תחומי לימוד

במאמר זה עוסקת המחברת בהיבט אחד של ההוראה – קריאה ופרשנות של טקסטים עיוניים. היא מבקשת לטעון שהוראה משמעותית של טקסטים אפשרית, ואף שניתן להכשיר מורים לקראתה. הוראה משמעותית של טקסטים על פי תפיסתה היא הוראה שבה הרעיונות המצויים בטקסט מקבלים משמעות עבור הלומד, מהווים נדבך בהתפתחותו האינטלקטואלית והרגשית ומסייעים לו בפיתוח זהותו והשקפת עולמו ( ענבר גלילי שכטר ).

מאמר זה מציג צרוף של שלוש גישות חינוכיות לתרגול מוגבר של מדעני העתיד. שיטות אלה מצרפות מיומנויות שבדרך כלל אינן מוכנסות בשנת הלימודים האקדמית הראשונה. השיטות הן, פתיחת הנושא בהובלת הסטודנטים באמצעות שאלות על גבי הלוח Student-led Blackboard Introduction(SBI), כתיבת מאמר מדעי, תכנון, ביצוע והצגת מודולה מעבדתית עצמאית ( Collins, Eva-Maria S. Calhoun, Tessa R ).

פרט להיותו "ירוק" וקל לנשיאה, יתרונו של הספר הדיגיטלי הוא ביכולתו לשלב קישורים לאתרים רלוונטיים, סרטוני וידאו, קבצי אודיו והפעלות (מבדקים ומשימות) המעשירים את חוויית הקריאה ומזמנים העמקה בחומר הנלמד. בנוסף, הספר הדיגיטלי שומר על עדכניותו, משום היכולת לעדכנו ON-LINE. בחוזר מנכ"ל הוגדרו שלוש רמות פיתוח לספרי לימוד דיגיטליים ( אפרת מעטוף )

המטרה העיקרית של מחקר זה, היא, לזהות את התפקיד והחשיבות של פלטפורמת e-Learning עבור סטודנטים המשתתפים בתכניות למידה מרחוק. החוקרים ניסו לזהות את תפיסות הסטודנטים על היתרונות, המגבלות והחסרונות של פלטפורמה זאת כדי לשפר אותה (Maria Ecaterina- Unianu, Paraschiva Monica Ana- Purcaru).

מטרת מאמר זה היא לבדוק אם ההשתייכות של תלמידים יוצאי אתיופיה למעמד חברתי-כלכלי נמוך היא הגורם המשפיע ביותר על הישגיהם בשפה, ולאו דווקא השתייכותם לקבוצה אתנית מסוימת, או העובדה שהם מהגרים. הטענה המרכזית של מאמר זה היא שמדידת הישגיהם של עולי אתיופיה באמצעי מדידה סטנדרטיים מערביים, שאינם רגישים לתרבותם ולמגוון סוגי הידע האורייני המאפיינים את הקהילה, עלולה להשפיע על רמת הישגיהם.במאמר מוצגים מחקרים ותכניות התערבות שבהם ניסו החוקרים – ובין השאר, מחברת מאמר זה – להתאים לתרבות יוצאי אתיופיה את כלי ההערכה ואת המתודולוגיה המחקרית, הקשורים לרכישת העברית המדוברת והעברית הכתובה. אחריהם מפורטים סוגי ההתאמות התרבותיות שעשויים לשפוך אור על ההתנהגויות התקשורתיות והאורייניות הייחודיות לבני הקהילה האתיופית. בסיום המאמר מוצגות המלצות לטיפוח העברית כשפה שנייה והמלצות למחקר עתידי ( מיכל שלייפר) .

ההתייחסות הדואלית אל הערבית כאל "שפת השכן" ו"שפת האויב" נתנה את אותותיה באופן הוראת השפה במערכת החינוך. במחקר שנערך לאחרונה אלעזר-הלוי, תשס"ט) נבדקה מידת הלאומיות והמיליטריזם שאפיינה את הוראת הערבית מראשית מערכת החינוך ואילך.לשם כך נבחנו שני סוגים עיקריים של מקורות: האחד, דיונים שהתקיימו בוועדות החינוך בנושא, אמירות שונות של אנשי חינוך מהתחום ותכניות הלימודים; האחר, ספרי הלימוד שפורסמו במרוצת השנים, בניסיון לאתר בהם עמדה שמעידה על קיומם של ערכים לאומיים ומיליטריסטיים.ממצאי המחקר הראו, כי הוראת הערבית נחלקת לשלוש תקופות: בתקופה הראשונה, מימי ראשית מערכת החינוך ועד לימי קום המדינה, התמקדו מטרות הוראת הערבית בצרכים תרבותיים ובצרכים מעשיים, ולא הייתה כל התייחסות לצורך ביטחוני בלימוד השפה ( דנה אלעזר-הלוי ).

