תחומי לימוד

מחקר זה נועד לבחון את ההשקפות של מורים למדע וטכנולוגיה כלפי איורי מושגים (concept cartoons) המשולבים בלמידה מבוססת בעיות. בהקשר זה, השקפות המורים לפני ואחרי לימוד והרצת פרויקט ניסיוני. הנתונים נאספו באמצעות שיטות וכלי מדידה איכותניים. המשתתפים במחקר היו מורי מדע וטכנולוגיה מתשעה בתי ספר יסודיים בעיר איזמיר בתורכיה, בשנה האקדמית 2011-12 (Balim, Ali Gunay. Turkoguz, Suat. Ormanci, Ummuhan. Kacar, Sevinc. Evrekli, Ertug. Ozcan, Erkan).

מאמר זה בחן את הבעיות שהועלו ואת הפתרונות שהוצעו על ידי ששה מורים לשפות, שלימדו 214 סטודנטים במכללה לכתוב סיכום.התוצאות מראות שהבעיות של המורים לשפות בהוראה משולבת של כתיבת סיכום נכנסות לשלוש קטיגוריות: תהליכי למידה, דאגות לגבי הקהילה וסוגיות טכניות.ארבעת הנושאים העיקריים שעלו משלוש הקטגוריות הם: (1) התפקידים המשתנים של המורים ושל הסטודנטים, (2) בניית תחושה מעטה של קהילה,(3) העדר הכשרה בלמידה משולבת של כתיבת סיכום, ו-(4) חוסר הכרות עם הטכנולוגיות או המערכות החדשות (Yang, Yu-Fen, 2014).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את הפרספקטיבה של מורה לכתיבה לגבי שילוב של פייסבוק, אתר רשת חברתית, בקורס לכתיבה באנגלית ברמה אוניברסיטאית בטייוואן. הנתונים כללו ראיונות עם המורה ופוסטים שנכתבו בשיעור בפייסבוק. מהתוצאות עולים שלושה נושאים לגבי השימוש בפייסבוק: ההשתתפות של הסטודנטים, הקשר בין הדיון בכיתה לדיון בפייסבוק, והמזמינות של פייסבוק. זוהו התכונות שמונחות בבסיס כל אחד מהנושאים הללו (Li-Tang Yu, 2014).

פיתוחים טכנולוגיים חדשים סללו את הדרך לאבולוציה של פורטלים אלקטרוניים לצורך סיוע בלמידה והוראה וזאת, בין היתר, על ידי רתימת טכנולוגית המידע והתקשורת לתכנון הוראה ולמידה טובים יותר. מחקר זה בא לבחון איך אמצעי מולטימדיה העשירים במקורות מדעיים הממוקמים בפורטלים משפיעים על התנסויות תלמידים בלמידת מדעים (Dely Elliot, Delia Wilson, Stephen Boyle).

החשיבות הגדלה של האיטרנט וסביבות דיגיטליות אחרות ככלים הוראתים, דורשת מחקר המתייחס לאוריינות הדיגיטלית של הלומדים. במחקר זה השתמשו החוקרים לצורך אנליזה, בשיטת איסוף מידע שאיננה נמצאת בשימוש רחב, הנקראת פרוטוקול חשיבה בקול, think-aloud protocol (TAP) בה המשתתפים חושבים בקול כשהם מבצעים סדרת מטלות מוגדרת, מבלי לתת הסברים (Greene, Jeffrey Alan,Yu, Seung B, Copeland, Dana Z).

בספר מניפסטי בשם "משבר מדעי הרוח" (הקיבוץ המאוחד, קן אדום, 2014) יוצא פרופ' יואב רינון (51), ראש בית הספר לספרויות חדשות ועתיקות באוניברסיטה העברית, למלחמת מאסף על מעמדם של מדעי הרוח באוניברסיטאות. מדעי הרוח, הניגפים מפני מדעי הטבע והמקצועות הטכנולוגיים באוניברסיאות — החוגים מתרוקנים — אינם אירוע אקדמי בלבד. ל"משבר מדעי הרוח" יש השפעה גם על מעמדם של מקצועות הלימוד בבית הספר. המניפסט של רינון נותן רוח גבית חזקה, מלומדת מאוד, לנאבקים על מעמדם של מדעי הרוח, מדעי החברה והאמנויות — המקצועות ההומניסטיים — בבית הספר (יורם הרפז).

ככל שגובר השימוש בטלפונים חכמים – גם באזורים עניים ובלתי מפותחים – עולה גם השימוש בהם לקריאה וללימוד קרוא וכתוב. במחקר שערך ארגון אונסק"ו בשבע מדינות מתפתחות – אתיופיה, גאנה, הודו, ניגריה, פקיסטן, אוגנדה וזימבבואה – נמצא כי שיעור גבוה מתושביהן משתמש בטלפונים ניידים לקריאה (רן שפירא).

