הכשרת מורים

צליחת השנתיים הראשונות בהוראה מהווה אתגר עצום, ובעל חשיבות גדולה. מאמר זה בוחן את צרכיהם של מורי שנה ראשונה ושנייה ואת האופן בו הם תופסים את כניסתם להוראה באופן רטרוספקטיבי. באמצעות כך, מציע המחקר משנה פדגוגית מחודשת ומושכלת עבור מוסדות ההכשרה להוראה אשר שולחים את בוגריהם לאייש את הכיתות ועבור בתי ספר אשר מגבשים תוכניות קליטה וליווי.

לגישה הרפלקטיבית פוטנציאל לייעל את המערכת הבית ספרית העתידית ברמה הפרטנית והכללית. שכן, זו מאפשרת למורי העתיד לגבש גישות פדגוגיות יצירתיות וחדשניות, והתמודדות ביעילות וביצירתיות עם קשיים ואתגרים קיימים ועתידיים. בנוסף, גישה זו מסייעת למורים להבין את עצמם טוב יותר, ללמוד להשתפר בכוחות עצמם, להשחיז את מיומנויות ההוראה, לפתח מיומנויות אוטונומיות ומוכוונות-עצמית ולפתח הרגל בריא של למידה לאורך החיים.

ניתן לקדם למידה מקצועית של מורים באמצעות למידה מבוססת סימולציה (SBL). פרקטיקה זו כוללת למידה שיתופית, היבט שאותגר על-ידי דרישות הריחוק החברתי של הקורונה. המציאות המורכבת הזו שימשה כרקע לחקר המקרה המעמיק המוצג כאן, אשר בחן את חוויות הלמידה של צופי SBL בהקשר של מורים פעילים המשתתפים בסדנאות הכשרת מורים מבוססות SBL, שנערכו במרכז סימולציה הממוקם במכללה להכשרת מורים בישראל.

הכשרה תוך כדי הוראה היא שיטת הכשרה ופיתוח מיומנויות הלקוחה מעולם ניהול משאבי האנוש. בשיטה זו, המתלמד מבצע את עבודותיו ומטלותיו במלואן בתנאי אמת ובסביבת העבודה האמיתית. זאת להבדיל משיטות הכשרה מסורתיות, המתבצעות מחוץ למסגרות העבודה וכוללות למידה תאורטית מקדימה בכיתה, התנסות התחלתית והדרגתית, וכניסה לתפקיד רק בתום ההכשרה וההתנסות. שיטה זו דוגלת בלמידה באמצעות עשייה פרקטית, בכניסה מיידית לתפקיד, בעבודה תחת הנחיה צמודה, בהכשרה נקודתית (ולא רחבת היקף), ומשתדלת לתת מענה לצרכים ארגוניים וארציים (כמו מחסור במורי STEM) תוך ניצול מיטבי וכמותי של משאבי אנוש

הבריאות הנפשית של סטודנטים מעוררת עניין גובר בשדה המחקר בחינוך. שכן, משנה לשנה גדל מספרם של הסטודנטים המתמודדים עם תחלואה נפשית וגוברת המודעות לקשר בין חוסן מנטלי לבין הישגיות אקדמית או נשירה. למעשה, בריאותם הנפשית של סטודנטים קשורה במישרין לכושר הלמידה, לתחושת המסוגלות העצמית, לצמיחה האישית, לפיתוח זהות, להתפתחות הקוגניטיבית, המקצועית והביקורתית ולמימוש הפוטנציאל הטמון בהם. למרות זאת, מתברר כי סטודנטים רבים אשר מתמודדים עם תשישות הנפש ממאנים לבקש עזרה.

למרות שבכוחה של הכשרה מוקפדת בנושא מעורבות משפחתית בחינוך להשפיע לחיוב על תלמידים, מורים והורים, נדמה כי תוכניות ההכשרה להוראה נוטות להתעלם מהיבט זה, למקמו בשולי סדר העדיפויות או ללמדו בצורה רשלנית או כללית. עם מבט לעתיד, בעוד שמחקר זה בחן את רשימת הפריטים הנלמדים, חשוב שמחקר עתידי יערוך תצפיות בכיתות בהן נלמדים קורסים בנושא של מעורבות משפחתית או יקיים ראיונות עומק עם המרצים או ראשי המחלקות.