פיתוח ה-KTOP (Korean Teaching Observation Protocol) לעקוב ולגלות את החלקים הזקוקים לשיפור בהוראה האק טואלית בכיתה ובמעבדה. לתאר את המטרות הבסיסיות, תהליך הפיתוח, התוקף והאמינות של KTOP, להכניס את היישומים של -KTOPהמטרה הבסיסית של KTOP הינה, לעשות בו שימוש לשיפור ההוראה בכיתות מדעים על ידי תצפית ישירה של כיתות המדעים וביצוע אנליזה לאיתור תחומים הדורשים שיפור. לפיתוח כלי תצפית שיעזרו בזיהוי היבטים של שיפור הוראת מדעים, השתמשו בשיטת צפייה ישירה Direct observational method ובשיטת כיסוי המודל הגנרי generic model overlay method. השימוש בשתי שיטות אלה אמור להקטין את הפער בין התיאוריה למעשה ( Park- Jongwon, Shin Park- Young, Kim- Youngmin, Park- Jongseok ).

הלמידה בעזרת רשת מחשבים ואמצעי מולטימדיה אחרים, הביאו לרמות גבוהות יותר של הבנה. מספר מסגרות למידה משותפת שכמעט אינן ניתנות ללמידה בדרך המסורתית יכולות להילמד ולהטמע באופן טוב יותר בסביבה מקוונת. כימיה כקורס בסיסי כפי שהוא נלמד היום, במוסד בו עובד החוקר, לוקה בחסר בשיטת ההוראה. החוקר התכוון במאמר למצב כזה ומראה איך הביא וקידם את החלק המעשי שלוקח קדימה את התיאוריה של למידה מקוונת משותפת בקורסי כימיה בסיסיים כמו, כימיה אנליטית וניסיונות כימיים (Bin Jiang).

מהפכת האמאזון והקינדל של ארה"ב לא הגיעה לארץ הקודש. שם, בניכר, 31% מהספרים שנמכרים הם כבר דיגיטליים; אחד מכל שישה אמריקאים מחזיק בקורא ספרים אלקטרוני; וכל קורא כזה עתיד לקרוא 24 ספרים בשנה, מול 16 למי שקורא ספרי נייר ( עמי סלנט) .

ההרצאה במכללת קיי התחילה עם מצגת שמדברת על בניית טיעונים מדעיים בתחום כדור הארץ בקרב סטודנטים להוראה באמצעות כלים מטה- קוגניטיביים המאפשרים הבנה מעמיקה, המחקר הגדיר מה זה טיעון: טענה מלווה בביסוס, שהרי הנתונים מאפשרים לנסח טענה ואחר מכן צריך הצדקה. המחקר הציג את הקשיים של הסטודנטים במכללות להכשרת מורים בתהליך של בניית טיעון מדעי בתחום כדור הארץ ודן גם בכלים שמאפשרים התמודדות עם קשיים אלה. הוצג גם כן העידיות, תצפיות, ומדידות שבעצם נותנות הסבר, מסקנה ותיאוריה ושתיהן ביחד מהוות סביבתיות הצדקה.

תובנות של המורה להיסטוריה יאיר פרבי לגבי שיטות הלמידה הפעילה שהנהיג בכיתות בהן הוא מלמד . "מיומנויות המאה ה21 – הם מפגינים יצירתיות וחדשנות, הם חושבים בצורה ביקורתית אך לא תמיד בצורה מערכתית, אחד הדברים שקשה להם בעיקר הוא כאשר הם צריכים לקבל החלטות. הם מעדיפים שיגידו להם על מה לכתוב, קשה להם לבחור! לאט לאט הם לומדים כיצד ללמוד ורובם הראו כי יש להם סקרנות אינטלקטואלית ( יאיר פרבי)

הדגש הנוכחי על שילוב טכנולוגית מחשב וצמצום התכניות החליף את פרוייקטי האומנויות והיצירה. יתרה מכך, היד על האופי המוחשי של עבודת יצירה בבניית מודלים מדעיים, מאפשר לתלמידים להבין תפיסות קשות ומורכבות ולהיות מעורבים ובעלי מוטיבציה כשהם לומדים לפתח מיומנויות חשיבה מרחביות, הגיוניות ונסיבתיות. שימוש אנלוגי הוא לעזר בהבנת מושגים ותפיסות מדעיות מורכבות ולא שגרתיות. מחקר זה על תלמידים של 28 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים מתקדמים, בחן את עבודת ותפיסות התלמיד, במשך לימוד יחידה מדעית, על ארבעה סוגי מאובנים.

