תחומי לימוד

במחקר זה מתוארת פעילות ניסיונית לשילוב כתיבת מסמך שיתופי בגוגל דוקס ופעילות ברשת החברתית טוויטר כאמצעים לשיפור מיומנויות הכתיבה ולהעצמת תלמידים בלימודי אנגלית בחטיבת ביניים. שישה עשר ילדי כיתה ח' בהקבצה א קיבלו בשנת הלימודים תשע"א שתי משימות לימודיות. ממצאי המחקר גילו כי בקרב כחצי מן הזוגות שעסקו בפעילות הכתיבה בגוגל דוקס נוצר שיח לימודי . שיח טקסטואלי זה הנו ייחודי וחדשני בפדגוגיה של למידת הכתיבה בשפה זרה ( נדב בדריאן , ורד שמעוני , גילה קורץ ) .

אחת המיומנויות החשובות שיש לטפח אצל תלמידים במסגרת אוריינות המידע היא יכולת איסוף מידע בסביבה אותנטית ולא רק באינטרנט. בביה"ס חט"ב פיינשטיין בפ"ת מכירים בחשיבותה של מיומנות מידע זו ומפעילים בצורה דינאמית ומעוררת עניין את התלמידים בפרויקט "עין העדשה" בלימודי הגיאוגרפיה לכיתות ז'. התלמידים נדרשים לצאת ולצלם את הגשם, את גלי הים, הנחלים והנופים בחורף. כל תלמיד יכול להעלות לאתר ביה"ס את התמונות ולפרסם עד 4 תמונות , כולל הוספת מידע נלווה מתאים באתר ביה"ס . התלמידים יכולים להגיב לתמונות שהועלו ובסוף התהליך יש תחרות לבחירת התמונות הטובות ביותר.

פרופסור יורם עשת וד"ר סיגל עדן מהאוניברסיטה הפתוחה ערכו השוואה בין איכות עריכת הטקסט בפורמט מודפס ובפורמט דיגיטלי בקרב סטודנטים., כי בניגוד לכל הציפיות המוקדמות של החוקרים ובניגוד למה שאפשר היה ללמוד מן המחקרים הקודמים בתחום, לא נמצאו על ידם כל הבדלים בין הביצועים בשני הפורמטים בדפוס ובדיגיטלי. הם גילו שמי שביצועיו טובים בפורמט אחד, ביצועיו טובים גם בפורמט האחר.

חוקרת במכללת אורנים פיתחה תוכנית חדשנית המשלבת לימודי חשבון עם שיעורי התורה בבתי ספר היסודיים הניסוי נעשה בשישה בתי ספר – והמורים מרוצים!! פרופ' צביה מרקוביץ, ראש החוג לחינוך מתמטי במכללה האקדמית לחינוך אורנים פיתחה יחד עם גב' צ'רנה נשר, תוכנית לימודים חדשנית, המורכבת מבעיות מתמטיות שנלקחו מפרשות השבוע. על פי תפיסת העולם של פרופ' מרקוביץ', המתמטיקה אינה צריכה להיות מנותקת, להיפך המתמטיקה נמצאת בכל מקום, אפילו בסיפורי התורה. מרקוביץ: "הקשר בין מתמטיקה ופרשת השבוע מאפשר למידה חווייתית הן של המתמטיקה והן של פרשת השבוע, גורם לילדים להבין שהמתמטיקה קשורה לחיינו ושאפשר להתחבר למתמטיקה מכיוונים שונים.

במאמר זה מתוארת גישה חדשנית הגורמת למעורבות אישית של תלמידים בלימוד חקר וכתוצאה מכך הם מבצעים חקירות מדעיות בעלות משמעות אישית ורלוונטיות לחיי היום יום שלהם. הלומדים נתמכים על ידי תוכנה המנחה את תהליך החקר המשתרע מתוך הכיתה לתוך שטח בית הספר ומעבר לו, בבית או בחוץ ( Ainsworth, Shaaron Anastopoulou, Stamatina , Sharples, Mike ).

