תחומי לימוד

את הויכוח על לימודי האזרחות בישראל אין אלא להבין כהמשכו של ויכוח ישן לגבי מהותה של החברה המודרנית, של הרעיון הדמוקרטי, של הפרויקט הלאומי, החברתי-סוציאליסטי, מעמד הדת בתוך כל זה ומה הוא בסופו של דבר תפקיד החינוך. הכפפת הדיון בנוגע לעתיד הוראת האזרחות למעין 'מדע-מדינה' א-היסטורי – גם אם נאור עפ"י דימויים העצמי של האוחזים בו – היא בחירה גרועה שלצד מופרכותה מבחינה מדעית-עיונית, אין בה שום בשורה לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ( אודי מנור).

מחקרים בחינוך ובהוראת הביולוגיה טוענים שניתן להכניס את החשיבה המערכתית כנושא נלמד, כבר בכתות הנמוכות של בית הספר היסודי, בעוד שאחרים טוענים, שגם בכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון, הכנסת חשיבה מערכתית לתכנית הלימודים, דורשת גישה מתוכננת באופן זהיר, כדי שלא למתוח את היכולת החשיבה של התלמידים,יותר מדי. המחקרים, שממליצים על הכנסת החשיבה המערכתית בכתות בית הספר היסודי או הכתות הנמוכות של בית הספר התיכון, לא בדקו את יכולת התלמידים לחשוב אחורה וקדימה בין מוצגים מוחשיים ותהליכים מוגדרים היטב לבין מודלים מערכתיים ( Boersma, Kerst Waarlo, Arend Jan Klaassen, Kees ).

אחת הבעיות החמורות ביותר שכדור הארץ שלנו עומד בפניהן, הוא משבר המגוון הביולוגי. מדענים ואנשי חינוך שניסו לפתור את הבעיה הזאת, הדגישו את הצורך לחנך אנשים על איך לשמר את המגוון הביולוגי של כדור הארץ. כתרומה קטנה למאמץ הזה, עיצבו החוקרים יחידת לימוד שעוסקת במגוון הביולוגי, -"טבע בעולם משתנה", אשר לאחרונה יושם על 74 תלמידי כיתות י"ב בבית ספר תיכון בישראל, במסגרת לימודי הביולוגיה. מתוצאות הערכה המוצגות במאמר הנוכחי עולה כי תלמידים עם רקע אקולוגי מוצק יכולים להתמודד בהצלחה עם המושגים החדשים שנרכשו באמצעות המודול ואסופת המאמרים ( Dor-Haim, Shayli, Amir, Ruth , Dodick, Jeff).

במהלך חמש עשרה השנים שחלפו, ברוס זיקק שיטה להוראת היסטוריה שמשקפת את התהליך שבו השתמשו היסטוריונים, שלפיו מלמדים את התלמידים לשאול שאלות לגבי ההוכחה ולפתח הסברים היסטוריים. וכעת בספרו החדש "למה אתם פשוט לא אומרים לנו את התשובה?"("Why Won't You Just Tell Us the Answer?"), הוא מראה למורים כיצד ליישם בהצלחה את שיטותיו בכיתה. מחקר היסטורי המתרכז בשאלה, שבו התלמידים אוספים מגוון של מקורות היסטוריים ואפילו מפתחים ומגנים על תשובותיהם לאותה שאלה, מאפשר לתלמידים להפוך להיסטוריונים השקועים במחקר פרשני של העבר.

הספר, עוסק בהבנת ההתפתחות והאוריינית של הלומד, בתהליך רכישת הקריאה והכתיבה, ובתכניות התערבות בתחום זה. מוצגות בו עבודות של טובי החוקרים בישראל על אוכלוסיות חד-לשוניות ודו-לשוניות, תלמידים שהתפתחותם תקינה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, קריאה, שפה ושמיעה. בספר מקיף ומרתק מבקשות עפרה קורת ודורית ארם לבחון חלק מהגורמים המונעים ממערכת החינוך ליישם את איכויותיה. הספר כולל 29 מאמרים, של טובי העוסקים בתחום החינוך בישראל, העוסקים בחינוך ילדים על היבטיו השונים. הספר מחולק ל-7 שערים: בשער הראשון עוסקים המאמרים בתמונת המצב של הקריאה בישראל. התמונה אינה מעודדת, אם בוחנים אותה למול מדינות המערב, ויחד עם זאת מציעים המאמרים (בעיקר זה של רות זוזובסקי) את המפתח למציאות קשה זו ( עפרה קורת ודורית ארם ).

