחיב את בסיס הידע של המחנכות לגיל הרך ומעמיק את יכולות החקר והרפלקציה הפדגוגיים שלהם בתפקיד בהמשך.החוקרים ממליצים ליצור במכללות ובאוניברסיטאות תרבות ארגונית המאפשרת גם למחנכות הגיל הרך להשתלב בצוותי חקר משולבים ( John W. Nimmo, Soyeon Park ).

  • לינק

    כ-1,200 מוסדות בארה"ב נותנים תואר בחינוך לגיל הרך, אך מחקרים אחרונים מציבים סימני שאלה על כוחם של הקשרים בין בוגרי התוכניות לבין היתרונות להתפתחות הילד וללמידה. עם זאת המיקוד המחקרי בהערכת איכות התוכניות הללו דל. מחקר אקספלורטיבי זה כוון לתת מידע תיאורי המתייחס לתפיסות של מובילי תוכניות את מאמצי השיפור שהם עושים, אתגרים ומקורות תמיכה. החוקרים בחנו את איכות התוכנית מנקודות המבט של חברי הסגל מובילי התוכנית ( 250 אנשים מ- 250 תוכניות במסגרות השכלה גבוהה), שהתייחסו לסדרי העדיפויות הקיימים בה ולגורמים שעשויים לקדם או לעכב מאמצים לשיפור איכות התוכנית ( Hyson, M., Tomlinson, H.B., & Morris, C).

  • לינק

    התייחסות של ההורה להיבטים רגשיים בחוויות שעובר הילד, עשויה להיות בסיס לפיתוח מודעות של הילד לרגשותיו. שיח רגשי עם ילדים יכול להתקיים כמעט בכל סיטואציה בחיי היום-יום. המבוגר הוא זה שיכול לכוון את השיחה למקומות רגשיים או להישאר בשיח היומיומי ה"רגיל". שיח רגשי ישיר מתקיים כאשר ההורה פונה ומתעניין בעולמו הרגשי של הילד, ושואל, למשל, "איך הרגשת היום בגן?", "למה בחרת להשתמש בצבעים הללו בציור שלך?", או "איך הרגשת כשיונתן קרא לך בשם גנאי?" וכו'. הקשבה אמיתית לתכנים שהילד מעלה, משדרת לו מסר של התעניינות והכלה. הקשבה שכזו כוללת התייחסות לרגשות הילד ומתן לגיטימציה לתחושות הללו ("זה באמת פוגע כשאומרים כך…"). זאת, לעומת התייחסות טכנית לדברים, המעבירה מסר שאין מקום לתחושות שהילד מעלה ("אין טעם לבכות, את הרי יודעת שמחר בבוקר תשלימו…"). כאשר הילד מרגיש שאין הקשבה אמיתית ומותאמת לצרכיו, הוא עלול להרגיש שמיותר לשתף ברגשותיו ובמקרים מסוימים עלול אף לבטא את מצוקתו באמצעות בעיות משמעת והתנהגות, כאבים פסיכוסומטיים ועוד ( מאיה שפילמן ).

  • לינק

    תקציר הרצאתה של ד"ר יעל דיין בכנס הגיל הרך במכון מופ"ת לזכרו של גדעון לוין ב15 במרץ 2009 . התיאוריות ההתפתחותיות מבוססות על מחקרים במערב המציגים ילד או ילדה כאובייקטים חסרי תרבות, מגדר, גזע ואשר התפתחותם לינארית ותלושת קונטקסט חברתי, כלכלי ופוליטי. החינוך לגיל הרך, מבסס את הקוריקולום על "ידע התפתחותי אוניברסלי". כך נוצרה גישת ההתאמה ההתפתחותית של NAEYC (Bredekamp, 1987) ואומצה, ברמת ההצהרה, בהתלהבות רבה גם בארץ. כך פותחה תוכנית ליבה עם יעדים התפתחותיים, כך המציאו כלים למדוד את ההתפתחות, כך קבעו כי התצפית העוקבת ובוחנת ילדים/ות בגן היא מתודה הכרחית לעבודה בגן, כך יצרו השוואות בין ילדים/ות, כך יצרו מילון מושגים לעומדים בקריטריונים או נכשלים: בשלות-חוסר בשלות, מוכנות, חשיבה קונקרטית – חשיבה אבסטרקטית, ילדותיות-בגרות, עצמאות-תלות.ההגמוניה של תיאוריות ההתפתחות, מתעלמת מקולות אחרים, מָשתיקה ילדים וילדות, מדירה קבוצות מתרבויות לא מערביות, נותנת כוח למבוגרים על ילדים/ות, מפרנסת קבוצות מקצועיות המטפלות ב"קשיים התפתחותיים" ומשאירה את האחריות על ההתפתחות על הפרט ולא על החברה.