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה, להעריך את יעילות הוראת המדעים של מורי בתי ספר יסודיים, תוך כדי השתתפותם בתכנית פיתוח מקצועי רבת היקף ולקבוע את הקשר בין האמונות שלהם והלמידה של התלמידים. נמצא כי מורי בית ספר יסודי שהשתתפו בתכנית אינטנסיבית ארוכת טווח (יותר ממאה שעות) הראו הישגים משמעותיים במסוגלות העצמית שלהם בהוראת המדעים. נמצא כי ניתן לחזות מספר משתני רקע של אמונות מורה, כולל, באיזה תכיפות הם מלמדים מדעים.

תוך שימוש ב- microanalysis של שיחת דיון כתתית, בכתה ו' של בית הספר היסודי, העוסקת בהיפוך האנרגיה, החוקרים המחישו את הדילמה המתעוררת בגישה התקשורתית שהמורה עשה בה שימוש בעת שהוא עושה שימוש אינדוקטיבי בפעילות , להורות תוכן מדעי כללי. החוקרים חשפו את מורכבות הקשר בין גישת הדיאלוג לבין הגישה הסמכותית בבניית למידה ובאותה מידה, הצורך למלא אחר מטרות הלימוד עבור כל שיעור. כאן החוקרים מדגימים כיצד השימוש באנליזת חלקיקים עדינים וקטנים של שיחת דיון כיתתית ואינטראקציה, יכולים לגלות את הפרטים של למידה בכיתה, כמו, אי התאמה של מטרות ההוראה ואימוץ גישה מתאימה כדי למלא את תכלית ההוראה המיועדת ( Wong, Hwei-Ming תTan, Aik-Ling) .

המחקר הנוכחי הוא חלק מפרויקט של האיחוד האירופי, לקידום החקר בחינוך המדעי והמתמטי בכל רחבי אירופה, PRIMAS 2010, והוא צפוי להשפיע ולגרום לשינוי באמונות והשימוש הוראתי המעשי בכל הקשור ללמידה מבוססת חקר (inquiry-based learning-IBL ) בכיתות מתימטיקה והוראת המדעים ב-12 מדינות באירופה. הנתונים אשר שמשו בסיס לאנליזה של מאמר זה, התקבלו מניסוי פיילוט מוקדם של פרוייקט PRIMAS שנערך בנורבגיה ( Svein Arne Sikko, Ragnhild Lyngved, Birgit Pepin) .

במסגרת הפרויקט של המכללה האקדמית נתניה קיים " מרכז תקשורת הוגנת " שלושה קורסים סמסטריאליים ניסויים לסטודנטים מתקדמים, יהודים וערבים, במכללה האקדמית נתניה ובמכללות להכשרת מורים אורנים ולוינסקי בשנת הלימודים 2010-2011 . מדריך זה הוא תוצאה של לקחי הקורסים הללו. מטרתו לסייע למורים ולמרצים לקיים סדנאות, שיסייעו לתלמידים להבין את תפקודה של התקשורת בסיקור קונפליקטים וביניהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהקנות מיומנויות חיוניות לצריכה מושכלת וביקורתית של תקשורת ( לאה מנדלזיס , מירה פוירשטיין) .

בספר זה, המחבר מייק פלמינג מציג לקורא שאלות מפתח תיאורטיות המקושרות לחינוך לאמנויות ומסביר בבהירות כיצד שאלות אלה קשורות לפרקטיקה. הספר מציע דו"ח מהימן לגבי האופן שבו כותבים עיקריים בתחום האסתטיקה, תיאוריית האמנות ולימודים תרבותיים מתייחסים לרעיונות הרלוונטיים לחינוך (Mike Fleming).

