תחומי לימוד

מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לטעון ש'גישות מבוססות-שיח' (discourse-based approaches) להוראת שפה שנייה וללמידתה צריכות לעמוד במרכזו של תהליך המביא את הלומדים למצב שבו הם מסוגלים להשתמש בשפה החדשה ביעילות ובמיומנות. תלמידים הלומדים שפה נוספת צריכים לפתח כישורי שיח בשפה זו, לתפקד בהקשרים חדשים וביחסים בין אישיים חדשים ולהתמודד עם גורמים לשוניים, תרבותיים וחברתיים שלפעמים זרים להם לחלוטין. הפדגוגיה המודרנית בהוראת השפות מחפשת ללא הרף דרכים חדשות להקלת תהליך התפתחותי זה. מאמר זה דן במסגרת שנועדה לשרת מטרה זו ( מריאן סלסה-מורסיה ועלית אולשטיין).

מטרת המאמר לעמוד על הפערים שבין תוכניות הלימודים באזרחות בישראל, בדגש על תוכנית הלימודים לחטיבה עליונה, לבין התחום של "אזרחות דיגיטלית", אשר עוסק במיומנויות ובתוכן שעל האזרח לדעת לשם תפקוד בסביבה מקוונת מודרנית. "אזרחות דיגיטלית" נוגעת בתחומים מגוונים, ובהם חוק ברשת, מסחר דיגיטלי, אתיקה בסביבה מקוונת, זכויות וחובות ברשת ועוד ( אביב צמח) .

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את לימוד השפות הזרות על פי בחירה בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות כדי להגיע להבנה מעמיקה יותר של מדיניות הלשון בישראל ושל הוראת שפות אלו מנקודת ראותם של התלמידים, מוריהם, בתי הספר והקוריקולום (מלכה מוצ'ניק, מרינה ניזניק, אנבסה טפרה, טניה גלוזמן).

קיים טווח רחב באיכויות חינוכיות ובאיכות הכוללת של אפליקציות של ספרים אינטראקטיביים עבור מחשבי טאבלט. בעוד שחלק מהספרים האלקטרוניים מייצגים ספרות ילדים איכותית המוצגת בפורמט שממקסם את המזמינות של הטכנולוגיה, ספרים אחרים דומים יותר לסרטים מצוירים. מאמר זה מספק קווי הנחיה לצורך הערכת הפוטנציאל החינוכי של ספרים אלקטרוניים, ומעלה הצעות ספציפיות לגבי מקורות העוסקים באופן שבו ניתן למצוא אפליקציות באיכות גבוהה עבור קוראים מתחילים (Zipke, Marcy, 2014).

המאמר מתאר את יישום תכנית הלימודים Cognitive Tutor Algebra 1 של Carnegie Learning, שהיא תכנית לימודים של למידה משולבת, המשלבת למידה בכיתה ושימשו בטכנולוגיה. מחקר שנערך לגבי יישום התכנית מצא שבשנה השנייה של יישום תכנית הלימודים, תלמידי תיכון משתמשים בתכנית לימודים המשלבת בין תוכנה לתרגול בקצב אישי לבין ספרי לימוד ללמידה בכיתה שהשיגו הישגים משמעותיים נוספים בלמידה בהשוואה לתלמידים המשתמשים בתכנית הלימודים המסורתית.

בשיעור המדעים קל מאוד להפוך את ניסוח הטיעונים לפעילות מקרית ומזדמנת. התלמידים עשויים לשמוע את המילים "טיעון" ו"הנמקה" רק בסוף הפעילות ביחידה מסוימת כשהם מציגים בעבודת הסיכום שלהם טיעונים המבוססים על ראיות. אבל כדי שהמדע בכיתה ישקף באותנטיות את החלק המעשי בעבודת המדען, רוב התנסויות הלימוד של התלמידים צריכות לשלב פרקטיקה של טיעון מדעי. כמו מדענים, הם זקוקים להזדמנויות לגבש הבנה ההולכת ומעמיקה לסיבות שבגללן תופעות טבע מופיעות ומתרחשות בדרך מסוימת. הבנה זו צריכה להתבסס על ידע נרכש ועל ראיות זמינות. מאמר זה עוסק בתופעות מופלאות אך נגישות שמטרתן ליצור מעורבות בקרב התלמידים ולהכיר להם היבטים יסודיים של הסבר וטיעון (Andrew Falk & Lauren Brodsky).