המורה והמחנך דביר קפלן כתב מאמרון מעניין על שילוב מקורות היסטוריים בהוראת ההיסטוריה בביה"ס. כותב דביר : "בתור מורה, הגישה כלפי מקורות היסטוריים מהווה נדבך בעייתי. מחד גיסא, המקורות משרתים את ההבנה של התלמידים ומחזקים את רמת העניין שהם מפגינים בשיעורים. מאידך גיסא, הניתוח של המקורות ההיסטוריים הינו בעייתי מכיוון שהוא מכיל פרשנות רבה של התלמידים ולא תמיד התלמיד מצליח להפריד בין עובדה למסקנה."

נייר עמדה של העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול. בנייר העמדה מוצגות הגישות השונות להוראת מתמטיקה בעולם. עבור כל אחת מהגישות מוצגת הערכה שלה. בהמשך מוצגות בעיות ייחודיות לישראל. לבסוף מוצגת הדרך שבה מציעה העמותה להתמודד עם הבעיות.

שוק הספרים הדיגיטליים העולמי, מצוי כיום בתהליכי שינוי דרמטיים שמערערים על העקרונות המוכרים עד כה בעולם הדפוס. שינויים רחבים אלו כוללים מודלים כלכליים חדשים של מכירת תוכן ושירותים נלווים, גיוון ערוצי פיתוח והפצה, עיצוב מחדש של חווית הקריאה, ריבוי ערוצי המדיה להצגת תוכן שהיה עד כה טקסטואלי, ומגוון פלטפורמות וכלים טכנולוגיים לקריאה. מגמה זו מתחילה להתרחב בשנה הקרובה גם לתחום החינוך – יותר סטודנטים יעדיפו לקבל את ספרי הלימוד שלהם בפורמט דיגיטלי שמותאם לחוויית הקריאה שמציעים מכשירים אלו. ההנחה שהמכשירים ייצרו חווית למידה מהנה יותר ולפיכך יהיו הדרך המועדפת ללמידה. בנוסף יכולים הקוראים הדיגיטליים לאחסן כמות גדולה של ספרים (את כל ספרי הלימוד הנדרשים במהלך התואר כולו!) – הם קטנים, דקים וקלי משקל בהשוואה לספר מודפס (משקלם כ-200 גרם) וכוללים כלי חיפוש וכלים לסימון, להדגשה ולכתיבת הערות שוליים. לפי תחזית מכון המחקר XPLANA המכירות של ספרי לימוד דיגיטאליים עתידות לגדול מ 1.5% כיום ליותר מ 44% בתוך 6 שנים (צילי רז-ליברמן ).

במסגרת התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 החליט משרד החינוך להנהיג תוך חמש שנים שימוש בספרי לימוד דיגיטאליים כחלופה לספרי הלימוד הרגילים. בתחילת השנה אף פורסם חוזר מנכ"ל בנושא זה. החוזר קובע כי החל משנת הלימודים הבאה, תשע"ג לא יאשר המשרד ספר לימוד שלא יכלול לפחות "גרסה מקוונת בסיסית". לגופים המוציאים לאור ספרי לימוד ניתנת הבחירה לפתח את ספרי לימוד הדיגיטאליים באחת משלוש גרסאות אפשריות : גרסה בסיסית, הנקראת גם רמה א'. ברמה זו ספר הלימוד הדיגיטאלי זהה בתוכנו לספר המודפס, בתוספת קישורים לאתרי אינטרנט רלבנטיים. בנוסף יאפשר הספר הדיגיטאלי לתלמיד פעולות כמו סימון קטעים, עריכת חיפוש וכתיבת הערות בצמידות לטקסט.

עתודה למנהיגות מדעית וטכנולוגית תכנית לאומית של מערכת החינוך הישראלית השואפת להביא לשכבה רחבה יותר של תלמידים מצטיינים בתחומי המדע והטכנולוגיה. השנה, נפתחת בכמה בתי ספר תיכוניים בארץ בשכבת ז' התוכנית במטרה ליצור מסלול מצוינות שש שנתי המוביל לתעודת בגרות איכותית בתחומי המדע והטכנולוגיה. בשנת הלימודים תשע"א השיק מינהל מדע וטכנולוגיה את התוכנית "עתודה למנהיגות מדעית טכנולוגית" ב-30 בתי ספר על יסודיים שש שנתיים, כאשר בכל בתי ספר נפתחו שתי קבוצות: האחת בכיתה ז' והשנייה בכיתה י' זאת במטרה לייצר מסלול מצוינות שש שנתי המוביל לתעודת בגרות איכותית בתחומי המדע והטכנולוגיה.