המחברים טוענים כי במערכת החינוך הממלכתית בישראל מקצוע ההיסטוריה סובל מהיותו בעיקר כלי להעברת עובדות ותכנים אשר מנותקים מעולמם של התלמידים ואינם מאתגרים את האחרונים לחשיבה עצמאית. בשיעורים לא נידונים דילמות ונושאים "בעייתיים", ומאפייני ההוראה נגזרים מהנדרש בבחינות הבגרות בהיסטוריה – מתן תשובות טכניות, מדידות ו"נכונות" המתבססות על שינון עובדות. כשל זה מתבטא מניתוקה מכל הקשר דיסציפלינרי, חינוכי או פוליטי רלוונטי, הקשר שבמסגרתו נבנית תודעה היסטורית אצל הלומדים ומתגבשת משמעות ללמידת המקצוע. המחברים מסכמים כי על מנת להעניק משמעות ללימודי ההיסטוריה יש לבנות פרדיגמה חדשה לחינוך היסטורי. על הפרדיגמה הזו להשתחרר מן ההגמוניה של ההקשר הטכני, ובבד בבד לבסס את ההקשרים אשר חינוך היסטורי משמעותי מתחולל בתוכם.

מאמר זה סוקר מחקר ניסויי למחצה שנערך בעשור האחרון לגבי ההשפעות של הדמיות מחשב בלימודי מדעים על הלמידה. המוקד הוא בשתי שאלות מחקר: כיצד השימוש בהדמיות מחשב יכול לחזק את החינוך המסורתי, והאם השימוש בהדמיות מחשב הוא הטוב ביותר כדי לשפר את תהליכי הלמידה ותוצאותיהם (Rutten, Nico; van Joolingen, Wouter R.; van der Veen, Jan T).

מחקר זה בחן את הרמזים המילוליים המפעילים שבהם השתמש המדריך/מורה כדי לקדם רפלקציה ותגובות של הלומדים הצעירים כלפי הרמזים הללו. שבעה ילדים בגילאי 8-12 השתתפו ב-260 דקות של הדרכה אחד- על-אחד כדי ללמוד מושגים מדעיים הקשורים לתנועת גלגל השניים; המדריך סיפק באופן ספונטני לתלמידים אלה 763 הרמזים לרפלקציה (Wilson, Travis; Perry, Michelle; Anderson, Carolyn J; Grosshandler, Dean).

שגיאות כתיב אינן נחלת ילדים בלבד . אנו נתקלים בשגיאות כתיב לא רק במחברות הילדים אלא גם בשלטים, בהודעות ובמכתבים המופיעים בערוצי תקשורת שונים -במסרונים ובדואר אלקטרוני. הספר "נתיב חדש לכתיב"מתמקד בשגיאות כתיב במהותן ומקורן.הספר מציע דרכי אבחון, מניעה וטיפול בהתאם לקשיים ספציפיים של תלמידים צעירים ובוגרים. בספר – טבלת עזר לשימוש בחוברות כתיב ולשון, רשימת מילים הומופוניות, כללים ואסוציאציות המנוסחים בצורה ידידותית ( ציפי מאק).

במאמר זה, המחברים שואלים מדוע המשאבים הרבים אשר מופנים להוראת התנ"ך והלשון העברית אינם תורמים בפועל לידיעת המקצועות האלה. המאמר שלהלן מצביע על כך כי קיים קשר הדוק בין הכשלים בהוראת שני המקצועות. לטענת המחברים, שורש הבעיה טמון בחוסר ההבחנה בין שפת התנ"ך לבין השפה המדוברת כיום בישראל. לא העברית כי אם הישראלית היא שפת אמם של ילדי ישראל. על כן, יש להתחשב בכך כי המקרא אינו כתוב כלל בשפת אמם של הישראלים אשר קוראים בו. המחברים טוענים כי מאחר והתנ"ך כתוב בשפה אשר אינה שפת אמם של דוברי הישראלית, הוראתו חייבת להיעשות בשיטות המשמשות בהוראתן של שפות זרות. בדרך זו לימוד התנ"ך והוראתו יהפכו אפשריים, מעשירים ומתגמלים.