החונכות הבית ספרית מהווה אבן דרך חשובה בתהליך הסוציאליזציה הרגשית, החברתית והמקצועית של המורים המתחילים בבית הספר והיא מצריכה למידת עמיתים, יחסים בינאישיים וכבוד הדדי. בנוסף להטבת השכר הנלווית, רוב החונכים נענים לבקשת מנהל בית הספר לשמש כחונכים מתוך מניעים פנימיים, כמו: נכונות לתרום למערכת, לקדם תהליכים בית ספריים, לטפח את דור המורים הבא, למצוא עניין או אתגר, סיפוק אישי, להנחיל את ה"אני מאמין" החינוכי וליישם פדגוגיות חדשניות.

מחברי המאמר ממליצים לספק הכשרה ייעודית למספר גדול של אנשי חינוך, ולמקצע את עובדי החינוך הפורמלי באמצעות הכשרה והשתלמויות. לדעתם, יש צורך בפיתוח מענים חברתיים-טיפוליים בישיבות אשר אפשר לפתחם באמצעות הערוץ הבלתי פורמלי.

מאמר זה מציע בחינה רב-ממדית של נשירת מורים מתוך פרספקטיבה אישית, בית ספרית, ארגונית, סביבתית ותרבותית. לצד תנאי העסקה ושכר, התרבות האקולוגית הבית ספרית מושפעת מנורמות העבודה הניהוליות, מאיכות התקשורת בין עמיתים, ממאפיינים אישיים ומתחושת הקהילתיות. מכאן, שסביבתו הקרובה של המורה המתחיל משפיעה מאוד על רצונו לדבוק במשרה, לעזוב את בית הספר או לנשור מהמקצוע. למעשה, המורה המתחיל הסביר נמצא בשנותיו הראשונות בעמדה שברירית ובמצב של "הישרדות", והוא משווע לביטחון, תמיכה ויציבות. לשם כך, הוא יזדקק לתמיכה מקצועית, הכלה רגשית וקבלה חברתי.

אפילו עם חלוף משבר הקורונה, כאשר פלטפורמות מקוונות אינן הכרחיות, לכאורה, בתחום ההוראה, בכוחו של פרקטיקום מקוון להיות יעיל עבור מתכשרים, מורים-חונכים, מרצים ומנהלים כאחד. שכן, מעבר לממדי הגמישות, הנוחות והחסכון הכספי לכל הצדדים המעורבים, פרקטיקום מקוון מסייע בהרחבת ההיצע הפרסונלי, הגדלת מצבת כוח האדם, הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך, העמקת שיתופי הפעולה הווירטואליים נרחבים ופריסת רשת הקשרים המקצועיים.

הספר מקום בלב: מקומו של החינוך הגופני בלב העשייה החינוכית דן בסוגיות מרכזיות של הכשרת מורים לחינוך גופני. כל אחד מן הפרקים עוסק הן בהיבט של הוראת החינוך הגופני בבית הספר והן בהיבט של הכשרת מורים לחינוך גופני. הפרקים נכתבו בידי שורה של חוקרים שפעילותם ומחקריהם עוסקים בחינוך גופני ובהכשרת מורים לחינוך גופני.

הממצאים במחקר זה מלמדים כי דרוש שינוי תפיסתי בשדה ההכשרה להוראה. מבחינת המרצים וראשי המחלקות, אין להטיל את האחריות המלאה על הסטודנטים משום שהכישלון שלהם, הוא הכישלון של המערכת. לשון אחרת, כל סטודנט שנושר מהווה החמצה של מורה ומחנך של דור שלם. סטודנטים אשר מתקשים להסתגל למערכת ההשכלה הגבוהה בשנתם הראשונה צפויים לפרש את החוויה הסטודנטיאלית כשלילית וסיכוייהם לנשור מתעצמים מדי שבוע. מכאן, הם זקוקים לסיוע מיידי ויעיל ולסביבת לימודים מותאמת, בטוחה, פורייה ורצינית.