המעבר של מורים להיסטוריה בארה"ב להוראה מתוקשבת הולך ומתחזק בשנים האחרונות וגורמי הפיקוח החינוכי שם מעודדים מאד את המורים להיסטוריה לעבור להוראה מתוקשבת באינטרנט תוך ניצול פלטפורמות מתוקשבות חדשניות. מטרת מערך השיעור המקוון המוצע כאן היא להציע למורים להיסטוריה כיצד ללמד את פרק ההיסטוריה של תקופת הרנסנס ( כיתות ו'-ח') בלמידה מתוקשבת מלאה. כחלק מהיערכות נדרשים המורים להיסטוריה להירשם ל Collaborize למערכת המתוקשבת ( פלטפורמה שיתופית מקוונת חינמית) ולהעביר באמצעותה את השיעור המקוון .

מחקר זה ניסה לבחון את ההשפעה של שימוש במילונים מודפסים בהשוואה לשימוש במילונים ניידים למטרות תרגום.התוצאה הראתה שקבוצת הניסוי עלתה בביצוע שלה על קבוצת הביקורת.תוצאה זו מובילה למסקנה שלשימוש במילונים מודפסים יש השפעה אפקטיבית יותר על יכולת התרגום ועל איכותו בהשוואה לשימוש במילונים ניידים(Khodashenas, Mohammad Reza; Khosrofar, Zahra; Amouzegar, Elaheh, 2014).

אחד מאירועי השיא של התכנית המחוזית לעידוד קריאה במחוז תל אביב הוא היום המקוון לספרות ילדים.יום זה נערך על-ידי מרכז ההדרכה לתקשוב, תל אביב בהובלתה של יעל ירון גרשוביץ ובשיתוף עם אודיה מל, המדריכה המחוזית לאוריינות וספריות בבתי הספר היסודיים.מטרת היום להפגיש, באופן וירטואלי, בין סופרים ויוצרים מתחום ספרות הילדים והנוער ובין תלמידי בתי הספר היסודיים ברחבי המחוז.יום זה הפך למסורת רבת שנים ונערך מדי שנה עם יוצרים שונים ובמתכונת ההולמת גם את ההתפתחויות הטכנולוגית המאפשרות שיח בזמן אמת עם היוצרים באמצעות שידור וידאו חי.

דע-לי היא מערכת המיועדת למורים ולתלמידים והמציעה כלי עזר ללימוד מדעים לחטיבות הביניים באמצעות משחקי שאלות ותשובות. השאלות מכילות קישורים למולטימדיה (כגון תמונות, סרטונים והדמיות) המסייעים בהבנת החומר, והתשובות מלוות בהסברים מפורטים. המערכת מציעה מאגר גדול של משימות ושאלות המותאמות באופן מלא לתוכנית הלימודים. עיקר השימוש מיועד לעבודת התלמידים בביתם ויכולות לשמש – כשעורי בית או לצורך הכנה לבחינות.

מזה ארבע שנים, שמקיימים באשדוד חידון בשיטה מקוונת בנושא הקריאה. באמצעות מיזם "אשדוד בסימן קריאה" והחידון המקוון נחשפים התלמידים לעולם הספרים ומתאהבים בעולם הקריאה. המודל הזה יועתק ליישובים אחרים. פרויקט "אשדוד בסימן קריאה" תשע"ד ממשיך את פעילותו באופן מואץ אל השלבים החווייתיים ביותר שלו. החידון הייחודי לאשדוד מתקיים מזה ארבע שנים, ביוזמתה של מנהלת מחלקת החינוך, יהודית גרנות, ונוחל הצלחה רבה. ייחודו של החידון באופן החווייתי בו הוא מטמיע את האהבה וההבנה לספר ולמילה הכתובה.

המחבר מלמד אנגלית לתלמידים הלומדים אנגלית כשפה זרה במשך מספר שנים והוא מכיר את הקשיים שבהם נתקלים התלמידים בעת למידת הגייה של השפה האנגלית. בשונה משפות אחרות, הגייה רעה באנגלית יכולה להסתיים במשמעות שונה לחלוטין ממה שאליה כיוון הדובר. המורה לא יכול לעצב את ההגייה של כל מילה בודדת עבור התלמידים וכאן נכנסת חשיבותם של כלי הרשת המצוינים להלן.