אני 10 הוא אתר ששם לו למטרה לסייע לתלמידי בית ספר בתחום החשבון והמתמטיקה. דבר זה נעשה על ידי סרטונים. את הסרטונים יוצרת מנהלת האתר, מאיה קלנר, בעצמה. כל סרטון דן בנושא נתון, במשך זמן קצר. לדוגמה זוויות נגדיות וסמוכות. הזמן הקצר מאפשר למידה שאינה מייגעת מדי. ניתן להגיב ולשאול שאלות על כל אחד מן הסרטונים. הסרטונים נמצאים ביוטיוב והקישורים אליהם מאורגנים באתר אני 10. לכל סרטון הסבר קצר המציג במלים בודדות את מהותו. הסרטונים מסווגים על פי כיתות ובתוך הכיתות לקטגוריות נושאיות. עד כה הועלו 690 סרטונים. בתמונה הבאה ניתן לראות דוגמה מהאופן שבו מסודרים השיעורים באתר אני 10( יורם אורעד).

מה משותף לחוקי ניוטון ושירותי כיבוי אש? על שאלה זו מנסים להשיב תלמידי כיתה ח' בסניף תיכון אחוזה של ביה"ס הריאלי בחיפה, במסגרת לימודי הפיזיקה. בשיעורי פיזיקה לומדים התלמידים נושאים כמו "מכאניקה" ו"כוחות ותנ ו ע ה " . במה ל ך השיעורים גם עורכים התלמידים פרויקטמחקרי בנושא "חילוץ מגורדי שחקים", שבו מומחשים נושאי הלימוד.

מלכ"ע היא מערכת לאבחון כתיבה עיונית, המיועדת למאבחנים דידקטיים ולמורים המלמדים כתיבה. המערכת נבנתה לפני כעשר שנים, והיא משמשת עד היום לבניית תכניות להוראת כתיבה עבור סטודנטים עם ליקויי למידה, הלומדים במכינות הקיץ של מרכז התמיכה "חממה" במכללה האקדמית תל-חי. כמו כן היא יכולה לשמש לאבחון ולשיפור הכתיבה העיונית של תלמידים מגיל עשר. המערכת בוחנת את תהליך הכתיבה, את איכות הכתיבה ואת תפיסתו העצמית של הכותב ( אורית דהן, יעל מלצר, נעמי הדס לידור ) .

כאשר ספר הלימוד לקולג', "עקרונות הביולוגיה" (“Principles of Biology”) יצא לאור בחודש ינואר 2011 בהוצאת Nature Publishing Group, הוא לא יופיע על מדפי הספרים בחנויות, מאחר והספר תוכנן כספר דיגיטלי בלבד. הסטודנטים ישלמו עבור גישה קבועה לספר באינטרנט (תמורת 49$). הטקסט של הספר אמנם עמוס בהגדרות ובדיאגרמות, אבל העמודים גדושים במאפיינים מתוקשבים אינטראקטיביים-מאילוסטרציות דינמיות ועד לשאלונים קצרים שמטרתם לערב את הסטודנטים יותר בתהליך הלמידה. הספר מציע איורים אינטראקטיביים דינמיים רבים. לדוגמא, כאשר הסטודנטים לומדים על הקוד הגנטי, הם יכולים להתאים את חומצות האמינו לרצפים המקבילים בסליל הכפול כדי להבין כיצד הפרוטאין כולו מופיע מהרצף הגנטי ( ANNE EISENBERG).

איך הפך משרד החינוך את מבדק שמונה המשימות לסיוט של מורות כיתה א'. הסטנדרטיזציה מגיעה לכיתה א': מבדק "שמונה המשימות", שנועד לעקוב אחר תהליך רכישת הקריאה של תלמידי כיתה א', הפך מכלי לאיתור מתקשים לכלי מדידה של הישגי המורות ולמקור לחץ, תסכול וחרדה עבור התלמידים. וגם כאן לא חסרים טפסים ( איילת פישביין).