מחקר זה מתאר פיתוח של תכנית לימודים בקוריאה, לחינוך מדעי אתי המבוססת על STS לתלמידי בית הספר התיכון המתמחים או מתכוננים להתמחות בעתיד במדעים ובהנדסה. התכנית החינוכית כוללת חומרים מתחומי הפילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אתיקה של מדע וטכנולוגיה, ותיאוריות המבוססות על STS. החוקרים קיוו שהתכניות החינוכיות האתיות שלהם יקדמו ויפתחו אמונות אפיסטומולוגיות ופיתוח שיקול דעת מוסרי. מרכיבים פסיכולוגיים אלה נבנו לצורך פתרון דילמות חברתיות ואתיות מורכבות בתחומי המדעים וההנדסה. כפי שצויין בתחילה, התכנית הועברה לתלמידי בתי ספר תיכון בקוריאה שלומדים מדעים והנדסה ( Han, Hyemin . Jeong, Changwoo).

באמצעות הכלי ניתן לחפש הקשרים רלוונטיים עבור מילה ספציפית – מילים נרדפות, מושגים ועוד, כאשר התוצאות ממוינות לפועל, תואר וכו'.לאחרונה פותח ע"י מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מדריך עזר לשימוש ביישום של visuwords .

יזמה של ממשלת מדינת ויקטוריה שבאוסטרליה קראה לפיתוח תכנית לימוד מקצועית של המומחים למדעים שנועדה להתמודד עם הירידה בעניין שמגלים התלמידים במדעים וזאת, על ידי השקעה בבנית הידע ויכולת הקליטה של המורה. התכנית מתייחסת לצורך בתמיכה בלימודי, מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה. Science, Technology, Engineering and Mathematics (STEM

המאמר דן בתפקיד של ספרות הילדים בהוראת הקריאה בחינוך היסודי בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים קריאה בקול שנעשית על ידי המורים כדרך להוביל דיון, הדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לפתח סקרנות ודמיון אצל התלמידים, והדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לתלמידים להתחיל לכתוב (Serafini, Frank; Moses, Lindsey, 2014).

הרבה מורים לתלמידים המתקשים בכתיבה מחפשים דרכי הוראה חדשות שיקדמו למידה משמעותית, במאמר מסוים מצאה לימור ליבוביץ דוגמה ליישום אוריינות מולטימודאלית (מודאליטי=אופנויות) בשיעורי שפה.החידוש- שימוש במצלמה ובמשחק תפקידים לקידום קריאה וכתיבה (ותהליכי טיוט).

מחנכים רבים מודאגים מהאופן שבו הטכנולוגיה משפיעה על כמות הקריאה של התלמידים. המחבארת טוענת כי ניתן לטעון שהילדים אינם קוראים פחות, אלא הם קוראים בצורה אחרת. המבחרת מציגה רעיונות כיצד לגרום לתלמידים לקרוא יותר (Mary Beth Hertz, 2014).

אתר חדש שהושק בשיתוף פעולה עם האגודה ההיסטורית של ברוקלין, מאפשר גישה מלאה וחופשית למערכי שיעורים ותרגילים הבנויים סביב השימוש בחומרי ארכיון ומקורות ראשוניים, ומזמין מרצים ואת הקהל הרחב להשתמש בהם. המיזם המקוון הוא תוצר של עבודה שיתופית במשך שלוש שנים של מורים מנוסים , היסטוריונים ומומחים ללמידת חקר .

במחקר זה אנו בוחנים את יישום 'סילבוס –הצללים ' עבור תלמידי יסודי. במסגרת המחקר נאספו שאלות מ 58- תלמידי כיתה ה' בנושא 'משאבי-טבע', הנלמד במסגרת תכנית הלימודים במדעים. השאלות היוו בסיס לפיתוח שתי סביבות למידה מתוקשבות. האחת מפנה את התלמידים לתשובות מוכנות שעליהם לקרוא ואילו השנייה מפנה אותם לחפש את התשובה בעצמם תוך ניווט בין קישורים למקורות מידע. תלמידי קבוצות ההתערבות התנסו בשתי הסביבות, בתתי נושאים שונים. השינוי ברמת העניין, תחושת המסוגלות ותחושת הקשר והשייכות נבחנו באמצעות שאלונים סגורים לפני ולאחר כל התנסות (חני סבירסקי , אילת ברעם -צברי ).