השנה מתקיים פרויקט ייחודי בלימודי הספרות בחולון. ה"יחידה השלישית" שהיא אישית ופתוחה לתהליכי יצירה וחשיבה של המורה המלמד אותה, ולתלמיד הלומד אותה, נפתחה כאפשרות למידה ,לכל בתי הספר העל-יסודיים בחולון שלומדים ספרות , מעבר לשתי היחידות שהן חובה.היחידה מאפשרת לתלמידים המעוניינים להרחיב את לימודי הספרות והם בוחרים ללמוד אותה ,ברובה , אינטרנטית בבית. נושא היחידה הוא: "המשפחה בראי הספרות" ומעבירה אותו ליה סלע, מורה לספרות מתיכון" קוגל" בעיר.

סקירת ביקורת על הספר של מלכה הוכברג. “צלילים מספרים”, חוברת א’, הוצאת רכגולד . הספר "צלילים מספרים" להוראת קרוא וכתוב בכיתה א' שייך לדור החדש שבא לתקן את הנזקים שהותירה שיטת "השפה כמכלול". אז למה הוא כל כך מבולגן? (דורון קורן) .

המודעות לחשיבות הפעילות הספורטיבית והכושר הגופני עולה בהתמדה זה כמה עשורים, אך נדמה שהבשורה הזו טרם הגיעה לבתי הספר בישראל. רבים סבורים כי כבר מזמן אין שיעורי הספורט במערכת החינוך משיגים את מטרתם: לפתח מיומנויות מוטוריות, יכולות קוגניטיביות ואישיות, יכולות חברתיות ויציבות נפשית, ומעל הכל – לחנך לאהבת הספורט ולסייע להפוך אותו לחלק מאורך החיים. כ-30% מתלמידי בתי הספר, מלמדים סקרים עדכניים, אינם עושים כל פעילות ספורטיבית ( רותי גליק) .

בעבודתה בחרה יעל שפיגלמן לדון בנושא הגישה המסורתית בלימוד המקרא; נושא זה קרוב ללבה, וכפי שתיארה במבוא, העסיק אותה רבות במיוחד בשנים האחרונות. במשך תקופה ארוכה היא תהתה האם ישנה דרך לעדכן ולרענן את הלימוד השמרני ואת היחס המקובע כלפי הפרשנות המסורתית בחינוך הדתי, ומנגד- האם יש מקום לשילוב מקורות מסורתיים ולעיון בתפיסות העבר בחינוך הממלכתי (יעל שפיגלמן, רביבים מחזור יב)

מאמר זה מעריך האם פערי מגדר בעמדות הולכים אחרי דפוסים מפתיעים באופן דומה. ניתוח רב-משתנים של הזיקה של בוגרי כיתה ח' למתמטיקה ושאיפות לעבודות הקשורות למתמטיקה שכלל 53 מדינות מראה שפער המגדר שקשור לעמדה הוא למעשה גדול יותר בחברות "פוסט-מטריאליסטיות" עשירות. יתר על כן, הן בנות והן בנים רואים מתמטיקה באופן שלילי יותר בחברות אלה(Maria Charles, Bridget Harr, Erin Cech & Alexandra Hendley, 2014).

יאיר פארבי , מורה חדשני להיסטוריה פותח צוהר לשיטות ההוראה שלו בהיסטוריה במאמרון שכתב לאחרונה בבלוג שלו . הוא מדווח על דרכי הפעלת התלמידים , כולל קבוצת הפייסבוק שהקים למטרה זו ועל תוצרי הכתיבה הנדרשים מהתלמידים במתכונת בלוג או מסמך שיתופי . "כתבו שלושה מכתבים/עמודי יומן המתארים היכן הם נמצאים, את התקופה, מה הם רואים, שומעים, מרגישים. למה הם עושים את מה שהם עושים? מהן הדילמות וההתלבטויות שלהם בזמן שהם ממלאים את התפקיד שלהם? מה הסיכונים שהם לוקחים?"

מחבר המאמר מציין כי למיטב ידיעתו, אפשר לקבוע כי בשלב זה הכשרת המורים בעולם אימצה את הגישה שלפיה יש להקנות ידע תוכן מתמטי וידע תוכן פדגוגי למתכשרים להוראת המתמטיקה ברמה היסודית. בנוסף לידע תוכן מתמטי ולידע תוכן פדגוגי, יש הסכמה על כך שלמורי בית הספר היסודי צריך להיות מושג כלשהו על דרכי החשיבה המתמטית של ילדים ( שלמה וינר).