בספר "הוראת המדעים בצוות , Ed Linz, Mary Jane Heater, and Lori A. Howard , "מדגימים את האמת של האמרה העתיקה "שני ראשים עדיפים על אחד." מדריך זה לפיתוח מוצלח של צוות ההוראה שיתופי, בא למקסם את הלמידה של התלמידים, יסייע לפרחי הוראה ומשתלמים בחינוך המיוחד ומורים למדע בכיתות יסוד ובבית הספר העל יסודי , כמו גם שיטות למרצים בהוראת המדעים שרוצים להכניס נושאים הקשורים לצרכים מיוחדים בתוכנית הלימודים שלהם. תוך שימוש בשתי שיטות המבוססות על מחקר ותובנות אישיות של צוות המורים המנוסה, החוקרים שואפים להפוך את ההוראה בצוות למועיל לסטודנטים ונגיש גם למורים ( Linz, Ed; Heater, Mary Jane; Howard, Lori A).

המאמר דן במודעות הציבור בארה"ב לחשיבות של לימוד מדעים לילדים מחוץ לכותלי בית הספר. המחבר דן במידע על חינוך מדעי בהיבט הלאומי והבינלאומי, של נתונים על הישגי תלמידים, תכניות לימוד בבתי ספר וגישות תלמידים ללימוד מדעים. הנושאים העיקריים כוללים, מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה Science, technology, engineering and mathematics (STEM) ובפעולת הנשיא אובמה לתמיכה בהוראת המדעים. כאשר הגיעו, לאחרונה, נתונים על הישגי תלמידים במדעים, ממקורות לאומיים ובינלאומיים, התוצאות היו מאכזבות והן עוררו הנפות ידיים בתנועות אכזבה מוכרות, ממנהיגים פוליטיים בארה"ב ומומחי חינוך שחשבו על הצעדים הדרושים לשיפור הוראת המדעים בבתי ספר ציבוריים. אחד הגורמים שנתנו דחיפה חזקה קדימה ללימודים ומעורבות במדעים, זו הפעילות אחרי שעות הלימודים בבית הספר. בקליפורניה ומיזורי התחילו בבנית תכנית שתומכת ומזרזת, תכניות לפעילויות איכותיות של STEM אחרי שעות בית הספר. בין המאמצים המתוכננים, יש נסיון לזהות תפריט שיכין את צוות ההוראה, כדי שייצרו מעורבות בפעילויות STEM ותמיכה בהערכה ובשיפור של פעילויות אלה.

סקירה מדעית זו הוזמנה על ידי ועדת המומחים לתחום שפה ואוריינות מטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך, כדי שתשתמש חומר רקע לדיוני הוועדה.באיזו מסגרת רצוי ללמד את המיומנויות האורייניות ואסטרטגיות פעולה בקריאה ובכתיבהבחטיבת הביניים? מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את המאפיינים הלשוניים והקוגניטיביים של טקסטים לימודיים לחטיבת הביניים בארבעה תחומי דעת: היסטוריה, מדעים וטכנולוגיה, אזרחות. מהו העומק וההיקף של המיומנויות האורייניות הכלליות שמזמנים ספרי הלימוד, דהיינו מהי תרומתם הפוטנציאלית של ספרי הלימוד להבנת טקסטים עתירי ידע, ליכולת הכתיבה ולאופני החשיבה הנדרשים מהתלמידים בחטיבת הביניים. באיזו מידה סוללים ספרי הלימוד את הדרך לקראת אוריינות דיסציפלינארית בכל אחד מתחומי הדעת שנבדקו. מן המחקר אמורה לעלות תשובה ביחס לשאלה: האם יש ללמד את הבנת הנקרא כתחוםעצמאי או כמיומנויות ואסטרטגיות המעוגנות בכל תחום דעת? ( אסתר כהן (סייג) , לבנת זהר).

אמונות מונעות מוטיבציה של תלמידים והתנסות עצמית מסודרת התגלו ככלי המשפיע על מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה. יעד חשוב של הוראת המדעים הוא להעצים את התלמידים על ידי חיזוק האמונה שלהם, שהם יכולים להצליח בלימוד מדעים ולטעת בהם איסטרטגיות למידה, כדי לעזור להם להגיע להצלחה. במאמר זה מדווח על פיתוח ותיקוף כלי מדידה של מקדמים בולטים המתייחסים למוטיבציה והבקרה העצמית של תלמידים בכתות הנמוכות של חטיבות הביניים. פיתוח הכלי, כולל, זיהוי של החלטות מפתח במוטיבציה ובקרה עצמית של התלמידים, בלימודי מדעים, המבוססות על מדע תיאורטי ומעשי. כשהושלם פיתוח הכלי, נערך ניסוי פיילוט שכלל 52 תלמידי מדעים משתי כיתות ח' ( Velayutham, Sunitadevi , Aldridge, Jill Fraser, Barry ) .