  • לינק

    ליחסים עם עמיתים בגיל הרך השפעה רבה לא רק על איכות החיים שלהם, אלא גם על איכות החיים שלנו, שכן פעמים רבות מערכות היחסים החברתיות של ילדינו מעוררות בנו "רוחות רפאים" מחדר הילדים שלנו. הספר מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של היחסים החברתיים המורכבים שמפתחים ילדים צעירים עם עמיתיהם. הספר מתבסס על הידע המחקרי הרב שנצבר במהלך העשורים האחרונים, ובוחן הן תיאורטית והן מעשית, בליווי תצפיות,, ראיונות ותיאורי מקרים, כיצד ניתן להשתמש בידע זה כדי לסייע לילדים להפיק תועלת מרבית מההתנסויות החברתיות שלהם ( עדה בקר) .

  • לינק

    תקציר הרצאתה של ד"ר קלודי טל , בכנס הגיל הרך לזכרו של גדעון לוין במכון מופ"ת ב15 לפברואר 2009 . מטרת ההרצאה היא לתאר תוכנית הכשרה למחנכות לגיל הרך שנבנתה בעקבות הדרישות החדשות של המל"ג. במכללת לוינסקי ראינו בדרישות המתווה הזדמנות לבחון את תוכניות ההכשרה שלנו ולחדש אותן. תוכנית זו היא אפוא תוצר של יוזמה של חלק מצוות המכללה והיא איננה מהווה רק היענות לדרישות חיצוניות של המל"ג. נקודת המוצא של התוכנית הייתה אי הנחת של מתכנניה ממצב ההכשרה והחינוך הקיימים בארץ. לכן, התשובה לשאלה: מי החליט על כיווניה של התוכנית המוצגת? היא גרעין של אנשי צוות מרכזיים במכללת לוינסקי(אם כי לא כולם!).

  • סיכום

    החוקרות בנו קבוצת חונכות לגיל הרך כדי לפתח פורום של תמיכה למתחילים בוגרי תוכניות התואר השני וכדי ליצור תהליך של חקר והערכה של ההכשרה שקיבלו המשתתפים להוראה. השנה האקדמית הראשונה ניהלו החוקרות פגישות תחקיר חודשיות שהוקלטו ושוקלטו. פגישות אלה נשאו אופי של חשיבה רפלקטיבית על הדינאמיקות של הקבוצה, על נושאים שהועלו ועל דרכי ההשתתפות של החוקרות עצמן בהתנסות. התעתיקים קודדו ונותחו כדי לגלות נתיבים מקבילים בין התהליך שעברה הקבוצה על דרכי התמודדות עם אתגרים מקצועיים בתמיכה בילדים ובמשפחות לבין התהליך שעברו החוקרות בתמיכה במורים חדשים ובשיפור הפרקטיקה שלהן כמכשירות מורים. (Puig, V. I. & Recchia, L. R.)