ג'ון ברגמן במאמר, מצביע על המשוכה הגבוהה שהיה עליו לעבור על מנת להפוך את הכיתה בה לימד. כמורה ותיק למדעים, היה עליו לותר על יכולת ההוראה הפרונטלית, בה והתמחה, ולעבור לשיטת לימוד הפוכה. הוא טוען שעל המורים להתרחק מהוראה ישירה לקבוצה כולה, ובמקום זאת לנצל את הזמן בכיתה לפעילויות ואינטראקציות עשירות יותר ומשמעותיות יותר. השינוי המחשבתי שעבר ברגמן הוא מעבר ממורה אשר מפיץ תוכן, למנחה למידה ומאמן. אם במשך שנים טען "אני לא מלמד מדע, אני מלמד את הילדים" כיום הוא טוען "אני לא מלמד מדע, אני מלמד את הילדים איך ללמוד".(Jon Bergmann).

מאמר זה חוקר את הפוטנציאל הפדגוגי שמוצע על ידי הטכנולוגיות כיום וכיצד הבנת הקשר בין הטכנולוגיה לבין הפדגוגיה יכולה להגביר את ההוראה של אנגלית כשפה שנייה או כשפה זרה (ESL/ EFL). המחבר מתחיל בסקירה של ההתפתחויות האחרונות בתחום, שהתמקדו בפרקטיקה הפדגוגית ובלמידה של שפה תוך סיוע במחשב, ואז מתאר הצעות לשילוב צורות שונות של מדיה חדשה ורשתות חברתיות בתוך פרקטיקות של למידה שיתופית (Kessler, Greg, 2013).

הביטוי "חי בסרט" נחשב לכינוי גנאי, אך למידה מסרטים מסתמנת דווקא ככיוון חיובי בחינוך. האפשרות ללימודים מקוונים באמצעות הרצאות מוקלטות הולכת והופכת לעובדה קיימת עבור סטודנטים. יוזמה של המחלקה להוראת המדעים במכון וויצמן מביאה כעת את הבשורה המוסרטת גם למורים. תוכנית עדש"ה (עמיתים דנים בשיעורי המתמטיקה) מציעה למורים למתמטיקה צפייה מודרכת – משותפת או עצמאית – בשיעורים אמיתיים שצולמו בכיתות, המאפשרת לימוד והתפתחות מקצועית, דיון והפריה הדדית.

כלים של הערות הסבר שיתופיות מבוססות רשת יכולים לסייע לתקשורת בין הסטודנטים למנחים שלהם באמצעות תקשורת וקריאה מקוונת.קריאה שיתופית מטפחת אינטראקציה בין עמיתים והיא דרך חדשנית לסייע לדיון ולהשתתפות בקורסים בעלי משתתפים רבים. מאמר זה בוחן שימשו בכלי להערות הסבר מקוונות שנבחן בשני קורסים בביולוגיה (Wright, L. Kate; Zyto, Sacha; Karger, David R.; Newman, Dina L., 2013).

ילדים צעירים יותר אוהבים לצייר ואינם דואגים יותר מדי לגבי התוצאות של עבודת האמנות שלהם – עד שהם מתבגרים. במשך הזמן קשה יותר לילדים לחשוב בתמונות בדרך שהם נהגו פעם. אבל מה יקרה אם נעודד את התלמידים לחשוב בתמונות לצד שימוש במילים? (Katrina Schwartz , 2013).

הצורך לתמוך בכתיבה של סטודנטים זכה לתשומת לב רבה בכתיבה מחקרית. אחד מסוגי התמיכה הספציפיים, הינו, משוב, הכולל היזון חוזר של עמיתים. למרות עושר הספרות בנושאי היזון חוזר וכתיבה אקדמית, יש מעט מאד נסיון מעשי כדי שנוכל לקבוע איזה סוג של משוב מקדם כתיבה בסביבות מקוונות. מאמר זה מדווח על מחקר המנסה לקבוע איזה סוג של משוב משפר יותר מהאחרים את איכות הכתיבה השיתופית ואיזה אפקטים של משוב, תורמים ללמידת סטודנטים בסביבה המבוססת על תקשורת בכתיבה לא מסונכרנת (Guasch, Teresa , Espasa, Anna , Alvarez, Ibis M. Kirschner, Paul A).

יאיר פארבי , מורה חדשני להיסטוריה, מומחה למיומנות מידע ומדריך אוריינות מחשב, מתעד בבלוג את עבודתו ומציג עבודות נבחרות של תלמידיו. אחת העבודות המרגשות היא של שתי תלמידות שהחליטו להעלות את נקודות הציון של עליית המשטר הנאצי לשלטון כפרופיל "פייסבוק" מזויף של היטלר, ובו תיעוד כל שלבי עלייתו ומנקודת מבטו .