ההכרזה האחרונה של חברת אמזון על דגמים חדשים של קוראי ספרים אלקטרוניים מעוררת בעולם תהודה רבה והמומחים סבורים כי לספר המודפס אין עתיד בעשור הקרוב. John Biggs העורך של TechCrunch פרסם לאחרונה תסריט עתידי לעולם הספר בעשור הקרוב והעשור שלאחריו . מתוך תסריט זה עולה כי בשנת 2015 כבר יתחילו חנויות הספרים הרגילות להיסגר ורק חנויות קטנות ומתמחות ישארו במקומות שונים . לקראת שנת 2019 יתחילו גם המו"לים להעלם מהשוק ויוותרו רק המו"לים הגדולים שהשכילו להשקיע בתחום ההוצאה לאור האלקטרונית וההפצה הדיגיטלית. בשנת 2020 מרבית התלמידים בבתי הספר בארה"ב כבר יגיעו לבתי הספר עם קורא ספרים אלקטרוני.

במאמר זה המחברת מדגישה המהלך של פרויקט מחקר מתמשך המתמקד בכתיבה בשנה הראשונה של ההוראה הפורמלית. בשנת 2009, המחברת הציבה אתגר בפני עשרה מורים העובדים עם ילדים בשנתם הראשונה בבית הספר והוא להפוך את הרישום למרכזי יותר בתכנית הכתיבה שלהם, בייחוד במהלך המחצית הראשונה של השנה. המחברת רצתה לבחון את הקשר בין הקניית הרישום לבין הלמידה של הילדים לקראת כתיבה. מדובר בששת החודשים הראשונים של ההוראה הפורמלית כאשר משלבים בין אוריינות ויזואלית לאוריינות לשונית (Mackenzie, Noella).

מילון רב-מילים הוא המילון היחיד ברשת שכולל ניתוח מורפולוגי מלא, המאפשר למצוא במילון כל מילה בעברית, בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב. לאחרונה יותר ויותר מורים ללשון המלמדים בכיתות מתוקשבות עם מחשבים ניידים עושים בו שימוש לצורך הפעלת תלמידים בביה"ס. מילון זה הוא מילון סינכרוני. המילון עדכני יותר מאבן שושן, ומציג ערכים המופיעים בעברית בת-ימינו. מילון רב-מילים קיים כאתר באינטרנט. למילון מקוון שני יתרונות מרכזיים: א. אפשר לעדכן אותו באופן שוטף, להוסיף מילים חדשות ומשמעויות חדשות. ב. אפשר לחפש בו כל מילה עברית, בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב (לדוגמה: וכשיבקשוהו), ולא רק לפי שורש או צורת יסוד, כפי שהדבר במילון המודפס.

במאמר זה המחברים דנים בהוראה של משוואות ליניאריות בפינלנד, בהונגריה, ובפלנדריה. הם מתארים ומשווים בין השיטות של שלושה מורים למתמטיקה, הכוללים מורה פלמי, מורה הונגרי ומורה פיני, ללימוד של מושגים של משוואות אלגבריות ליניאריות. מנתוני המחקר עולה כי שיטות הוראת המתמטיקה בהונגריה יעילות יותר. המחברים מסכמים שהפרקטיקות של הוראת המתמטיקה אצל המורה ההונגרי מדגישות את ההסקה המתמטית ומערבות פתרון בעיות אינדיבידואלי כמו גם שיתוף קולקטיבי של פתרונות במתמטיקה ( Andrews, Paul, Sayers, Judy).

המאמר דן בתוצאותיה של התכנית "שיפור המתמטיקה שמבטיח מצוינות" (Mathematics Improvement That Ensures Excellence (MITEE), תכנית הדרכה במתמטיקה לאחר שעות הלימודים בארה"ב, שמטרתה לשפר את ההבנה הקונספטואלית במתמטיקה ואת רמת המיומנויות הפרוצדורליות של תלמידי כיתות ב' ו-ה ומעודד בוגרי כיתה ט' לשאוף לקריירה בהוראה. המאמר סוקר את התכנית מתחילתה דרך המאמץ המשותף בין מחוז בית הספר העירוני לאוניברסיטה במערב התיכון, יחד עם סטודנטים להכשרת מורים ומתנדבים בקהילה, ומתאר את המשתתפים השונים ואת הפעילויות בתכנית. המאמר מציין שהתכנית עמדה בהצלחה ביעדים האקדמיים שהציבה לעצמה ( Sherman, Helene J. catapano, Susan).

מאמר דעה מעניין וחדשני המציע חשיבה מחודשת על יכולתן של רשתות חברתיות לתרום לקידום הקריאה. המאמר בוחן קריאה שיתופית ברשתות כגון Goodreads, Public Notes ו-GoogleBooks.