מטרת דוח המחקר היא להעריך תכניות מרוכזות להכשרת הנדסאים להוראה, מנקודת מבטם של הסטודנטים ובוגרי התכניות. אחת ההמלצות של מחברי הדוח היא לבנות תכניות להשלמת הלימודים לתואר ראשון, על מנת שהמורים למקצועות הטכנולוגיה יוכלו להשלים את השכלתם ולהשתלב בתכניות לתואר שני

הנציבות האירופית (European Commission) פיתחה חיברה כלי חדשני ופורץ דרך להערכה של מיומנויות דיגיטליות של מורים: European Framework for the Digital Competence of Educators , או בקיצור DigCompEdu . זהו הכלי המוביל כיום בתחום המדידה וההערכה של מיומנויות דיגיטליות של צוותי הוראה. סקירה זו מציגה שלל מחקרים שבחנו את תשתית ה-DigCompEdu, ואת השאלון המקוון שפותח כדי למדוד ולהעריך את רמת האוריינות הדיגיטלית של המורים.

כדי לעודד סטודנטים להוראה להשתמש בגינות לימודיות בעתיד, עליהם להרחיב תחילה את בסיס הידע שלהם בנושא החינוך הסביבתי ולצבור ניסיון פרקטי בתחום. זאת, משום שתלמידיהם צפויים להמטיר עליהם שאלות עם היציאה לשטח ולראות בהם ברי-סמכא. יתר על כן, שילוב גינות לימודיות בתוכנית הלימודים השנתית אינו תלוי רק במתכשר או במורה. אלא, מצריך להציב את נושא שינוי האקלים במעלה סדר העדיפויות ומחייבת את קובעי המדיניות להציג חזון אקולוגי ולהצהיר על מדיניות סדורה לפיה לימודי סביבה וקיימות מהווים אינטגרלי חלק ממסלול ההכשרה להוראה.

ממצאי מחקר זה מדגישים את חשיבות התפקיד של השחקן המקצועי בהבטחת האותנטיות של חוויית המשתתפים. נקודה זו משמעותית במיוחד, בהינתן שכמה דגמים של סימולציות בהם נעשה שימוש כיום אינם כוללים שחקן אנושי

כיום החינוך לחוסן מכוון לפיתוח כישורים ומיומנויות המאפשרים לא רק הישרדות במצבי משבר או במצבים קיצוניים, אלא גם ניהול יום-יומי פורה, סקרן ומכוון משמעות. עם זאת, רק במעט מכללות הוראה בישראל יש תוכנית סדורה ומובנית להקניית חוסן לסטודנטים לחינוך

989 מורים בפינלנד זיהו אושר, מערכות יחסים, עבודה ומימוש עצמי כשאיפותיהם המרכזיות. לתוצאות אלו יש השלכות הקשורות להכשרת מורים. לפי מחברי המאמר, גם מורים קדם וגם מורים בשירות צריכים לדעת על הוראה מכוונת-תכלית (purposeful teaching) כדי למצוא משמעות בעבודתם.

בכוחו של פיתוח מקצועי של מרצים להוראה להשפיע לחיוב על סגנון ההוראה ויעילותה, תחושת המסוגלות העצמית שלהם, סיפוקם מהעבודה ואף על רווחתם האישית ודבקותם במסלול הקריירה. לשם כך, על הפיתוח המקצועי להיות: ממוקד-נושא, לכלול הן למידה פרקטית והן מעשית, לייצר שיתופי פעולה פוריים,
להישען על מודלים תיאורטיים קלאסיים, לחתור לפיתוח טכניקות הוראה חדשות, להיות מונחה על ידי ברי-סמכא או מומחים בתחום, לכלול שמיעה ומתן של ביקורת עמיתים, להעניק ללומדים זמן לספוג את המידע, להתנסות בו, להרהר בו ולחתור לתובנות.

מחקר זה בוחן מערכות יחסים בין מורים מתחילים לבין מנחים פדגוגיים ומודד את רמת תחושת המסוגלות העצמית בתחילת התהליך ובסופו ואת התרומה של תהליך ההנחיה. נמצא שתהליכי הקליטה, הליווי וההנחייה נחשבים לקריטיים עבור מורים בשנים הראשונות בהוראה וחשובים לא פחות לאורך הקריירה. במקביל, מצדם של המנחים, מתוך תהליך החונכות ניתן להפיק תחושת שייכות, חשיבות והערכה עצמית בשל מסוגלותם לתרום, להכווין ולהעצים עמיתים צעירים ולשמש כמודל לחיקוי.