בשנים האחרונות נדונה בהרחבה הדיאלוגיות המתקיימת בכתיבה הארגומנטטיבית. ביטוייה מראים כי המוען ער לנוכחותם של נמענים, והם משפיעים במידה ניכרת על הדיאלוג שהוא מנהל עמם. במאמר זה בוחנות המחברות את הדיאלוגיות ב-133 חיבורים שכתבו תלמידי כיתה י"ב בשנת 2006. מחברות המאמר מציגות מחקר כמותי שבחן את מידת השימוש באמצעים לשוניים לביטוי דיאלוגיות. נוסף על כך הן מציגות ניתוח טקסטואלי של חיבורים ומתמקדות באופן השימוש של התלמידים באמצעים אלה (עליזה עמיר והלה אתקין).

מטרת מאמר זה היא לבחון את ההקבלה בין מבנה של טקסט טיעון לבין מבנה של תכנית לוגית הכתובה בפרולוג – שפה תכנות לוגית (תכנות בלוגיקה, PROgramming in LOGic). אם אכן קיימת הקבלה כזו, אזי אפשר לבחון את השפעת הלמידה של כלי היסק לוגיים (באמצעות פתרון בעיות בתכנות לוגי) על יכולתם של התלמידים להבין טקסט טיעון בשפה הטבעית, או להיפך (גילה שילה, נוע רגוניס).

המאמר מתחקה אחרי קשרי משמעות בשדה הסמנטי של מילות ה'שקר'. הוא מציע כלים בלשניים-סמנטיים שיבהירו את מעמדו ואת תוכנו של מושג מופשט כ'שקר'. המאמר עושה שימוש בכלי ניתוח סמנטיים שפיתחה הסמנטיקה הקוגניטיבית התאורטית בעשורים האחרונים מתוך ביקורת על המושג הקלסי והצר של ה'הגדרה' (תמר סוברן).

מטרת מאמר זה היא לתרום למספר המוגבל של דוגמאות שימוש בפורטפוליו במדעים לתואר ראשון ולהביא בעתיד להטמעת שיטות הערכה אלטרנטיביות להערכת למידת סטודנטים בקורסי מדעים בחינוך הכללי למי שמדעים הוא לא המקצוע הראשי שלו. בנוסף ,למצוא את סוגי הראיות והניהול המעשי של הנפח הגדול של עבודות הסטודנטים. מודגש בזאת שהמטרה לא היתה רק הטמעה של פורטפוליו אלא יישום הצורות האלטרנטיביות של כתיבה שעוזרת לסטודנטים ללמוד על שיטה מדעית כפי שהיא מיושמת לשטח במחקר דינמי (Oferdahl Erika, Impey Chris).

תובנות שמעלה ג'יי הורוויץ במאמרון חדש שלו לגבי קריאה והבנה של טקסטים דיגיטליים. שאלת הפער בהבנה בין טקסט מודפס לבין טקסט דיגיטאלי היא היבט נוסף של הוויכוח סביב השאלה האם הסביבה הדיגיטאלית (ובמיוחד האינטרנטית) פוגעת ביכולת שלנו לקרוא טקסטים ארוכים (או אקדמיים). . וילינגהם מציין שמחקרים דווקא מראים שההבנה בעקבות קריאת טקסטים לימודיים דיגיטאליים איננה שונה מזאת של קריאת טקסטים. צריך להיות לנו ברור שהציפייה שנוכל לזרוק תלמידים לתוך ים הדיגיטאליות ולצפות שהם יוכלו לשחות בו איננה מציאותית.

המחקר המדווח במאמר זה מנסה לשפוך אור על ההחלטות הלשוניות של מורי שפות המלמדים לומדים צעירים ועל המניעים להחלטות אלה, באמצעות חקר מורות המלמדות אנגלית כשפה זרה ללומדים צעירים (בני 6 עד 7) בישראל. המדגם כלל שש מורות מארבעה בתי ספר, שניים ערביים ושניים יהודיים. כל השש הן מורות מוסמכות, חמש הוכשרו בהוראת אנגלית כשפה זרה ואחת היא מחנכת כיתה א' המלמדת אנגלית בכיתתה. כל המורות אינן דוברות אנגלית ילידית ( עפרה ענבר-לוריא).

במאמר זה עוסקת המחברת בהיבט אחד של ההוראה – קריאה ופרשנות של טקסטים עיוניים. היא מבקשת לטעון שהוראה משמעותית של טקסטים אפשרית, ואף שניתן להכשיר מורים לקראתה. הוראה משמעותית של טקסטים על פי תפיסתה היא הוראה שבה הרעיונות המצויים בטקסט מקבלים משמעות עבור הלומד, מהווים נדבך בהתפתחותו האינטלקטואלית והרגשית ומסייעים לו בפיתוח זהותו והשקפת עולמו ( ענבר גלילי שכטר ).