המחקר משווה השפעות קריאה של ילדים סיפורים אלקטרונים על גבי תקליטורים לעומת מצב של האזנה לסיפורים מתוך ספרים מודפסים המוקראים על ידי מבוגר. במחקר השתתפו 18 ילדים בגני ילדים בהולנד, אשר נמצאים בשלבי התפתחות ראשונים של הבנת סיפור. בסך הכל תוצרי ה"קריאה" האלקטרונית העצמאית היו דומים לאלה של ההאזנה לקריאת מבוגר ולא נמצא שההסחות של האנימציה האינטראקטיבית פגמו בהבנה של הסיפור. (De Jong Maria , Bus Adriana G)

המאמר סוקר מגוון מחקרים המעידים על כך שהמחנכת בגיל הרך היא דמות התקשרות משמעותית לילד, ומציג את המאפיינים המרכזיים בהתפתחות יחסי התקשרות מחנכת-ילד וכיצד הם זהים למאפיינים שחווה הילד ביחסיו עם אמו. בנוסף לחשיבות של יחסי מחנכת-ילד לתפקודו הרגשי יש למחנכת תפקיד מרכזי וייחודי בטיפוח יחסי הילד עם עמיתיו במסגרת החינוכית. תפקידים רגשיים-חברתיים אלה הם הבסיס עליו יכולה המחנכת לבנות את מערך הלמידה הקוגניטיבי שמהווה חלק ניכר מאירועי הלמידה המכוונים בגן או המעון. (עדה בקר)

על המרחב הפיזי להפוך למרחב למידה יעיל שיקדם את הילדים ויאפשר להם מגוון התנסויות אשר יסייעו להתפתחותו של הילד בהיבט הפיזי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי. התנועה והמשחק תורמים להתפתחותו ולפיתוח הדימוי העצמי והביטחון העצמי של הילד, משפרים את רמת שליטתו בגופו ואת האיכות התנועתית שלו. (אפי הרנוי)

המחברים סבורים כי הן צריכות לעבור בקורס התנסות דומה לזו שהילד אמור לעבור בגן – מפגש חווייתי ובלתי אמצעי עם תופעות המעוררות סקרנות ומובילות ללמידה עצמית בדרך החקר. במהלך הקורס במכללת אחוה מבקרות הסטודנטיות בגן מדעי. צבר (1994) טוענת כי רוב הסטודנטיות במסלול היסודי ובמסלול הגיל הרך במכללות לא התמחו, בהיותן בבית הספר התיכון, במגמות מדע, טבע או מתמטיקה וּודאי לא עסקו בטכנולוגיה, שנחשב לתחום חדש יחסית. לכן תחושתן כלפי מקצועות אלה מלווה באי נוחות ואף בפחד. כתוצאה מכל אלה בוגרות מסלולי בית-הספר היסודי ומסלולי הגיל הרך במכללות חסרות ידע ומוכנות להטמעת תוכניות הלימודים החדשניות בשדה. מצב זה דורש בחינה מחודשת של תוכנית ההכשרה. מאמר זה עוסק באחת האפשרויות של שילוב גני המדע בתהליך ההכשרה. (יעקב גרוס, אסתר שכני, ברברה אנדרס, חדווה נבט)

החל משנת תשס"א, סטודנטיות המתמחות במכללת "אוהלו" בהתמחות תנועה וצליל, שולבו בבית ספר מאמן במסגרת עבודה מעשית. הסטודנטיות מתנסות בהוראת תכני ידע שונים באמצעות תנועה ומוסיקה ברצף הגילאים גן, א', ב'. במהלך השנים מודל ההכשרה שינה פניו ומבנהו בהתאם לשותפים לתהליך ההכשרה. במאמר ניתנת סקירה על מבנה ההכשרה למתמחות בתנועה וצליל בגיל הרך במסגרת בית ספר מאמן, יתרונותיו וחסרונותיו, בשלוש שנים נחקרות: תשס"א, תשס"ב ותשס"ג. (עפרה וולטר)

המאמר מציג את האופי הא-סימטרי של יחסי הגומלין בין מחנך למתחנך יחסים אלה ואת הסיבות להיווצרות יחסי הכוח, ובתוכם השאלה מוצגת כסמן של יחסי הכוח האלה. המחברת מציעה דרכים להפוך את יחסי הגומלין לסימטריים ושיתופיים יותר. אחת הדרכים היא לשבור את מבנה השיח של שאלה-תשובה ולצמצם את מספר השאלות של המחנך לשאלות שמטרתן קבלת מידע, הבהרה או פתרון בעיה. השאלות החשובות הן שאלות שהמחנך שואל גם את עצמו ולא רק את המתחנך; שאלות המעוררות חשיבה יצירתית, מקורית ומערערות על המובן מאליו; שאלות המעמיקות התייחסות לתופעות. (יעל דיין)

מטרת המאמר היא להעלות את רמת המודעות של עובדי הגיל הרך בישראל לחשיבות מעורבותם בקבלת החלטות אתיות, ולהציע דרך הוראה של אתיקה בקורסי הכשרה של עובדי הגיל הרך. שני גורמים מקשים על ההכשרה החינוכית בנושא אתיקה בישראל: הטרוגניות עובדי הגיל הרך בישראל והטרוגניות אוכלוסיית הילדים. המחברת מנסה להצביע על חשיבות הפצת כללים של אתיקה מקצועית בקרב עובדי הגיל הרך בישראל, ולהציע דרכים להשגת מטרה זו. (איריס צדוק)

המאמר דן בויכוח בין גישת המיומנויות לעומת גישת השפה כמכלול בשאלה מה ראוי לכלול בידע טרום-קריאה. תוך הצגת מחקריהן של פרופ' איריס לוין וד"ר לאה קוזמינסקי בתחום הפונולוגי. לדעת המחברת יש להעצים את רפרטואר הפעילויות בגן המכוונות לטיפוח השפה הכתובה. שמות האותיות צריכים להיכנס לרפרטואר "ההוראה" של הגננת הן בסיטואציות מזדמנות בגן והן בפעילויות מובנות המתוכננות על-ידי הגננת. (מרים סנפיר)