בעוד ערוצי הטלוויזיה נמצאים במגננה מול האינטרנט, לרדיו הוא דווקא מעניק חיים חדשים, ומאפשר למאזינים לשמוע תכניות אהובות בזמן המועדף עליהם (לימור דומב, 2015).

מנהלים עם חלומות נועזים, שמבקשים להצעיד את בית הספר שלהם אל העתיד, מזומנים להפוך את החזון למציאות בעזרת "מפרש" – חממה ליזמות חברתית. במשך שנה שלמה הם לומדים ומנהלים יחד סיעור מוחות, ועם סיום התכנית מקבלים את כל הכלים הדרושים למימוש החלום – ליווי צמוד, סדנאות, מומחים שעובדים בשטח וגם מימון (לימור דומב, 2015).

כנס שהתקיים בשנקר בקיץ, בשיתוף עריית רמת גן והמכון לחינוך דמוקרטי, עסק בניסיון ליצור שינוי בתפישות המקובלות לגבי גני ילדים. בכנס הוצגו עבודות גמר של בוגרי שנה ד' מהמחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה שבניהולה של ד"ר רבקה ויטל, אשר התמקדו בעיצוב גני הילדים של המחר, על בסיס גני ילדים עכשוויים. ארבע סטודנטיות לעיצוב פנים מציגות את הגישה שלהן לבניית גן ילדים מלא דמיון, התנסויות חדשות וגם אפשרות לפרטיות והתבודדות (לימור דומב).

ארגון "ערי חינוך" רואה בשיתופי פעולה את הבסיס לחדשנות חינוכית, ומקדם אותם בכל הרמות – בכיתות, בבתי הספר, בערים וגם במדינות שלמות. בתי הספר והערים שהצטרפו לתוכנית מדווחים על העצמה אישית וקבוצתית, לצד זינוק בהישגים וברוח הצוות (לימור דומב).

צבע, קווים מעוגלים, פופים וחדרי הירגעות הם חלק מהחידושים שנכללים בשנים האחרונות בתכנון ועיצוב בתי ספר בישראל. ברשת אפשר למצוא בתי ספר שנתנו עוד דרור לדמיון ויצרו סביבות חדשניות מאוד, לעיתים אף קשות לעיכול (לימור דומב).

ניהול בית ספר אף פעם אינו משימה פשוטה, אך מה עושה מנהל שפועל בסביבה סוציו-אקונומית לא קלה, עם הורים קשי יום שהחינוך לא תמיד בראש מעייניהם? ארבעה מנהלים שהצליחו לחולל מהפך בבתי ספר בשכונות מאתגרות מספרים על העבודה המפרכת, המסירות והאמונה שיצרו את הקסם ודחפו את התלמידים קדימה (לימור דומב).

לכל בית ספר גישה אחרת להתמודדות עם בעיות משמעת, אך אנשי חינוך, מנהלים ומורים ותיקים סבורים כי חלק מרכזי בפתרון הוא הקפדה על חזית אחידה – כך שהתלמידים יבינו כי מולם לא ניצב מורה בודד, אלא מערכת שלמה. בשלושת התיכונים באילת, למשל, אימצו לפני שמונה שנים את תוכנית הרא"ל למוגנות ומיטביות, של הפסיכולוג פרופ' עמוס רולידר. "המטרה היתה ליצור סדר יום ארגוני אחיד לבתי הספר, עם שפה אחידה וברורה", אומרת שמחה הראל, מנהלת התיכון השש-שנתי "רבין" בעיר. "תהליך הטמעת התוכנית כלל לימודים, סדנאות והשתלמויות של הצוות במשך שנה ( לימור דומב).

בתקופה שבה ברור מהם הכלים המשפיעים על הדור הצעיר, ובמדינה רווית סטראט-אפים, לא פלא שמיזמי הזנק רבים מנסים להיכנס לנישה החינוכית ולפתח תוכנות ואפליקציות שימשכו את לב המנהלים, המורים ואנשי משרד החינוך – וגם את התלמידים, כמובן. בבית הספר נוף ים בהרצליה, למשל, חיברו לפני שנה אנשי התקשוב העירוני בין מנהלת בית הספר, ערד ניר, לבין חברת "Slate Science", שפיתחה את התוכנה "עשר אצבעות" ללימוד מתמטיקה. התוכנית מופעלת באייפדים שנרכשו בעבר על ידי בית הספר ( לימור דומב).

על כל אחד מהשלטים מופיע הכיתוב "בביאליק אוהבים בעלי חיים", לצד ציור של בעל חיים וקוד שאותו מוזמנים המבקרים לסרוק בעזרת סמארטפונים, ולהגיע לתכנים שיצרו הילדים ועוסקים בבעלי החיים שנמצאים באזור: דבורה, דוכיפת, כלב, עורב, פרפר, צרצר ותוכי דררה. השלטים, שיוצרים "שביל דיגיטלי" בגן, נוצרו כיוזמה של בית הספר כחלק מפרויקט עירוני שעוסק בבעלי חיים. "הגן הציבורי" שסמוך לבית הספר מהווה בית גידול לבעלי חיים טריוויאליים למדי, שלא תמיד שמים לב אליהם", אומרת תמר רבינר, מנהלת בית הספר ( לימור דומב).

בית הספר "גבים" בבאר שבע הוא אחד מ-100 בתי ספר יסודיים שנכנסו לתכנית פיילוט של משרד החינוך, שמטרתה לייצר חלופה לספרי הלימוד המודפסים. בבתי ספר אלה יש כבר תשתית מתאימה (מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, רישות וחיבור לאינטרנט ומחשבים ניידים בעגלות טעינה). לפי התכנית, בתי ספר ילמדו אנגלית, מתמטיקה ו/או מקצוע אחר באמצעות ספרים דיגיטליים. בתי הספר יכולים לעבוד עם הספרים בשלוש רמות, ובגבים יעבדו ברמה הגבוהה ביותר – כתיבה ופעילות בספר הדיגיטלי ( לימור דומב).

מה הופך בית ספר למצטיין? מחקר חדש מגלה שבתי ספר מצטיינים בורכו במנהל בעל מעוף ותעוזה לפתח רעיונות חדשים. ארבע מנהלות מתארות את הדרך שעשו עד להפיכת בית הספר למצטיין. מתברר שלא חייבים מורים בעלי תואר שלישי, מבחני כניסה לתלמידים ותשלומי הורים גבוהים כדי להפוך לבית ספר מצוין. גם בית ספר שכונתי רגיל למדי יכול להפוך לבית ספר מצטיין, שתלמידיו מגיעים להישגים גבוהים ונהנים להגיע אליו מדי בוקר, ושהמורים שעובדים בו משקיעים ומרגישים שייכות ותחושת ערך. המפתח לתהליך המוביל להצטיינות נמצא כנראה אצל דמות אחת מרכזית בבית הספר – המנהל. זו אחת המסקנות העולות ממחקר שערכו ד"ר יעל פישר, חוקרת במכון הנרייטה סאלד ומרצה במכללה האקדמית לחינוך אחווה, וד"ר רויטל היימן.