  • לינק

    הענף המתפתח של פדגוגיה מתייחסת ( relational pedagogy ) מוכרת במקומות שונים באירופה גם בשם פדגוגיה הקשרית כוללת גם היבטים של אכפתיות וקשרים מתפתחים בין ילדים וסביבות שונות. "הפדגוגיה המתייחסת" שצמחה באירופה קיבלה תנופה ולגיטימציה בעקבות ההתנסויות של גני ילדים באיטליה במודל ההתנסותי של REGGIO EMILLIA. הפדגוגיה המתייחסת (Relational Pedagogy) מבוססת על שילוב עקרונות קוגניטיביים , רגשיים וחברתיים של התפתחות ילדים בגילאי קדם יסודי. הספר הנוכחי כולל כמה מאמרים חשובים של מומחים הכותבים על ייצוגי "הפדגוגיה המתייחסת" במישורים הבאים : יחסי ילדים תרבות וסביבה , כיצד ילדים צריכים לתקשר באופן חיובי עם תרבות וסביבה , יחסי מבוגרים –ילדים – כיצד המסגרות החינוכיות צריכות לטפח יחסים אלו לכיוון למידה , הוראה וסקרנות. מאמר נוסף עוסק בצרכי ההתפתחות המקצועית של מחנכים בגיל הרך לאור הפדגוגיה המתייחסת.

  • לינק

    המחקר עוסק במקומם של הספר, הספרייה והקריאה בגן הילדים. בין היתר בדק המחקר מה הן עמדות הגננות כלפי ספרות הילדים, מה חשיבות הספרייה בגן, מה מקומו של הספר בעולמו של הילד, באיזו מידה מוצגת ספרות הילדים בגן כיצירותיהם של סופרים ייחודיים, מה הרפרטואר הספרותי וכיצד הוא מתווך. המחקר שילב גישות כמותיות ואיכותיות. אוכלוסיית המחקר כללה 54 סטודנטיות להוראה בגיל הרך ו-52 גננות מאמנות. כלי המחקר היו : שאלונים לסטודנטית ולמאמנת, שפותחו במיוחד למחקר זה ( אלקד-להמן אילנה).

  • לינק

    המחקר עוסק בהערכת מודל העמיתות – תכנית התנסות מעשית במסלול הגיל הרך שפותחה במכללת אורנים והופעלה במשך שבע שנים בחמש מערכות חינוך לגיל הרך. ההערכה התמקדה ב: רציונל המודל, מאפייני הפעלת המודל, תרומתו של המודל להכשרת הסטודנטיות ולמערכות החינוכיות שבהן נערכה ההתנסות המעשית ואיתור קשיים ומכשולים. הגנים הושפעו בשני מישורים, בכך שהסטודנטיות היוו כוח עבודה משמעותי שנוסף לגן ובכך שהחומרי החדשים תרמו להתפתחות וללמידה של הילדים; בין הקשיים צוינו התובענות בזמן ויצירת עומס על המדריכות הפדגוגיות, החשיפה הגבוהה והמקשה של צוותי הגנים בפני המדריכות והסטודנטיות. לדעת כל הגורמים יעילות המודל תנית בהתאמת התפיסות החינוכיות בין כל השותפים וביצירת יחסי אמון ושיתוף פעולה ביניהם ( מאיה מלצר-גבע, טטיאנה זסלבסקי).

  • לינק

    מחקר זה בא לענות על השאלה האם היקפי ההתנהגות התוקפנית, המילולית והפיסית, בגני הילדים האנתרופוסופיים, קטנה מהיקפי ההתנהגות התוקפנית בגני הילדים הרגילים, וזאת על בסיס השערת הקשר בין התחרותיות לבין התוקפנות. המחקר בוצע באמצעות תצפיות בגני הילדים בהם תועדו מספר ההתנהגויות התוקפניות (פיסית ומילולית) במהלך שעות התצפית. ממצאי המחקר אכן מצביעים כי במערכת החינוך האנתרופוסופית של גני הילדים נצפו פחות התנהגויות תוקפניות בהשוואה לגני הילדים הרגילים, הבדל שנמצא בלתי תלוי בסוג הפעילות המתנהלת בגן ( ארנון , צחי, שלו, אורן ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין